זה גם לא כ"כ בריא שני הריונות ברצף:
לא בריא לאמא, שרצפת האגן שלה לא קיבלה מספיק זמן להתאושש מההריון הקודם (ובלשון חז"ל - איבריה מתפרקים)
לא בריא לתינוק, שההנקה שלו עלולה להיפגע מזה (וגם זה דבר שחז"ל מדברים עליו)
ולא בריא לעובר, שלפעמים לא מקבל מספיק מאמא שלו רכיבים חיוניים (כי המאגרים שלה ריקים כשהיא קצת אחרי לידה).
וכאמור, לרוב האימהות קשה מאוד עם הריון צפוף ואח"כ עם שני תינוקות בבית.
אבל --- כשזה בכל זאת בא, זה ברכה, וכדאי להסתכל על זה ככה. אחרי תקופה נהיה קל יותר, שני האחים נהיים חברים טובים ולרוב כיף לגדל אותם ביחד. המתנה הכי טובה שקיבלתי בחיים זו אחותי האהובה, שהיא בהפרש שנה וחצי ממני וגדלנו כתאומות...
ואם בכל אופן את מעדיפה להסתדר בלי אף אמצעי חיצוני, אני חושבת שכמה שיותר תצמידי את התינוק אלייך תפחיתי את הסיכוי להריון חדש - כלומר המון הנקה, למצוא פה ושם זמנים למגע עור בעור, לישון ביחד בלילה, מנשא ביום... זה כמובן לא הכול או לא כלום, את יכולה להחליט שמתאים לך רק ביום או רק בלילה או רק היום ככה ומחר אחרת - בגדול כל סעיף של הצמדה שאת מוסיפה, את מקטינה את הסיכוי לעוד הריון (כי המוח מקבל מסרים תדירים מכל החושים שיש תינוק לדאוג לו כרגע, ומוקדם מדי להחזיר את הפוריות).
ואם בכל זאת את מגלה יום בהיר אחד שאת בהריון.... אז תשמחי ותודי לה', נכון? זאת ברכה 
והיא לא נשכחת במגרה...
נשמע משהו לא מדעי.
יפה מאד.
זה היה בהתפעלות אמת ומאד בהערכה.
מאד-מאד נהניתי מהשיח הזה, של כאלה שמצד אחד קשה להן הריון מיידי, ומצד שני לא מסוגלות - בצדק - שלא להזכיר שאם קורה, אז הריון זה ברכה.
וגם הנושא של "צמודה לתינוק"..
בעיני זה נוגע ללב. וחלק ממעלתן הטבעית של אימהות בישראל.
אני מכירה משהי מהמשפחה שהתינוק ישן איתה וכשהוא ער הוא במנשא עליה. מניקה כל הזמן וכל הלילה.
ועדיין הרווחים שלה הם שנה וחצי בערך בין 4 ילדים...
אז זה לא עובד לכולם...
(היא עושה את זה מאידאל שזה טוב לתינוק לא כדי למנוע...)
026515050
לרוב הדעות התקן עדיף מאוד מאוד על דיאפרגמה.
התפלאתי שיש שכתבו כאן שיש בכלל מקום להתיר זאת.
(ולא כאן המקום לדיון ההלכתי הכרוך בכך)
מציע את מכון פוע"ה כי הם ממש סמכות בנושא הזה, ואגב נטייתם לקולא בהרבה מאוד מקרים, אבל הכל ענייני.
מכל מקום לכתחילה כל אחד שישאל את רבו. משיב טלפוני כלשהו זה עדיפות פחותה.
כל המיקל - מגיד לו.
יש המעדיפים לשאול רבנים המקילים.
יש רבנים שבטבעם ידועים כמקילים.
יש ארגון שלם של רבנים המפרסמים את עצמם כמקילים.
האם הדבר מותר?
האם הדבר נכון?
האם ניתן לבחור להסתמך על רב מיקל, משום שהוא מיקל?
יהיו שיאמרו - רבנים אלו קשובים לשואלים, מבינים את המציאות יותר מהמחמירים, ודווקא אותם יש לשאול.
מי שבאמת חושב, שרבנים אלו הם הצודקים במחלוקותיהם עם שאר הרבנים, ועל כן הוא הולך לפי פסיקותיהם, הרי שאין בעיה בדבר.
אולם מי שאינו סובר שישנה עדיפות לדעתם ההלכתית של רבנים אלו, ואף הוא סובר, כי ישנם גדולי תורה רבים אחרים, שאינם נופלים מהם ברמתם, אלא שהוא בוחר לקחת רק את הפסיקות המקילות משום שהוא שומע שיש מי שפוסק כך, נמצא בבעיה קשה.
כי אם מחפשים את האמת, יודעים שהחיים כרוכים בקשיים, ופעמים רבות האמת היא שיש להחמיר.
ולא כל דעה שיש מי שסובר כמותה, היא דעה לגיטימית בעיני החולקים.
כאשר מתמודדים עם קשיים, ובוחרים לבצע פעולות שאינן מוסכמות, צריך לחשוב טוב האם הבחירה נובעת מהרצון האמיתי לפתור אותם על הצד הטוב ביותר - או שמא חלקו של היצר הרע גם כן נכנס כאן, וצריך מאוד להיזהר בזה.
זה עדיין ההלכה.
ולפעמים לא רק שמותר לעשות את זה אלא גם שמי שמחמיר על עצמו יקרא "חסיד שוטה"
וזה דיי מצחיק בעניי שכתבת שהדעה לא תהיה לגטימית בעניי החולקים. כי זה ברור. אני מניחה שגם בעל הדעה חושב שדעת החולקים עליו לא לגיטימית.
מי קבע שדעה אחת נחשבת יותר מדעה אחרת?
בכל אחד מהנושאים יכולות להיות דעות רבות.
יש רבנים שיבחרו בהקשרים מסוימים להפנות לרבנים שיותר מקילים מהם. ויש שלא.
יש פסיקות שיכולות להיחשב כראויות בשעת הדחק גם על ידי מי שלא מתיר לכתחילה. ויש שלא.
ישנן פסיקות שהליכה עיקבית בעקבותיהן, יכולות להביא לחומרות בנושא אחד ולקולות בנושא אחר.
אי אפשר לבחור רק את הקולות.
גם אני סבור שמכון פוע"ה הם המתמחים בעניין, ויש להעדיף את דעותיהם על פני רבנים אחרים - גדולים ככל שיהיו - שפחות מתמצאים בעניינים אלו.
אני מוכן לקבל שיש הסוברים שאחרים מבינים יותר.
אני חושב שזה לא ראוי לעודד אנשים להסתמך על דעות מקילות - רק משום שהם מקילות.
דעה מקילה היא לא בהכרח פחות טובה רק כיי היא מקילה.
כמו שאמרתי- לפעמים דעה מחמירה היא הדעה הלא טובה.
תנוח דעתך.
מי שמתיר דיאפרגמה לא פוסק מעצמו אלא מסתמך על גדולי ישראל.
וזו שיטה לגיטימית בהלכה.
ומדובר בתלמידי חכמים עצומים שלאט לך מלזלזל בכבודם. חלקם שימשו את הרב מרדכי אליהו זצוק"ל עצמו כשאתה היית ילד, או עדיין לא נולדת.
יותר מזה, לפעמים גם מי שפוסק לאסור, יפנה את הזוג אל אותם רבנים פוסקים משום שאחרת אפשר פשוט לפרק את הנישואין.
ומי שמקבל צמרמורת של התרגשות מחומרות גם הוא צריך לחשוב טוב "האם הבחירה נובעת מהרצון האמיתי לפתור [את הקשיים שהוא מתמודד איתם] על הצד הטוב ביותר - או שמא חלקו של היצר הרע גם כן נכנס כאן, וצריך מאוד להיזהר בזה" כדברייך.
לכתוב "לענ"ד הדברים הם חד משמעיים", כאשר המדובר בהיתר שנוי במחלוקת, זו בהחלט בעיה.
את יכולה לכתוב שכך רבך אמר - וגם לכתוב מיהו הרב האומר.
לכתוב בשם הגרש"ז והרב עובדיה, כאשר בעצמך את מודה שאין לך כל מושג שהרב עובדיה אומר כך, זה לא ראוי.
ומה שכתבתי שבדעת הגרש"ז יש עדויות סותרות, דווקא כן ראיתי מי שמביא שיש עדויות סותרות בזה, ואם זה מאוד חשוב לך, אני יכול להפנות אותך לדברים שנכתבו בשמו.
בהחלט לא ניתן להצביע על הגרש"ז כמתיר.
יש עדויות לפיהן הוא אוסר לחלוטין, וכן עדויות לפיהן הוא מתיר רק בסכנה או שעת דחק גדולה ביותר.
נראה פשוט בדעתו, כי ישנה עדיפות לגלולות או להתקן.
מצ"ב מאמר הרב יואל קטן האוסר - ובסופו עדויות על דעת הגרש"ז.
כמו כן מצ"ב מאמר הרב מרדכי הלפרין (שהוא גם העורך של הקובץ בו התפרסם מאמרו של הרב קטן - והוא הכותב את הערות העורך שם), הטוען שהגרש"ז חזר בו ולבסוף התיר (דבר שאינו מוסכם על הרב יואל קטן).
שהביא לך את ההפניות לדעת הגרש"ז שטענת שהם חד משמעיים לכיוון אחד - ומתברר שלא בדיוק כך, בחרת לתקוף אותו. לא יפה. טוענת שיש עוד רבנים? אז מה. בתחילה טענת הגרש"ז והגרע"י. אח"כ מתברר שאת הגרע"י המצאת, וגם הגרש"ז לא ברור כמותך ואולי להיפך. מה זה "להתייחס לדעת"? המגיב כתב לך שדעת הגרש"ז שנויה במחלוקת, והביא מקורות לדבריו. אמרת שאת מחכה למייל וטענת דברים אחרים. ייתכן שאחרים אומרים אחרת בשם עצמם או בשם הגרש"ז. צריך לדעת בניהול דיון גם לכבד את מי שמשיב לך, ובאמת נימת הזלזול ברבנים או במגיב, אינם ראויים.
אם טעית - לא בושה להודות בטעות ולהתנצל.
מסתמך על הגרש"ז. דעת הגרש"ז אולי שנויה במחלוקת כי לא כל הפוסקים מסכימים איתה, אבל בשום אופן אי אפשר לומר ש"בהחלט לא ניתן להצביע על הגרש"ז כמתיר" כמו שהמגיב סובר.
הראיה במאמר עצמו - כך פוסק הרב דוד חי הכהן, ועל דעת זאת הפנה הרב מרדכי אליהו זצו"קל שאומנם אסר את השימוש בדיאפרגמה, לרב שמתיר.
שאלתי את הרב והוא הפנה לאותם שני מאמרים בדיוק. בנוסף גם למאמר שכתב הרב נחום רבינוביץ בכתב העת "מעיין" בעריכתו של הרב יואל קטן, שחלק עליו גם מעל במה זו. אפשר לחפש.
ויש חליפת מכתבים נוספים שצריך לבקש אישור הרבנים המחברים לפרסם. אביא בהמשך.
אזכיר כי המגיב התייחס בדבריו אל המקילים כאל "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו".
ואף על פי כן, שאר הדיון התקיים באופן מכובד ביותר מצידו, ועל כך יישר כח.
וגם אני לא התכוונתי לזלזל חלילה.
הרב רבינוביץ פסק כן בשו"ת שיח נחום (לקט פסקיו שליקטו תלמידיו תשס"ח) כמו הגר"ד ליאור שעדיף ביותר דיאפרגמה. וגם הרב קטן ציין זאת בחוברת "המעיין" שהוא העורך שלה ומציין הדברים העיקריים שבספר, וחולק עליו שם.
ואדייק גם: כפי שמובא במאמר של הרב הלפרין, הרב מרדכי אליהו זצו"קל מפנה את השואלת אל הגרש"ז אוירבאך עצמו.
והעובדה שדרכו בהלכה להתיר במקרים רבים, אינה יכולה להילמד למקרה שהוא לא התייחס אליו - אלא אם כן ידוע לך שכן, מה שמדברייך אני מבין שלא ידוע לך.
והגרע"י כתב הרבה מאוד בהרבה נושאים.
הויכוח על דעת הגרש"ז נובע מסיבה פשוטה, שאין לנו היתר בכתב ממנו, אלא רק איסור בכתב, ובנוסף יש עדויות שונות, בהן גם הטענה שאינה מוסכמת, שהוא חזר בו.
הטענה "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו" אינה נאמרת כלפי רבנים הסוברים להתיר אחרי בירור הסוגיה. הטענה נאמרת כלפי מי שבוחר רב, רק משום שהוא מתיר. ולשון ביקורתית זו כלפי מי שנוהג בדרך זו, מופיעה בגמרא.
תודה על ההבהרה האחרונה המכבדת, ומקווה שהדבר ברור ופשוט, שהרבנים המחמירים ואוסרים, אינם רגישים פחות מאשר הרבנים המקילים.
וגם הגאון הרב דב ליאור בר סמכא בנושא. וגם הרב בן שלמה בר סמכא בנושא.
למה לשאול את מכון פועה כן ולשאול רבנים אחרים לא?
עם כל הכבוד למכון פועה הם מחוייבים לפסיקה לפי מכנה משותף הלכתי רחב ולכן לא יכולים להתיר בקלות מה שפוסקים גדולים אחרים יכולים.
אתה לוקח אחריות על מצבים בריאותיים מסוכנים פיזיים או נפשיים? אישה שיודעת שהיא לא מסוגלת גלולות, וגם התקן בעייתי מבחינתה, למה היא צריכה לשאול את מכון פוע"ה שלא מסוגלים להתיר דיאפרגמה.
לעומת זאת אם היא תשאל פוסק בעל כתפיים רחבות אחר, הוא יוכל להתיר או לאסור באופן ענייני (בדיוק כמו שמכון פוע"ה פוסקים באופן ענייני כדבריך).
דיאפרגמה אינה שיטת מניעה אידיאלית - לא רפואית ולא הלכתית.
התקן מונע באחוזים גבוהים בהרבה, וגם הלכתית להרבה מהפוסקים כגון הרב אליהו זצ"ל היא עדיפה מאוד מאוד (נימוקים באישי).
אבל בכל אופן בל נחליף את הרופאים ולא את הרבנים. שכל אחד ישאל את מי שהוא סומך עליו.
הפותחת רצתה לשמוע דעות שונות מבעלי נסיון בפורום - ושמעה.
עכשיו שהיא תתיעץ עם מי שמקובל עליה.
מנסיון מר וכואב של כמה חודשים
אם גלולות יחסלו לה את חלב האם וההתקן יגרום לה לדימומים, אז נשאר לה או ללכת על דיאפרגמה או להיכנס להריון... (או לוותר על ההנקה וללכת על גלולות)
בתחושה אישית שלי פועה מעודדים לוותר על ההנקה לטובת מניעת הריון הורמונלית
אם התינוק בן חצי שנה הם בד"כ ממליצים ללכת על נובהרינג למרות שהיא עלול להמעיט את החלב בצורה משמעותית ואם הילד כבר בן שנה אז בעיניהם ההנקה מיותרת לחלוטין והם ממליצים שוב על נובהרינג.
[תגובה להודעה בכותרת "אכן קשה".. מרוב הודעות-ביניים כבר לא רואים על מה זה..]
וגם מכל הבחינות שהזכרת, לאשה שהיא אשה בריאה.
(אני מדברת על שנה וחצי בין לידות, לא בין הריונות, כן?)
הרב שלנו מתיר שנתיים מניעה אוטומטי אחרי כל לידה, ואם רוצים יותר שואלים אותו.
נראה שבזמן חז"ל זו הייתה הנורמה באופן טבעי ובלי התערבויות.
זו גם המלצת ארגון הבריאות העולמי (מהסיבות שמניתי).
כמובן, עדיין אומרת שזו ברכה ושמחה גדולה וחסדי ה'... אבל צפוף, ועד כמה שהדבר תלוי בי אני משתדלת להימנע מכך. שכל תינוק ימצה את תקופת התינוקות שלו לפני שההתמקדות שלי עוברת לעובר חדש.
"אירגון הבריאות העולמי", לא כ"כ ראיה לנו..
כמובן, לא אמרתי "הלכה למעשה", גם לא שלא יתכן גם אצל כאלה, "הפסקות" ארוכות יותר, אחרי כמה.
אבל הערתי מנסיון, שזה למעשה לא "צפוף" בהכרח. וכמובן, גם תלוי בכל אשה ומשפחה.
וב"ה שמוסכם שילדים זו ברכה ושמחה......
(שהייתה אחות והתמחתה בעיקר בתחומי פוריות האישה)
אמצעי מניעה זה עניין של אחוזים. אין אמצעי של מאה אחוז, אבל לגלולות בשימוש מושלם יש אחוז גבוה מאוד, להתקן גם - תלוי בסוג ההתקן, וכן בהנקה - האחוזים תלויים בעיקר בסגנון ההנקה. לרמות שונות של הנקה יש רמות הגנה נפרדות זו מזו.
פירוט כאן:
בגלולות משולבות (=אלה שמתאימות להנקה), בשימוש מושלם (=לא שוכחים לקחת אף פעם), אחוזי המניעה הם בערך 99% (כלומר מבין מאה נשים שמשתמשות בהן לאורך שנה שלמה, אחת כנראה תתעבר).
בהתקן לא הורמונלי, אחוזי המניעה הם בערך 98% (כלומר שתיים יתעברו בשנה).
על רקע זה אפשר לקרוא את האחוזים שהיא מציינת ולראות אם זה נראה לך הגנה מספיק גבוהה בשבילך.
אבל הכרתי מספיק משפחות עם הפרש של שנה או אפילו 10-11 חודשים בין שני הילדים הראשונים.
אז לשיקולך...
לפותחת - כפי שפורט לעיל: כשמדובר בשאיבה ולא בהנקה ישירה, בפער גדול של ארבע שעות בין פעם לפעם (כמות החלב בכל פעם לא רלוונטית לעניין המניעה, אלא רק מרווח הזמן), כשיש הפסקה ארוכה של לילה, וכשיש השלמות תמ"ל - כל אחד מהדברים האלה גורם שההנקה לא תהיה רלוונטית בהקשר של מניעה (כמובן שהיא עדיין חשובה ומבורכת מאוד! רק לא כמניעה).
יום ולילה . בלי תוספות.
וקיבלתי כשהתינוק היה בן ארבעה חודשים
אם את בטווח של חצי שנה אחרי לידה, וגם לא מקבלת מחזור, וגם מניקה כל 3 שעות (הנקה מלאה ללא תחליפים) אז בחצי שנה הראשונה אפשר למנוע עם נרות וזה מספיק
אחרי חצי שנה הם ימליצו לך על נובהרינג. הם טוענים שזה לא פוגע בכמות החלב.
אני שמעתי על הרבה נשים שזה הפחית להן משמעותית את החלב (וגם לי) ולכן לא הייתי ממליצה לך ללכת על העצה הזו אם התינוק שלך לא יקח מטרנה בשלב זה.
את יכולה גם התקן לא הורמונלי אבל זה עלול לגרום להכתמות
אפשר גם סרזט אבל זה בד"כ גורם להכתמות (הכי פחות מומלץ)
מבחינתם זה בעדיפות אחרונה
בעניין הרפואה, הם מורים לפעמים דברים שרופא יגיד שלא מומלץ בכלל. או שאסור.
ברור לי שהתחום שלהם הוא פוריות ולכן הם פחות רואים את המכלול.
כמו שרופא עור ירשום לך תרופה טובה לאקנה, אבל מזיקה לגוף בכללי.
זה מניסיוני האישי.
בעניין הרבנים, היה נשמע שהם סמכות עליונה.
אז לא, יש המון רבנים שעוסקים בזה כל ימיהם. והם לא פחות טובים.
אם מסתכלים עליהם כ"זרם מרכזי" בפסיקת הלכה, אז כשהם נגד משהו (כגון דיאפרגמה) קל לחשוב שמי שמתיר הוא רב שנוטה להקל תמיד. אבל הם לא זרם מרכזי, הם זרם. ופסיקות שונות מפסיקותיהם הן לגיטימיות לא פחות.
דרך אגב אין לי מושג מה הרב שלי אומר על דיאפרגמה, מנחשת שהוא אוסר, אבל לא יודעת כי לא רלוונטי לי.
במקום להתנצל על ההכפשות שכתבת בהתחלה, הוספת דברים שהם הכפשות חמורות לא פחות.
אני לא יודע מה היה הניסיון שלך - לא ברור אם היה לך ניסיון איתם או אם רופא עור שנתן לך תרופה לא טובה - אבל הדברים שהוספת וכתבת, מעידים על חוסר ההיכרות שלך עם המכון, וחבל שאת ממשיכה בדרך לא ראויה זו.
את מכירה רבנים טובים ומומחים בנושאים אלו שאת ממליצה עליהם? מצוין!
תכתבי נא, מי הם הרבנים הללו, כדי שהציבור הרחב ידע לפנות אליהם.
לכתוב לגבי מכון פועה כי הם מתמחים רק בפוריות ולא בשום דבר בעל השלכה מסביב, זה פשוט מעיד על חוסר הכרה מוחלטת, וניסיון עיקש להידבק בהכפשות הראשונות שכתבת.
אני לא מכיר עוד קבוצה של רבנים העוסקת ומבררת יחד את הנושאים הללו, תוך התייעצות מתמדת עם גדולי הפוסקים ובכירי הרופאים. לא לחינם פוסקים גדולים מכל החוגים מפנים אנשים אליהם.
ייתכן שהיו להם טעויות? סביר להניח. כי אין אדם שאינו טועה.
להאשים אותם שאינם מתייעצים עם רבנים או רופאים? מגוחך.
מה שאת כותבת לגביהם "ברור לי", ברור לי שאת טועה ולא מבינה.
אני לא אוהב לכתוב בצורה כל כך חריפה, אבל אני חושב שחשוב להבהיר את הדברים באופן הכי ברור, מאחר שמכון פועה מהווה כתובת עוזרת ותומכת לכל כך הרבה אנשים, והנסיונות לערער על הבנתם יכולים לגרום לנזק מיותר, ועל כן לא נמנעתי מלכתוב את תגובתי.
אני אכן מסכימה וחותמת ומעריכה מאוד, שהם עושים עבודת קודש של ממש יום יום, והשינוי שחוללו בשנות קיומם הוא נפלא ומבורך.ברור לי שכל כוונותיהם לשם שמים ושהם מצילים נפשות רבות.
ואחרי שאמרתי את זה, הנה כמה דברים שקשים לי:
א) בתשובה שקראתי באתר הרב המשיב ציין שעיקר חשיבות ההנקה עד גיל חצי שנה, ויש חשיבות כלשהי גם עד גיל תשעה חודשים ואחר כך ככל הידוע לו אין השפעה חיסונית אלא רק רגשית. הפליא וציער אותי שזו התשובה שמתקבלת ממכון שעיקר עיסוקו הוא נושאי הילודה, ואמור להתמצא בחומר הקיים. הרי היום כבר אין אף גוף בריאות חשוב שאומר כדברים האלה - לא איגוד רופאי הילדים, לא ארגון הבריאות העולמי, לא משרד הבריאות... כשהגופים האלה נחלקים ביניהם בעניין המינימום הנדרש להנקה למען בריאות הילד, הדעות נעות בין שנה לשנתיים. וזאת רק לגבי המינימום - כלומר לא הגיל שממנו כבר אין חשיבות להנקה, אלא רק המינימום ההכרחי ביותר. כמובן, בפועל הבחירה נתונה בידי כל אישה ואישה, והשיקולים הם לא תמיד בריאותיים בלבד, וזה בסדר. אבל כשאישה פונה למכון שנתפס כסמכות רפואית לקבל מידע, עליה לקבל את המידע הבריאותי העדכני שקיים היום, לא?
כתבתי תגובה לתשובה ההיא, אני חושבת שכתבתי בנימוס ובכבוד רב (אני אכן רוחשת להם כבוד), פירטתי והוספתי כל מיני קישורים רלוונטיים למחקר העדכני ולהוראות הבריאותיות המקובלות בעולם. תגובתי לא נענתה ולא פורסמה. זה ציער אותי מאוד.
ב) שמעתי מכמה נשים שפנו למכון בשל עקרות הלכתית (ביוץ בזמן שבעה נקיים), והופנו לטיפול תרופתי. על פי הרב דוד ביגמן, ברוב המקרים אפשר למצוא פתרונות בגבולות ההלכה ללא התערבות תרופתית! חבל לתת תרופות לאישה בריאה, כשיש בהלכה עצמה דרכים ופתרונות.
ג) שמעתי מנשים רבות שקיבלו מהמכון הנחיה לנטילת גלולות בשינוי מהמינון שבעלון לצרכן למניעת הכתמות. אכן, יש רופאים שאוחזים בשיטה זו, ויש גם מספיק רופאים שמזהירים ממנה. לגיטימי שהם פועלים לפי שיטה רפואית מסוימת, אבל באופן אישי לי זה גורם שאירתע מפנייה אליהם, כי בנושאים כאלה אני חוששת יותר לדעות הרפואיות המחמירות (אחוזי הלוקות בסרטן הנשים בדורנו מבהילים ממש).
נדמה לי שיש קו מחבר בין שלושת הסעיפים... הוא גורם לי להניח שיש עוד נושאים שבהם עדיף לי לקבל המלצות מגורם רפואי בזרם פחות התערבותי... ומסתבר שאני לא היחידה.
לוקחים דברים שכתבתי ומנפחים למשמעות שונה.
את ניסחת הרבה יותר טוב.
מוסיפה גם שהציעו לי פעם גם כמוסות צמחיות (שהיום אני אומרת - מפוקפקות) במקום לשלוח אותי פשוט לביקור אצל הרופאה.
אני לא מפחיתה בערך מה שהם אומרים, רק באה לציין שצריך לשמוע עוד דעות, בתחום ההלכתי אם רלוונטי ובתחום הרפואי, ולא לחשוב שהדעה שלהם כמעט תמיד נכונה יותר.
הדברים שכתבת הם חשובים ודורשים התייחסות.
קודם כל, יישר כח על הכתיבה המכובדת והעניינית. ההערכה שאת כותבת כלפי מכון פוע"ה היא נצרכת וחשובה, כאשר דברים אחרים שנכתבים יכולים ליצור רושם מאוד מוטעה כלפי המכון; וגם בדברים שאת כתבת, נראה שיש קצת הוצאה של דברים מפרופורציה.
אף אחד לא מושלם, וטעויות בהחלט יכולות להיות. רבנים גדולים בעלי שיעור קומה, מנוסים ביותר, כבר טעו בטעויות קשות וגרמו לנזקים - והדבר אינו גורע בכהוא זה מעצם גדולתם בתורה. אולם חובה עלינו לעשות מה שאפשר בשביל למנוע מקרים כאלו.
נראה, כי כמות השאלות המגיעה למכון פוע"ה בנושאים האלו, היא עצומה, ואני לא חושב שיש מי שמתמודד עם כמות כזו של מקרים, ובוחן את ההנהגה הרצויה במציאויות השונות. בהחלט חשוב מאוד להעמיד אותם על הטעויות שלהם, על מנת למנוע נזק ציבורי. אם הרב המשיב באתר או בטלפון נתן תשובה שלדעתך אינה נכונה, הרי שניתן לפנות לראש המכון ולהעמיד אותו על הדברים. דרכי התקשרות לרבני המכון מופיעים באתר שלהם. אולם אתייחס גם לשלושת הדברים שכתבת:
א. הפתיע אותי לקרוא שכך כתב הרב שם, אבל באמת אני לא יודע על מה הוא הסתמך ואני לא מצוי בנושאים הרפואיים. איני יודע מה מדיניותם בנוגע לפרסום תגובות וכדומה, ובאמת ראיתי באתר מקום להוסיף תגובה - אך ראיתי שאין כלל תגובות באתר, ואולי הדבר אינו פעיל; אבל בהחלט הדברים דורשים פנייה אישית לבירור העניין.
ב. הטענה בנוגע לעקרות הלכתית, שלפי הרב דוד ביגמן מארגון "בית הלל" יש לו פתרונות הלכתיים ללא נטילת תרופות, הרי שהוא יכול להציע את פתרונותיו למכון - אם כי סביר בעיני, שהפתרונות שהוא מזכיר אינם פתרונות מוסכמים, ושמרבית הפוסקים אינם מקבלים אותם.
ג. מכון פוע"ה אינו מרפאה. הרבנים שם משתדלים לעזור (והם מסייעים בחינם לציבור הרחב לכל פונה) על פי הכרתם וידיעותיהם ונסיונם, ובהתאם למה שנראה להם בכל מקרה בפני עצמו. אף אחד לא חייב לפנות אליהם, וגם אף אחד לא חייב לעשות את ההמלצות שהם נותנים. אם מישהו סובר שהם טועים בגישתם ההלכתית או הרפואית, הוא תמיד יכול לדבר איתם ולנסות לשכנע אותם.
הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה הוא אדם נעים הליכות, ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות. שוחחתי עימו כמה פעמים, וזה היה תענוג. אני לא חושב שתהיה לו בעיה להודות על האמת במקרה שמישהו או מישהי יעמידו אותו על טעות.
שלושת הדברים שהזכרת, אינם מהווים בעיה עקרונית קשה, שניתן לראות בגללה בעיה עקרונית עם המכון. נכון הוא, שלפעמים התוצאות אינן מתאימות לציפיות. אולם אני סבור שגם אם מכון פועה אינו מושלם, עדיין יש לראות בו את הכתובת המרכזית לכל הנושאים הללו.
יש כמה אפשרויות עם סרזט:
1) נשים שאין להם בכלל כתמים ודימומים לכל אורך השימוש
2) נשים שהיה להם כתמים/ דימום למשך שבוע בתחילת השימוש בסרזט ואחר כך שקט כל תקופת הלקיחה. (הכי נפוץ)
3) נשים שיש להם מחזור בזמן לקיחת סרזט (לא נפוץ)
4) נשים שהיו להם כתמים/ דימומים מתחילת השימוש וזה לא הפסיק כמה שבועות-נשים כאלה לרוב יחליפו לאמצעי מניעה אחר.
אם את מנסה ורואה שאצלך זה 1 או 2 אז מעולה אם לא אז תחשבי מה את מעדיפה להחליף אמצעי או לספוג דימומים וכתמים בזמנים לא ידועים (אני אישית הייתי מחליפה במצב כזה למזלי אצלי היה מספר 1)
חיסרון נוסף זה שזה אמצעי הורמונלי ויכולות להיות תופעות לוואי כמו חוסר חשק, מצב רוח לא טוב ועוד כמובן במצב כזה חושבים על אפשרות להחלפת אמצעי מניעה.
יתרונות נוספים: מונע באחוז גבוה 98% ולא מפחית את כמות החלב.
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
