זהו, נגמר החום!

התחילו רוחות לא נורמליות.

אה, וגם גשם היה...

והפתרון הכי טוב נגד החום הוא מקלחת טובה, תזכור את זה לקיץ...

וגם אני ער...

@נפש חיה., רק שתדעי שהפחדת אותי היום פחד מוות! 

ישנתי וחלמתי שאני ישן ואז את באת והערת אותי באופן מפחיד במיוחד, מרוב פחד התעוררתי משני החלומות במקביל - גם מהחלום שבתוך החלום וגם במציאות...

אגב - את לא בת 90 במציאות, נכון? 

[יש לי חשד שזאת היה נזיפה על שאני לא קורא את החיזוקים היומיים...]

הפחד השכיח לי את הסיטואציה, נראה לי שעם שופר...

בכל מקרה - נאמר "חלומות שווא ידברו" אבל זה היה בהחלט מפחיד.

את הלקח למדתי, אשתדל לקרוא מדי פעם.

או יורדים לעיר דוד למטה חוץ מללכת לכותל.

ועוד סיבה שלא הולכים לכותל היא בגלל הרוב המוחץ  (תיאור הולם במיוחד... ) .

כי הציבור ה'דתי' מבין שהכותל הוא בעצם לא העניין אלא הר הבית, גם אם מסיבות שונות לא עולים לשם בפועל.

בתפיסה החרדית הכותל הוא העיקר כי ע"פ המדרש השכינה גלתה לשם (להבנתם במדרש) ואין מצווה לחזור להר הבית או לבנות את בית המקדש כי הוא ירד מהשמים - הבדל מהותי בתפיסה שמשפיעה על היחס לכותל.

*מה עם הכותל? הוא היה השוק בתקופת בית המקדש ואין בו קדושה מיוחדת מעבר להיותו חלק מירושלים ועכשיו גם קדושת בית כנסת ככל בי"כ.

*אבל זה מדאורייתא? מה מדאורייתא? עלייה לרגל לבית המקדש היא מדאורייתא - הליכה לכותל היא אפילו לא דרבנן.

גם מי שנגד העלייה מטעמים הלכתיים (כי לא יודעים איפה בדיוק מותר להיכנס) מבין שהר הבית הוא העיקר ומצפה שנוכל להיכנס ולבנות אותו. בציבור החרדי זו לא הגישה.

לגבי הדאורייתא - הכותל הוא לא שריד של בית המקדש אלא הקיר ההחיצוני התומך של הר הבית ולא מקיימים שם מצוות עלייה לרגל אפילו כשבית המקדש קיים, בטח כשהוא לא. אין בזה שום מצווה לא מדאורייתא ולא מדרבנן.

ולא - לא נעזוב את הר הבית, גם לא לרגע.

*סליחה שאני מבאס אבל זו האמת...

כדי לראות את רצפת העזרה. יש מי שאומר שזה אפילו קיום מצוות ראיה ברגל.

לי היו תקופות שלא הייתי מסוגל להגיע לכותל,

זה סימל לי תמצית של גלות והייתי מגיע רק בתעניות.

הייתי מגיע לשם ביום העצמאות או יום ירושלים ומתבאס את החיים...

אין לי ספק שאני לא היחיד...

לצערי רוב האנשים לא יודעים להכיל באמת מורכבויות,

הם רק יודעים לומר את זה כשזה מופיע ברב (זצ"ל או סולובייצ'יק):

או מאמינים באתחלתא דגאולה או אבלים על צער השכינה.

או מבינים שהר הבית זה לא השלב, או עולים להר הבית.

לדעתי זה חולה, וזה שקר, כי המורכבות קיימת,

והרב (שניהם) חוו אותה במלואה

ברור לי שעל פי ההלכה מותר לעלות להר הבית.

המשנה אומרת שטמא מת מותר להיכנס להר הבית.

יכול להיות שזה מקום יותר מצומצם מאשר האיזור בו עולים, שזה דיון אחר.

אני לא עולה כי הרב שלי אמר לא לעלות, כמו יהודי פשוט שמקשיב לרב שלו.

ואם תדברי עם אנשי הר המור (שזה הר הבית, באופן אירוני),

הם יסבירו לך למה זה לא השלב, ולמה העלייה להר הבית מעכבת את הגאולה.

[אז מה אם אותי זה לא שכנע...]

נרדמתי ופספסתי את התחנה שלי,

ועוד במקום ללכת ליוון הבית - הלכתי לכיוון ההפוך...

קיצור, הגעתי הביתה בשעה איחור....

יעני לפני 10 דקות...

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.