מי ער?

ומזל שיש שם משטרה.
לא יאמן כמה ילדים נאבדים..

ועוד תהיה שאלתה לי. שמציקה לי.
למה רוב המוחץ של האנשים שהיו היום בכותל היו חרדים? כאילו.. לא יודעת. איפה כל הדתיים לאומים?

חלק מהדתיים עולים להר למעלהימ''ל

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

*החלק שעולים להר לא מהווה אחוז גדול כ"כ.כמעין הנובע

*אבל מה עם הכותל?
*אבל זה דאורייתא. בגלל שמוחץ לא הולכים? אז למה חרדים כן?

לצערנו זה נכון, אבל היחס לכותל שונהימ''ל

כי הציבור ה'דתי' מבין שהכותל הוא בעצם לא העניין אלא הר הבית, גם אם מסיבות שונות לא עולים לשם בפועל.

בתפיסה החרדית הכותל הוא העיקר כי ע"פ המדרש השכינה גלתה לשם (להבנתם במדרש) ואין מצווה לחזור להר הבית או לבנות את בית המקדש כי הוא ירד מהשמים - הבדל מהותי בתפיסה שמשפיעה על היחס לכותל.

*מה עם הכותל? הוא היה השוק בתקופת בית המקדש ואין בו קדושה מיוחדת מעבר להיותו חלק מירושלים ועכשיו גם קדושת בית כנסת ככל בי"כ.

*אבל זה מדאורייתא? מה מדאורייתא? עלייה לרגל לבית המקדש היא מדאורייתא - הליכה לכותל היא אפילו לא דרבנן.

לגבי הפיסקה הראשונה-כמעין הנובע

בעיקר מי שבעד לעלייה להר הבית חושב כך.
אז מה עם כל השאר? אשר אוסרים עלייה להר הבית ולא רואים זאת כאופציה?

לגבי דאורייתא- אבל הכותל זה השריד שלנו שהכי קרוב לבית המקדש.
(נעזוב כרגע את הר הבית).

לכותל יש קדושת המקום כמו בית כנסתנפש חיה.

בית כנסת גם יש בבית. למה ללכת לכותל?די"מ

למה אתה מגיב אליי. כי יש מי שרוצה כותלנפש חיה.

יעני זה יותר אפקט מאשר בית כנסת מוכר...
גימיק.

לא נכוןימ''ל

גם מי שנגד העלייה מטעמים הלכתיים (כי לא יודעים איפה בדיוק מותר להיכנס) מבין שהר הבית הוא העיקר ומצפה שנוכל להיכנס ולבנות אותו. בציבור החרדי זו לא הגישה.

לגבי הדאורייתא - הכותל הוא לא שריד של בית המקדש אלא הקיר ההחיצוני התומך של הר הבית ולא מקיימים שם מצוות עלייה לרגל אפילו כשבית המקדש קיים, בטח כשהוא לא. אין בזה שום מצווה לא מדאורייתא ולא מדרבנן.

ולא - לא נעזוב את הר הבית, גם לא לרגע.

*סליחה שאני מבאס אבל זו האמת...

אוקי, מצפה. אך לא רואה כאופציה לעלות כרגע להר הביתכמעין הנובע

בהתאם למצב הנוכחי.

אבל זה המינימום שאנו יכולים לעשות

ולא התכוונתי שנעזוב באמת את הר הבית. נו....

סיבוב שערים עדיף בהרבה על ללכת לכותלדי"מ

את יכולה ללכת לבית כנסת החורבהימ''ל

זה גם מאד מיוחד והקדושה היא אותה קדושה.

הבנתי שלא התכוונת שנעזוב פיזית מבחינה עקרונית אלא לצורך הדיון, אבל אני לא עוזב גם לצורך הדיון כי הדיון הוא בדיוק על הנקודה הזאת. הכותל הוא לא תחליף להר הבית גם אם לא עולים לשם כרגע מטעמים הלכתיים.

כל עוד זוכרים את העיקר אז אין בעיה גם ללכת לכותל או למקום הקרוב להר כדי להתחבר להר הבית, הבעיה היא שהופכים אותו לעיקר.

למה שנעזוב את הר הבית?מוטיבציה

זה בדיוק העניין!

אוך נו. זה היה נטו לדיוןכמעין הנובע

הבנתי ועל זה עניתי

מוטיבציה

דווקא בגלל שגם מי שנגד העלייה מטעמים הלכתיים או אחרים, מבין שהר הבית הוא העיקר ומצפה לבנות אותו. זה לא או-או.

נכון. הוא מצפה. אך כרגע לשם הוא לא יכול להגיעכמעין הנובע

לכן מבחינתו הכותל זה האופציה הכי קרובה.

לא באמת. אי אפשר לבחור בין שני מקומותמוטיבציה

כל כך שונים במשמעותם אחד מהשני. זה לא או-או.

בטח שכן! מי שרבניו אוסרים עליה להר הבית לא רואה עליה לשםכמעין הנובע

כרגע כאופציה בכלל.

רוצה לעלות לשם. זוהי הציפייה והתקווה מבחינתו.
אך כרגע? אסור. זה לא אופציה.

כמו שכבר כתבתי - זה שהוא לא עולה טכנית להר, לא אומרמוטיבציה

שהוא לוקח את הכותל כתחליף.
וזה מבלי לזלזל לרגע בכותל ♡

הוא רואה כרגע את הכותל כאופציה יחידה.כמעין הנובע

ולכן, בחגים, לשם הוא עולה.

אבל הכותל לא ממלא את הצורך של לעלות להר ולכן זה לא בר השוואהמוטיבציה

אך זה הכי קרוב...כמעין הנובע

תחשבי.
או לא לעלות לכלום. שום דבר. או לעלות לדבר המסמל *עכשיו כעיקר השכינה כאופציה להגיע אליו* (רק עכשיו).
עדיף להישאר בבית ?

יש מנהג ידוע לעלות לבית הצלם/ מעל אש התורה/ מעל שובו בניםתרחיב לבי

כדי לראות את רצפת העזרה. יש מי שאומר שזה אפילו קיום מצוות ראיה ברגל.

לי היו תקופות שלא הייתי מסוגל להגיע לכותל,

זה סימל לי תמצית של גלות והייתי מגיע רק בתעניות.

הייתי מגיע לשם ביום העצמאות או יום ירושלים ומתבאס את החיים...

אין לי ספק שאני לא היחיד...

זה תלוימוטיבציה

בכמה חשיבות את מייחסת לכותל. אני אישית רואה בו מקום קדוש ומתרגשת בעל פעם שאני מגיעה אליו גם מהסיבה שזה אחד המקומות שיהודים הגיעו אליו הכי הרבה, דורות ע"ג דורות, אבל יש כאלה (כמו שימ"ל כתב לך למעלה) שרואים בו בית כנסת ואז זה כמו ללכת לכל בית כנסת.

אין לי זמן להאריך, אבל @די"מ דיבר על זה פעם.

זה לא סתם בית כנסת.די"מ

בעיני זה עגל הזהב.
או לפחות במה.

נסחפת ידידיימ''ל

אני מעריך שהתכוונת להשתמש במושגים הנ"ל כמטאפורה, ובכל זאת היא לא מוצלחת בעיניי.
נכון שהנהייה לכותל מהווה היסח דעת מהדבר האמיתי שהוא השאיפה למקדש, אבל להשוות לאיסורי תורה חמורים כמו עבודה זרה או הקרבה מחוץ לעזרה זו הסחפות רבתי.

ו @עדן., הכותל הוא פשוט רחוב מרחובות ירושלים, אין הבדל בקדושה בתוך ירושלים עצמה שמחוץ להר הבית גם לא לפי הקרבה לקודש הקדשים. הייחוד שלו הוא בזה שהוא שריד היסטורי - לא דבר שמעלה ברמת הקדושה בפני עצמו, ובזה שע"פ המדרש השכינה לא זזה ממנו - שזאת טעות בהבנת המדרש.
מה שכתב @תרחיב לבי שיש הנוהגים לראות את רצפת העזרה הוא כדי לבצע קריעה שיש לעשות כשרואים אותה.

יש מקומות קרובים יותר.די"מ

הלוואי היית צודקת...תרחיב לבי

לצערי רוב האנשים לא יודעים להכיל באמת מורכבויות,

הם רק יודעים לומר את זה כשזה מופיע ברב (זצ"ל או סולובייצ'יק):

או מאמינים באתחלתא דגאולה או אבלים על צער השכינה.

או מבינים שהר הבית זה לא השלב, או עולים להר הבית.

לדעתי זה חולה, וזה שקר, כי המורכבות קיימת,

והרב (שניהם) חוו אותה במלואה

זו מורכבות טכנית ולא מהותית.מוטיבציה

זה לא נכוןתרחיב לבי

ברור לי שעל פי ההלכה מותר לעלות להר הבית.

המשנה אומרת שטמא מת מותר להיכנס להר הבית.

יכול להיות שזה מקום יותר מצומצם מאשר האיזור בו עולים, שזה דיון אחר.

אני לא עולה כי הרב שלי אמר לא לעלות, כמו יהודי פשוט שמקשיב לרב שלו.

ואם תדברי עם אנשי הר המור (שזה הר הבית, באופן אירוני),

הם יסבירו לך למה זה לא השלב, ולמה העלייה להר הבית מעכבת את הגאולה.

[אז מה אם אותי זה לא שכנע...]

דיברתי לא פעם

, הדעה שאני מציגה כאן היא לאו דווקא הדעה שלימוטיבציה

אלא פשוט לצורך הדיון.
בכל אופן, אני חושבת שכיום יותר ויותר יהודים מבינים את החשיבות והמורכבות נעשית יותר טכנית. ברור שיש גם מי שחושב שעדיין לא הגיע הזמן.

הפיסקה הראשונהנולאית

בס"ד

באמת? חשבתי שזה דווקא להיפך,
שהחרדים הולכיםלכותל כי אז אין איסור כרת לעומת הר הבית שמרוב שהוא קדוש דווקא יש להיזהר בו הרבה הרבה יותר
ויש כאלה שגם נזהרים בכותל(נגיד לא לשים את הידיים בחרכים וכ')

זה שני הדברים יחדימ''לאחרונה

גם האיסור ההלכתי וגם ההשקפה התורנית לגבי בניית בית המקדש וקדושתו העצמית של הכותל.

לגבי מה שכתבת על אלו שחוששים לאיסור גם ברחבת הכותל - יש על זה שרשור בפורום בית המדרש.

מה דאורייתא?די"מ

החיוב של עליה לרגל זה בעזרה.
כיום שאנחנו טמאי מתים אי אפשר לקיים את זה.

אולי הם חכמים וחסים על חייהם....ארוון

תשובה נוספת..פלצור

הייתי רוב היום בכותל,
במהלך כל היום יש המון דת”לים, פגשתי המון שאני מכיר.
ובערב, וגם בלילה באים החרדים כי הם יודעים שיותר צנוע בערב..
פעם ראיתי פירסומים אצלם לבוא רק בלילה ממש כי יש פחות פריצות..

משמח לשמוע.די"מ

מה יש לחפש בכותל?
רק לחרדים יש מה לחפש שם.

ער, ער...תרחיב לבי

נרדמתי ופספסתי את התחנה שלי,

ועוד במקום ללכת ליוון הבית - הלכתי לכיוון ההפוך...

קיצור, הגעתי הביתה בשעה איחור....

יעני לפני 10 דקות...

וואי וואישמן פשתן

ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ארץ השוקולד

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

ארץ השוקולדאחרונה

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

ממשזיויק

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

אולי יעניין אותך