עבר עריכה על ידי מגדלור באפלה=) בתאריך כ"ז בניסן תשע"ו 12:19
אתם יודעים, כשהייתי קטנה קראתי איפושהו שהמוח קודם כל רואה הכול שחור ולבן, והעיניים קולטות את הצבעים שבריר שניה אחרי. בשבריר השנייה הזה אנחנו רואים את כל העולם שחור ולבן, אבל הוא קצר כל כך שאנחנו בכלל לא שמים לב אליו.
אני זוכרת שתקופה אחרי שקראתי את זה, הייתי מסתובבת סביב עצמי בסלון בעיניים עצומות, מהר ממש ממש ונעצרת בשנייה ופוקחת עיניים ומנסה להספיק לקלוט את הרגע השחורלבן הזה.
היום אני יודעת שזה בכלל לא אפשרי, אבל לא בטוחה שזה בגלל ש"תכל'ס, אין לי היכולת להבחין בשבריר השנייה הזה". נראה לי שזה בגלל ששום דבר ברגע הראשון שאתה מבחין בקיומו לא שחור ולבן. שום דבר הוא לא כן מוחלט או לא מוחלט. יש הרבה אפור צבעוני בין לבין.
אם כי אני יודעת שיום אחד זה כן יקרה.
אני אפגוש משהו בחיי, ואדע ברגע הראשון, בפעימת הלב הראשונה,שזה הכן המוחלט או הלא המוחלט ביותר שהדהד במחשבתי בכל חיי.
- לקראת נישואין וזוגיות