@נקודה טובה עוד לא הייתה אבל תהיה מחר בע"ה.

אני מחכה שאחרים יגיבו, אחר כך אני אספר...

עכשיו תורך.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא טיילתי כלום, כדרכי בחוה"מ, אבל בונה על השבוע שאחרי (יש מתנדב לחבור אלי...?)

אבל! היה היום מפגש משפחתי באיזה חור,

והתארגן משחק כדורגל עם בני הדודים, שגדלו בינתיים,

והיה ממש אחלה (מעבר לפרט שהשולי שהורדנו חלודה וכו'...)

[הרגע הזה שדוד שלך אומר לך 'אז זה מה שאתה עושה בישיבה כל היום?!!?']

תובנות - מותר לנוח, זה ממש חוקי לפעמים...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הכי חשוב להיות חולים בזמן הנכון... 

לפעמים הדבר הנכון לעשות הוא להיות חולה...

מזג האוויר הזה מזכיר לי נשכחות..."

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

טיילתי - בעיקר י-ם וחברון.

הכי כיף - י-ם (ברכת כהנים) וחברון.

חוויות שיישארו איתי - פרטיות שלי  

תובנות - לאשכנזים שלא אוכלים קטניות אין כמעט שום מקום בחוץ שאפשר לקנות אוכל מוכן! כולם הולכים על הפתרון הקל של הכשר לקטניות בלבד ואז לך תנסה לעשות חלוקה בין הדברים שם ולנסות למצוא בכל זאת משהו שמותר לך לאכול...

שלאשכנזים שלא אוכלים קטניות אין שום בעיה לשבת במסעדות שההכשר שבהן הוא לאוכלי קטניות.

פשוט נותנים למלצרים הוראות מדויקות. וואלה? היה טעים...

בדיוק מתבשל, איזה שמן וכו', וגם מה בא במגע עם מה - אם בישלו לפני זה אורז בסיר/מחבת חשמלית של מסעדות וכעת מבשלים נניח משהו לא קטניות (נגיד, פירה. או תפוחי אדמה. או מרק) - האם כל אשכנזי יאכל מסיר שבושלו בו קטניות בחג? לא בטוח (בנוגע למשחות חצי חצי כן שמעתי על זה, שאפשר לאכול במשפחה שמתירה קטניות רק לא קטניות עצמן אבל כן מסיר שבושלו בו קטניות וכו' - אבל זה דרכי שלום וכל זה..ממש לא מסעדה)..

וגם כל מיני רכיבים שיש באוכל מתועש, את לא יודעת למה הכניסו עמילן תירס ולמה לא. ולא תמיד קל יהיה להגיע לבדוק בעצמך את המרכיבים המדויקים, והאם המלצרים/הטבח אמת נאמנים להעיד לך מה יש? הרי לכאורה הם רוצים שתאכל שם, אז למה שלא ישקרו בשבילך?

בקיצור ממש לא כזה פשוט מה שאמרת...

בפניה. גם אני רע לאותה צרה... ומי שראה אותי הבין כמה תמרונים ובדיקות וקריאת מרכיבים עשיתי אתמול עד שהצלחתי למצוא בדוחק משהו ספציפי שיכולתי לאכול. מסקנה להבא: אני מביא אוכל מהבית. או לא יוצא ממנו עד סוף פסח (או מראש מוודא קיום של מקום כשר לפסח ללא אוכלי קטניות, מעניין אם יימצא האשכנזי שיפתח אפליקציה ייעודית כזאת לפסח... ) 

שתי מסעדות חלביות, אחת בשרית.)

למה שיאמרו לי שה"לחמניה" מקמח תפו"א אם היא מקמח תירס? למה שלא יאמרו מהו סוג השמן?

ובאופן כללי - הגעתי למסקנה שסתם מתלוננים על האוכל בפסח. ואני אומרת זאת כשונאת מצות. אנ'לא אוכלת מצות בחוה"מ בכלל (בליל הסדר אני חייבת), ולא חסר לי אוכל ב"ה. [תובנה? נו טוב, תובנה.]

יהיה בה ג'לטין תירס שיחזיק אותה - בהחלט דבר שקרה לי במקום אחר רק שאני ביקשתי לראות את האריזה המקורית ואכן בה היה כתוב לצד הקמח תפוחי אדמה, גם מרכיב תירס (שאותו עדיין אילו הרב ליאור לא ממש הצליח להתיר...) 
ולגבי ה"למה" - ובכן, באופן כללי בעל עסק או עובד בעסק שיש לו רווח מכך שהעסק עובד, לא נאמן בפני עצמו לשאלות כשרותיות - הרי יש לו אינטרס. זה בדיוק כמו שהוא לא נאמן להגיד לך שכשר אם אין תעודה. ככה, כשיש תעודת כשרות לקטניות בלבד, כדי להוכיח לעצמך שזה לא קטניות, אפילו ברמה מינימלית - צריך לבדוק בעיניים. ככה אני מאמין לפחות...

וגם אני לא אוכל מצות בכלל, בדיוק כמוך - שונא אותן בדם. אוכל רק בליל הסדר. וגם לי "לא חסר אוכל" כשאני יכול לבשל והכל, אמת - אבל באמת באמת אין גיוון. חוסר הקטניות מאוד מורגש. בפרט האורז, אבל גם החומוס, השעועית, התירס וכו'... (פתאום אתה מבין את ערכו של הקורנפלקס של תלמה בבוקר ) 

(או לחילופין לשלוח לך תפריט מומלץ ש"בדקתי בעיניי" לדייט-פסח הבא שלך), אבל זו תהיה גלישה רצינית ביותר, אז נעצור כאן.

בכל אופן, יש תקווה לאחריתך. אל ייאוש!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.