טוב, אז רק שתדע שחיכיתי לך כל הערב. ציפיתי וחיכיתי. אפילו החלפתי לבגדים שאני הכי אוהבת. וחיכיתי. שאולי תדפוק בדלת. ולא דפקת. אז מדדתי מטפחת, כדי להוכיח לך שאני רצינית, וחיכיתי. ולא באת. אז ענדתי על היד את הטבעת זהב עם החריטות שאני רוצה כזו בבוא העת, מלווה במילים 'הרי את מקודשת...', ובוששת מלבוא. ושוב. חיכיתי. ודיברתי עם חברה נשואה. ועוד יותר רציתי. וחכיתי. ואפילו סידרתי את החדר, והחלפתי מצעים, ומפה חדשה פרשתי על השולחן, ובישמתי את החדר, וחיכיתי. ושוב, אכזבת. אבל אני עוד מחכה. לדפיקה בדלת. שתכנס עם חיוך ואכניס אותך באושר לביתי.
'קול דודי דופק. פתחי לי אחותי, רעייתי'. אני פותחת! הדלת לא נעולה, אתה רק צריך לדפוק.
