במיוחד שאני לא תמיד מתאפקת ולפעמים פולטת איזה משםט שמבהיר לו בדיוק מה אני חושבת עליו והוא ממש נפגע...

אני לא מצליחה להעריך אותו ככה!

וזה עוד יותר מדאיג באמת כשיש גם ילדים והאישה לא שלמה עם בעלה...

בעלי חכם מאוד, אבל לפעמים אני שמה לב יותר לפרטים, טובה יותר בתכנונים..

מצד שני, לדוגמה- הרבה פעמים אני פחות טובה בביצוע- יש קטעים שאני גמורה מעייפות, נופלת על הספה מעולפת והוא זה שממשיך להחזיק את הבית.

פעם, בכל פעם שהוא היה "מוכיח" לי שהוא חושב על הדברים פחות לעומק ממה שאני- זה היה מוריד את ערכו בעיני. מצד שני כשהייתי נמצאת על הספה ללא כוחות והוא היה ממשיך לתקתק את העבודות בבית זה היה מוריד את ערכי בעיני

עד שהבנתי שאנחנו צוות

יש דברים שאני טובה בהם, ויש דברים שהוא

יש כוחות שקיימים אצלי, ויש כוחות שקיימים אצלו

אם שניכם הייתם קולטים דברים בצ'יק אבל למשל לא יודעים לקדוח חור בקיר או לא מבינים בהלכות או כל דבר אחר שבעלך טוב בו ואת פחות- איך זה היה עוזר לך?

כשאת מרגישה שאת מצליחה והוא פחות, תתעלי את זה ללהעלות את ערכך, לא להוריד את ערכו.

וכשאת מרגישה שהוא מצליח ואת פחות- תתעלי את זה ללהעלות את ערכו בעינייך, ולא להוריד את ערכך.

תתבונני בו ביומיום. בטוחה שתמצאי כמה דברים שהוא טוב בהם יותר ממך (בלי קשר כמובן ליכולות שלך). תזכירי אותם לעמצך כמתחילות לך התהיות האלה..

אתם צוות. עובדים כצוות, לא כמתחרים..

לי הראייה הזאת עזרה, מקוה שגם לך

ומשהו אחרון- נכון שזה קיטצ', אבל אם הלב שלו טוב והכוונה טובה- אז העולם כולו בכף ידיך וזכית בהרבה יותר מהלוטו. על כל היתר אפשר לעבוד..

כי מחסור בויטמינים מסויימים מתבטא לפעמים בביקורתיות יתר.

ולפעמים גם בקהות חושים/תחושת ניכור שאנחנו מתרצות במגרעות של הבעל, מתוך ביקורת.

וזה גם לא קשור להריון,

היה גם לפני בלא פחות עוצמה...

שאלה ראשונה

את דוסים רציניים? 

אני שואלת לא כדי לקטלג חלילה וחס אלא נטו לעזור

אבל גם אנחנו דוסים מאד, וגם אני נחשבת מוכשרת ועובדת במקצוע מאד ריאלי ונחשב

אבל---

כשהתחתנתי עם בעלי היו המון מושגים ותחומים שהוא לא הבין בהם מאום, למרות היותו מוכשר במיוחד בלעה"ר ות"ח ולמרות שנבחן על כל הש"ס + מפרשים וקיבל ציון נושק ל-100%

אמא שלי הסבירה לי כל כך יפה, שזה פשוט נובע מהעובדה שבמשך שנים ארוכות כל שיחו ושיגו של בעלי היה בעיקר בתורה ובגמרא (לעומתו - אני באה ממשפחה יחסית פתוחה ואינטקטואלית, בה גם הבנים מעורים בכל תחומי הידע)

אם תחשבי שהיום בעלי הוא אברך כולל תטעי (הוא עובד), ואם תחשבי שבתור זו"צ כל ארוחת ערב דנו בסוגיות - כנ"ל

מתוך הגישה של אימי, אני מצידי שיתפתי אותו בהמון מושגים שהיו ידועים לי, והופתעתי לראות שיש נושאים שנוגעים לגמרא עמוקה שהוא עוקף אותי למרות המקצוע הריאלי שלי - כמו חישובים מהירים וסבוכים במתמטיקה  (כי בסופו של דבר - אם הכשרונות תמיד היו שם הם נשארו, רק שפותחו באפיק שונה משלך)

קיצער, אם הסיבה היא שבעלך היה שקוע במשך שנים באהלה של תורה - ראשית, כדאי לך לשמוח

יש המון מושגים שאני בטוחה שאת ממש שמחה שהוא לא נחשף אליהם

עם סבלנות, אהבה והמון הערכה הדדית - תראי שלאחר מספר שנים הפערים יתאזנו

אבל אני יודעת שזה בא מאיזושהי "גאווה" שלי, ולא "דפקט" שלו.

בעלי מקסים, חרוץ, רוצה לעשות טוב, רק מה? הבנה בדברים "מעשיים" יש לו פחות ממני בהרבה תחומים.

אז יש תחומים יותר "גבריים" שהם באחריותי, אז מה? הוא אבא מקסים לילדים, בעל מתוק, קולט אנשים הרבה יותר טוב ממני, ועוד ועוד. הוא גם מאוד חכם, ויש לו ידע וזכרון מעולה בתחומי התורה וגם בתחומים אחרים כמו צמחים וחיות, שאותי פחות מעניינים. אנחנו משלימים אחד את שני (ואני לא אגיד שאני לא מתעצבנת לפעמים כשאני צריכה עדיין להסביר לו עדיין איך מפקידים צ'ק בבנק, מפעילים את ההשקייה, או איך מפקססים פקס או שולחים מייל, זה פשוט לא מדבר אליו אז הוא לא שם... והבן שלי בן ה-9 כבר יודע חשבון יותר טוב ממנו (את זה הוא ירש ממני, הוא ברמה של גיל 14.. אבל כמובן שהוא לא מרגיש יותר חכם מאבא, כי אבא גדול בתורה.) לכל אחד יתרונות וחסרונות, והמזל שהחסרון הוא בדברים האלה ולא במידות. ולי כמובן יש הרבה חסרונות אחרים איתם הוא גם צריך להתמודד..)

קצת מניסיון,

זה לעבוד על מידת הגאווה..

כי לפעמים זה מחשבות על בן הזוג ולפעמים מחשבות על אנשים אחרים...

איך ש"אני יודעת לעשות את זה יותר טוב או יותר מהר... איך הם עושים את זה כל כך מעפן או כ"כ לאט?"

עצה-

קודם להבין מאיפה המחשבות האלה באות.

הן לא אמת. הן שקר גמור.

הרי גם לך יש חסרונות כלשהן, ובעלך בטח לא אומר עליהם משהו או לא מתלונן יותר מדי.

אחרי שהבנת מאיפה המחשבות האלה באות  (למשל אצלי זה מגאווה, אצלך יכול להיות ממשהו אחר. שבי ותחשבי על זה הרבה הרבה).

אחר כך - לפי מה שמצאת- למצוא לזה תשובה, פיתרון שיעזור לך לצאת מהמחשבות ההרסניות האלה.

האיש שלך הוא איש טוב, את רוצה לחיות איתו בשלום ואהבה, לכן כדאי מאד לעשות הכל כדי להכניס מחשבות של אהבה במקום המחשבות האחרות...

זה לא יקרה בן-רגע, אבל כדאי להתחיל כבר מעכשיו.

וכמו שאחרים כתבו- לראות את הטוב בבן הזוג, לעשות לך רשימה אפילו בראש- מה טוב בו, איזה דברים טובים הוא עשה בשבילך במהלך היום/השבוע, איפה הוא משלים אותך? וכו'.

בהצלחה!!

שומרת לעצמי תובנות להמשך. תודה!

לא דוגמאות אמיתיות שלא יזהו אבל משהו דומה:

הוא יכול לקרוא כל מיני דברים (למשל על טבע וכאלה) ולספר לי על זה בהתלהבות, ואני - כאילו לא ידעת את הדברים האלה עד עכשיו? מבחינתי זה עובדות שאני יודעת מגיל 6...

או - לנסות את כוחו בזיהוי של נגיד פירות באמת לא מוכרים, אבל לנקוב בשמות של פירות שזה ברור שזה לא הם!!!!  נניח שפסיפלורה היה פרי לא מוכר, אז לנסות: "תפוח, בננה"... מובן הרעיון?

(זו לא דוגמא שהיתה אבל כדי להבין את הרעיון...)

הדוגמא שלי עם הפירות היתה קצת מוקצנת,

הוא לא באמת היה אומר כזה דבר,

אבל בדברים קצת פחות יומיומיים מפירות, כמו נגיד סוגי חיות זה יכול לקרות...

וזו כמובן רק דוגמא אחת יש עוד אינסוף סיטואציות שונות לגמרי....

זה לא שהוא טמבל לגמרי,

במבחנים בכולל הוא מקבל דווקא ציונים מאוד גבוהים, והוא עשה גם 5 יחידות במתמטיקה אנגלית וכו'... (אנחנו דוסים אבל הוא מתחזק...), אבל בדברים האלה של היומיום יש לו פשוט יציאות שגורמות לי לחשוב שהתחתנתי עם בנ"א טיפש לחלוטין...

מה הנקודה?

וגם אם את עצבנית עליו עכשיו או תמיד?

הוא לא תמים בכלל.

בהרגשה שלי הוא טיפש בגלל כל הדברים שציינתי...

נשואה קרוב לעשור, טוב לי בקשר עם בעלי ב"ה. כתבתי כאנונימי, אבל אין לי בעיה להזדהות בפרטי אם תרצי.

וכן - גם בעלי המון דברים של "ידע כללי" - הוא לא יודע.

לא יודע מילים לועזיות בכלל, כאלה שמשתמשים בהם בעברית. נגיד - רפלקסולוגיה וכדו'.

וגם מילים שמכיר - כמעט תמיד מתבלבל באיך להגיד אותם.

זה הפך לבדיחה פרטית שלנו.

אם נגיד אנחנו יושבים ביחד ושומעים הרצאה, ויש בה מילה כזאת, אני ישר ילחש לו באוזן מה זה, בלי לחכות שהוא ישאל אותי..

באהבה רבה, בשיא הצחוק.

נכון, הוא לא מבין את זה, לא שמע על כל מיני תופעות טבע שאני - כמו שגם את אמרת - ידעתי מגיל 6.

השבוע נגיד הילד שלי גילה לו, שהים כחול רק בגלל ההשתקפות של השמים במים.

אבל - 

הוא כל כך טוב בתחומים רבים אחרים!

מבין את הנפש שלי, יודע להקשיב, מכיל, סבלני כלפי וכלפי הילדים, אוהב, מקבל, לא ביקורתי, עניו, וכו....

ועוד המון תכונות טובות, משמעותיות פי כמה בחיים.

מה עדיף - אדם גאוותן שחושב שיודע הכל?

אני מבינה את האכזבה, גם אני הרגשתי שיש סוג שיחות מסוים, אינטלקטואלי כזה (עוד מילה שבטוח הוא יסתבך איתה..) שחשבתי שאני לא יכולה לנהל איתו.

והאמת - יש לנו כל כך הרבה על מה לדבר, עלינו, על מחשבות ורגשות וחלומות והגיגים...

וזה לא חסר.

תלוי במה מתמקדים.

ממליצה לך לזנוח לגמרי לגמרי את המחשבות הרעות, לראות בו את הטוב, וגם להגיד לו.

לשקם את מה שהוא נפגע ממך.

ואולי, אחרי תקופה, אולי עוד כמה שנים של אהבה, תראי שפתאום את כן יכולה לדבר איתו, והוא כן יותר חכם ממה שחשבת בהתחלה, ורק הביקורת לא נתנה לחוכמה המיוחדת שלו לבוא לידי ביטוי.

בהצלחה רבה, זה בידייך!!

חוזק שלנו אין.

בהצלחה לך זה יעבור.

אם לא יעבור תתיעצי חבל לשמור דברים זה מתפוצץ אח"כ בקול רעש גדול

לא ללמד אותו אלא ללמוד איתו.לצחוק ביחד על השגיאות שלו.

זה לא תחרות של מי יותר חכם.

אתם תהיו בעז"ה אבא ואמא שתיכם שווים אם לא התחרות רק מתחילה ...

אולי לא הקטע של הים הכחול. אבל כל השאר- כל כך מוכר ונכון ואמיתי.

קראתי את התגובות החדשות ופתאום נזכרתי..

יש לי חברה ממש טובה. כל שנות ילדותינו בילינו יחד. קרוב ל-24 שעות ביממה ממש.

ואני זוכרת שתמיד התכונות ה"רעות" שלה היו ממש לנגד עיני. 

ידעתי היטב איפה נקודות החולשה שלה וכל פעם שהיא אמרה משהו או עשתה משהו שהתקשר לי לאחת מהן זה הוריד את ערכה בעיני (בבקשה לא לשפוט, הייתי ילדה וזה דברים שהבנתי דיי בדיעבד..)

היום היא אמא לילדים, בחורה מוצלחת עם מקצוע טוב ביד, ואנחנו ממשיכות לחפור אחת לשניה בטלפון ולהתראות לעיתים  דיי קרובות, אבל כמובן שלא באותה תדירות..

תשאלי אותי איפה היא חלשה כבנאדם? וואלה, יש לי הרבה פחות נקודות להצביע עליהן ממה שהיה לי לפני עשרים שנה. ואני מניחה שזה לא בהכרח בגלל שהיא השתנתה יותר מדי. פשוט אנחנו כבר לא "נשואות" אחת לשניה..

הפואנטה שלי-

נראה לי שכשחיים עם בנאדם בצורה כ"כ צמודה (נישואים או חברה צמודה..) זה טבעי שהתכונות השליליות שלו נהיות בולטות בעינייך. הוא הרי תמיד שם.

אבל אולי זה יעזור להבין שבכל אדם שתחיי איתו על בסיס יומיומי את תמצאי בסופו של דבר רשימה של חסרונות. הרי אנחנו בני אדם סה"כ..

צריך פשוט להפנים שמי שעומד מולך לא מושלם. להפסיק לצפות ממנו להיות כזה, ולקבל את החסרונות באהבה. תביני שבכל אדם יש חסרונות. וכמו שאמרו כאן כבר, אם החסרונות הן בידע כללי ולא במידות- זכית (וגם אני זכיתי )

הוא ינסה, אני אנסה.

סתם בשביל הקטע, דוגמא שגם את לא מושלמת

כתבו לך דברים יפים מאד.

בקשר לפירות, נראה לי שהוא חושב שזה מצחיק. ואותך זה לא מצחיק.

גם לבעלי היו קטעים ועד היום יש, שאותו מצחיקים ולי נראים טפשיים.

אבל אני כל כך מעריכה אותו על דברים אחרים שהתחלתי להנות גם מהדברים הטפשיים שהוא אוהב.

התפקוד בבית והמידות הטובות הם הרבה יותר משמעותיים בזוגיות. אל תיתפסי לקטנות.

אני באה מבית שיש לאנשים המון ידע כללי (חוץ לאמא שלי )  , מעריכים ידע ואוהבים מאוד לקרוא ,

בעלי בא מבית שההורים שלו , איך אגדיר את זה בעדינות, לא העפרונות הכי מחודדים בקלמר,

אחיו איכשהו יצא ידען מופלג, בהכל, וגאון, אבל הוא מבחינה רגשית הוא סגר את עצמו בחדר

כל י"ב , הלך בבוקר לישיבה, וחזר הביתה אחר"צ ל4 קירות, מחשב ודיכאון, כי הוא התקבל "רק" לעתודה בכל האוניברסיטאות חוץ מבטכניון

שזו הייתה השאיפה שלו. ומדובר על אחד המקצועות הכי קשים שיש.

עם זה שהוא גאון , הוא טיפוס שלא קל איתו תמיד , ואפילו שיש לו לב טוב ומידות טובות

לא הייתי רוצה בעל כזה.

לבעלי, שהוא גם חכם מאוד בלימודים והייתה לו בגרות מעולה וציונים גבוהים בתואר המאוד קשה שעשה,

יש מלא חורים בהשכלה, מושגים בסיסיים שהוא לא יודע, מילים שהוא לא מבין , שגיאות בדיבור,

וסה"כ הוא לא אשם בזה, כשגדלים בבית כזה שלהורים יש לקסיקון של 100 מילה בלחץ,

והם בקושי יודעים לבטא את עצמם בעל פה, ובטח שבכתב, ויש להם ידע כללי דיי בסיסי,

אז בדרך כלל זה משפיע אפילו שהוא סה"כ הרבה מעליהם מבחינת ידע ושפה.

פעם זה היה מפריע לי , היום אני מבינה שסה"כ זה שטויות.

הדוגמאות שנתת לא מאפיינות בן אדם טמבל , אז בסדר... הוא לא כזה אלוף בידע כללי,

זה לא הופך אותו לבן אדם עם אינטליגנציה של בן שלוש.

לא התחתנת עם קופסאה של "אלופי הטרוויה"

כל עוד הוא בן אדם טוב, בן זוג טוב ותומך, ויש לו מידות טובות,

זה העיקר. מה גם שהוא לא אידיוט. אם הוא היה טיפש , היית עולה על זה בדייט שלישי או לפני.

וגם לך יש שגיאות בסיסיות בעברית בשרשור. אז מה, זה הופך אותך לטיפשה? לא...

אל תזלזלי בו, זה רק יהרוס לכם. מניסיון.

גם אני הייתי קצת מזלזלת, וכשהפסקתי זה רק עשה לנו טוב.

בהצלחה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שזה נורמלי זה שווה

הנישואין עבודת חיים

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).