והוא כבר נרדם, אבל אני לא יכולה להרדם כי כולם פה נוחרים
וקר לי כי זה היה דפוק שנביא אוהל לכל אחד או אוהל רק לי
ובוערת לי הרגל למרות שלקחתי כדור
ופיתום בא לי את אמא
אבל לאכפת לי מכל זה כי מצפה רמון שווה את זה.
כלומר, מלבד זה שאני עייפה להחריד וכל הסיבות ש-למה אני לא נרדמת, אז לאכפת לי כלום
אה! ואני גם רעבה.
וכואבת לי הרגל!
ולמה כולם נוחרים פה!
אויש. לסתום
אני צוחקת כבר מרוב תסכול וזה בכלל גרוע