לפחות רשמית .
בסדר בסדר, יש כאלה שמתירים אבל הרוב לא
איך נסתדר????
לפחות רשמית .
בסדר בסדר, יש כאלה שמתירים אבל הרוב לא
איך נסתדר????
כשהייתי צעיר כ"כ לא שמתי לב אפילו כשזה קורה לי, והלכתי ברחוב ושרתי לעצמי שירים שאני אוהב... אבל מאז גדלתי קצת והתחלתי להתפדח
מקרים מביכים יותר או פחות, בעקבות זה.
במקומות הומי אדם אני בד"כ יותר מודעת לזה.
כזו התאמה בין התוכן לחתימה עוד לא ראיתיימ''ל
יפה...פלצוראחרונה
ימ''ל
נכון. וגם האוזניה היחידה שעבדה נקרעה סופיתכמעין הנובע
כמעין הנובעמינץ מנגן בסדר מסוים והדיסקים שלו מסודרים לפי סדר מרפא כלשהו
וההיתר שלו מרבני ברסלב כנראה, אולי הרב ארוש.
אפשר להתקשר אליו
סוג'וקיש שם שירים לא חסידיים ווקאליים...
אני מאלו ששומעים מוסיקה בספירה כמובן, אם כי לא קצבית וכו'.
לא רציתי לכתוב 'זמירות היו לי חקיך',
אבל בהחלט יש תורה בבחי' 'ובלילה שירה עמי'..!
סה"כ יש יום העצמאות (!!!) באמצע, וזה יוצא פחות מחודש...
נסתדר, כמו שאבותינו הסתדרו בלי מוזיקה|מבטא פולני זקן| 
משום מראית עין שאני אולי נכנס כדי לדבר בו... <צ>
ברור שזה בסדר גמור.
מן הסתם הפנים שלך מביעות שדר אחר כשאת שומעת שיעור או מוזיקה...
גם אם נגיד שיש סברה של מראית עין, שהיא לדעתי לא רצינית...
בלי קשר - ממש שווה לשמוע שיעורים!! ותרבה הדעת!!

כמעין הנובע
עד חצות אפשר לשמוע בגלל ה-1 במאי.
מה, לא? ![]()
בברכת "שתמעו ותסעדו" ![]()
ולמי שלא הבין - 1 במאי זה יום הפועלים, סוג של חג בקיבוצים.
הייתי מתיר. שירים כבר הפכו לצורך. זו לא שמחה בעיני אלא דבר שבשגרה.
אולי טוב ככה, לשבור את השגרה. ככה אולי נשים לב(לפחות אני) שקרה משו בתקופה הזו
מעניין מאוד מה שאמרו שבער"ש ובמוצ"ש מותר, לא שמעתי על זה![]()
לגבי האיסור מאז חורבן המקדש- מקילים כי א"א לעמוד בזה(לפי מה שזכור לי..)
עכשיו לגבי ספה"ע, לא יודע את יש ענין דווקא שיעלה לנו איזה דכדוך או שפשוט אסרו כמה דברים כדי להביע את האבלות על תלמידי ר"ע. אם אני רואה בשיר צורך, אין לדעתי ענין לאסור זאת. יש לגרום לשמחה ויש שגרה בסיסית.
אגב, אין באמת קשר בין ספירת העומר לשלושת השבועות.
לא הייתי אוסר. אין מקור אמיתי לאיסור שירים בספירת העומר.
[כמו שכתבה @יטבתה - יש סוגיה לגבי איסור שירה בכלל בהתבסס על המשנה במסכת סוטה "משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות" והגמרא שם "אמר רב: אודנא דשמעא זמרא תעקר. אמר רבא: זמרא בביתא - חורבא בסיפא, שנאמר "קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה"... א"ר הונא: זמרא דנגדי וכו' שרי ודגרדאי אסיר...", אבל בין אם מתירים או אוסרים באופן כללי - בין ספירת העומר לשאר השנה לא אמור להיות הבדל...]
ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה












וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.
אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).
כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.
זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI

קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד