זה לא סותר. אפשר לא להשאיר שביב תקווה אבל להיות הכי רגיש בעולם. זה אפשרי.

שיחות, ווטסאפים.

למרות שזה נאמר בצורה הכי מפורשת וברורה שיכולה להיות, בלי להשאיר שביב של תקוה..

אולי יש המלצה אחרת?..

אם אתה יכול להתעלם - הכי טוב..

[ואולי תנסה לכתוב שוב משהו כמו: "בבקשה, אל תשלחי יותר הודעות. זה לא מכבד אותך וגם לא אותי. סובייקטיבית זה לא מתאים - בטח כל אחד ימצא מי שמתאים לו. בהצלחה".

בצורה הכי פשוטה, ברורה, שאינה משתמעת לשני פנים שזה נגמר.

אחר-כך, כשהיא המשיכה לשלוח הודעות כתבתי לה שזה נגמר, ועדיין לצערי זה לא הועיל...

תתעלם ממנה ומהודעותייה, תסנן. מה שאפשר לחסום- תחסום. 

והיא תתייאש!

הגברת מנסה ללחוץ על כפתור, לקבל מכך משו, אולי במקרה שלה יחס או ווטאבר, וכשתראה ייבוש מוחלט מהקו השני לא יוותר לה אלא לחדול מהצקותייה. כך מרגיש לי.

השיחה נעשתה בצורה מכבדת, לא בסגנון של "אל תתקשרי את מטרידה". בסגנון בהיר ופשוט שזה נגמר. וזהו.

לצערי, היא לא קולטת וממשיכה לשלוח הודעות.

חסמתי מה שניתן לחסום, לצערי לא את הכל ניתן לחסום...

ממש נעשה לי רע מקריאת התגובות כאן . איזה קור. 

לפעמים צריך קצת סבלנות. אפשר להציב את הגבול , לא להשאיר שביב תקווה ובכל זאת להתייחס אל הצד ש..איך נגיד בעדינות, "דחית?"

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A3-%D7%A0%D7%A4%D7%A9

לא שזה באמת קשור לעניינינו, אבל זה סתם מעניין...

זאת לא הפרעה, זאת תופעה תמידית שקוראת לכל בני האדם.

למשל, חשבת להקליד פה משהו, שזה פעולה שכלית רוחנית של בחירה חופשית שיכולת לבחור גם לא לעשות אותה. ותראי איזה פלא, הפעולה הנטו רוחנית הזאת איכשהו גרמה לאצבעות הגשמיות שלך לזוז. איך זה יכול להיות? ועוד, הרי הפיזיקה והביולוגיה היא דטרמיניסטית, אז איך היא בכל זאת כפופה להחלטות שלך? פרדוקס לא נורמלי...

זה מה שנקרא "קושר רוחני בגשמי".

בדיוק.

קוראים לזה בעיה, כי יש בעיה להסביר את התופעה הזאת.

מובטח לך כיף לא נורמלי

לשפוך מלח על הפצעים זו לא עבודה קשה. 

להפנות ל@רחפת..

הרגשת צריבה בפצע?

לרוב שלוש פגישות זה המקובל לפני שמחליטים להתחתן, לא? <צ>

כיוון שזו נורמה - אז זה נורמלי. אולי 'לא נתפס', אבל בהחלט נורמלי (גם לפני שידעו על קיומים של החיידקים, העובדה שדווקא רופא ששטף ידיים בין מטופלים לא הדביק אותם במחלות זיהומיות היתה 'לא נתפסת', אבל בהחלט נורמלית). 

מעבר לכך: זה אכן לא קורה עם כל אדם שאת תכירי בחייך. אבל זה כן יקרה (בעז"ה) עם אחד לפחות - וזו הנורמה. אז זה נורמלי ששני אנשים מתאהבים, גם אם בהחלט לא שכל שני אנשים רנדומליים מתאהבים. 

מניסיוני (לצערי - החד-צדדי) אני יכול לומר, שמדובר במשהו שנבנה. אחרי כמה זמן הבנתי שאני בעצם מאוהב. ואז זה גם לא כל כך בלתי סביר ובלתי נתפס כפי שאת טוענת: יצאנו, הכרנו, דיברנו והתכתבנו מלא. לא היינו שני אנשים זרים זה לזה כפי שתיארת. 

זה יכול להיות מאוד פוגע וקשה לה להאמין שמה שהיה לא באמת נוגע בך היום.

אז אם זה כך-אין ברירה וצריך לנתק באופן ברור. אבל בוודאי לא איומים ותלונות.

משהו בסגנון של- "זה נגמר סופית, מעכשיו לא אפתח את ההודעות שלך ולא אצור קשר בשום דרך. בבקשה אל תצרי קשר."

ויותר לא לענות ולא להגיב בשום צורה או אופן.

כל פעם שעונים או מגיבים גם אם זה בדחיה זה מתפרש אצל הצד השני כהמשך הקשר.

לא כדאי.

בהצלחה לך ולה.

בהחלט קשה

תאמין לי שהיא תפסיק להטריד אותך

אבל זה יפסיק את התופעה מיידית במקום להיגרר לסדרת הודעות. אגב ממך ציפיתי להודעה קצת אחרת 

אני נתקל בדעה הזויה שאומרת שבגלל שגבר פחות רגיש הוא חסר רגשות ולכן הוא פחות פגיע. הוא לא רוצה לשמור על קשר והבחורה ממשיכה להציק לו. היא צריכה לקחת את עצמה בידיים ולהבין. אם לא גורם שלישי יגרום לה להבין. אצלי זה עבד יופי בכל מקרה.

אמנם נכון שאני רק מקרה אחד אבל חוויתי מקרה כזה וזה היה מאוד קיצוני אז הפעלתי את המשטרה, אצלי להתעלם לא עזר.

זה היה מוצא אחרון, לא משנה מה עשיתי היא המשיכה להציק לי ולשלוח לי אנשים שישפיעו עליי, שלא יכולתי יותר התלוננתי וראו איזה פלא- זה הפסיק! וצעקתי עליה כמו שלא צעקתי על אף אחד

עדיף לא להכאיב לה עם הודעות שלילה. פשוט להתעלם...

מסכנה

אז להגיד שלא לכולנו זה די מגוחך

אפשר גם בפרטי. תודה מראש.

פעם היא שולחת הודעה שהיא מבינה שנגמר, אחרי כמה ימים כאילו אנחנו עדיין בקשר.

בצורה הכי פשוטה וישירה:

הפסיקי לשלוח לי הודעות, הפסיקי לדבר איתי כאילו אנחנו עוד בקשר, זה נגמר וזה ממש מטריד אותי. לא מכבד לא אותי ולא אותך.

?

אם לא אמרת זאת, לדעתי עליך לומר.

אם לא, כדאי שתערב מישהו קרוב אליה הורים/חברה קרובה. יכול להיות שהיא צריכה טיפול. 

לדעתי תלונה במשטרה לא תעזור באמת. אתה תרגיש רע והיא תישאר אומללה. 

ויעדכן אותם לפני שהוא מתלונן במשטרה.

בהנחה שהוא לא עדכן אותם עד עתה..

כשהחלטתי שזה נגמר מבחינתי, צלצלתי, הסברתי בפירוט ואיחלתי לה הצלחה רבה.

כשעה לאחר אותה שיחה היא התחילה להתקשר בערך פעם בחצי שעה. מאז לא עניתי. רק אחרי זה כשזה כבר עבר את גבול הטעם הטוב חסמתי.

הסברתי בשיחה, וגם כתבתי לה בהודעה. לא זרקתי לפתע.

וכפי שציינתי, יום אחד היא יכולה לכתוב בהצלחה לך, ולאחר זמן כאילו כלום לא קרה ואנחנו עדיין בקשר.

בינינו.

כתבת כאן בפעם הראשונה לפני שבועיים, בערך...

מבחינתו זה לא. אז גם מבחינתה אמור להיות ככה.

אדם לא "אשם" שמישהו לא התגבר עליו.

לפי ההודעות שלו זה נראה שהיה לה דיי והותר זמן לכתוב לו דברים לסיום. וכרגע זה רק הצהרות אהבה.

אז הוא לא חייב להקשיב להצהרות האלו. (וגם לא נכון שהוא יקשיב, והרבה מאוד בשבילה ובשביל הכבוד העצמי שלה)

הוא הבהיר לה חד וחלק שנגמר.. אז נגמר.

כל התייחסות לצד השני רק משאירה את האשליה שאולי יש עוד סיכוי.. אולי עוד אכפת לו ממני. ואם זה לא ככה זה סתם יהיה עינוי לבחורה, יותר מאשר מרפא. כי ה"אבל" על הקשר הזה רק ימשיך וימשיך ובמקום שהיא תחזור לעצמה תוך זמן קצר- זה יקח זמן ארוך יותר

ו-- נקודה קטנה- אתה יכול להציע דברים, אבל הוא לא חייב להקשיב לך ולעצות שלך. הוא בסופו של דבר יתמודד עם ההשלכות של המעשים שלו. לא אתה.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!