נשמה.
זה די אנ איי שלך . דבראשון.
על גבי זה- כל החיזוקים האחרים
שוודאי קיימים
מעצם היות הנשמה בך. 

חלק מהשם.
חלק טוב וטהור שתמיד יהיה .


אחר כך
התבוננות פנימית.
רשימה [אם זה עוזר]
שיחות של התחזקות 
והערכה אובייקטיבית מה טוב בך.

מה טובו....


ובואי לאישי

1. כל אחד ואחד מאתנו נולד עם כוחות גדולים. כוחות של בחירה, כוחות של יצירה ועשייה, כוחות של העמקה מחשבתית ורוחנית, כוחות של השפעה ונתינה ועוד שלל כוחות חשובים ונפלאים. יש כאלו שמנצלים אותם יותר, ויש כאלו שפחות. אבל הכוחות והיכולות נמצאים בכולנו בלי קשר לשאלה עד כמה הם באו לידי ביטוי עד עכשיו.

את לא פחות טובה מאף אחד אחר, לכן את יכולה להתבונן בנקודה הזאת שמעצם היותך אדם ועוד בת ישראל טמונים בך כוחות ויכולות גדולים ונפלאים.

2. בפן היותר אישי - שבי עם עצמך ועשי לך רשימה (כן, ממש רשימה על דף) של כל התכונות הטובות שבך והדברים שעשית:

חשבי אילו תכונות טובות מאפיינות אותך (אכפתיות, חריצות, עומק, חכמה, שמחה והומור וכו').

נסי להיזכר אילו שינויים הצלחת לעשות בעצמך בשנים האחרונות, כל הדברים שהתקדמת בהם וכל הקשיים שהתגברת עליהם.

נסי גם לחשוב על כל האנשים שהשפעת עליהם ועזרת להם, בסביבה הקרובה ובסביבה הרחוקה, אפילו אלה ש*רק* השפעת עליהם שמחה וגרמת להם לחייך  (גם כאן בפורום). 

את כל הדברים האלה תכניסי לרשימה ושימי אותה בארנק לזמנים שהמחשבות של "אני לא שווה" יצוצו.

ועוד משהו - אין שום סיבה אמיתית שתחשבי שאת לא שווה וזה גם מנוגד לרצון הטבעי של האדם להרגיש בעל חשיבות ושיש משמעות לקיומו, נסי לחשוב מהיכן נובעים הרגשות האלה (אולי מאיזשהו צורך / חסך נפשי סמוי שגורם לך להרגיש ככה. מקווה שהייתי מובן, אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות כי זה עניין אישי).

אין לך מה לדאוג, תראי את עצמך באור חיובי ובע"ה תמצאי מישהו שיעריך אותך וירצה אותך כמו שאת. 

(ובכלל - אנחנו הרבה פעמים ביקורתיים כלפי עצמנו ורואים את עצמנו באור שלילי, אבל אנשים מבחוץ רואים אותנו פשוט כמו שאנחנו).

בהצלחה!

סוג של אבסורד כזה.

לא ידעתי שאפשר.

אבל חשבתי שאחרי שמגיבים לך, האפשרות הזאת נחסמת.

מוזר.

מה אעשה לצדיקים/ות האלה?...

לא שומעים לשום דבר שאני אומר להם.

כאלה טובים, שומרים על עצמם, עובדים על המידות, לא רוצים להיות תלותיים.. ממש סכנה, אלו - יקפצו עליהם מיד, יקימו בתים טובים בישראל. סכנה.. עוד ישאירו אותי מובטל.

מצא עצה: פשוט אגרום להם שלא יאמינו בטוב של עצמם.. מרוב צדיקות. מה שנקרא "לתפוס את השור בקרניו". ככה, במקום פשוט להמשיך להתקדם בשמחה, לבנות בית בשמחה, יתעסקו  לפחות חלק מהזמן במחשבות: מה אני שווה, מי ירצה אותי?......

מה את שואלת אותו בכלל?.....

הצלחה רבה!

דווקא הבחורות והבחורים הטובים חושבים כ"כ רע על עצמם. דווקא מי שעוזרים הכי הרבה לאחרים חושבים שהם לא מספיק טובים. דווקא האנשים שהכי עוזרים חושבים שאין להם מה לתרום.

בושה וחרפה

לתשומת לבם של יוצרי הסמיילים - נא לייבא מחיאות כפיים 

את עובדת קשה. בחלק מהמקרים כנראה מצליחה, בחלקם אני משער שנכשלת.

למה את חושבת שאנשים אחרים יותר טובים ממך? את לעולם לא יודעת מה עובר עליהם (ואוסיף בהערה שלרוב לכישרונות גדולים יש גם side-effects לא נעימים בכלל).

את צריכה לעשות את העבודה שלך ולעשות אותה הכי טוב שאת יכולה. מה שקורה אחר כך כבר בידיו.

בס"ד

אבל באמת.כ"כ הרבה פעמים עזרת פה לאנשים בפורום. עשית את זה בחפץ לב ושמחה.

אני לא חושב שאת אדם לא טוב.

נראה לי שאת פשוט יותר מדי מחמירה עם עצמך. כנראה זה נובע מתוך פרפקציוניסטיות.

באמת אני חושב שזאת התמודדות לא קלה העניין הזה. כי לא משנה כמה אחרים יגידו לך שאת אדם טוב וכו' את תמיד תוכלי להרגיש רע עם עצמך ולהיות בעלת בטחון עצמי נמוך.

משהו שזכור לי שעזר לי במידה מסויימת ובאופן מסויים לנושא. זה מכתב שכתב הרמב"ם לתלמיד שלו.לפי מה שזכור לי:

התלמיד נלחם באלו שיצאו נגד הרמב"ם וביזו אותו והוא שלח מכתב לרמב"ם לשאול מה לעשות כנגד אותם אנשים.

הרמב"ם ענה לו שאין לו להילחם באותם אנשים ושיעזוב אותם כיוון שאותם אנשים לא באמת חולקים על דעת הרמב"ם בתורה אלא שפשוט הם מקנאים בו ומתוך קנאות הם נלחמים בו ובדברים שכתב.עוד אמר הרמב"ם לאותו תלמיד שכאשר הוא ימות הוא יראה שאותם אנשים יפסיקו להתנגד לו.

שנחשפתי למקרה הזה בעצם יצא לי להבין שאם כנגד הרמב"ם (שמי לנו כהרמב"ם) היו אנשים שיצאו רק מתוך קנאות אז חייבים להבין שפשוט יש אנשים עם כוונה רעה בעולם.

כלומר לא כל מי שעושה לי דבר רע זה בגלל שאני הייתי לא בסדר. אלא שפשוט יש אנשים רעים ולכן לא צריך להתייחס לכל אחד. אומנם לחשוב בשיקול דעת ובכובד ראש האם התנהגתי לא בסדר לאדם הזה או הזה ולכן הוא עשה לי כך וכך או האם פשוט אותו אדם צריך "לפתור לעצמו את הבעיות בחיים" וזה לא כי אני הייתי לא בסדר ובעצם הוא התנהג אליי לא יפה כי פשוט הוא לא בסדר.

לגבי הבטחון העצמי אנסה להמליץ.

תפילה על הדבר.שיהיה לך בטחון עצמי ב"ה, וגם שזה יהיה בטחון שלא יזיק לך.

תתפללי שתצליחי להסתכל על עצמך בכף זכות ושתצליחי לראות בעצמך את הנקודות הטובות שבך. ושיחד עם זאת שתצליחי להתקדם בעבודת ה'.(תרחיבי את התפילה מליבך)

בנוסף לייחד זמן ביום להתסכל על היום שחלף בצורה של מאזניים(כלומר באופן כזה שאת לא עצובה אלא שמחה בעצמך ומצד שני עדיין רוצה להתקדם) :

להודות ולשמוח ולחפש את כל הדברים הטובים שעשית ולראות עד כמה טוב עשית ושעד כמה יש לך רצון טוב ולבדוק איך את יכולה עוד לטפח את הדברים הטובים האלה.(ונראה לי שיותר יתאים לך לשים דגש על החלק הזה מאשר הבא)

ומהצד השני להסתכל על הדברים שאת צריכה לתקן ולשפר.

ולגבי הבנים. אני חושב שאת יכולה להיות רגועה. ב"ה הרבה בנים ירצו לפגוש אותך

מקור נוסף לעיון:

http://www.breslev.co.il/articles/%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%9B%D7%A3_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94.aspx?id=6918&language=hebrew

צרי לך מאגר של משפטים מעצימים. למילים יש כוח ודיבור יוצר מציאות.

אם קשה לך להגיד אותם בקול לפחות תקראי או תתלי אותם במקום שאת יכולה לראות.

יש לי מאגר במייל. אם את מעוניינת, אשלח לך.

דבר אחרון, לחפש את האור הציג את הנקודה שהכי בלטה לי בזמן הקצר שאני פה.

היכולת שלך להעניק עצה טובה מכל הלב! 
 

וזה המשפט שתפס אותי בהקשר שלך-

הרי "אחרים", קל לך להעריך, נכון?...

אז תקראי רגע את ההודעה שלך כאילו מישהו אחר כתב את זה על עזרה שנתנו לו. אבל ללא משוא פנים...

ותגידי את האמת, מה את חושבת "עליו" - שווה או לא שווה?.....

הצלחה רבה.

והתגובה הזאת היא ההוכחה.

אני 'מכיר' בן אחד כמוך.;)
 

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)