זה גם לא כ"כ בריא שני הריונות ברצף:
לא בריא לאמא, שרצפת האגן שלה לא קיבלה מספיק זמן להתאושש מההריון הקודם (ובלשון חז"ל - איבריה מתפרקים)
לא בריא לתינוק, שההנקה שלו עלולה להיפגע מזה (וגם זה דבר שחז"ל מדברים עליו)
ולא בריא לעובר, שלפעמים לא מקבל מספיק מאמא שלו רכיבים חיוניים (כי המאגרים שלה ריקים כשהיא קצת אחרי לידה).
וכאמור, לרוב האימהות קשה מאוד עם הריון צפוף ואח"כ עם שני תינוקות בבית.
אבל --- כשזה בכל זאת בא, זה ברכה, וכדאי להסתכל על זה ככה. אחרי תקופה נהיה קל יותר, שני האחים נהיים חברים טובים ולרוב כיף לגדל אותם ביחד. המתנה הכי טובה שקיבלתי בחיים זו אחותי האהובה, שהיא בהפרש שנה וחצי ממני וגדלנו כתאומות...
ואם בכל אופן את מעדיפה להסתדר בלי אף אמצעי חיצוני, אני חושבת שכמה שיותר תצמידי את התינוק אלייך תפחיתי את הסיכוי להריון חדש - כלומר המון הנקה, למצוא פה ושם זמנים למגע עור בעור, לישון ביחד בלילה, מנשא ביום... זה כמובן לא הכול או לא כלום, את יכולה להחליט שמתאים לך רק ביום או רק בלילה או רק היום ככה ומחר אחרת - בגדול כל סעיף של הצמדה שאת מוסיפה, את מקטינה את הסיכוי לעוד הריון (כי המוח מקבל מסרים תדירים מכל החושים שיש תינוק לדאוג לו כרגע, ומוקדם מדי להחזיר את הפוריות).
ואם בכל זאת את מגלה יום בהיר אחד שאת בהריון.... אז תשמחי ותודי לה', נכון? זאת ברכה 
והיא לא נשכחת במגרה...
נשמע משהו לא מדעי.
יפה מאד.
זה היה בהתפעלות אמת ומאד בהערכה.
מאד-מאד נהניתי מהשיח הזה, של כאלה שמצד אחד קשה להן הריון מיידי, ומצד שני לא מסוגלות - בצדק - שלא להזכיר שאם קורה, אז הריון זה ברכה.
וגם הנושא של "צמודה לתינוק"..
בעיני זה נוגע ללב. וחלק ממעלתן הטבעית של אימהות בישראל.
אני מכירה משהי מהמשפחה שהתינוק ישן איתה וכשהוא ער הוא במנשא עליה. מניקה כל הזמן וכל הלילה.
ועדיין הרווחים שלה הם שנה וחצי בערך בין 4 ילדים...
אז זה לא עובד לכולם...
(היא עושה את זה מאידאל שזה טוב לתינוק לא כדי למנוע...)
026515050
לרוב הדעות התקן עדיף מאוד מאוד על דיאפרגמה.
התפלאתי שיש שכתבו כאן שיש בכלל מקום להתיר זאת.
(ולא כאן המקום לדיון ההלכתי הכרוך בכך)
מציע את מכון פוע"ה כי הם ממש סמכות בנושא הזה, ואגב נטייתם לקולא בהרבה מאוד מקרים, אבל הכל ענייני.
מכל מקום לכתחילה כל אחד שישאל את רבו. משיב טלפוני כלשהו זה עדיפות פחותה.
כל המיקל - מגיד לו.
יש המעדיפים לשאול רבנים המקילים.
יש רבנים שבטבעם ידועים כמקילים.
יש ארגון שלם של רבנים המפרסמים את עצמם כמקילים.
האם הדבר מותר?
האם הדבר נכון?
האם ניתן לבחור להסתמך על רב מיקל, משום שהוא מיקל?
יהיו שיאמרו - רבנים אלו קשובים לשואלים, מבינים את המציאות יותר מהמחמירים, ודווקא אותם יש לשאול.
מי שבאמת חושב, שרבנים אלו הם הצודקים במחלוקותיהם עם שאר הרבנים, ועל כן הוא הולך לפי פסיקותיהם, הרי שאין בעיה בדבר.
אולם מי שאינו סובר שישנה עדיפות לדעתם ההלכתית של רבנים אלו, ואף הוא סובר, כי ישנם גדולי תורה רבים אחרים, שאינם נופלים מהם ברמתם, אלא שהוא בוחר לקחת רק את הפסיקות המקילות משום שהוא שומע שיש מי שפוסק כך, נמצא בבעיה קשה.
כי אם מחפשים את האמת, יודעים שהחיים כרוכים בקשיים, ופעמים רבות האמת היא שיש להחמיר.
ולא כל דעה שיש מי שסובר כמותה, היא דעה לגיטימית בעיני החולקים.
כאשר מתמודדים עם קשיים, ובוחרים לבצע פעולות שאינן מוסכמות, צריך לחשוב טוב האם הבחירה נובעת מהרצון האמיתי לפתור אותם על הצד הטוב ביותר - או שמא חלקו של היצר הרע גם כן נכנס כאן, וצריך מאוד להיזהר בזה.
זה עדיין ההלכה.
ולפעמים לא רק שמותר לעשות את זה אלא גם שמי שמחמיר על עצמו יקרא "חסיד שוטה"
וזה דיי מצחיק בעניי שכתבת שהדעה לא תהיה לגטימית בעניי החולקים. כי זה ברור. אני מניחה שגם בעל הדעה חושב שדעת החולקים עליו לא לגיטימית.
מי קבע שדעה אחת נחשבת יותר מדעה אחרת?
בכל אחד מהנושאים יכולות להיות דעות רבות.
יש רבנים שיבחרו בהקשרים מסוימים להפנות לרבנים שיותר מקילים מהם. ויש שלא.
יש פסיקות שיכולות להיחשב כראויות בשעת הדחק גם על ידי מי שלא מתיר לכתחילה. ויש שלא.
ישנן פסיקות שהליכה עיקבית בעקבותיהן, יכולות להביא לחומרות בנושא אחד ולקולות בנושא אחר.
אי אפשר לבחור רק את הקולות.
גם אני סבור שמכון פוע"ה הם המתמחים בעניין, ויש להעדיף את דעותיהם על פני רבנים אחרים - גדולים ככל שיהיו - שפחות מתמצאים בעניינים אלו.
אני מוכן לקבל שיש הסוברים שאחרים מבינים יותר.
אני חושב שזה לא ראוי לעודד אנשים להסתמך על דעות מקילות - רק משום שהם מקילות.
דעה מקילה היא לא בהכרח פחות טובה רק כיי היא מקילה.
כמו שאמרתי- לפעמים דעה מחמירה היא הדעה הלא טובה.
תנוח דעתך.
מי שמתיר דיאפרגמה לא פוסק מעצמו אלא מסתמך על גדולי ישראל.
וזו שיטה לגיטימית בהלכה.
ומדובר בתלמידי חכמים עצומים שלאט לך מלזלזל בכבודם. חלקם שימשו את הרב מרדכי אליהו זצוק"ל עצמו כשאתה היית ילד, או עדיין לא נולדת.
יותר מזה, לפעמים גם מי שפוסק לאסור, יפנה את הזוג אל אותם רבנים פוסקים משום שאחרת אפשר פשוט לפרק את הנישואין.
ומי שמקבל צמרמורת של התרגשות מחומרות גם הוא צריך לחשוב טוב "האם הבחירה נובעת מהרצון האמיתי לפתור [את הקשיים שהוא מתמודד איתם] על הצד הטוב ביותר - או שמא חלקו של היצר הרע גם כן נכנס כאן, וצריך מאוד להיזהר בזה" כדברייך.
לכתוב "לענ"ד הדברים הם חד משמעיים", כאשר המדובר בהיתר שנוי במחלוקת, זו בהחלט בעיה.
את יכולה לכתוב שכך רבך אמר - וגם לכתוב מיהו הרב האומר.
לכתוב בשם הגרש"ז והרב עובדיה, כאשר בעצמך את מודה שאין לך כל מושג שהרב עובדיה אומר כך, זה לא ראוי.
ומה שכתבתי שבדעת הגרש"ז יש עדויות סותרות, דווקא כן ראיתי מי שמביא שיש עדויות סותרות בזה, ואם זה מאוד חשוב לך, אני יכול להפנות אותך לדברים שנכתבו בשמו.
בהחלט לא ניתן להצביע על הגרש"ז כמתיר.
יש עדויות לפיהן הוא אוסר לחלוטין, וכן עדויות לפיהן הוא מתיר רק בסכנה או שעת דחק גדולה ביותר.
נראה פשוט בדעתו, כי ישנה עדיפות לגלולות או להתקן.
מצ"ב מאמר הרב יואל קטן האוסר - ובסופו עדויות על דעת הגרש"ז.
כמו כן מצ"ב מאמר הרב מרדכי הלפרין (שהוא גם העורך של הקובץ בו התפרסם מאמרו של הרב קטן - והוא הכותב את הערות העורך שם), הטוען שהגרש"ז חזר בו ולבסוף התיר (דבר שאינו מוסכם על הרב יואל קטן).
שהביא לך את ההפניות לדעת הגרש"ז שטענת שהם חד משמעיים לכיוון אחד - ומתברר שלא בדיוק כך, בחרת לתקוף אותו. לא יפה. טוענת שיש עוד רבנים? אז מה. בתחילה טענת הגרש"ז והגרע"י. אח"כ מתברר שאת הגרע"י המצאת, וגם הגרש"ז לא ברור כמותך ואולי להיפך. מה זה "להתייחס לדעת"? המגיב כתב לך שדעת הגרש"ז שנויה במחלוקת, והביא מקורות לדבריו. אמרת שאת מחכה למייל וטענת דברים אחרים. ייתכן שאחרים אומרים אחרת בשם עצמם או בשם הגרש"ז. צריך לדעת בניהול דיון גם לכבד את מי שמשיב לך, ובאמת נימת הזלזול ברבנים או במגיב, אינם ראויים.
אם טעית - לא בושה להודות בטעות ולהתנצל.
מסתמך על הגרש"ז. דעת הגרש"ז אולי שנויה במחלוקת כי לא כל הפוסקים מסכימים איתה, אבל בשום אופן אי אפשר לומר ש"בהחלט לא ניתן להצביע על הגרש"ז כמתיר" כמו שהמגיב סובר.
הראיה במאמר עצמו - כך פוסק הרב דוד חי הכהן, ועל דעת זאת הפנה הרב מרדכי אליהו זצו"קל שאומנם אסר את השימוש בדיאפרגמה, לרב שמתיר.
שאלתי את הרב והוא הפנה לאותם שני מאמרים בדיוק. בנוסף גם למאמר שכתב הרב נחום רבינוביץ בכתב העת "מעיין" בעריכתו של הרב יואל קטן, שחלק עליו גם מעל במה זו. אפשר לחפש.
ויש חליפת מכתבים נוספים שצריך לבקש אישור הרבנים המחברים לפרסם. אביא בהמשך.
אזכיר כי המגיב התייחס בדבריו אל המקילים כאל "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו".
ואף על פי כן, שאר הדיון התקיים באופן מכובד ביותר מצידו, ועל כך יישר כח.
וגם אני לא התכוונתי לזלזל חלילה.
הרב רבינוביץ פסק כן בשו"ת שיח נחום (לקט פסקיו שליקטו תלמידיו תשס"ח) כמו הגר"ד ליאור שעדיף ביותר דיאפרגמה. וגם הרב קטן ציין זאת בחוברת "המעיין" שהוא העורך שלה ומציין הדברים העיקריים שבספר, וחולק עליו שם.
ואדייק גם: כפי שמובא במאמר של הרב הלפרין, הרב מרדכי אליהו זצו"קל מפנה את השואלת אל הגרש"ז אוירבאך עצמו.
והעובדה שדרכו בהלכה להתיר במקרים רבים, אינה יכולה להילמד למקרה שהוא לא התייחס אליו - אלא אם כן ידוע לך שכן, מה שמדברייך אני מבין שלא ידוע לך.
והגרע"י כתב הרבה מאוד בהרבה נושאים.
הויכוח על דעת הגרש"ז נובע מסיבה פשוטה, שאין לנו היתר בכתב ממנו, אלא רק איסור בכתב, ובנוסף יש עדויות שונות, בהן גם הטענה שאינה מוסכמת, שהוא חזר בו.
הטענה "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו" אינה נאמרת כלפי רבנים הסוברים להתיר אחרי בירור הסוגיה. הטענה נאמרת כלפי מי שבוחר רב, רק משום שהוא מתיר. ולשון ביקורתית זו כלפי מי שנוהג בדרך זו, מופיעה בגמרא.
תודה על ההבהרה האחרונה המכבדת, ומקווה שהדבר ברור ופשוט, שהרבנים המחמירים ואוסרים, אינם רגישים פחות מאשר הרבנים המקילים.
וגם הגאון הרב דב ליאור בר סמכא בנושא. וגם הרב בן שלמה בר סמכא בנושא.
למה לשאול את מכון פועה כן ולשאול רבנים אחרים לא?
עם כל הכבוד למכון פועה הם מחוייבים לפסיקה לפי מכנה משותף הלכתי רחב ולכן לא יכולים להתיר בקלות מה שפוסקים גדולים אחרים יכולים.
אתה לוקח אחריות על מצבים בריאותיים מסוכנים פיזיים או נפשיים? אישה שיודעת שהיא לא מסוגלת גלולות, וגם התקן בעייתי מבחינתה, למה היא צריכה לשאול את מכון פוע"ה שלא מסוגלים להתיר דיאפרגמה.
לעומת זאת אם היא תשאל פוסק בעל כתפיים רחבות אחר, הוא יוכל להתיר או לאסור באופן ענייני (בדיוק כמו שמכון פוע"ה פוסקים באופן ענייני כדבריך).
דיאפרגמה אינה שיטת מניעה אידיאלית - לא רפואית ולא הלכתית.
התקן מונע באחוזים גבוהים בהרבה, וגם הלכתית להרבה מהפוסקים כגון הרב אליהו זצ"ל היא עדיפה מאוד מאוד (נימוקים באישי).
אבל בכל אופן בל נחליף את הרופאים ולא את הרבנים. שכל אחד ישאל את מי שהוא סומך עליו.
הפותחת רצתה לשמוע דעות שונות מבעלי נסיון בפורום - ושמעה.
עכשיו שהיא תתיעץ עם מי שמקובל עליה.
מנסיון מר וכואב של כמה חודשים
אם גלולות יחסלו לה את חלב האם וההתקן יגרום לה לדימומים, אז נשאר לה או ללכת על דיאפרגמה או להיכנס להריון... (או לוותר על ההנקה וללכת על גלולות)
בתחושה אישית שלי פועה מעודדים לוותר על ההנקה לטובת מניעת הריון הורמונלית
אם התינוק בן חצי שנה הם בד"כ ממליצים ללכת על נובהרינג למרות שהיא עלול להמעיט את החלב בצורה משמעותית ואם הילד כבר בן שנה אז בעיניהם ההנקה מיותרת לחלוטין והם ממליצים שוב על נובהרינג.
[תגובה להודעה בכותרת "אכן קשה".. מרוב הודעות-ביניים כבר לא רואים על מה זה..]
וגם מכל הבחינות שהזכרת, לאשה שהיא אשה בריאה.
(אני מדברת על שנה וחצי בין לידות, לא בין הריונות, כן?)
הרב שלנו מתיר שנתיים מניעה אוטומטי אחרי כל לידה, ואם רוצים יותר שואלים אותו.
נראה שבזמן חז"ל זו הייתה הנורמה באופן טבעי ובלי התערבויות.
זו גם המלצת ארגון הבריאות העולמי (מהסיבות שמניתי).
כמובן, עדיין אומרת שזו ברכה ושמחה גדולה וחסדי ה'... אבל צפוף, ועד כמה שהדבר תלוי בי אני משתדלת להימנע מכך. שכל תינוק ימצה את תקופת התינוקות שלו לפני שההתמקדות שלי עוברת לעובר חדש.
"אירגון הבריאות העולמי", לא כ"כ ראיה לנו..
כמובן, לא אמרתי "הלכה למעשה", גם לא שלא יתכן גם אצל כאלה, "הפסקות" ארוכות יותר, אחרי כמה.
אבל הערתי מנסיון, שזה למעשה לא "צפוף" בהכרח. וכמובן, גם תלוי בכל אשה ומשפחה.
וב"ה שמוסכם שילדים זו ברכה ושמחה......
(שהייתה אחות והתמחתה בעיקר בתחומי פוריות האישה)
אמצעי מניעה זה עניין של אחוזים. אין אמצעי של מאה אחוז, אבל לגלולות בשימוש מושלם יש אחוז גבוה מאוד, להתקן גם - תלוי בסוג ההתקן, וכן בהנקה - האחוזים תלויים בעיקר בסגנון ההנקה. לרמות שונות של הנקה יש רמות הגנה נפרדות זו מזו.
פירוט כאן:
בגלולות משולבות (=אלה שמתאימות להנקה), בשימוש מושלם (=לא שוכחים לקחת אף פעם), אחוזי המניעה הם בערך 99% (כלומר מבין מאה נשים שמשתמשות בהן לאורך שנה שלמה, אחת כנראה תתעבר).
בהתקן לא הורמונלי, אחוזי המניעה הם בערך 98% (כלומר שתיים יתעברו בשנה).
על רקע זה אפשר לקרוא את האחוזים שהיא מציינת ולראות אם זה נראה לך הגנה מספיק גבוהה בשבילך.
אבל הכרתי מספיק משפחות עם הפרש של שנה או אפילו 10-11 חודשים בין שני הילדים הראשונים.
אז לשיקולך...
לפותחת - כפי שפורט לעיל: כשמדובר בשאיבה ולא בהנקה ישירה, בפער גדול של ארבע שעות בין פעם לפעם (כמות החלב בכל פעם לא רלוונטית לעניין המניעה, אלא רק מרווח הזמן), כשיש הפסקה ארוכה של לילה, וכשיש השלמות תמ"ל - כל אחד מהדברים האלה גורם שההנקה לא תהיה רלוונטית בהקשר של מניעה (כמובן שהיא עדיין חשובה ומבורכת מאוד! רק לא כמניעה).
יום ולילה . בלי תוספות.
וקיבלתי כשהתינוק היה בן ארבעה חודשים
אם את בטווח של חצי שנה אחרי לידה, וגם לא מקבלת מחזור, וגם מניקה כל 3 שעות (הנקה מלאה ללא תחליפים) אז בחצי שנה הראשונה אפשר למנוע עם נרות וזה מספיק
אחרי חצי שנה הם ימליצו לך על נובהרינג. הם טוענים שזה לא פוגע בכמות החלב.
אני שמעתי על הרבה נשים שזה הפחית להן משמעותית את החלב (וגם לי) ולכן לא הייתי ממליצה לך ללכת על העצה הזו אם התינוק שלך לא יקח מטרנה בשלב זה.
את יכולה גם התקן לא הורמונלי אבל זה עלול לגרום להכתמות
אפשר גם סרזט אבל זה בד"כ גורם להכתמות (הכי פחות מומלץ)
מבחינתם זה בעדיפות אחרונה
בעניין הרפואה, הם מורים לפעמים דברים שרופא יגיד שלא מומלץ בכלל. או שאסור.
ברור לי שהתחום שלהם הוא פוריות ולכן הם פחות רואים את המכלול.
כמו שרופא עור ירשום לך תרופה טובה לאקנה, אבל מזיקה לגוף בכללי.
זה מניסיוני האישי.
בעניין הרבנים, היה נשמע שהם סמכות עליונה.
אז לא, יש המון רבנים שעוסקים בזה כל ימיהם. והם לא פחות טובים.
אם מסתכלים עליהם כ"זרם מרכזי" בפסיקת הלכה, אז כשהם נגד משהו (כגון דיאפרגמה) קל לחשוב שמי שמתיר הוא רב שנוטה להקל תמיד. אבל הם לא זרם מרכזי, הם זרם. ופסיקות שונות מפסיקותיהם הן לגיטימיות לא פחות.
דרך אגב אין לי מושג מה הרב שלי אומר על דיאפרגמה, מנחשת שהוא אוסר, אבל לא יודעת כי לא רלוונטי לי.
במקום להתנצל על ההכפשות שכתבת בהתחלה, הוספת דברים שהם הכפשות חמורות לא פחות.
אני לא יודע מה היה הניסיון שלך - לא ברור אם היה לך ניסיון איתם או אם רופא עור שנתן לך תרופה לא טובה - אבל הדברים שהוספת וכתבת, מעידים על חוסר ההיכרות שלך עם המכון, וחבל שאת ממשיכה בדרך לא ראויה זו.
את מכירה רבנים טובים ומומחים בנושאים אלו שאת ממליצה עליהם? מצוין!
תכתבי נא, מי הם הרבנים הללו, כדי שהציבור הרחב ידע לפנות אליהם.
לכתוב לגבי מכון פועה כי הם מתמחים רק בפוריות ולא בשום דבר בעל השלכה מסביב, זה פשוט מעיד על חוסר הכרה מוחלטת, וניסיון עיקש להידבק בהכפשות הראשונות שכתבת.
אני לא מכיר עוד קבוצה של רבנים העוסקת ומבררת יחד את הנושאים הללו, תוך התייעצות מתמדת עם גדולי הפוסקים ובכירי הרופאים. לא לחינם פוסקים גדולים מכל החוגים מפנים אנשים אליהם.
ייתכן שהיו להם טעויות? סביר להניח. כי אין אדם שאינו טועה.
להאשים אותם שאינם מתייעצים עם רבנים או רופאים? מגוחך.
מה שאת כותבת לגביהם "ברור לי", ברור לי שאת טועה ולא מבינה.
אני לא אוהב לכתוב בצורה כל כך חריפה, אבל אני חושב שחשוב להבהיר את הדברים באופן הכי ברור, מאחר שמכון פועה מהווה כתובת עוזרת ותומכת לכל כך הרבה אנשים, והנסיונות לערער על הבנתם יכולים לגרום לנזק מיותר, ועל כן לא נמנעתי מלכתוב את תגובתי.
אני אכן מסכימה וחותמת ומעריכה מאוד, שהם עושים עבודת קודש של ממש יום יום, והשינוי שחוללו בשנות קיומם הוא נפלא ומבורך.ברור לי שכל כוונותיהם לשם שמים ושהם מצילים נפשות רבות.
ואחרי שאמרתי את זה, הנה כמה דברים שקשים לי:
א) בתשובה שקראתי באתר הרב המשיב ציין שעיקר חשיבות ההנקה עד גיל חצי שנה, ויש חשיבות כלשהי גם עד גיל תשעה חודשים ואחר כך ככל הידוע לו אין השפעה חיסונית אלא רק רגשית. הפליא וציער אותי שזו התשובה שמתקבלת ממכון שעיקר עיסוקו הוא נושאי הילודה, ואמור להתמצא בחומר הקיים. הרי היום כבר אין אף גוף בריאות חשוב שאומר כדברים האלה - לא איגוד רופאי הילדים, לא ארגון הבריאות העולמי, לא משרד הבריאות... כשהגופים האלה נחלקים ביניהם בעניין המינימום הנדרש להנקה למען בריאות הילד, הדעות נעות בין שנה לשנתיים. וזאת רק לגבי המינימום - כלומר לא הגיל שממנו כבר אין חשיבות להנקה, אלא רק המינימום ההכרחי ביותר. כמובן, בפועל הבחירה נתונה בידי כל אישה ואישה, והשיקולים הם לא תמיד בריאותיים בלבד, וזה בסדר. אבל כשאישה פונה למכון שנתפס כסמכות רפואית לקבל מידע, עליה לקבל את המידע הבריאותי העדכני שקיים היום, לא?
כתבתי תגובה לתשובה ההיא, אני חושבת שכתבתי בנימוס ובכבוד רב (אני אכן רוחשת להם כבוד), פירטתי והוספתי כל מיני קישורים רלוונטיים למחקר העדכני ולהוראות הבריאותיות המקובלות בעולם. תגובתי לא נענתה ולא פורסמה. זה ציער אותי מאוד.
ב) שמעתי מכמה נשים שפנו למכון בשל עקרות הלכתית (ביוץ בזמן שבעה נקיים), והופנו לטיפול תרופתי. על פי הרב דוד ביגמן, ברוב המקרים אפשר למצוא פתרונות בגבולות ההלכה ללא התערבות תרופתית! חבל לתת תרופות לאישה בריאה, כשיש בהלכה עצמה דרכים ופתרונות.
ג) שמעתי מנשים רבות שקיבלו מהמכון הנחיה לנטילת גלולות בשינוי מהמינון שבעלון לצרכן למניעת הכתמות. אכן, יש רופאים שאוחזים בשיטה זו, ויש גם מספיק רופאים שמזהירים ממנה. לגיטימי שהם פועלים לפי שיטה רפואית מסוימת, אבל באופן אישי לי זה גורם שאירתע מפנייה אליהם, כי בנושאים כאלה אני חוששת יותר לדעות הרפואיות המחמירות (אחוזי הלוקות בסרטן הנשים בדורנו מבהילים ממש).
נדמה לי שיש קו מחבר בין שלושת הסעיפים... הוא גורם לי להניח שיש עוד נושאים שבהם עדיף לי לקבל המלצות מגורם רפואי בזרם פחות התערבותי... ומסתבר שאני לא היחידה.
לוקחים דברים שכתבתי ומנפחים למשמעות שונה.
את ניסחת הרבה יותר טוב.
מוסיפה גם שהציעו לי פעם גם כמוסות צמחיות (שהיום אני אומרת - מפוקפקות) במקום לשלוח אותי פשוט לביקור אצל הרופאה.
אני לא מפחיתה בערך מה שהם אומרים, רק באה לציין שצריך לשמוע עוד דעות, בתחום ההלכתי אם רלוונטי ובתחום הרפואי, ולא לחשוב שהדעה שלהם כמעט תמיד נכונה יותר.
הדברים שכתבת הם חשובים ודורשים התייחסות.
קודם כל, יישר כח על הכתיבה המכובדת והעניינית. ההערכה שאת כותבת כלפי מכון פוע"ה היא נצרכת וחשובה, כאשר דברים אחרים שנכתבים יכולים ליצור רושם מאוד מוטעה כלפי המכון; וגם בדברים שאת כתבת, נראה שיש קצת הוצאה של דברים מפרופורציה.
אף אחד לא מושלם, וטעויות בהחלט יכולות להיות. רבנים גדולים בעלי שיעור קומה, מנוסים ביותר, כבר טעו בטעויות קשות וגרמו לנזקים - והדבר אינו גורע בכהוא זה מעצם גדולתם בתורה. אולם חובה עלינו לעשות מה שאפשר בשביל למנוע מקרים כאלו.
נראה, כי כמות השאלות המגיעה למכון פוע"ה בנושאים האלו, היא עצומה, ואני לא חושב שיש מי שמתמודד עם כמות כזו של מקרים, ובוחן את ההנהגה הרצויה במציאויות השונות. בהחלט חשוב מאוד להעמיד אותם על הטעויות שלהם, על מנת למנוע נזק ציבורי. אם הרב המשיב באתר או בטלפון נתן תשובה שלדעתך אינה נכונה, הרי שניתן לפנות לראש המכון ולהעמיד אותו על הדברים. דרכי התקשרות לרבני המכון מופיעים באתר שלהם. אולם אתייחס גם לשלושת הדברים שכתבת:
א. הפתיע אותי לקרוא שכך כתב הרב שם, אבל באמת אני לא יודע על מה הוא הסתמך ואני לא מצוי בנושאים הרפואיים. איני יודע מה מדיניותם בנוגע לפרסום תגובות וכדומה, ובאמת ראיתי באתר מקום להוסיף תגובה - אך ראיתי שאין כלל תגובות באתר, ואולי הדבר אינו פעיל; אבל בהחלט הדברים דורשים פנייה אישית לבירור העניין.
ב. הטענה בנוגע לעקרות הלכתית, שלפי הרב דוד ביגמן מארגון "בית הלל" יש לו פתרונות הלכתיים ללא נטילת תרופות, הרי שהוא יכול להציע את פתרונותיו למכון - אם כי סביר בעיני, שהפתרונות שהוא מזכיר אינם פתרונות מוסכמים, ושמרבית הפוסקים אינם מקבלים אותם.
ג. מכון פוע"ה אינו מרפאה. הרבנים שם משתדלים לעזור (והם מסייעים בחינם לציבור הרחב לכל פונה) על פי הכרתם וידיעותיהם ונסיונם, ובהתאם למה שנראה להם בכל מקרה בפני עצמו. אף אחד לא חייב לפנות אליהם, וגם אף אחד לא חייב לעשות את ההמלצות שהם נותנים. אם מישהו סובר שהם טועים בגישתם ההלכתית או הרפואית, הוא תמיד יכול לדבר איתם ולנסות לשכנע אותם.
הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה הוא אדם נעים הליכות, ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות. שוחחתי עימו כמה פעמים, וזה היה תענוג. אני לא חושב שתהיה לו בעיה להודות על האמת במקרה שמישהו או מישהי יעמידו אותו על טעות.
שלושת הדברים שהזכרת, אינם מהווים בעיה עקרונית קשה, שניתן לראות בגללה בעיה עקרונית עם המכון. נכון הוא, שלפעמים התוצאות אינן מתאימות לציפיות. אולם אני סבור שגם אם מכון פועה אינו מושלם, עדיין יש לראות בו את הכתובת המרכזית לכל הנושאים הללו.
יש כמה אפשרויות עם סרזט:
1) נשים שאין להם בכלל כתמים ודימומים לכל אורך השימוש
2) נשים שהיה להם כתמים/ דימום למשך שבוע בתחילת השימוש בסרזט ואחר כך שקט כל תקופת הלקיחה. (הכי נפוץ)
3) נשים שיש להם מחזור בזמן לקיחת סרזט (לא נפוץ)
4) נשים שהיו להם כתמים/ דימומים מתחילת השימוש וזה לא הפסיק כמה שבועות-נשים כאלה לרוב יחליפו לאמצעי מניעה אחר.
אם את מנסה ורואה שאצלך זה 1 או 2 אז מעולה אם לא אז תחשבי מה את מעדיפה להחליף אמצעי או לספוג דימומים וכתמים בזמנים לא ידועים (אני אישית הייתי מחליפה במצב כזה למזלי אצלי היה מספר 1)
חיסרון נוסף זה שזה אמצעי הורמונלי ויכולות להיות תופעות לוואי כמו חוסר חשק, מצב רוח לא טוב ועוד כמובן במצב כזה חושבים על אפשרות להחלפת אמצעי מניעה.
יתרונות נוספים: מונע באחוז גבוה 98% ולא מפחית את כמות החלב.
מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.
כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל.
קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו
התקציב דיי דל 🤧
אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!
תודה!
זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.
פיתות על הטאבון ביער..
זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.
אבא פגוםאני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.
יש למישהו עצה מלבד תפילה?
אני עובד עצות..
החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.
אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''
בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב.
שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.
אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?
זה נשמע מאד מעיק.
למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?
אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת
מאוד מאוד מבינה אותך💔
מאוד כבר אמרתי?
אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.
אל תכביד עליהם
תקליל
שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים
צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .
תשחרר
שיעור כללי תעביר במקום אחר
בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים
יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת.
אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...
קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.
1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון.
2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !
3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'
4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.
5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.
6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.
8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.
9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]
10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.
11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.
12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]
אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.
לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.
לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.
משהאחרונהיש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).
נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.
אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)
תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה
1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.
אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.
תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...
2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..
סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.
3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.
כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.
בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.
ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.
4. כמובן תפילות!!
הבן שלי בן 16. מתוק, אבל עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!
לק"י
אמהות
הריון ולידה
ועוד
יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב
1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.
2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.
3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו
4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו
5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.
6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)
7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים
8. ישראל איננה חברה בG20.
9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה
10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.
מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.
(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)
אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.
היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.
ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.
כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).
ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.
בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.
לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.
ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם
עד כמה ילדים זה מתאים
עם 2 ילדים איך זה?
כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?
מערב השומרון
תודה רבה
אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.
לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.
והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....
היא מתכוונת קווים בעור.
אני חושב שאלו קמטים.
מה עונים לה?
