בחג!
חג זה זמן של משפחה
שמעתי כל כך הרבה אמירות לגבי המשפחתיות של הטיסה לאומן. גם פה וגם מחמותי היקרה.
אז כמה דברים:
א.אני רק רוצה להגיד שאני ועוד הרבה מכרות שלי שמחות מאוד בזה שהבעלים שלנו באומן.
אני חושבת ש99 אחוז ממי ששם- זה בהסכמת וברצון האישה. רוב האנשים הנורמלים, לפחות אלו שאני מכירה, לא יטוסו אם האישה שלהם תתנגד.
ב. האמירה ש"זה חג של משפחה". מי אמר? בעיני ר"ה זה חג מורכב ולא פשוט שאין באמת מקום אחד שבו יהיה גם לי וגם לו טוב ונוח. כי לו מאוד חשוב הענין של התפילות,כמובן. ולי חשוב שיהיה לי מקום נוח לי ולבנות, שאני אוכל בקלות ללכת לבית כנסת ולשמוע תקיעת שופר, שיהיה לבנות שלי עם מי לשחק בשני הימים הארוכים האלה ושיהיה מי שיעזור לי ואולי ישחרר אותי ללכת להתפלל קצת.
אישית- לנו אין מקום שמחבר את שני הצרכים השונים האלה. לא אצל ההורים שלו, ולא אצל חמותי ואפילו לא לגמרי בבית. (למרות שמבין כל האפשרויות הבית זה הכי סביר- אבל לא מספק אותו מבחינת בית הכנסת).
לכן- מבחינתי אני מאושרת שהוא באומן- יש לו שם בשפע את כל מה שהוא צריך מבחינת תפילות ואווירה רוחנית. ולי- או שאני אצל ההורים שלי וככה יש מי שעוזר לי או שהכי טוב- אני בבית עם הבנות ותאמיני לי שהחג שעשיתי איתן בבית לבד היה החג הכי מקסים, רגוע ומהנה שאי פעם היה לי. הכל ענין של גישה, כמובן.
ג. לא יודעת מה שמעת על מה שקורה שם. מה שבטוח הוא שאין דבר אחד שקורה שם. יש שם כמה עשרות אלפי אנשים, וכל אחד בוחר איפה להיות...אני יודעת שבעלי תמיד חוזר מבסוט עד השמיים עם מלא חוויות מחזקות וטובות. כן, יכול להיות שיש כאלה שמנצלים את הענין לדברים אחרים. אבל זה לא הרוב וזה נתון לבחירתו. שיסע עם חבר או שניים, ושיתחבר לחבורה טובה.
ד. מה אני רואה בזה? תראי, אני לא יודעת מאיזה מקום את שואלת. מי שמרגיש בעצמו שר' נחמן הוא הרבי שלו, נוסע אליו לראש השנה כי ככה הוא אמר.
מסתמא יש אנשים שבאים מהרבה סיבות אחרות- חלק רוצים להרגיש מה זה, חלק מחפשים כיוון בחיים ורוצים לבדוק, וחלק- דברים אחרים.
רק לסיום אני אומר עוד משהו. כשליהודי נדלק הרצון הזה לטוס לרבינו- זה סופי. זה לא יכבה לו. יגידו לו מה שיגידו מכל החכמים והרבנים והצדיקים והחמות והסבתא- כשנדלק הרצון- אז נדלק וגמרנו.
ובעל שמאוד מאוד רוצה לטוס ומרגיש שזה משמעותי בשבילו יצטרך להקריב הרבה אם אשתו לא תאפשר לו לטוס. אני לא אומרת שאשתו צריכה לאפשר לו כל שנה לטוס- בוודאי שגם הוא צריך להתחשב בה (השנה הייתי חודש אחרי לידה ולכן הוא לא טס)- אבל לא לאפשר לו בכלל לטוס זה בעיני לא לענין ולא מתחשב.
אגב- אפשר גם לטוס בזמן אחר, לא בר"ה, אבל אז זה ענין אחר לגמרי וחוויה שונה לחלוטין.
זהו, מקווה שהועלתי!
אנחנו מקורבים לרבינו וכשבעלי טס כל שנה לאומן ומתפלל שם אני מרגישה קושי זה נכון אבל אחרי זה אני רואה את התפילות שלו במשך כל השנה....בכל מיני דברים אם זה פרנסה ואם זה הצלחה בכל מעשה ידיינו...ועוד דבר מה עדיף?שהבעל ילך לחול לעשות כסף ואת זה האישה תשלח אותו ותגיד כן זה כן זה בשביל פרנסה אז למה לא אני מוכנה לסבול? או שהבעל ילך להתפלל ולהושיע את כל המשפחה מיום הדין???......
גם יותר זול...
לר"ה צריך לטוס ל5-6 ימים בדר"כ אא"כ מוכנים לשלם על כרטיס מאוד יקר. והרבה פעמים החג יוצא 3 ימים אז בכלל...
לשבועות זמן ההעדרות שלו יותר קצר, וזה משמעותי מבחינתך אני חושבת.
בשבועות גם יש באומן הרבה פחות אנשים. זה לא כמו בר"ה.
את סותרת את דברי גדולי הדור ....את מה שגדולי הדור אמרו את באה ויוצאת נגדם....
לי אין חוויה של זה עדיין, כי יש לי רק בנות וקטנות יחסית.
אני מניחה שעם בנים גדולים יותר שצריכים את אבא בבית הכנסת זה יותר קשה.
מצד שני- חסידי ברסלב מסתדרים עם הענין הזה, כנראה.
אני לא חושבת שכולם טסים כי זה קטע. יש כאלה שכן, ויש כאלה שה"קטע" הזה הוא החיים שלהם.
לחסידי ברסלב ממאה שערים אין קטע.
ולהרבה אחרים גם אין קטע. יש כאלה שפשוט חייבים את זה. וזהו.
ומעבר לזה- זה לא אמור לשנות לך למה אחרים טסים, זה משנה למה בעלך טס.
ובהחלט יש פן באומן שהוא כמו רחבת כותל ענקית. מנינים בכל מקום, מנין עם אלפי אנשים.וכד'
מבחינתי העיקר של הנסיעה לאומן זה כדי להתפלל עליו ועליי ועל המשפחות שלנו שינצלו מיום הדין! מי שחושבת שלהינצל מיום הדין פחות חשוב והכסף בעינייה יותר חשוב אני מרחמת עלייה שתזכה להתקרב לרבינו ולראות מה זה באמת אמונה ושמחה ונסיעה לאומן...היא פשוט מסכנה כי אני מכירה המון נשים במשך השנה שעזבו את הבעל וטסו לאומן ואחרי חודשיים זכו להיפקד וזכו לפרנסה בשפע אז לפני שמדברים סתם ומתנגדים תבררו ועוד להתנגד לרבנים גדולים...בושה
. אין שום הלכה שממתיקים דינים דווקא באומן. ובן אדם שלא בדיוק ברסלבי יכול לשמוע גם בקול רבנים אחרים שלא כל כך בעד נסיעה כזאת.
אולי עוד תכתבי שאומן יותר קדושה מירושלים או חברון?
כבר מטייל אחד מת שם השנה או שנה שעברה
מסכימה עם כל מילה.
נראה לי שאתצריכה לחשוב איך תתמודדי בזמן שהוא לא יהיה.
אם זה לא יהיה לך קשה מדי, והוא רוצה בשביל החוויה הרוחנית, אז אולי זה בסדר.
לא הייתי דואגת על הפריצות כי מישהו נשוי שנוסע להתפלל.. לא להגזים.
אולי כל מיני ארחי פרחי שנוסעים בשביל האקשן, יוצרים את הבעיות.
17 שנה. וממש ממש לא מבינה איך בן אדם שיש לו את ארץ ארץ מרצונו החופשי יטוס לאיזה מדינת חור שהיום גם במצב מלחמה עם רוסיה ומשבר כלכלי קשה. מדינה עם מסורת אנטישמית - כל הגיבורים הלאומיים כמעט רצחו הרבה יהודים. מדינה שעדיף לא ללכת לבד כשמחשיך. מדינה עם אוויר מזוהם.
אני חושבת שכשרבי נחמן זכר צדיק לברכה אמר לבוא אליו הוא התכוון לאלו שגרים ביערות הסמוכות ולא מארץ ישראל. ולמה דווקא אומן? כי באומן גויים שרפו ורצחו בדורו כמה אלפים או אפילו עשרים אלף יהודים. שזה היה שיא של רציחות של גיידמקים. ואומן עצמה נהרסה אז.
אז כנראה רבי נחמן רצה שזכות של יהודים שמסרו נפשם תעצים את התפילה ותמתיק את הדין. אבל בדור שלנו הגיוני יותר כבר להגיע לאושוויץ באותה מטרה או לגטו וורשה.
ולדעתי יש בזה חוסר הכרת תודה. אנחנו נמצאים בארץ ליד כל המקומות הכי קדושים בעולם. ובימים הכי קדושים לנסוע לאוקראינה?
חוץ מזה אם בן אדם רוצה להרגיש קרבה לה' אז זאת עבודה בנפש ולא נגזרת גאוגרפית
וגם אני טענתי ככה פעם.
אבל כל מי שטוען ככה חייב להבין שיש עוד גורם במשוואה הזאת שנכנס לסיפור כשיהודי מתקרב לר' נחמן.
אי אפשר להסביר את זה על רגל אחת, וצריך להיות בפנים כדי להבין את זה.
ולכן אני אפילו לא פותחת דיון אינסופי על זה.
רק אומר שאני מבינה מה שאת אומרת ושבאמת אוקראינה היא מקום מגעיל (הייתי גם באומן), אבל יש כאן עוד נושא חשוב שקוראים לו התקשרות לצדיק ותיקון הנפש וזה הופך את כל הסיפור למשהו אחר לגמרי.
אז אפשר לא להיות במקום הזה ואפשר לא להבין אותו אבל אין מה לעשות, הגיע הזמן שגם מי שמתנגד יבין שיש כאן משהו קצת אחר, שיש לו טעמים וסיבות שלא ניתן לבטל אותם בהנף יד, כמו שרבנים חשובים כ"כ אוהבים לעשות לפני ר"ה. סוג של שעשוע כזה, כל שנה מחדש למלא את עלוני השבת בהתנגדויות מנומקות לטיסה לאומן. (לא שזה עוזר ...יש רק עוד ועוד אנשים שטסים...)
ולגבי עבודת הנפש- תאמיני לי שרוב האנשים הרציניים שטסים לאומן עושים עבודת נפש רצינית מאוד כל השנה וכל החיים. וכדי לקבל כיוון נכון וכוח לעבודה הזאת וגם עזרה אמיתית הם צריכים פעם בשנה פחות או יותר להגיע לציון של ר' נחמן. אין מה להתווכח על זה. זה פשוט ככה, ומי שלא מסכים או לא מאמין- זכותו אבל זה לא משנה את המציאות- שזה פשוט ככה.
רק דבר אחרון- זה שאת חושבת שר' נחמן התכוון למשהו מסוים זה לא אומר שזה באמת מה שהוא התכוון אליו. או שכן או שלא.אני חושבת שמי שלא בקי בתורת ברסלב לפני ולפנים- ראוי שיזהר מלתת פרשנויות על דברי ר' נחמן בכזאת קלות רק שתדעי שהמון מדבריו מכוונים דווקא לדור שלנו והוא גם אמר זאת בפרוש. אז למה שדווקא זה לא יהיה מכוון אלינו?
בכל אופן, המציאות היא שהרבה טסים גם מא"י ועוד לפני שזה נהיה נפוץ, לפני הרבה מאוד שנים היו מתי מעט שהיו עושים מסע של הרבה חודשים בים וברגל כדי להגיע מא"י לאומן בר"ה.
אבל נחמד שיש הפתעות בחיים...
את לא מכירה אותי ולא יודעת כמה אני יודעת ולא יודעת, כמה למדתי או לא למדתי.
וחוץ מזה- אני מתה על אנשים שקוראים משפט בספר של ר' נחמן וחושבים שהם כבר יודעים הכל.
אני לא אוהבת שבעלי נוסע לשום מקום בלעדי
הנוכחות שלו ממש משמחת אותי וכשהוא לא נמצא, במיוחד בחג ובמיוחד כשלא ברור מתי הוא יעלה על טיסה חזור- זו לא תחושה נעימה.
אבל ביננו, זה עושה לו ולי כל כך טוב. הוא חוזר שמח! יש לו התחדשות בעבודת ה'! הוא כל כך מתחזק מהנסיעה הזו וזה בהחלט משפיע מאוד!
לא יודעת מה שמעת שהולך שם (ובהחלט יתכן שאת מכלילה כי יש עשרות אם לא מאות אלפים!!!) אבל יש שם אור גדול מאוד וכל כך הרבה אנשים מתחזקים ומשתנים לטובה בעקבות הנסיעה הזו. הרוב, אגב!!
והשמועות הן שמועות טפשיות, כי חוצמזה שאין שם נשים שמסתובבות ברחובות גם אם הן גרות שם (הסכמי השכירות הן כל השנה חוץ מראש השנה) מי שמחפש- ימצא בכל מקום... לא צריך אומן בשביל זה...
אבל תגובה לגבי החג משפחתיות..
אצלינו ר"ה לא מדברים דברי הבל ומשתדלים לא להגיע שיחות סרק בכדי לא להגי ללשון הרע רכילות ודברי הבל ביום קדוש...
כל זמן אפשרי מתפללים ,מתחזקים במאמרי תשובה,קוראים תהילים ,לכן אנחנו אף פעם משהתחתנו לא התארחנו בראש השנה...אז לא נראה לי נורא לו להיות ביחד בר"ה.
ושוב לא נכנסת לנושא אם לנסוע או לא..
ובאמת הכי חשוב שהחלטות כאלו יתקבלו מתוך הבנה הדדית והתחשבות הדדית.
כי אני לא מבינה בכלל איך נכנס פה ענין הכסף. מי פה טס בשביל כסף?
חוץ מזה שאני לא רואה את זה בתור "הצלה מיום הדין". ה' הוא לא אלוקים מפחיד ומאיים שצריך מגנים מפני הדין שלו כביכול. ה' הוא אב רחמן ואוהב, וראש השנה זה בעיקר יום שבו ממליכים עלינו את ה', ומתוך כך נקבע לנו מה יהיה בשנה הקרובה.
העלית פה טענה שעדיף שיטוס לאומן מאשר שיטוס לצורך פרנסה. אבל בכלל לא עלה פה ענין של טיסה לצורך פרנסה. אז מאיפה הבאת את זה?
אם ממש רוצים להשוות אפשר להשוות את זה לעוד הרבה דברים, אז מה?
וחוץ מזה שאת לא ממש מנהלת דיון בצורה נחמדה.(איך למדת להיות כזו לא נחמדה? מהרבנים? מהספרים של רבינו שאת בקיאה בהם כ"כ?)
אז אני אנסה לכתוב שוב בצורה ברורה ואח"כ אני פורשת מהדיון.
לא אמרתי שרבנים לא אמרו את זה.
אני גם לא רואה צורך להתעדכן בכל מה שרבני ברסלב בכל מקום שהם אומרים וכותבים בכל רגע.
יש ר' נחמן יש ר' נתן, יש רב או שניים שאני אוהבת לשמוע שיעורים שלהם כי הם מסבירים לי היטב את התורות, וזהו.
מה לעשות, לא כולם תלמידים של הרב ברלנד או הצדיק מיבנאל או הרב בזנסון או אחרים. וגם לא כולם צריכים להיות.וזה בכלל לא אומר שמזלזלים ח"ו ברבנים האלה. פשוט לא תלמידים שלהם.
אנחנו יהודים פשוטים שלומדים ר' נחמן ור' נתן. ולא ממש טורחים להתעדכן מבחוץ, מעדיפים להתעדכן מבפנים, בתקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת.
וחוץ מכל זה- גם אם הדבר הזה נאמר ע"י גדול צדיקי כל הדורות- זה בכלל לא משנה, כי זה לא הדיון שעלה פה בפורום. לא דיברו על "בעלי טס לחו"ל כדי לעשות כסף ואני לא רוצה שיטוס לאומן". אם זה היה הנושא אז היה שייך להביא את הטיעון הזה.
אבל מכיוון שזה בכלל לא הנושא- אז לכן הטיעון פשוט לא קשור.
וזה שהוא לא קשור לא אומר שהוא לא נכון
הבנת? הטיעון הזה יכול להיות גם נכון וגם לא קשור.
זהו. מקווה שהבנת.
כל טוב.
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
לק"י
אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.
בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.
הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.
חחחחח
אבל הטראומה שלי מבוססת
בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה
לאא..
אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..
המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)
אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.
אחרי לידות זו לגמרי הצלה...
(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)
בדיפולט משחררת ברוב הדברים
זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)
חשוב לפרגן!!!
אמונה :)קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר
אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד
והתחתון שלך במגירה של הבת שלך.
קורע!!!!!!
הופתעתי לראות בתמונות כל ילד בדיוק עם הבגד שלא שלו.
מספרת בזעזוע על בעלה מביא את הילדים לבקר אותה אחרי לידה ב''אם וילד" (בית החלמה בב''ב) כשכל הילדים מסביב לבושים טיפ טופ, סטים מתאימים, יפים ומאורגנים.. ורק הילדים שלה כל אחד עם בגדים של ילד אחר ושיא השיאים- לבת שלהם הוא גרב את הגרביונים שלה (של האמא) והם 'נוזלים' לה מכל כיוון..
כנראה הזעזוע עשה את שלו, בלידה הבאה, לפני הביקור שלהם אצלה, הוא נכנס לחנות, ביקש שיתאימו לכל ילד בגד רלוונטי ורק ככה נסעו אליה
תאמת בעלי כן יודע לעשות כמעט הכל בבית,
אבל בקטע של מיון כביסה- אולי באמת אני צריכה יותר לפרט.
ואני גם מרססת כתמים בכביסה לבנה/ כתמים שאני חוששת שלא ירדו בכביסה צבעונית.
אני לא עושה יותר מ800
רק סמרטוטים
יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.
יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?
בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?
תודה
לק"י
זה מוצר פשוט.
הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.
אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...
וקניתי אחרת
היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני
היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט
לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.
לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...
לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..
מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)
אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?
ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-
עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו.
בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.
בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.
ואם בנים אז בכלל אשמח לשמוע
יהיה הפרש של כמעט שנה וחצי בע"ה
הוא בן 1.7
אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות
בשבילי הוא חמוד ככה
אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח
הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?
לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים
לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס
ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.
אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד
לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.
אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.
הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,
אין סיכוי לקוקיות או סיכות
לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).
את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...
אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.
וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.
ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.
יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור
גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.
אז ככה
מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר
שמפו שמן קיק- גם לא עזר
הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה
מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.
יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.
והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה
כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי
ואז התחלתי להתפלל על זה
ואז קרה השינוי.
בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן
הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....
בטח הבנתם
העיקר שתהיו בריאים
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
ואני מכסה בשמיכה ופוך
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
הבן הגדןל מגיע הביתה ב 9 וחצי בלילה מהישיבה , אוכל ויושב על המחשב/טלפון. הבן השני מגיע ב 6 וחצי בערב גם כן אוכל וצולל למחשב , עוזר פה ושם כשצריך משתדלת כמה שפחות הוא אחרי יום ארוך וכבר עייף. הבעיה היא שהם נמרחים ונזכרים להתקלח בשעות מאוחרות כבר 11 כבר לערך או רק להדליק את המים החמים בשעה 11 . וואלה אני כבר עייפה, הבית די מסודר, לרוב יש גם אוכל מבושל למחר, אבל מפריע לי הסדר הזה של הלילה. אתמול נניח הגדול נזכר שהוא רוצה להתקלח הדוד כבר היה דלוק כי אני רציתי להכנס למקלחת כמובן שאמרתי לו להכנס לפני כדי שלא לעכב אותו אבל זה עיכב ממש אותי בהמון זמן, ביקשתי מהבן השני רק לעשות שואב והוא נזכר רק לקראת 11 אמרתי אין מצב בשעה הזאת הייתי כבר גמורה. ככה הייתי עצבנית על זה שהוא נזכר פתאום שצריך להתקלח, וההוא לא עשה שואב ובכלל איפה אני מכניסה זמן שרק בשבילי? זמן זוגי?
יש לנו בבית סוג של הסכמה שהילדים ישנים לפנינו , לפעמים ב 12 בלילה אני במיטה מתה לישון אבל מחכה שהם יכנסו למיטות
אל תשאלו איך זה מגיע ל 11 וחצי-12 בלילה הזמן פשוט עף. ואז מתחיל גם הסיפורים והחוויןת שלהם ולא נעים לי אבל אין בי טיפת כח לשמוע אותם
איך מתנהלים בבית עם מתבגרים מתוקים? בכל זאת יש בבית גם קטנים וגם אני אחרי יום עבודה מחפשת בערב את הזמן שלי
לק"י
ולא לחכות להם.
זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).
אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.
הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.
היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.
ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).
באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.
בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה
אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...
רק נזהרתי לא להרעיש
לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.
אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...
דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת
אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.
ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו
לק"י
המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦♀️
אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.
מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.
לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.
(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)
אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי.
לק"י
כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.
(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).
אף פעם לא ישנתי לפני 12
זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים
אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...
בעלי אחראי משמרת ערב
אני הולכת לישון מוקדם
והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר
הוא לא מרשה זמן מסך
הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן
יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן
אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות
וטיפ לגבי מקלחת
להתקלח לפני שהוא מגיע
אם יש רק מקלחת אחת
חבל להיות תלויים בעיכובים שלו
כשאנשים מסתובבים בבית
לא יודעת אם זה המצב של הפותחת
אבל אני כזאת
והייתי כזאת גם בתור מתבגרת
לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה
סבלתי מזה הרבה
כמה שניסיתי
שריטה שלי
אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....
אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית
אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני
אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות
הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)
אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.
והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית
אפשר להיות במיטה בשקט
גם מאוד קשה להם לקום בבוקר
אז חייבת שישנו בשעה סבירה
אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.
לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.
לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.
לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב.
הבן שלי הגדול בן 14 וחצי, הוא תלמיד ישיבה , קם מוקדם יחסית וחוזר מאוחר כך שהוא לא יוצא בערב עם חברים לבלות.
הבנתי מכם שאני זאת שצריכה להתאים לו לו"ז (וגם לילדון בן ה 13) שקשה לו עם הזמנים . לקחתי על עצמי
ברגע שאני יכנס לישון מוקדם אז גם הוא יכנס, הוא מעצמו אומר לי שהוא קצת חושש להיות לבד בבית שאנחנו ישנים אז רוצה להיכנס לפנינו או לפחות באותו זמן שאני הולכת לישון.
אנסה להתקלח לפני כולם בערב ולתקתק הכל שיהיה לי ערב יחסית פנוי להתייחס אליהם ובמקביל לישון מוקדם יותר.
אז תודה 🙌
התראה אדומה כזו כמו בצבע אדום לפני כמה דק'?
מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?
אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים
כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..
והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"
קראה אותך והרגיעה אותך
שם האופנועים במהירות כזאת שנשמעת כמו אזעקה
היום אפילו זה היה נשמע ממש ממש כמו אזעקה
כולנו קפצנו ואז אמרתי להם שזה לא אזעקה..
אבל הייתי צריכה להסדיר דופק..
