וְכֵן בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה,
בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה,
שֶׁצְּרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה,
וּצְרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיָּכוֹל
כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה,
וְכַמּוּבָא עַל פָּסוּק "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי".
וְאִם לִפְעָמִים דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת, וְאֵינוֹ יָכוֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ -
אֲזַי עֲצָתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׂמֵחַ,
וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה עֲדַיִן אֵין הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת בְּלִבּוֹ,
אַף-עַל-פִּי-כֵן
עַל-יְדֵי שֶׁעֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׂמֵחַ -
עַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה אַחַר-כָּךְ בֶּאֱמֶת לְשִׂמְחָה.
וְעֵצָה זֹאת הִיא עֵצָה גְּדוֹלָה מְאֹד
גַּם בְּכֹל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה,
שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא לָהוּט
אַחַר אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה -
וְאַחַר-כָּךְ זוֹכִין בֶּאֱמֶת לָזֶה, וְהָבֵן מְאֹד.
(שיחות הר"ן, ע"ד)
, אז ככה:
