לא ספר, לא רע, לא ציבור ולא פרט,
רק הוא עם ליבו, עם הלב בלבד,
טוב לאדם היות פעם בדד.
וטוב כי יצא ריק מנכסיו,
לא בית, לא שדה, לא נדרש, לא חייב.
רק יקשיב אל ליבו ויחריש חרש רב
טוב כי יצא האדם מנכסיו.
כי יקשיב אל ליבו ויבין לחייו,
וידע אשר יש ויחוש מה חייב
(זלמן שז"ר)



