זה לא סותר. אפשר לא להשאיר שביב תקווה אבל להיות הכי רגיש בעולם. זה אפשרי.

שיחות, ווטסאפים.

למרות שזה נאמר בצורה הכי מפורשת וברורה שיכולה להיות, בלי להשאיר שביב של תקוה..

אולי יש המלצה אחרת?..

אם אתה יכול להתעלם - הכי טוב..

[ואולי תנסה לכתוב שוב משהו כמו: "בבקשה, אל תשלחי יותר הודעות. זה לא מכבד אותך וגם לא אותי. סובייקטיבית זה לא מתאים - בטח כל אחד ימצא מי שמתאים לו. בהצלחה".

בצורה הכי פשוטה, ברורה, שאינה משתמעת לשני פנים שזה נגמר.

אחר-כך, כשהיא המשיכה לשלוח הודעות כתבתי לה שזה נגמר, ועדיין לצערי זה לא הועיל...

תתעלם ממנה ומהודעותייה, תסנן. מה שאפשר לחסום- תחסום. 

והיא תתייאש!

הגברת מנסה ללחוץ על כפתור, לקבל מכך משו, אולי במקרה שלה יחס או ווטאבר, וכשתראה ייבוש מוחלט מהקו השני לא יוותר לה אלא לחדול מהצקותייה. כך מרגיש לי.

השיחה נעשתה בצורה מכבדת, לא בסגנון של "אל תתקשרי את מטרידה". בסגנון בהיר ופשוט שזה נגמר. וזהו.

לצערי, היא לא קולטת וממשיכה לשלוח הודעות.

חסמתי מה שניתן לחסום, לצערי לא את הכל ניתן לחסום...

ממש נעשה לי רע מקריאת התגובות כאן . איזה קור. 

לפעמים צריך קצת סבלנות. אפשר להציב את הגבול , לא להשאיר שביב תקווה ובכל זאת להתייחס אל הצד ש..איך נגיד בעדינות, "דחית?"

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A3-%D7%A0%D7%A4%D7%A9

לא שזה באמת קשור לעניינינו, אבל זה סתם מעניין...

זאת לא הפרעה, זאת תופעה תמידית שקוראת לכל בני האדם.

למשל, חשבת להקליד פה משהו, שזה פעולה שכלית רוחנית של בחירה חופשית שיכולת לבחור גם לא לעשות אותה. ותראי איזה פלא, הפעולה הנטו רוחנית הזאת איכשהו גרמה לאצבעות הגשמיות שלך לזוז. איך זה יכול להיות? ועוד, הרי הפיזיקה והביולוגיה היא דטרמיניסטית, אז איך היא בכל זאת כפופה להחלטות שלך? פרדוקס לא נורמלי...

זה מה שנקרא "קושר רוחני בגשמי".

בדיוק.

קוראים לזה בעיה, כי יש בעיה להסביר את התופעה הזאת.

מובטח לך כיף לא נורמלי

לשפוך מלח על הפצעים זו לא עבודה קשה. 

להפנות ל@רחפת..

הרגשת צריבה בפצע?

לרוב שלוש פגישות זה המקובל לפני שמחליטים להתחתן, לא? <צ>

כיוון שזו נורמה - אז זה נורמלי. אולי 'לא נתפס', אבל בהחלט נורמלי (גם לפני שידעו על קיומים של החיידקים, העובדה שדווקא רופא ששטף ידיים בין מטופלים לא הדביק אותם במחלות זיהומיות היתה 'לא נתפסת', אבל בהחלט נורמלית). 

מעבר לכך: זה אכן לא קורה עם כל אדם שאת תכירי בחייך. אבל זה כן יקרה (בעז"ה) עם אחד לפחות - וזו הנורמה. אז זה נורמלי ששני אנשים מתאהבים, גם אם בהחלט לא שכל שני אנשים רנדומליים מתאהבים. 

מניסיוני (לצערי - החד-צדדי) אני יכול לומר, שמדובר במשהו שנבנה. אחרי כמה זמן הבנתי שאני בעצם מאוהב. ואז זה גם לא כל כך בלתי סביר ובלתי נתפס כפי שאת טוענת: יצאנו, הכרנו, דיברנו והתכתבנו מלא. לא היינו שני אנשים זרים זה לזה כפי שתיארת. 

זה יכול להיות מאוד פוגע וקשה לה להאמין שמה שהיה לא באמת נוגע בך היום.

אז אם זה כך-אין ברירה וצריך לנתק באופן ברור. אבל בוודאי לא איומים ותלונות.

משהו בסגנון של- "זה נגמר סופית, מעכשיו לא אפתח את ההודעות שלך ולא אצור קשר בשום דרך. בבקשה אל תצרי קשר."

ויותר לא לענות ולא להגיב בשום צורה או אופן.

כל פעם שעונים או מגיבים גם אם זה בדחיה זה מתפרש אצל הצד השני כהמשך הקשר.

לא כדאי.

בהצלחה לך ולה.

בהחלט קשה

תאמין לי שהיא תפסיק להטריד אותך

אבל זה יפסיק את התופעה מיידית במקום להיגרר לסדרת הודעות. אגב ממך ציפיתי להודעה קצת אחרת 

אני נתקל בדעה הזויה שאומרת שבגלל שגבר פחות רגיש הוא חסר רגשות ולכן הוא פחות פגיע. הוא לא רוצה לשמור על קשר והבחורה ממשיכה להציק לו. היא צריכה לקחת את עצמה בידיים ולהבין. אם לא גורם שלישי יגרום לה להבין. אצלי זה עבד יופי בכל מקרה.

אמנם נכון שאני רק מקרה אחד אבל חוויתי מקרה כזה וזה היה מאוד קיצוני אז הפעלתי את המשטרה, אצלי להתעלם לא עזר.

זה היה מוצא אחרון, לא משנה מה עשיתי היא המשיכה להציק לי ולשלוח לי אנשים שישפיעו עליי, שלא יכולתי יותר התלוננתי וראו איזה פלא- זה הפסיק! וצעקתי עליה כמו שלא צעקתי על אף אחד

עדיף לא להכאיב לה עם הודעות שלילה. פשוט להתעלם...

מסכנה

אז להגיד שלא לכולנו זה די מגוחך

אפשר גם בפרטי. תודה מראש.

פעם היא שולחת הודעה שהיא מבינה שנגמר, אחרי כמה ימים כאילו אנחנו עדיין בקשר.

בצורה הכי פשוטה וישירה:

הפסיקי לשלוח לי הודעות, הפסיקי לדבר איתי כאילו אנחנו עוד בקשר, זה נגמר וזה ממש מטריד אותי. לא מכבד לא אותי ולא אותך.

?

אם לא אמרת זאת, לדעתי עליך לומר.

אם לא, כדאי שתערב מישהו קרוב אליה הורים/חברה קרובה. יכול להיות שהיא צריכה טיפול. 

לדעתי תלונה במשטרה לא תעזור באמת. אתה תרגיש רע והיא תישאר אומללה. 

ויעדכן אותם לפני שהוא מתלונן במשטרה.

בהנחה שהוא לא עדכן אותם עד עתה..

כשהחלטתי שזה נגמר מבחינתי, צלצלתי, הסברתי בפירוט ואיחלתי לה הצלחה רבה.

כשעה לאחר אותה שיחה היא התחילה להתקשר בערך פעם בחצי שעה. מאז לא עניתי. רק אחרי זה כשזה כבר עבר את גבול הטעם הטוב חסמתי.

הסברתי בשיחה, וגם כתבתי לה בהודעה. לא זרקתי לפתע.

וכפי שציינתי, יום אחד היא יכולה לכתוב בהצלחה לך, ולאחר זמן כאילו כלום לא קרה ואנחנו עדיין בקשר.

בינינו.

כתבת כאן בפעם הראשונה לפני שבועיים, בערך...

מבחינתו זה לא. אז גם מבחינתה אמור להיות ככה.

אדם לא "אשם" שמישהו לא התגבר עליו.

לפי ההודעות שלו זה נראה שהיה לה דיי והותר זמן לכתוב לו דברים לסיום. וכרגע זה רק הצהרות אהבה.

אז הוא לא חייב להקשיב להצהרות האלו. (וגם לא נכון שהוא יקשיב, והרבה מאוד בשבילה ובשביל הכבוד העצמי שלה)

הוא הבהיר לה חד וחלק שנגמר.. אז נגמר.

כל התייחסות לצד השני רק משאירה את האשליה שאולי יש עוד סיכוי.. אולי עוד אכפת לו ממני. ואם זה לא ככה זה סתם יהיה עינוי לבחורה, יותר מאשר מרפא. כי ה"אבל" על הקשר הזה רק ימשיך וימשיך ובמקום שהיא תחזור לעצמה תוך זמן קצר- זה יקח זמן ארוך יותר

ו-- נקודה קטנה- אתה יכול להציע דברים, אבל הוא לא חייב להקשיב לך ולעצות שלך. הוא בסופו של דבר יתמודד עם ההשלכות של המעשים שלו. לא אתה.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.