בחג!

חג זה זמן של משפחה

שמעתי כל כך הרבה אמירות לגבי המשפחתיות של הטיסה לאומן. גם פה וגם מחמותי היקרה.

אז כמה דברים:

א.אני רק רוצה להגיד שאני ועוד הרבה מכרות שלי שמחות מאוד בזה שהבעלים שלנו באומן.

אני חושבת ש99 אחוז ממי ששם- זה בהסכמת וברצון האישה. רוב האנשים הנורמלים, לפחות אלו שאני מכירה, לא יטוסו אם האישה שלהם תתנגד.

ב. האמירה ש"זה חג של משפחה". מי אמר? בעיני ר"ה זה חג מורכב ולא פשוט שאין באמת מקום אחד שבו יהיה גם לי וגם לו טוב ונוח. כי לו מאוד חשוב הענין של התפילות,כמובן. ולי חשוב שיהיה לי מקום נוח לי ולבנות, שאני אוכל בקלות ללכת לבית כנסת ולשמוע תקיעת שופר, שיהיה לבנות שלי עם מי לשחק בשני הימים הארוכים האלה ושיהיה מי שיעזור לי ואולי ישחרר אותי ללכת להתפלל קצת.

אישית- לנו אין מקום שמחבר את שני הצרכים השונים האלה. לא אצל ההורים שלו, ולא אצל חמותי ואפילו לא לגמרי בבית. (למרות שמבין כל האפשרויות הבית זה הכי סביר- אבל לא מספק אותו מבחינת בית הכנסת).

לכן- מבחינתי אני מאושרת שהוא באומן- יש לו שם בשפע את כל מה שהוא צריך מבחינת תפילות ואווירה רוחנית. ולי- או שאני אצל ההורים שלי וככה יש מי שעוזר לי או שהכי טוב- אני בבית עם הבנות ותאמיני לי שהחג שעשיתי איתן בבית לבד היה החג הכי מקסים, רגוע ומהנה שאי פעם היה לי. הכל ענין של גישה, כמובן.

ג. לא יודעת מה שמעת על מה שקורה שם. מה שבטוח הוא שאין דבר אחד שקורה שם. יש שם כמה עשרות אלפי אנשים, וכל אחד בוחר איפה להיות...אני יודעת שבעלי תמיד חוזר מבסוט עד השמיים עם מלא חוויות מחזקות וטובות. כן, יכול להיות שיש כאלה שמנצלים את הענין לדברים אחרים. אבל זה לא הרוב וזה נתון לבחירתו. שיסע עם חבר או שניים, ושיתחבר לחבורה טובה.

ד. מה אני רואה בזה? תראי, אני לא יודעת מאיזה מקום את שואלת. מי שמרגיש בעצמו שר' נחמן הוא הרבי שלו, נוסע אליו לראש השנה כי ככה הוא אמר.  

מסתמא יש אנשים שבאים מהרבה סיבות אחרות- חלק רוצים להרגיש מה זה, חלק מחפשים כיוון בחיים ורוצים לבדוק, וחלק- דברים אחרים.

רק לסיום אני אומר עוד משהו. כשליהודי נדלק הרצון הזה לטוס לרבינו- זה סופי. זה לא יכבה לו. יגידו לו מה שיגידו מכל החכמים והרבנים והצדיקים והחמות והסבתא- כשנדלק הרצון- אז נדלק וגמרנו.

ובעל שמאוד מאוד רוצה לטוס ומרגיש שזה משמעותי בשבילו יצטרך להקריב הרבה אם אשתו לא תאפשר לו לטוס. אני לא אומרת שאשתו צריכה לאפשר לו כל שנה לטוס- בוודאי שגם הוא צריך להתחשב בה (השנה הייתי חודש אחרי לידה ולכן הוא לא טס)- אבל לא לאפשר לו בכלל לטוס זה בעיני לא לענין ולא מתחשב.

אגב- אפשר גם לטוס בזמן אחר, לא בר"ה, אבל אז זה ענין אחר לגמרי וחוויה שונה לחלוטין.

זהו, מקווה שהועלתי!

אנחנו מקורבים לרבינו וכשבעלי טס כל שנה לאומן ומתפלל שם אני מרגישה קושי זה נכון אבל אחרי זה אני רואה את התפילות שלו במשך כל השנה....בכל מיני דברים אם זה פרנסה ואם זה הצלחה בכל מעשה ידיינו...ועוד דבר מה עדיף?שהבעל ילך לחול לעשות כסף ואת זה האישה תשלח אותו ותגיד כן זה כן זה בשביל פרנסה אז למה לא אני מוכנה לסבול? או שהבעל ילך להתפלל ולהושיע את כל המשפחה מיום הדין???......

גם יותר זול...

לר"ה צריך לטוס ל5-6 ימים בדר"כ אא"כ מוכנים לשלם על כרטיס מאוד יקר. והרבה פעמים החג יוצא 3 ימים אז בכלל...

לשבועות זמן ההעדרות שלו יותר קצר, וזה משמעותי מבחינתך אני חושבת.

בשבועות גם יש באומן הרבה פחות אנשים. זה לא כמו בר"ה.

את סותרת את דברי גדולי הדור ....את מה שגדולי הדור אמרו את באה ויוצאת נגדם....

לי אין חוויה של זה עדיין, כי יש לי רק בנות וקטנות יחסית.

אני מניחה שעם בנים גדולים יותר שצריכים את אבא בבית הכנסת זה יותר קשה.

מצד שני- חסידי ברסלב מסתדרים עם הענין הזה, כנראה.

אני לא חושבת שכולם טסים כי זה קטע. יש כאלה שכן, ויש כאלה שה"קטע" הזה הוא החיים שלהם.

לחסידי ברסלב ממאה שערים אין קטע.

ולהרבה אחרים גם אין קטע. יש כאלה שפשוט חייבים את זה. וזהו.

ומעבר לזה- זה לא אמור לשנות לך למה אחרים טסים, זה משנה למה בעלך טס.

ובהחלט יש פן באומן שהוא כמו רחבת כותל ענקית. מנינים בכל מקום, מנין עם אלפי אנשים.וכד'

מבחינתי העיקר של הנסיעה לאומן זה כדי להתפלל עליו ועליי ועל המשפחות שלנו שינצלו מיום הדין! מי שחושבת שלהינצל מיום הדין פחות חשוב והכסף בעינייה יותר חשוב אני מרחמת עלייה שתזכה להתקרב לרבינו ולראות מה זה באמת אמונה ושמחה ונסיעה לאומן...היא פשוט מסכנה כי אני מכירה המון נשים במשך השנה שעזבו את הבעל וטסו לאומן ואחרי חודשיים זכו להיפקד וזכו לפרנסה בשפע אז לפני שמדברים סתם ומתנגדים תבררו ועוד להתנגד לרבנים גדולים...בושה

. אין שום הלכה שממתיקים דינים דווקא באומן. ובן אדם שלא בדיוק ברסלבי יכול לשמוע גם בקול רבנים אחרים שלא כל כך בעד נסיעה כזאת.

אולי עוד תכתבי שאומן יותר קדושה מירושלים או חברון?

כבר מטייל אחד מת שם השנה או שנה שעברה 

מסכימה עם כל מילה.

נראה לי שאתצריכה לחשוב איך תתמודדי בזמן שהוא לא יהיה.

אם זה לא יהיה לך קשה מדי, והוא רוצה בשביל החוויה הרוחנית, אז אולי זה בסדר.

לא הייתי דואגת על הפריצות כי מישהו נשוי שנוסע להתפלל.. לא להגזים.

אולי כל מיני ארחי פרחי שנוסעים בשביל האקשן, יוצרים את הבעיות.

הרבה רבנים הזהירו לא ללכת לנהר הזה אז למה ללכת??...ורבי נחמן הבטיח אז תלמדי קצת עליו ותביני לבד....במקום לדבר סתם...וזה שאת רוצה לקחת את המילים לכיוון שלך זה משהו אחר...אבל אמרו וחזרו על זה שהוא הבטיח אז תלמדי קצת עליו 

17 שנה. וממש ממש לא מבינה איך בן אדם שיש לו את ארץ ארץ מרצונו החופשי יטוס לאיזה מדינת חור שהיום גם במצב מלחמה עם רוסיה ומשבר כלכלי קשה. מדינה עם מסורת אנטישמית - כל הגיבורים הלאומיים כמעט רצחו הרבה יהודים. מדינה שעדיף לא ללכת לבד כשמחשיך. מדינה עם אוויר מזוהם.

אני חושבת שכשרבי נחמן זכר צדיק לברכה אמר לבוא אליו הוא התכוון לאלו שגרים ביערות הסמוכות ולא מארץ ישראל. ולמה דווקא אומן? כי באומן גויים שרפו ורצחו בדורו כמה אלפים או אפילו עשרים אלף יהודים. שזה היה שיא של רציחות של גיידמקים. ואומן עצמה נהרסה אז. 

אז כנראה רבי נחמן רצה שזכות של יהודים שמסרו נפשם תעצים את התפילה ותמתיק את הדין. אבל בדור שלנו הגיוני יותר כבר להגיע לאושוויץ באותה מטרה או לגטו וורשה.

ולדעתי יש בזה חוסר הכרת תודה. אנחנו נמצאים בארץ ליד כל המקומות הכי קדושים בעולם. ובימים הכי קדושים לנסוע לאוקראינה?

חוץ מזה אם בן אדם רוצה להרגיש קרבה לה' אז זאת עבודה בנפש ולא נגזרת גאוגרפית 

וגם אני טענתי ככה פעם.

אבל כל מי שטוען ככה חייב להבין  שיש עוד גורם במשוואה הזאת שנכנס לסיפור כשיהודי מתקרב לר' נחמן.

אי אפשר להסביר את זה על רגל אחת, וצריך להיות בפנים כדי להבין את זה.

ולכן אני אפילו לא פותחת דיון אינסופי על זה.

רק אומר שאני מבינה מה שאת אומרת ושבאמת אוקראינה היא מקום מגעיל (הייתי גם באומן), אבל יש כאן עוד נושא חשוב שקוראים לו התקשרות לצדיק ותיקון הנפש וזה הופך את כל הסיפור למשהו אחר לגמרי.

אז אפשר לא להיות במקום הזה ואפשר לא להבין אותו אבל אין מה לעשות, הגיע הזמן שגם מי שמתנגד יבין שיש כאן משהו קצת אחר, שיש לו טעמים וסיבות שלא ניתן לבטל אותם בהנף יד, כמו שרבנים חשובים כ"כ אוהבים לעשות לפני ר"ה. סוג של שעשוע כזה, כל שנה מחדש למלא את עלוני השבת בהתנגדויות מנומקות לטיסה לאומן. (לא שזה עוזר ...יש רק עוד ועוד אנשים שטסים...)

ולגבי עבודת הנפש- תאמיני לי שרוב האנשים הרציניים שטסים לאומן עושים עבודת נפש רצינית מאוד כל השנה וכל החיים. וכדי לקבל כיוון נכון וכוח לעבודה הזאת וגם עזרה אמיתית הם צריכים פעם בשנה פחות או יותר להגיע לציון של ר' נחמן. אין מה להתווכח על זה. זה פשוט ככה, ומי שלא מסכים או לא מאמין- זכותו אבל זה לא משנה את המציאות- שזה פשוט ככה.

רק דבר אחרון- זה שאת חושבת שר' נחמן התכוון למשהו מסוים זה לא אומר שזה באמת מה שהוא התכוון אליו. או שכן או שלא.אני חושבת שמי שלא בקי בתורת ברסלב לפני ולפנים- ראוי שיזהר מלתת פרשנויות על דברי ר' נחמן בכזאת קלות רק שתדעי שהמון מדבריו מכוונים דווקא לדור שלנו והוא גם אמר זאת בפרוש. אז למה שדווקא זה לא  יהיה מכוון אלינו?

בכל אופן, המציאות היא שהרבה טסים גם מא"י ועוד לפני שזה נהיה נפוץ, לפני הרבה מאוד שנים היו מתי מעט שהיו עושים מסע של הרבה חודשים בים וברגל כדי להגיע מא"י לאומן בר"ה.

אבל נחמד שיש הפתעות בחיים...

לבד למה הוא התכוון כל כך פשוט לדבר העיקר לא ללמוד ולהבין

את לא מכירה אותי ולא יודעת כמה אני יודעת ולא יודעת, כמה למדתי או לא למדתי.

וחוץ מזה- אני מתה על אנשים שקוראים משפט בספר של ר' נחמן וחושבים שהם כבר יודעים הכל. 

אני לא אוהבת שבעלי נוסע לשום מקום בלעדי

הנוכחות שלו ממש משמחת אותי וכשהוא לא נמצא, במיוחד בחג ובמיוחד כשלא ברור מתי הוא יעלה על טיסה חזור- זו לא תחושה נעימה.

אבל ביננו, זה עושה לו ולי כל כך טוב. הוא חוזר שמח! יש לו התחדשות בעבודת ה'! הוא כל כך מתחזק מהנסיעה הזו וזה בהחלט משפיע מאוד!

לא יודעת מה שמעת שהולך שם (ובהחלט יתכן שאת מכלילה כי יש עשרות אם לא מאות אלפים!!!) אבל יש שם אור גדול מאוד וכל כך הרבה אנשים מתחזקים ומשתנים לטובה בעקבות הנסיעה הזו. הרוב, אגב!!

והשמועות הן שמועות טפשיות, כי חוצמזה שאין שם נשים שמסתובבות ברחובות גם אם הן גרות שם (הסכמי השכירות הן כל השנה חוץ מראש השנה) מי שמחפש- ימצא בכל מקום... לא צריך אומן בשביל זה...

אבל תגובה לגבי החג משפחתיות..

אצלינו ר"ה לא מדברים דברי הבל ומשתדלים לא להגיע שיחות סרק בכדי לא להגי ללשון הרע רכילות ודברי הבל ביום קדוש...

כל זמן אפשרי מתפללים ,מתחזקים במאמרי תשובה,קוראים תהילים ,לכן אנחנו אף פעם משהתחתנו לא התארחנו בראש השנה...אז לא נראה לי נורא לו להיות ביחד בר"ה.

ושוב לא נכנסת לנושא אם לנסוע או לא..

ובאמת הכי חשוב שהחלטות כאלו יתקבלו מתוך הבנה הדדית והתחשבות הדדית.

למנוע ממנו ללכת ולהציל את המשפחה מיום הדין או  לתת לו ללכת בשביל כסף וכסף??...מה יותר חשוב בעינייך??.

כי אני לא מבינה בכלל איך נכנס פה ענין הכסף. מי פה טס בשביל כסף?

חוץ מזה שאני לא רואה את זה בתור "הצלה מיום הדין". ה' הוא לא אלוקים מפחיד ומאיים שצריך מגנים מפני הדין שלו כביכול. ה' הוא אב רחמן ואוהב, וראש השנה זה בעיקר יום שבו ממליכים עלינו את ה', ומתוך כך נקבע לנו מה יהיה בשנה הקרובה.

העלית פה טענה שעדיף שיטוס לאומן מאשר שיטוס לצורך פרנסה. אבל בכלל לא עלה פה ענין של טיסה לצורך פרנסה. אז מאיפה הבאת את זה?

אם ממש רוצים להשוות אפשר להשוות את זה לעוד הרבה דברים, אז מה?

הצדיק מיבנאל שאמר את זה ועוד הרבה רבנים אמרו את זה זה שאת לא מעודכנת זה כבר משהו אחר

וחוץ מזה שאת לא ממש מנהלת דיון בצורה נחמדה.(איך למדת להיות כזו לא נחמדה? מהרבנים? מהספרים של רבינו שאת בקיאה בהם כ"כ?)

אז אני אנסה לכתוב שוב בצורה ברורה ואח"כ אני פורשת מהדיון.

לא אמרתי שרבנים לא אמרו את זה.

אני גם לא רואה צורך להתעדכן בכל מה שרבני ברסלב בכל מקום שהם אומרים וכותבים בכל רגע.

יש ר' נחמן יש ר' נתן, יש רב או שניים שאני אוהבת לשמוע שיעורים שלהם כי הם מסבירים לי היטב את התורות, וזהו. 

מה לעשות, לא כולם תלמידים של הרב ברלנד או הצדיק מיבנאל או הרב בזנסון או אחרים. וגם לא כולם צריכים להיות.וזה בכלל לא אומר שמזלזלים ח"ו ברבנים האלה. פשוט לא תלמידים שלהם.

אנחנו יהודים פשוטים שלומדים ר' נחמן ור' נתן. ולא ממש טורחים להתעדכן מבחוץ, מעדיפים להתעדכן מבפנים, בתקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת.

וחוץ מכל זה- גם אם הדבר הזה נאמר ע"י גדול צדיקי כל הדורות- זה בכלל לא משנה, כי זה לא הדיון שעלה פה בפורום. לא דיברו על "בעלי טס לחו"ל כדי לעשות כסף ואני לא רוצה שיטוס לאומן". אם זה היה הנושא אז היה שייך להביא את הטיעון הזה.

אבל מכיוון שזה בכלל לא הנושא- אז לכן הטיעון פשוט לא קשור.

וזה שהוא לא קשור לא אומר שהוא לא נכון

הבנת? הטיעון הזה יכול להיות גם נכון וגם לא קשור.

זהו. מקווה שהבנת.

כל טוב.

אני לומדת מספריו כל יום...אז כל מה שאני אמרתי זה מספריו ומכל תלמידיו....ומפיצה את תורתו והרבה אמרו שהוא החייה אותם והרבה טסו לאומן בזכות זה וחזרו בתשובה בזכות זה וראו הרבה ניסים ונפלאות מהתפילה בציון שלו.....

ועושה איתם סיכום מראש שיום או יומיים בשבוע יוכלו להישאר ולבלות אתך, ובשאר הימים הם בקייטנה שתוכלי ללכת לסידורים וכו'.

אני חושבת שממש חשוב הזמן לעצמך לפני הלידה, אני אישית לא הייתי מוותרת על זה.

במיוחד אם יש לך החזר

ושולחת רק כשמתאים לי.

העלות בלי צהרון ממש נמוכה.. 100 שקל לילד בערך

הייתי רושמת ושולחת חלקית

עד סוף יולי, בלי צהרון.

בשנים קודמות, כשהקייטנות היו עד 21/7, זה היה 300.

כנראה זה תלוי מקום.

בדרך כלל זה לפי דירוג של העיר/ המועצה.

אבל זה בערך גם המחיר לצהרון אצלנו.

והקייטנה עצמה, לגנים לפחות עלתה 600 ומשהו..

נראה לי שזה לפי אשכול חברתי של המקום או משהו כזה

ובראש או מולם(תלוי בילדים) להניח את האופציה של פעם פעמיים בשבוע להשאיר בבית

יהיה להם גם את כל אוגוסט בבית אל תדאגי....

ואני לא חושבת שאםשר להקיש משנה שעברה כי שנה שעברה לא היית בסוף הריון. זה מאוד שונה.

אבל צודקת, עם ההיריון זה באמת יכול להיות יותר קשה, למרות שברוך ה' אני מרגישה טוב.

לי נשמע שאת רוצה להיות איתם בבית אבל יש לך חששות (מוצדקים...) אז מחפשת סיבות למה לשלוח.

קודם כל רוצה לומר שזה מרגש לקרוא את זה.

כתבת שאת אמורה ללדת באוגוסט והייתי בטוחה שנמשך המשפט יהיה שאת רוצה זמן לעצמך לפני הלידה.

הופתעתי לראות שכתבת שאת רוצה זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה.

וואו זה מרגש בעיניי!

ברמה הפרקטית

היה פה רעיון לרשום לקייטנות יום בשבוע לא לשלוח אותם ולהיות איתם בבית. או יומיים. לפי מה שמרגיש לך. קחי בחשבון ששישי הם בבית בכל מקרה.

או על אותו רעיון- שיהיו איתך בבית ותדברי מראש עם נערה שתבוא בוקר בשבוע להוציא אותם או לעשות להם איזו פעילות שתשחרר אותך לצאת או לעשות דברים אחרים בבית. מראש... עדיף קבוע אם תצליחי למצוא, שלא תצטרכי לטרוח על זה כל פעם מחדש ואז תוותרי על זה (מכירה את זה...)

על העלות או רובה תקבלו החזר אז באמת פחות מטריד.

שיהיה בידיים מלאות בעז"ה!

כזו שתוכל להתחייב לך.

רצון להיות עם הילדים ולא רק לשלוח למסגרות.
נשמעת אמא מהממת!
כמובן תחליטי לפי מה שנכון וטוב לך.
לפני לידה, אני הייתי רושמת. 

אבל אצלי נכנס מאוד גם השיקול החברתי. לגדולה שלי קשה לשמור על שגרה חברתית בלי מסגרת. היא יכולה לעבור ימים שלמים בכיף בבית, אבל אז כשצריך שוב להגיע לגן או להזמין חברה, ממש קשה לה.

כנראה שמה שאעשה בסוף זה לרשום לקייטנה בלי צהרון, כמו שהציעו פה. אולי חלק מהימים לא נשלח.

בשאגת ארי היה לנו ממש טוב בבית אבל היה לילדים קשה לחזור למסגרות אחרי. הם גם לא רצו ללכת לקייטנות והיה להם קצת קשה עם זה שבשעות הגן אין חברים זמינים.

בחום של יולי +סוף הריון, נראה לי שזה יכול להיות שיקול מכריע.

גם הריון גם אוגוסט גם מילואים ואת מתלבטת?

מה שיכול לעזור מבורך!

אני משווקת לילדים שלי את הקייטנה של בביהס כמשהו כיף והם מחכים לזה!

אני לא רושמת לצהרון כי אני מורה ולא רואה צורך, אבל הכמה שעות האלה בבוקר זו ברכה גדולה, ואחרי זה יש לך עוד מלא חופש להיות איתם!

ככה אחהצ תוכלי להיות יותר פנויה אחרי שנטענת בבוקר.

אגב, אם יש לך החזר מילואים שווה לבדוק אופציות של קייטנות יותר שוות.. 

הילדים שלי מאוד אוהבים סדר ובקייטנה יש נטייה ליותר בלגן, צוות פחות קבוע, לא מתחיל בזמן, אין סדר יום מובנה וזה מציק להם.

ואין אצלינו קייטנות אחרות.

כבר אטרקציה.

ויש יצירות, ומסיימים יוקדם. אצלם זה כבר כיף!

ואצלי האמת להשאר בבית לא היה אופציה, עד שמגיעים לכיתה ד.

חודשיים בבית זה המון לילדים קטנים, חייבים מסגרת חלקית. 

מוסיפה שיקול שלא ראיתי שכתבו-

משערת שרוב החברים שלהם ירשמו. ואז את נשארת איתם בבית בלי אופציות לחברים, זה שונה ממה שהיה במלחמה (אצלנו לפחות).

וגם- אם המטרה היא זמן משמעותי, אולי אפשר להחליט כל יום להשאיר רק ילד אחד (או לשלוח אותו מאוחר יותר מאת אחיו), ולתת לו זמן אחד על אחד עם אמא, מה שיותר קשה להשיג כשכולם יחד.

זה עודפים

כמובן אם עולה במשקל וחיוני סהכ

ב"ה עולה ממש יפה במשקל

מגיל 0 עד 120 אנחנו נדאג לכל דבר, ונדאג שיהיה מה לדאוג

אם אלו פליטות "רגילות", לא הקאה, זה יכול להיות שינוי בהרכב החלב, שהשתנה כדי לענות לצרכים, יכול להיות שינוי בקצב, בגודל הקיבה, המון גורמים משפיעים.

גם סוג הפליטה משתנה עם הזמן

אם זה לא הקאה בקשת

ולא כמות ענקית ומוגזמת לא נשמע שיש מה לדאוג

אצלנו זה הגביר ממש את כמות הפליטות לבערך שבוע, ואז זה חזר לקדמותו.

אבל בגדול פליטות זה לא מדאיג.

הממשלה רצתה, שר האוצר הוביל, אך נחלו כישלון לגייס את הרוב מבין חברי הכנסת שיעבירו את החוק.

חברי הכנסת נבחרים בפריימריז במפלגות - הם פועלים מאינטרסים אישיים, לקבל תמיכה ממרכז המפלגה כדי להיבחר מחדש ולא מעניין אותם לשרת את טובת העם והמדינה והכלכלה. 

מכוער ביותר.

חשוב להגיד שמי שחתם על הצו להרחבת הפטור ממע"מ הוא השר סמוטריץ ומי שביטלו אותו הם חברי כנסת רבים מאוד מהליכוד.

פשוט ניתוק עצום מצורכי העם וממה שהליכוד ייצגו, או ניסו לייצג, לאורך השנים. 

סופית: בוטל הפטור המורחב ממע"מ

מקווה מאוד שיהיה לך בסדר..

מעמ.

אני גם תחת ההגדרה של אדם רגיש מאד...

ומזדהה עם תחושת המותשות בעקבות זה.

אבל לא פרפקציוניסטית, ונשמע שאצלך יש שילוב של השניים וזה גורם למותשות ולמוצפות גבוהה יותר...

בכל אופן, הרעיון ברגישות גבוהה הוא לא להילחם בה, אלא ללמוד את המתנות שיש בה, ואז למצוא את האיזון הנכון לחיים.

טיפול טוב אמור לעזור לזה.

אגב, מהתיאורים שלך נשמע שגם הילדים שלך רגישים מאוד (וזה הגיוני). סיפרת שב"ה היה להם טוב בחתונה, ויש סיכוי שזה בזכות ההכנה הטובה שעשיתם להם.

תלמדי מהטיפים שעשית למען הילדים שלך גם בשביל עצמך

על העבודה שעשית עם הילדים. ממש משמח לשמוע!

אני חושבת שבמקום לשאול 'איך מפתחים עור של פיל', עדיף לך לשאול- 'איך מקבלים את מי שאני'.

יש אנשים רגישים. שמתרגשים יותר. שצריכים יותר זמן עיכול. וזה בסדר.

אל תכעסי על עצמך שזה מי שאת. כמו שאת זה מצוין.

(ובכלל, כמה שתנבי להילחם בזה, כנראה זה רק יגבר. בדרך כלל מול רגשות מה שעוזר זה קבלה, יותר ממלחמה).

גם אני אישה רגישה מאוד וגמני כזו

כשזה מתנגש עם פרפקציוניזם - זה יכול להרגיש קצת כאוטי לפעמים, מודה🤭

אני חושבת שלא כדאי לנסות להילחם בזה, אלא לקבל ולהכיל את המנגנון הזה אצלך קודם כל. תתבונני ותבחני אותו ואפשר באמצעות טיפול גם למתן את הסימפטומים עי עבודה עצמית רגשית ותודעתית

כל הכבוד לך על העבודה שאת עושה! את כל כך יגעה אחרי פתרונות וחותרת להתקדמות אישית, אני בטוחה שיסייעו בידך מן השמיים♥️

אני לא מסכימה שהנראות החיצונית משפיעה על הנפש של הילדים - תינוק בן שנה וחודשיים עדיין לא עם דיעה קדומה וניסיון חיים להשוות ולשפוט נראות חיצונית של מבנה ומתקנים…
 

הילדים כן קולטים ומתחברים מאוד למטפלות אהובות שנותנות יחס, אהבה, דיבור ושפה מתונים ולא עצבניים ולחוצים

אני בטוחה שאת גם מכירה את התופעה שקונים או נותנים לילד קטן צעצוע שווה ויקר - והוא דווקא נהנה לשחק עם המגירות במטבח, לפתוח דלתות, לשחק עם דברים הכי פשוטים בעולם…

אני הייתי בוחרת במעון השני בלי שום ספק 

4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.

אם נניח צריך להחליף טיטול-יתחילו לריב מי תחליף?

בכל המעונות שראיתי עד היום כל מטפלת מוגדרת לקבוצה. ברור שהן עוזרות אחת לשניה.

מאמינה שלא הבנת נכון.

ואני הייתי הולכת על המעון הישן. אבל את מכירה את עצמך הכי טוב

החינוך שם גם דתי ומטפלות צנועות ולא עם סיגריה וגופיה אבל המקום המקום…: 

אני עבדתי במקום חדש נקי וכו עם אווירה זוועה

ובמקומות לא הכי נוצצים אוירה טובה ונעימה בצוות וכמובן לילדים.

במעון כי לא יכולתי להיות שם עוד רגע

יש גבול לכמה ישן אפשר להיות

זה הרגיש לי נורא לחוב על לבוא למקום העתיק הזה כל בוקר מחדש וסירבתי

נראות נעימה ויפה מרחיבה את הלב והדעת. גם אם לילדים זה לא משפיע, זה משפיע על המטפלות, וכשיפה ונעים מסביב, זה עושה טוב, וכשטוב להן טוב לילדים שלנו.
כמה נקודות למחשבה- במעון 1
האם הוא רק מבנה ישן?
או שיש הזנחה מבחינת משחקים וחפצים, כלים- כלומר שהםם ישנים, מלוכלכים, שבורים?
האם יש עומס משחקים שהצטבר, או יש סלסלאות מסודרות לפי משחקים, והם מזמינים?
4-5 מטפלות על כל הילדים- מניסיון, זה לא הכי טוב לפעמים.
אין לילד דמות אחת שהוא מחובר ואוהב, אלא כל אחת עושה קצת, וזה מבלבל לפעמים.
מצד שני, הוא יכול להתחבר למטפלת אחת ובבקרים למשל להירגע אצלה, וזה מעולה שיש לו דמות אהובה. אבל תחשבי מה קורה כשהיא לא באה??
 

מעון 2-
נשמע מעולה, האם שני המעונות קרובים לביתך?
אני הייתי חד משמעית הולכת על מעון 2
אצל ילדיי, היה טוב יותר כשהייתה דמות אחת מובילה- מטפלת קבועה ולא כמה ביחד...

עשיתי סיבו קצר ומהיר זה נראה שהמקום יישן

הגימבורי לדוגמא מדכא ממש