אני לא נשוי ולא אבא, ושואל ממקום קצת למדני ונפשי.
אתם תופסים את חובת הילדים כלפיכם כעזרה או ככיבוד?
או: האם המשפט 'אני לא יכול/ה להסתדר לבד!!' הוא תקין?
כמה נקודות למחשבה שעלו לי:
א. הוקש כבודם לכבוד המקום, והוא לא צריך את הכבוד שלנו [בלי להתחכם עם עבודה צורך גבוה].
ב. נפשית - האם כיבוד הורים אמור לפתח תלות של הורה בילד?
ג. ברור שכשההורים מזדקנים, לסעוד אותם וכו' זו חובתם של הבנים הלכתית (בלי קשר להכרת הטוב בסיסית).
אשמח לשמוע מכם, בתור הורים, איך אתם תופסים את זה...
תודה
בגיל הרך מחנכים ילדים לכבד את ההורים. בגילאים בוגרים יותר יש ציפיה שיעשו את זה...
את א לא הבנתי
ב. תלות של הורה בילד היא לא בריאה כמו כל תלות אחרת. גם תלות של ילד בוגר בהורה היא לא בריאה.
לדעתי יש גם יש פה דיוק של הצד שבו אתה עומד. כלומר- מצד ההורה, אם אני צריכה עזרה אני יכולה לבקש מילדי (מדברת על ילדים בוגרים), אבל אני לא יכולה לדרוש מהן מתוקף מצות כיבוד הורים. ככה לא נראית מערכת יחסים בריאה. מצד הבן שמבקשים ממנו- בהחלט וכמובן שיש מקום ורצוי מאוד להשתדל ולהשקיע מעבר לרגיל כדי לעזור או לעשות כל דבר למען ההורים. אבל לא בגלל שההורים דורשים זאת, אלא בגלל שהבנים מצידם רוצים ומקיימים את המצווה בשמחה ובמאור פנים.
המשפט "אני לא יכולה להסתדר לבד" - אם מדברים על בנים בוגרים הוא בעיני בעייתי. כי יש בו לחץ נפשי על הילדים שיעזרו, ועזרה כזו לא באה ממקום נכון ושמח.
אצל ילדים קטנים- לא נכון שאמא תגיד "אני לא יכולה לבד". יותר נכון לומר" אני צריכה את העזרה שלך" ואז גם הילד מרגיש שיש לו חשיבות ותפקיד ומקום בבית.
אני מניחה שבגיל מסוים נגיד 75 פלוס מינוס הורים צריכים עזרה מילדים או שמישהו אחר יעזור להם.
ואני חושבת שילדים באמת חייבים לשאוב להגיע למצב שהם שם בשביל הורים.
אני גרה בבניין מלא זקנים. אז היה לנו שכן בן 88 שלפעמים נפל. והוא גר לבד והיה מתקמצן להזעיק אמבולנס. אז הוא היה צועק לשכנים. ולא תמיד יש מישהו שיכול לעזור לו. וכשפינו אותו למיון אף אחד לא נסע אתו. כי אני עם ילדים קטנים ושאר שכנים שהיו בבית או עם הורה זקן או עם ילד קטן או זקנים בעצמם. בת שלו השתדלה אבל כשגרים רחוק אז ברור שזה לוקח זמן עד שמודיעים לה ועד שהיא באה.
יש לי עוד שכנה בת 83 והיא הולכת בקושי עם מקל. ובן שלה גר בקצה השני של הארץ ומבקר כמה פעמים בשנה. לדעתי זה לא מצב נורמלי.
נפשית - ברור שאסור לפתח תלות בילד. קודם כל יש לו חיים משלו. ולא תמיד ילד יכול לתמוך גם אם הוא רוצה.
בקשר לעזרה - אני חושבת שבעיקרון הורה אמור להסתדר לבד אבל כשהוא צריך עזרה ילד חייב להגיש לו. וכמובן תלוי ברמת העומס. נגיד אם בבית עם עשרה ילדים הם רק ילכלכו ויצרכו ולא יזיזו את אצבע בבית והכל יהיה רק על אימא אז ברור שהיא לא תוכל לעמוד בעומס כזה ולעשות הכל לבד. אבל באמת עזרה פה היא לא לאימא אלא לילדים עצמם כי הם אלו שמביאים לעומס והם גם צריכים שבית יתפקד בצורה סבירה. האמת שגם אם יש ילד אחד והוא לא רוצה לעזור אז זאת בעיה רצינית כי הוא לא מלך והורים לא משרתים. או אימא שוכבת עם דלקת גרון אז אם ילדים לא יתחשבו ולא יעזרו - כמובן בתנאי שהם כבר בגיל שהם יכולים לעזור - אז ילדים כאלה חזירים
מה שקורה בפועל - שהורים משקיעים את עצמם אבל ילדים הרבה פעמים לא מרוצים ויש להם רשימה ארוכה מה לא בסדר ולמה הורה אשם. אני חושבת שכיבוד הורים מצווה קשה מאוד. הרבה פעמים ילדים אכן אוהבים את ההורים וצריכים אותם ואת התמיכה שלהם אבל לא מכבדים וכיבוד זה מאוד קשה. אז בתור ילדים זאת עבודה קשה ובתור הורים אין טעם לפתח ציפיות יתר
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
