היה היה רובוט שחשב שהוא ילד. היו לו מנגנוני תחושה, שמיעה, ראיה, טעם וריח, אבל מבחינתו הכל עבד חלק בזכות המערכות שבגופו. היה לו עור ברזל מכוער, אבל מבחינתו הוא היה אנושי להפליא.
הייתה לו גם משפחה, לרובוט. אבא רובוט, אימא רובוטית ושמונה אחים רובוטים קטנים וצווחניים. הם כולם ידעו שהם רובוטים, אבל רק הילד-רובוט שלנו, נקרא לו, נניח, דני, לא ידע את מוצאו האמיתי.
הוא לא הצטיין בשום דבר במיוחד. לא בציור, ולא בבישול. לא במשחק, ולא בכתיבה. הוא היה סתם רובוט צעצוע שמישהו בחנות הצעצועים חשב שיש לו פוטנציאל. אז הוא שידך לו עשרה רובוטים אחרים כמשפחה, ו-הופ, יש לנו ילד.
הרובוט אהב במיוחד סוכריות על מקל, (היה להן טעם חזק) וגזרים (הצבע שנצמד לעור שלו נראה לו כמו צבע העור של חברו הלא- רובוט אסף).
בכל מקרה, למשפחה שלו הייתה צרה. הם היו אומנם רובוטים, אבל כידוע גם לרובוטים רגשות אנושיים, רק לא גוף כזה (אבל זה רק במידה שאתם מוכנים להפעיל את הדמיון ולהיכנס לעולם הזה המפחיד בו הכל אפשרי, גם מורות מכשפות או אי קיום של שאר העולם). הוכחה לכך ניתן למצוא בהסבר ההגיוני בהחלט שאומר כי אם לפילים רגשות ענוגים (יש ילדים זיגזג), וודאי שלרובוטים יש סוג כלשהו של רגשות.
בכל מקרה, דני היה קצת לא נחמד למשפחה שלו כשהוא התבגר. והם נפגעו, אבל לא יכלו לומר לו את זה, כי הוא לא היה מבין. הוא אולי שומע ומרגיש, אבל לא מבין.
וזו הצרה של משפחת כהן (מוח יצירתי לא היה למוכר הצעצועים), וככה היא תשאר לנצח.
הייתה לו גם משפחה, לרובוט. אבא רובוט, אימא רובוטית ושמונה אחים רובוטים קטנים וצווחניים. הם כולם ידעו שהם רובוטים, אבל רק הילד-רובוט שלנו, נקרא לו, נניח, דני, לא ידע את מוצאו האמיתי.
הוא לא הצטיין בשום דבר במיוחד. לא בציור, ולא בבישול. לא במשחק, ולא בכתיבה. הוא היה סתם רובוט צעצוע שמישהו בחנות הצעצועים חשב שיש לו פוטנציאל. אז הוא שידך לו עשרה רובוטים אחרים כמשפחה, ו-הופ, יש לנו ילד.
הרובוט אהב במיוחד סוכריות על מקל, (היה להן טעם חזק) וגזרים (הצבע שנצמד לעור שלו נראה לו כמו צבע העור של חברו הלא- רובוט אסף).
בכל מקרה, למשפחה שלו הייתה צרה. הם היו אומנם רובוטים, אבל כידוע גם לרובוטים רגשות אנושיים, רק לא גוף כזה (אבל זה רק במידה שאתם מוכנים להפעיל את הדמיון ולהיכנס לעולם הזה המפחיד בו הכל אפשרי, גם מורות מכשפות או אי קיום של שאר העולם). הוכחה לכך ניתן למצוא בהסבר ההגיוני בהחלט שאומר כי אם לפילים רגשות ענוגים (יש ילדים זיגזג), וודאי שלרובוטים יש סוג כלשהו של רגשות.
בכל מקרה, דני היה קצת לא נחמד למשפחה שלו כשהוא התבגר. והם נפגעו, אבל לא יכלו לומר לו את זה, כי הוא לא היה מבין. הוא אולי שומע ומרגיש, אבל לא מבין.
וזו הצרה של משפחת כהן (מוח יצירתי לא היה למוכר הצעצועים), וככה היא תשאר לנצח.
אוי. זה עצוב. ואני לא יפרט.
- לקראת נישואין וזוגיות