אני נשואה עשרה חודשים אבל רק אחרי חצי שנה מהחתונה הצלחנו לקיים יחסים מלאים.

היא מצליחה לבצע בדיקות של ז' נקיים?

יכול להיות שמדובר במקום צר, מבנה שונה או קרום עבה מאוד ויכול להיות גם תופעה פסיכולוגית.

כדאי ללכת לרופאה טובה שמבינה בנושא, לי המליצו על ד"ר אחינועם לב שגיא (מקבלת בכללית וגם פרטי-תעשי גוגל).

חשוב מאוד לא לדחות את הטיפול כי זה סבל גדול פיזית ונפשית.

זה עולה 180 הזוי לא?

וזה רק איבחון.

אני הלכתי לבודקת אחת בשם איריס טהר 052-7629598 (אני מקווה שזה המספר המעודכן),היא לקחה לי בסביבות 100 ש"ח

מכיוון שהתחום הזה בעל ערך שלא יסולא בפז,

מוציאים כל סכום. נקודה.

מאוד מסכימה עם כל מילה. שמעתי שיחה עם ד"ר אחינועם לב שגיא. ללכת כמה שיותר מהר דוקא לאחת מחמשת (בסה"כ, וזה באמת מעט מידי) המומחים. אחרת סתם עלול להיגרם סבל. שיהיה בהצלחה!

אני הייתי מייעצת לותר על הבודקת, לא רק שלא יכולה לעזור בד"כ, זה יכול אף להזיק מבחינת הנפש.

אחינועם לב שגיא ולשאול על כך. היא מקבלת בירושלים כך שיהיה הגיוני לשאול אותה על מומחה במרכז. 

הרבה הצלחה!

אז אולי לא שווה לחכות את התור אצלה. 

רק טוב!

לכן שאלתי בשבילה

(רק נשואה כמה חודשים יותר).

עברתי את אותו הדבר בדיוק, כולל כל התיאורים. ובסוף יש הצלחה ואין סבל (יש עדיין כאב).

א. הכי הכי הכי הכי חשוב: להרגע! את הרגע התחתנת, עברת שינוי עצום בחיים, בכל הרבדים. לא צריך לפעול בלחץ לפתור גם קשיים שמתעוררים. הרבה זוגות לא מצליחים בחודשים הראשונים, וזה נורמלי, לא צריך ישר לחשוב שיש פה בעיה רצינית גם אם היא צורחת כשהוא מתקרב. (מניסיון)

תפתרו את הנושא בנחת ובלי לחץ והרגשה של "אני חייבת לו את זה".

ב. מבחינה הלכתית תתייעצו עם מכון פועה. לא ארחיב אבל הם יתנו לך פתרונות שאת לא תסבלי והוא לא יהיה מתוסכל.

ברגע שירד לך מהלב ומהראש "הסוף" המכאיב שמוכרח להגיע, עם כל רגשי הנחיתות שמתלווים (איזה אישה גרועה אני, לא מצליחה וכו'), תצליחי להתחיל להנות מהדרך וגם להיות יותר מוכנה ובשלה נפשית לסוף.

ג. קרום בתולים- לא מצליחה להבין את הבודקת שהלכת אליה. למה להאסר שוב ושוב ושוב?

אני ממליצה ללכת ישר לרופאה (מכון פועה יכולים להמליץ) שתבדוק וגם תוריד אם יש צורך. לפעמים הקרום עבה מדי והוא המקור לכל הכאבים (או פקטור משמעותי בסיפור).

ד. גם לי זה היה מאוד חדש, כל העניין של קשר גוף-נפש בנושא הזה, שהם מחוברים מאוד מאוד. יש לי הרגשה, שכלות לפעמים צריכות פשוט זמן! רק זמן! כדי להיות בשלות נפשית לחיבור מלא. במיוחד כשלא מכירים הרבה זמן, או לא מתכוננים נפשית, או שהכל חדש כל כך ומרגש כל כך. 

אם כל כלה מלחיצים אותה ושולחים אותה ישר עד ללב שגיא, וואלה רק עושים נזק. לפעמים זמן מרפא הכל, או לפחות מאפשר בשלות נפשית לפנות הלאה. (אני קוראת שרשורים כאלה ונזכרת כמה הם חיזקו אצלי את הנחיתות "איזה גרועה אני, אני דופקת לעצמי את הזוגיות, אני חייבת כאן ועכשיו שזה יטופל ובכל מחיר כספי ונפשי...")

ה. תהיי קשובה ליכולת הנפשית שלך לשאת את הכל! אין טעם לרוץ לפתור בעיות, אם כל התחושה והתפיסה שתשאר לך היא "אני חייבת לתת לו את זה" ובגלל זה "אני סובלת" "אני באטרף" "אני רגע אחרי חתונה ומשתגעת מטיפולים כבר שסוחטים לי את כוחות הנפש". איזה מן יחסים זה יצור בהמשך? יחסים טראומתיים, נחיתיים, של קורבנות. יקח זמן להרפא מהטראומה.

את חייבת לעצמך והוא חייב לך - להנות ולשמוח. ואם זה אומר שתחכו כמה חודשים להתאפס על עצמכם עד שתפנו לטיפול, אז תאפשרו לעצמכם! 

ו. מסקנה שלי: לא חייבים לרוץ עד לב שגיא... סליחה על חוסר הפופוליסטיות. מחיר גבוה מאוד, תורים ארוכים, ולא בטוח שאת צריכה אותה. תפעלי בנחת, שלב שלב (מכון פועה-רופאת נשים-להתקדם לאט לאט ובנחת) תראי שזה לא נפתר או גורם לכם לקשיים בזוגיות - תפני אליה.

 לשים ג'ל! והרבה! לנסות ג'ל של חברה אחרת (ממליצה על KY דווקא).

ועזרקאין 5% לי הרופאה נתנה, לשים לפי ההוראות.

זאת דעתי האישית מהניסיון שלי (אני אחת שעוד בודקת 7 נקיים כמו כלה... אבל חוץ מזה מצליחים וזה לא סבל)

תלכי עם הלב שלך, לכל אחת יש הרגשה מה נכון לה ומה מתאים לגוף ולנפש שלה. 

אני בהתחלה הייתי כל כך מבולבלת והיסטרית שלא נתתי לעצמי להרגיש את עצמי, רק הקשבתי לכולם ורצתי בכל הכוח לפתור ו"לתת לו" עד שהבנתי שהלב אומר אחרת לחלוטין, והלב צדק!!!

והזוגיות לא נפגעה בכלל, הרבה דיבור הרבה הקשבה הרבה סבלנות, והכל היה חלק גם במישור הזה.

מזל טוב!!! תהני משאר החיים!!! 

תנו לעצמכם לשכוח מזה כמה שעות ביום! זה תחום חשוב מאוד אבל עדיין לא הכל!

ולכן אני אומרת - כואב לך? אל תנסי. 

תנסי כמה שאת יכולה. 

בנחת.

עד הרגע שכואב לך או לא בא לך יותר.

אם זה מלחיץ ומפחיד אז תחכי. תנסי כשאת רגועה.

אל תסבלי. אין סיבה.

אני אישית, היה חשוב לי לעצמי לראות שיש התקדמות. אמרתי לבעלי שברגע שהוא מרגיש שאנחנו נתקעים במקום ולא מתקדמים (ולא רק מבחינה טכנית. גם מבחינת הרוגע והבשלות הנפשית שלי) אז שיעזור לי ללכת ללב שגיא. שיזכיר לי.

אבל ב"ה, אחרי כמה חודשים של התקדמות איטית, והנאה, וכיף, ונחת, 

הצלחתי לא לפחד כל כך, והצלחנו... (לאט, לא בבת אחת)

אני עדיין כנראה עם בעיה "אמיתית", ויש מה להתקדם, ואנחנו עדיין מתקדמים וכנראה בשלב מסויים כן אלך לאשת מקצוע. אבל ברוגע!

אני לא סובלת, הוא לא סובל, אז זה לא אידיאלי וחלק כמו שצריך להיות, אבל טוב לשנינו! וזה הכי חשוב.

אני כן מסייגת את עצמי, כי אולי זה לא מתאים למי שיש לה בעיה חמורה יותר

אפשר לקבוע דד-ליין להצלחה. משהו בטווח של חצי שנה. או לעקוב אחרי התקדמות כמו שכתבתי.

כי אם זה משהו רציני אז אולי לא תצליחו לבד, ואולי יש פתרונות פשוטים שיאפשרו, ואולי צריך טיפול ארוך שכדאי להתחיל מוקדם.

אבל! העקרון הוא! שהכל לפי הקצב שלך 

ובטוח שלא חודש אחרי חתונה.

(ובכל זאת אגיד שאנשי מקצוע אמרו לי שיש לי בעיה רצינית, והצלחתי לבד בסבלנות, אז זה כן כנראה מתאים לעוד כמה וכמה בנות)

במקרה של הפותחת זה הזוי לדעתי.צרחות..כאבים איומים..

יכול להיות שאצלי באמת נפתר לבד ואצלה זה לא יקרה, אני רק באה להרגיע ולעשות את הדברים בנחת ועם יכולת נפשית!

ואם אין יכולת נפשית חודש אחרי חתונה (וכנראה שאין! זה מערבולת רגשית קשה מאוד) אז לחכות!

וללכת ללב שגיא כשיש את היכולת!

גם אני הייתי מציעה לה ללכת לד"ר אחינעם.

הרבה בנות המליצו ללכת אליה, כי הן מדברות מהמקום שלהן. הרבה מהבנות בפורום "פתחי לי רעיתי" עברו רופאים שונים ותסכול רב עד שהגיעו לד"ר אחינעם.

שמחה לשמוע שיש מצבים כמו שתיארת שהסבל יכול לעבור מבלי התערבות רפואית.

ולך הפותחת הייתי מציעה להשמיע לחברה את שני הקולות:

1. את הקול המעודד שיש נשים שסבלו ובזכות הרוגע, ההקשבה לעצמן והעבודה הזוגית המצב השתפר.

2. ואת הקול השני- שכשרואים שאין התקדמות, אין עניין לסבול, וחבל על כל שניה של סבל (מה שגורם לתסכול וטראומה ואח"כ יותר קשה לצאת מזה) אז לפנות למישהי מקצועית שמכירה את התחום היטב.

**דבר נוסף- יש היתרים הלכתיים בעניין הזה. כדאי לשאול רב.

אני הלכתי לבודקת בשבע ברכות, בהמלצת מדריכת הכלות שלי.

הבעיה נפתרה לחלוטין, כלומר, הסבל, הדם וחוסר ההלצחה היו רק בפעם הראשונה.

הבנתי מהבודקת ומהמדריכה שפעם, לפני הנוהג ללכת לבודקות או לעשות משהו בנידון, היו הרבה זוגות שחודשים על גבי חודשים היו מנסים, סובלים, לא מצליחים ונאסרים וחוזר חלילה.

את יכולה לקבוע תור לד"ר לב שגיא כמו שהמליצו, כי הרי זה לא יהיה מחר לפי מה שאמרו פה על העומס.

ובינתיים ללכת לבודקת אחרת. זה יכול להיות מהיום למחר.

אני הלכתי לשמחה דבש בירושלים.

וחוץ מזה, לדבר כבר היום עם מכון פועה לראות מה יש לעשות כדי שתהנו שניכם ולא תסבלו, עוד לפני שאת הולכת לבודקת.

עברנו בדיוק אותו הדבר

גם אני צרחתי, בכיתי דחפתי כאבתי כל כך!

כמה תסכול זה גרם לנו, לי בעיקר, הרגשתי שאני לא מצליחה להיות אישה לבעלי.

הלכתי לבודקת שאמרה שהמקום צר מאוד ואני נפצעת בכל ניסיון כניסה.

סבלנו ככה שלושה חודשים שלא הצלחנו להתחבר 

עד.. שלפני חודש בערך 

אחת מחברות הפורום כאן- ג'נדס היקרה העלתה רעיון להשתמש במזרק, 

קניתי מזרק אני מכניסה אותו עד לקצה העליון שלו, ומחדירה שמן שקדים 

שמים עוד  על הבעל

ומאז ב"ה מצליחים להכנס

ומפעם לפעם פחות כואב... ב"ה 

ג'נדס זה הזדמנות שלי לאמר תודה גדולה!  אני מברכת אותך המון..

כאב לי מאוד מאוד. ולקח 3 חודשים עד שכל הקרום בתולין נקרע. 

היו לנו כמה טקטיקות:

- הרבה תפילות לבורא עולם, לפני וגם תוך כדי ( זה עוזר!), פתאום הכאב היה נסבל יותר...

- סבלנות, ובשפע. להנות מלהיות ביחד באינטימיות, מכל הקירבה שלפני. עד שלא הרגשתי מוכנה, אז לא התקדמנו. וכשהרגשתי שאני מוכנה לנסות אז אמרתי וניסינו להתקדם. וגם בחדירה עצמה, בעלי היה מאוד קשוב אלי. כשבקשתי ממנו עצר וחיכה שאסתגל לכאב ורק אז ניסה עוד קצת. גם אם זה לקח זמן, עשינו זאת לאט ובסבלנות. 

עשינו זה שימון של המקום ושל האיבר, שאיפשר כניסה טובה ופחות משפשפת וכואבת. מקל מאוד על הכאב.

וגם הרגע הכואב עצמו -  זה קצר ונגמר תוך שניות ספורות. וממש אין לי טראומה מזה. 

אל תדאגי זה רק ילך והשתפר...

כמו שאמרו פה זה מוכר והרבה עוברות את זה... גם אתם תצליחו.. אל יאוש

מקצועית, נעימה, וזולה...

היא גם בודקת טהרה.

והוא - למדריך שלו.

ולפעמים הדרכה לא היתה מספקת ויש צורך לפנות למדריך מיוחד שעושה תיקון הדרכה.

וחשוב מאד לעשות את זה, גם כי כאשר סיפור כזה נמשך הרבה זמן אחר-כך יותר קשה לטפל בו וגם כי כאן יכולות להיות בעיות טהרה.

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

האם עשיתם אבחון תקשורת?

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

מבחינת העומס שהוא מתמודד איתו. מאמינים שאם הוא יהיה בסביבה של ילדים בני גילו אז הוא לא ינסה להתאים את עצמו לילדים שגדולים ממנו אלא ברמה שלו פחות או יותר..

הוא ילד מקסים ואחרי שנקבל אישור מהצוות נסביר לו שזה נטו בגלל הגיל ולא בגלל בעיה אצלו.

כבר ביררנו על המקום, דיברנו שם גם עם היועצת והכל.. בדקנו הכל בלי שום קשר כי חיפשנו מסגרת לאחר כיתה ו.

מאמינה שהמטפל יהיה בעד.. הוא מכיר את כל ההיסטוריה שלו וזה יקל עלינו גם בהתייעצות

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

וואי אני עם ילדים קטנים ומספרת.. אני גם לא מרגישה טוב ומעדיפה שידעו שזה בגלל זה....

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

אני מעדיפה לא למשוך עיניים מכמה סיבות אבל החשובה מכולן היא שזה הריון יקר כי בעבר עברתי לידה שקטה והפלה מאוחרת אז ההריונות אצלי ממש מושכים את העין גם ככה.

ואנסה את המלצתכן שמחה רחבה או שכבות