קשור למיקום הסניפים, לכל מקום יש מנטליות שונה. יש קשר שונה בין התנועות באותו מקום. לדעתי, כמו שאני רואה את זה, אין מקום לפעילות כזו בסדר גודל חודשי, מדי פעם כן. נגיד באירועים מיוחדים, כמה פעמים בשנה. לא מעבר. אנחנו לדעתי לא מספיק מובנים בתוך עצמינו, הבסיס אצלינו לא שלם לגמרי, מה גם שיש הרבה פעמים מין יריבות כזו, טוב יריבות זה חריף, מין מתח כזה...על כמות החניכים וכו'.

בצ"ל אריאל

כשזה מגיע לגוש קטיף כל התנועות יכולות להיות יחד, אבל בשביל אחדות שזה אולי אחד הדברים שהיה חסר ובגללו כל גוש קטיף לא נפעל?

ברור שקשור למקום, אבל אני מאמין שכל מקום יותר פתוח אבל אפשר לומר יש פחד להתקרב. הבסיס לא שלם? אפשר חבריא ב ואם גם הם לא שלמים אז מתי כן יהיו שיכנסו להדרכה? האם זה משנה הכל? אם לא אולי גם נכין ישיבות הסדר וגובהות לכל תנועה? ואולי מדרשות לכל תנועה?

התשובה היא בודאי שלא, צריכים להתערב לתהערבב  השאלה היא מתי, ואני אוסיף הרבה פעמים ילדים בין התנועות חברים בצורה מצויינת פשוט הולכים לתנועות אחרות, אני יודע את זה על השכבה שלי שבני עיקבא-עזרא-אריאל(אני) מערובים טוב, אני יודע את זה גם על חניכים שלי ש7 ילדים מכיתה הם באריאל איזה 10 בעזרא והם ביחד ואין בעיות

רצון להשיג הרבה חניכים זה דבר טוב אפילו מעולה, אבל אני יודע שהמדריכים הרציניים חושבים על עוד דברים, כבר יכלתי כנראה להשיג את הילד החזק בעזרא אבל הייתי הורס להם את אותה שכבת גיל, זה שווה את זה? דברתי עם המדריך שלהם והוא אמר לי(לפנ ישידע) תנסה לקחת חניכים חופשי, זה טוב שתגדלו ושאמרתי את השם של אותו חניך נוא אמר "נכון אותו אל תקח"

חבר שלי מבני עקיבא יכל לקחת חצי גרעיןן(ני משער שזה גוזמא) ולא עשה זאת לא לפגוע בהם ולא בתנועה ואני משער שיש עוד הרבה סיפורים כאשר השיקול הוא לא רק מספר החניכים אלא גם לא לפגוע בשאר התנועות

שוב איני מבין למה אי אפשר בקביעות

יש רש"י בפרשת בשלח על הפסוק "ויראו ישראל כי מצרים רודף אחריהם" למה רודף לשון יחיד? עונה רש"י שהשר של מצרים בא לעזור כי הם מאוחדים, אני משער שאם היינו מאוחדים בעם המצב הרבה יותר טוב(וכן אני ידוע שעוד לא הבאתי את הגמרא)
בצ"ל אריאל

יש הבדל בין לחלק סרטים כתומים ביחד לבין לשבת ולעביר פעולה יחד.

כמו שהבנתי אתה מדריך שבט משיכבת גיל יותר בוגרת. אז ברור שהמצב הוא כמו שאתה מתאר. ובאמת שם יש מקום לדברים כאלה, וכן אתה צודק, באופן קבוע. זה מתאים ויפה.

כתבת שילדים בין התנועות חברים בצורה מצוינת ונתת דוגמה על השיכבה שלך ושל חניכים שלך. אבל עכשיו אני אתאר. בתור מדריכת שבט זרעים, המצב אצלנו מאד קיצוני, אבל גם הוא קיים, כיתה ג' - 40 בנות, 2 כיתות. פשוט מתנקלות למי שבאה לאריאל. פשוט ככה. צוחקות עליהן, ומציקות להן. והכי כואב, שאני שומעת את זה מהחניכה הפספוסית שלי, ילדה קטנה, כיתה ג' כולה, וצריכה להתמודד עם בעיות חברתיות שכאלה. הרבה פעמים אחרי שפעולת שבת מסתיימת אני מלווה אותה הביתה ויוצא שאנחנו עוברות ליד הסניף של התנועה האחרת, וחברות שלה מהכיתה פשוט  צוחקות עליה, קוראות לה בשמות וכו'.

בתור אחד, שיש לו 12 חניכים (אם אני זוכרת נכון את מה שכתבת), אין לך כ"כ זכות לדבר על גיוס חניכים. יש לך אותם. אם היו לך 2 חניכים? גם היית חושב שזה לא הדבר הכי חשוב, גם היית מוותר על אותו חניך עיקרי?. ועוד דבר, אני מאמינה שבגיל של החניכים שלך, הם ישארו בסניף, הם מאמינים בערכים, משתייכים לסניף. בשבטים הקטנים איפה שיותר כיף,לשם הולכים. חשוב למנוע חיכוכים בשבטים הקטנים עם תנועות אחרות.

אבל, שיכנעת אותי, חבריא ב'-ברור ששייך, ואתה צודק. באמת שזה מתאים מכל הבחינות.

נראה לי שעולם מסכימים בחשיבות אחדות עמ"י..

בצ"ל אריאל

נ.ב אולי יעלה לי רעיון לפעילות ממש. ..

בשכבת גיל הצעירה אין הבדל בעינהם חוץ מהנפרד או לא(ויש כאלה שגם בגילאים יותר מבוגרים לא יודעים את ההבדל בין תנועות הנוער)

בקשר לחניכים, לצערי, בד"כ אלה שבאים לאריאל בכיתה ג זה אלו שההורים לוחצים, אבל אני מבין ושמעתי שגם אצלינו זה קרה(אם אני לא טועה זה היה לפני שנכסנתי להדרכה) 

לא נכנסתי ל12 חניכים, כשנכנסתי היו מגיעים 5 כל שבת, עכשיו מגיעים 12 כי היו רואים אותי כל הזמן וכל חניך שהייתי רואה הייתי יושב איתו, "למה לא באת לסניף?" "קרא משהו?" ולאט לאט הם באו(והם לא משכבת גיל אחת)

בצ"ל אריאל

אפשר להציע לסניפים לנסות לקיים פעילויות עם שאר תנועות הנוער[הדתיות] בעירם, וכל סניף יעשה כטוב בעיניו ע"פ מצבו.

[הסניף שלנו ניסה לארגן פעילות עם אחת מתנועות הנוער החילוניות בעיר, אך בגלל בעיה טכנית הפעילות לא יצאה לפועל. מדובר על פעילות לחב"ב].

אני חושב שלא כדאי לערב את חב"א בדברים כאלה. זה עלול להיות בכלל לא טוב.

שווה לעשות איזה פעילות לצוותי ההדרכה או לחב"ב, אבל אין צורך שזה יהיה על בסיס קבוע.

[הסניף שלנו עשה עונ"ש לחב"ב עם אחד הסניפים של בנ"ע בעיר. ועשינו גם ארוחת ליל שבת של צוותי ההדרכה: צוות ההדרכה של סניפנו עם צוותי ההדרכה של 2 סניפים אחרים של בנ"ע].

חשבתי על זה. הנושא של השרשור ובכלל הקטע שעומד מאחורי הרעיון זהו אחדות. עכשיו אני שואלת את עצמי, אם רוצים לארגן פעילות כזו בין התנועות כדי לעורר אחדות, זה אומר שאין אחדות. מה שאני לא חושבת בכלל. אולי יש מקומות שזה ככה, ואולי יש אנשים שכן חושבים שאין אחדות וכו'. אבל בתכל'ס זה שבעם ישראל יש מספר תנועות נוער שונות זה לא אומר שאין אחדות, וזה שאני משתייכת לתנועה מסוימת לא מעיד כלל וכלל על היבדלותי מכלל עמ"י. חלילה.

הפילוג לא נראה לי ביננו לבין שאר תנועות הנוער. אבל בכל זאת זהו הרעיון יפה ויכול לגבש את הנוער של אותו מקום.

בצ"ל אריאל 

אבל אם אני הולך לסניף בתנועה אחרת עם חולצת תנועה, ושני מדריכים מבזים את התנועה(בכלל שהיה מצחיק כי אחד נישק לי את היד כמו לרבנים אבל בטעות נישק את החולצת תנועה) ובפעם אחרת חניך ליד המדריך שלו מבזה את התנועה והמדריך לא מעיר לו(איתו אני בדרך שאני לא אוהב הראתי לו שישתוק, שבוע שלם לא דיבר איתי מאז הוא אלי גם אם אני עם חולצת תנועה אומר שבת שלום יפה ולא מעיז להעיר על התנועה(למרות שלא הכאבתי לו))

עוד מקרה של חוסר אחדות בתוך התנועה יש שיר של בית אל"בית אל בית אל תרימו את היד" ויש את שיר התגובה"בית אל בית אל תורידו את היד" אומר משהו של חסור באחדות

למרות שכן, זה לא קיים בכל מקום במיוחד בגילאים יותר מבוגרים שאוהבים את כולם, וכשחברים שלי מאותה שמעו שיש מדריכגים שביזו את אריאל הם הזדעזעו

בצלב"א

לחלוטין!!!

יש לי שני דברים לומר: זה נישמע כמו בעיה פרטית, בעיה של אותם חבר'ה שמבזים תנועה אחרת. רוב החבר'ה לא ככה, ובטח לא מדריכים. באופן כללי אני מרגישה שמכבדים אותי כשאני עם חולצתנועה (לא בטוח שזה קשור אבל היום בערב הלכנו לקנות דברים במאפיה לצוות והייתי עם חולצתנועה והמוכרת עשתה לנו הנחה...מה זה התרגשנו!).

דבר שני, כמו שזה נישמע חבר'ה כאלה יבואו ((אם בכלל) למפגש עם תנועה אחרת עם "אף למעלה", והדבר האחרון שיעניין אותם זה להתאחד...

בציפיה לבינין אריאל

אותם חברים(ומדריך אחד שחבר טוב שלי), סתם מחפשים לצחוק, הבעיה היא שהוא ביזה בזה תנועה ועוד שבכל צחוק יש מן האמת שהאדם חושב עליה[גמרא מסכת סנהדרין מה עמוד א וסוטה ח עמוד א "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות] (זה מזכיר לי עוד סיפור עם חרדי שביזה אתל הציונות(בצחוק) ואמרתי לו לא לדבר איתי יותר ואמר שצחק, ואמרתי את המשפט הזה, ואז חבר שלו צחק עליו שאני "נצחתי" אז הוא החזיר לו אם היה לך חלק מהשכל שיש לו(לי), אוך הימים הטובים...)

אבל כמו שאני לא אלך ואבזה ת אחים שלי בצחוק ליד כולם, אותו דבר כאן אני חושב שזה נובע מחוסר באחדות

ועוד לא הבאתי את הגמרא על אחדות אבל מצטער יש עוד לאן להתקדם

או שאתה מחזק את דבריי. נו, הם צוחקים אבל מתכוונים למה שהם אומרים ובכל מקרה מה שלא יהיה, בשביל לעשות מפגש ומתוכו תבוא אחדות בסופו של דבר, צריך שגם הצד השני יבוא בגישה של להאחד, מה שלא נראה לי קיים.

תמיד, אבל תמיד, יש לאן להתקדם.

בציפיה לבינין אריאל

התכוונתי שהם באמת צחקו אבל אני סובר שכל בדיחה הנאמרת יש בה מן האמת בתת מודע של אותו האיש
הם יבואו כדי ללמוד, מההשקעה בזמן הם יתחילו גם לאהוב יותר(מאמר של הרב דסלר בחלק א וכן בלקט של "סוד המוסר" כמו שאמר מנהלנו היקר 123) כשאוהבים יותר מבזים פחות, קצת מן האו רידחה המון מן הרע

בצלב"א

זה פשוט קרה כי כנראה לא יצא להם אף-פעם לשמוע ברצינות על התנועה שלנו. והם מסתמא לא ביזו כי הם חיפשו לבזות, אלא רק בגלל שהם אוהבים את בנ"ע, אז הם ביטאו את אהבתם לבנ"ע, ע"י ביזוי של תנועה אחרת.

גם אני עד לפני כשנתיים הייתי צוחק על תנועות הנוער החילוניות, אבל עכשיו אני מכיר קצת אותן, ויש לי חברים מהרבה תנועות נוער חילוניות, ואני ממש מכבד אותם ומעריך אותם.

גם אצלנו בישיבה התיכוניות כולם כמעט לא שמעו על אריאל עד לפני כשנתיים וחצי. כשאני נכנסתי להדרכה באריאל, אז עשיתי על 'אריאל' כ"כ הרבה רעש בישיבה, וכולם עכשיו יודעים טוב מאוד מה זה אריאל, ואין אנשים שבאמת מבזים אותנו.

השיר על בית-אל, זה סתם מוראל. אם כל המוראלים שלנו היו בנויים רק על ביזוי האחר, אז זה היה פסול. אך כשכל המוראלים בנויים על "האיכות שבי", ומעט עוסקים בביזוי האחר, אז זה לא כ"כ נורא וזה בסדר(בלי להכנס לזה שאני לא יודע עד כמה מוראלים מוסיפים לנו כשבט, כסניף, כתנועה והאם יש צורך כלל להשקיע יותר מדי במוראלים).
(יחיאל, זוכר את התוכחות שלך על שבט מעפילים בסניף שלך, כאשר הם כל הזמן עשו מוראלים שצוחקים על אחרים? וזוכר גם את העקיצה שלך עליהם בעלון של חודש אירגון שלכם?).

הראייה בכלליות שלא מדובר על חוסר אחדות, שכאשר מתבגרים אז כולם אוהבים אחד ת'שני, ואין שום שינאה אלא רק אהבה ואחווה שלום ורעות.

בצ"ל אריאל!

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...