הרב ארוש אומר הכל תלוי בגבר. זה נאמר רק לגבר. אבל לאישה (בספר חכמת נשים) הוא אומר: הכל תלוי באישה.

הודעתך מסבירה למה בתחילת הספרים על זוגיות יש הזהרה חמורה למין הנגדי שלא לקרוא את הספר.

ואגב, מעיון קל בתוכן של חכמת נשים גיליתי שאין שום הבדל בינו לבגן השלום, שניהם בדיוק אותו דב, רק הפוך.(אני מניח שלא כלל אי אלו דגשים מסויימים שאין עליהם חולק)

אולי תלכו לייעוץ?

ייעוץ טוב אמור לתת טיפים לתקשורת טובה ולעזור לקצר תהליכים

שווה להשקיע בכמה מפגשים (לפעמים אחד- שניים מספיקים במצב כמו שאת מתארת)

ולצאת מחוזקים יותר (ככה גם תביני מה עובר עליך ולמה את כל כך כועסת)

רק תבררו על יועץ טוב

אני בטוחה שאנחנו בפורום לא יכולים להבין את הכל עד הסוף כי מן הסתם יש עוד הרב פרמטרים בסיפור שאנחנו לא יודעים.

רק באופן כללי אומר לך שלדעתי- אם יש לך בעל שרוצה לפתוח ולדבר אז את צריכה להודות על זה לה' פעמיים ביום בערך...

זה באמת כ"כ כ"כ חשוב לפתוח, להבין לעומק ולתקשר.

אבל- גם זה צריך הסכמה והבנה הדדית. אני כן חושבת שאת יכולה להגיד לו "אני נסערת מדי עכשיו, לא מתאים לי עכשיו לדבר על זה, בא נרגע ונדבר על זה בערב" או משהו בסגנון. וגם כדאי שהוא יבין שאת לא תמיד יכולה לפתוח הכל כמוהו.

אבל מבחינתך- אני חושבת שההתנגדות שלך לדיבור הזה היא, כך נשמע לי, בעוכרייך. אולי אם היית יכולה להתגבר שניה על הזעם שזה מעורר בך, ולהקשיב נטו למה שהוא אומר, תוך כדי נסיון אמיתי לא "לענות מהבטן" אלא להסתכל פנימה ולראות איזו תגובה עולה לך מבפנים- תגובה אמיתית- אז השיחות האלו היו יכולות להוביל אותכם לקשר עמוק וחזק יותר.

אני חושבת שבינתיים, את אותו לא תשני, אבל את עצמך את כן יכולה לשנות. וכשאת תשתני בענין הזה- גם הוא יוכל להשתנות ולהיות פתוח למה שמפריע לך.

עוד דבר- יכול להיות שבסך הכל חסרים לשניכם כמה כלים פשוטים לתקשורת בין בני זוג, שאפשר ללמוד אותם אותם ולשפר את המצב עד מאוד.

בהצלחה. אשמח לעזור באישי אם את רוצה

אפילו ההורים שלך הם "אחרים" במובן הזה.את יודעת שאפילו שאני ובעלי עברנו הרבה מבחינת מריבות וקשר וכו'- עדיין אני קולטת בעצמי שאני "תקועה" לפעמים עם אקסיומות מסוימות שבעצם הגיעו ממה שראיתי בין ההורים שלי?

שנני לך כלל חשוב: אם כל אדם הוא עולם ומלואו- אז קל וחומר שכל זוג הוא עולם ומלואו!!

זה נחמד שאבא שלך תמיד מוותר. אבל מי אמר שזה מתאים לך?

זה נחמד שיש לך חברה עם בעל מחבק- מי אמר שזה טוב לך?

ואני אפילו אגיד משהו יותר חריף- גם אני מכירה כאלה שלא רבים, ואני לא מקנאה בהם בכלל.

בתור אישה שרבה עם בעלה די הרבה בשנים הראשונות, ועדיין עושה את זה לפעמים, למרות שזה כבר מתנהל אצלנו אחרת לגמרי, ב"ה- אני בטוחה ביותר ממליון אחוז- שמכל מריבה אפשר לצמוח למקום עמוק יותר בקשר. שיחות הנפש הכי חושפות, פתוחות ואמיתיות- הן אחרי המריבות. הנכונות להבנה ולעבודה אישית היא הכי עוצמתית אחרי מריבה. האהבה גדלה אחרי מריבה כזו, שיוצאים ממנה בצורה טובה.

לא שכדאי להיכנס בכוונה למריבות.

אבל כשיש שני אנשים שונים- אז זה קורה, אין מה לעשות. וצריך לדעת שגם מריבות הן מקפצה שה' נותן לנו כדי להעמיק את הקשר.

אני לא סתם כותבת לך את זה. אני כותבת את זה אך ורק מתוך חוויה אישית שלי.

אז אולי היית רוצה שבעלך יחבק אותך וזהו אבל מה את יודעת על הקשר בין חברה שלך לבעלה? אין לך באמת מושג מה קורה שם ביניהם.

ואולי היית רוצה שהוא יוותר אבל את לא לגמרי יודעת עדיין כמה דברים טובים יכולים לצאת ממך רק בזכות זה שהוא לא מוותר.

העיקר: להאמין שבן הזוג שלנו שהוא הזיווג שלנו משמיים. שאת הכי מדויקת עבורו והוא הכי מדויק עבורך.. רק שאתם צריכים ללמוד אחד את השני, ואולי גם לקבל הכוונה מקצועית לזה.

אל תתיאשי. אני בטוחה שבעלך הוא מיוחד מאוד. יודעת למה? כי בעלי גם אובר רגיש והוא מיוחד מאוד מאוד. דווקא בגלל זה. בגלל זה הוא גם אבא רגיש ואוהב ומבין והכי מקסים בעולם.

אז נכון שזה לא תמיד קל לחיות עם אדם רגיש. אבל תני לי לנחש שאת בחורה חזקה ויציבה מבפנים. נכון?

אני מכירה לא מעט זוגות כאלו. ה' נתן לו אותך ולך אותו. ואת צריכה ללמוד איך לזרום איתו ולחזק אותו. את גם תלמדי איך להיות ביותר כנות ואמיתיות עם עצמך מולו.

בהצלחה, זו דרך ארוכה וקצרה. דרך ארוכה אבל מובילה למקום הכי טוב.בדוק ומנוסה!!

ואם אין אז לא להיכנס לשיחות חפירות. שיגיד בשני משפטים מה הוא רוצה וזהו. ואת תגידי מה כן ומה לא. או תגידי שלא רצית לפגוע וסליחה. 

שעה של חפירות באמת מעצבנת. ואת לא חייבת לשמוע את זה. ברגע שלא תשתפי פעולה עם זה הוא יפסיק. 

לנסות לא לדרוך על רגישויות. ואם הוא עדיין נפגע וחופר אז להתנתק. 

והרבה פעמים אם זה משהו בקטנה אז עדיף פשוט לא להגיד, בעוד כמה שעות זה פתאום לא מכעיס.

הוא לא צודק - פותחים רק דברים חשובים. ועושים קצר ולעניין.

דיבור ארוך על רגשות שאולי באמת אף אחד לא הרגיש באמת לא תורם לכלום.

זה ההההההפתח לפתוח משקעים שלא יודעים להקשיב.

זה א" ב" של שלום בית לדעת להקשיב ובמיוחד שהיא אומרת שהחפירות מגיעות פעם בחודש..וגם אם יותר..

ככה זה בתחילת הדרך מדברים המון עד שבונים ומבינים דרך הדיבור תרצונות אחד של השני ואם השנים לאט לאט לאט זה פוחת כי מבינים תרצונות אחד של השני ואם לא ידברו זה לא יפחת רק יצבור משקעים.

אם זאת שיחת נפש או איזה תכנון אז ברור שזאת שיחה ארוכה. 

אם מישהו רוצה לבקש מבן זוג משהו עדיף שהוא יעשה את זה קצר ולעניין. ודיבור על רגשות אם זה קשור לא אמור להיות חפירה - אפשר לתמצת בכמה משפטים ברורים. 

ונגיד את האמת רובנו לא יכולים באמת להקשיב לאיזו חפירה ארוכה. או שאנחנו מתנתקים או שרוצים כבר להגיב.

ולפני שפותחים דברים כדאי לבדוק אולי אני עייפה עכשיו ובגלל זה אני כועסת על ככה וככה. לבדוק שעניין הוא באמת קריטי וזה באמת יתרום לפתוח את זה.

וחשוב לא סתם לפתוח אלא בצורה מועילה. 

ולשים לב 

תבררי בעירייה לגבי סבסוד

אני מבינה  ממש  כל מילה.

אבל במוצש..

והדיונים שלכם נשמעים כאלה

אין מה להתרגש אלא להכיר כל אחד את עצמו

ולנסות לבוא לקראת..

זה בקיצור דעתי

להכיר את ההבדלים ולתקשר..

מבחינת כעס שמעתי הרצאה של רה מותר לריב ,

השאלה כמה ואיך מתחילים איך רבים ואיך מסימים.

צריכים להיות קוים ברורים שאותם לא חוצים.

כך דוגמא אצלינו אם היה כעס לא הולכים לישון עד שלא דברנו והסקנו מסקנות להבא וזה מאד עוזר.

את צריכה לשמוח שבעלך מוכן לדבר וכדאי לך ללבן איתו את הענין ולהגיע למסקנות ולפשרות מ2 הצדדים...

ואגיד לך משו אנחנו לפעמים ארי וכוחים כאלה אחרי שהגענו הסכמות מסוימות פשוט רושמים לעצמינו מה היתה המסקנה שלנו וכו..

דוגמא וכוח על התנהלות הבית מסוימת אז אחרי שהגענו לפשרות והחלטות אז רושמים בדף אז סכמנו שאני מלבישה אתה שולח לגנים אני מכינה 4 ימים בשבוע אוכל ויום רביעי זה התפקיד שלך...וכו ותלינו את זה מול העיינים...

שלום אהובה.

את נשמעת פגועה וכועסת....

שאלה קטנה, את מעריכה את בעלך? מפרגנת לו על הרגישות שלו? על המסירות שלו לבית? את נותנת לו תחושה כזו?

אולי הוא מרגיש בודד, או שלא מעריכים אותו מספיק?

לפעמים כעסים מהצד השני באים שמרגישים חוסר הערכה.

אם בעלך הוא רגיש, הוא צריך להיות רגיש גם כלפיך, אין סיבה שדווקא עליך הוא יכעס.

אבל אולי בגלל שהוא מרגיש פגוע ממך ככה הוא מתנהג...

כשבעל מקבל פירגונים והערכה הוא מחזיר בכפל כפלים.

מה את אומרת?

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר