אני נשואה עשרה חודשים אבל רק אחרי חצי שנה מהחתונה הצלחנו לקיים יחסים מלאים.

היא מצליחה לבצע בדיקות של ז' נקיים?

יכול להיות שמדובר במקום צר, מבנה שונה או קרום עבה מאוד ויכול להיות גם תופעה פסיכולוגית.

כדאי ללכת לרופאה טובה שמבינה בנושא, לי המליצו על ד"ר אחינועם לב שגיא (מקבלת בכללית וגם פרטי-תעשי גוגל).

חשוב מאוד לא לדחות את הטיפול כי זה סבל גדול פיזית ונפשית.

זה עולה 180 הזוי לא?

וזה רק איבחון.

אני הלכתי לבודקת אחת בשם איריס טהר 052-7629598 (אני מקווה שזה המספר המעודכן),היא לקחה לי בסביבות 100 ש"ח

מכיוון שהתחום הזה בעל ערך שלא יסולא בפז,

מוציאים כל סכום. נקודה.

מאוד מסכימה עם כל מילה. שמעתי שיחה עם ד"ר אחינועם לב שגיא. ללכת כמה שיותר מהר דוקא לאחת מחמשת (בסה"כ, וזה באמת מעט מידי) המומחים. אחרת סתם עלול להיגרם סבל. שיהיה בהצלחה!

אני הייתי מייעצת לותר על הבודקת, לא רק שלא יכולה לעזור בד"כ, זה יכול אף להזיק מבחינת הנפש.

אחינועם לב שגיא ולשאול על כך. היא מקבלת בירושלים כך שיהיה הגיוני לשאול אותה על מומחה במרכז. 

הרבה הצלחה!

אז אולי לא שווה לחכות את התור אצלה. 

רק טוב!

לכן שאלתי בשבילה

(רק נשואה כמה חודשים יותר).

עברתי את אותו הדבר בדיוק, כולל כל התיאורים. ובסוף יש הצלחה ואין סבל (יש עדיין כאב).

א. הכי הכי הכי הכי חשוב: להרגע! את הרגע התחתנת, עברת שינוי עצום בחיים, בכל הרבדים. לא צריך לפעול בלחץ לפתור גם קשיים שמתעוררים. הרבה זוגות לא מצליחים בחודשים הראשונים, וזה נורמלי, לא צריך ישר לחשוב שיש פה בעיה רצינית גם אם היא צורחת כשהוא מתקרב. (מניסיון)

תפתרו את הנושא בנחת ובלי לחץ והרגשה של "אני חייבת לו את זה".

ב. מבחינה הלכתית תתייעצו עם מכון פועה. לא ארחיב אבל הם יתנו לך פתרונות שאת לא תסבלי והוא לא יהיה מתוסכל.

ברגע שירד לך מהלב ומהראש "הסוף" המכאיב שמוכרח להגיע, עם כל רגשי הנחיתות שמתלווים (איזה אישה גרועה אני, לא מצליחה וכו'), תצליחי להתחיל להנות מהדרך וגם להיות יותר מוכנה ובשלה נפשית לסוף.

ג. קרום בתולים- לא מצליחה להבין את הבודקת שהלכת אליה. למה להאסר שוב ושוב ושוב?

אני ממליצה ללכת ישר לרופאה (מכון פועה יכולים להמליץ) שתבדוק וגם תוריד אם יש צורך. לפעמים הקרום עבה מדי והוא המקור לכל הכאבים (או פקטור משמעותי בסיפור).

ד. גם לי זה היה מאוד חדש, כל העניין של קשר גוף-נפש בנושא הזה, שהם מחוברים מאוד מאוד. יש לי הרגשה, שכלות לפעמים צריכות פשוט זמן! רק זמן! כדי להיות בשלות נפשית לחיבור מלא. במיוחד כשלא מכירים הרבה זמן, או לא מתכוננים נפשית, או שהכל חדש כל כך ומרגש כל כך. 

אם כל כלה מלחיצים אותה ושולחים אותה ישר עד ללב שגיא, וואלה רק עושים נזק. לפעמים זמן מרפא הכל, או לפחות מאפשר בשלות נפשית לפנות הלאה. (אני קוראת שרשורים כאלה ונזכרת כמה הם חיזקו אצלי את הנחיתות "איזה גרועה אני, אני דופקת לעצמי את הזוגיות, אני חייבת כאן ועכשיו שזה יטופל ובכל מחיר כספי ונפשי...")

ה. תהיי קשובה ליכולת הנפשית שלך לשאת את הכל! אין טעם לרוץ לפתור בעיות, אם כל התחושה והתפיסה שתשאר לך היא "אני חייבת לתת לו את זה" ובגלל זה "אני סובלת" "אני באטרף" "אני רגע אחרי חתונה ומשתגעת מטיפולים כבר שסוחטים לי את כוחות הנפש". איזה מן יחסים זה יצור בהמשך? יחסים טראומתיים, נחיתיים, של קורבנות. יקח זמן להרפא מהטראומה.

את חייבת לעצמך והוא חייב לך - להנות ולשמוח. ואם זה אומר שתחכו כמה חודשים להתאפס על עצמכם עד שתפנו לטיפול, אז תאפשרו לעצמכם! 

ו. מסקנה שלי: לא חייבים לרוץ עד לב שגיא... סליחה על חוסר הפופוליסטיות. מחיר גבוה מאוד, תורים ארוכים, ולא בטוח שאת צריכה אותה. תפעלי בנחת, שלב שלב (מכון פועה-רופאת נשים-להתקדם לאט לאט ובנחת) תראי שזה לא נפתר או גורם לכם לקשיים בזוגיות - תפני אליה.

 לשים ג'ל! והרבה! לנסות ג'ל של חברה אחרת (ממליצה על KY דווקא).

ועזרקאין 5% לי הרופאה נתנה, לשים לפי ההוראות.

זאת דעתי האישית מהניסיון שלי (אני אחת שעוד בודקת 7 נקיים כמו כלה... אבל חוץ מזה מצליחים וזה לא סבל)

תלכי עם הלב שלך, לכל אחת יש הרגשה מה נכון לה ומה מתאים לגוף ולנפש שלה. 

אני בהתחלה הייתי כל כך מבולבלת והיסטרית שלא נתתי לעצמי להרגיש את עצמי, רק הקשבתי לכולם ורצתי בכל הכוח לפתור ו"לתת לו" עד שהבנתי שהלב אומר אחרת לחלוטין, והלב צדק!!!

והזוגיות לא נפגעה בכלל, הרבה דיבור הרבה הקשבה הרבה סבלנות, והכל היה חלק גם במישור הזה.

מזל טוב!!! תהני משאר החיים!!! 

תנו לעצמכם לשכוח מזה כמה שעות ביום! זה תחום חשוב מאוד אבל עדיין לא הכל!

ולכן אני אומרת - כואב לך? אל תנסי. 

תנסי כמה שאת יכולה. 

בנחת.

עד הרגע שכואב לך או לא בא לך יותר.

אם זה מלחיץ ומפחיד אז תחכי. תנסי כשאת רגועה.

אל תסבלי. אין סיבה.

אני אישית, היה חשוב לי לעצמי לראות שיש התקדמות. אמרתי לבעלי שברגע שהוא מרגיש שאנחנו נתקעים במקום ולא מתקדמים (ולא רק מבחינה טכנית. גם מבחינת הרוגע והבשלות הנפשית שלי) אז שיעזור לי ללכת ללב שגיא. שיזכיר לי.

אבל ב"ה, אחרי כמה חודשים של התקדמות איטית, והנאה, וכיף, ונחת, 

הצלחתי לא לפחד כל כך, והצלחנו... (לאט, לא בבת אחת)

אני עדיין כנראה עם בעיה "אמיתית", ויש מה להתקדם, ואנחנו עדיין מתקדמים וכנראה בשלב מסויים כן אלך לאשת מקצוע. אבל ברוגע!

אני לא סובלת, הוא לא סובל, אז זה לא אידיאלי וחלק כמו שצריך להיות, אבל טוב לשנינו! וזה הכי חשוב.

אני כן מסייגת את עצמי, כי אולי זה לא מתאים למי שיש לה בעיה חמורה יותר

אפשר לקבוע דד-ליין להצלחה. משהו בטווח של חצי שנה. או לעקוב אחרי התקדמות כמו שכתבתי.

כי אם זה משהו רציני אז אולי לא תצליחו לבד, ואולי יש פתרונות פשוטים שיאפשרו, ואולי צריך טיפול ארוך שכדאי להתחיל מוקדם.

אבל! העקרון הוא! שהכל לפי הקצב שלך 

ובטוח שלא חודש אחרי חתונה.

(ובכל זאת אגיד שאנשי מקצוע אמרו לי שיש לי בעיה רצינית, והצלחתי לבד בסבלנות, אז זה כן כנראה מתאים לעוד כמה וכמה בנות)

במקרה של הפותחת זה הזוי לדעתי.צרחות..כאבים איומים..

יכול להיות שאצלי באמת נפתר לבד ואצלה זה לא יקרה, אני רק באה להרגיע ולעשות את הדברים בנחת ועם יכולת נפשית!

ואם אין יכולת נפשית חודש אחרי חתונה (וכנראה שאין! זה מערבולת רגשית קשה מאוד) אז לחכות!

וללכת ללב שגיא כשיש את היכולת!

גם אני הייתי מציעה לה ללכת לד"ר אחינעם.

הרבה בנות המליצו ללכת אליה, כי הן מדברות מהמקום שלהן. הרבה מהבנות בפורום "פתחי לי רעיתי" עברו רופאים שונים ותסכול רב עד שהגיעו לד"ר אחינעם.

שמחה לשמוע שיש מצבים כמו שתיארת שהסבל יכול לעבור מבלי התערבות רפואית.

ולך הפותחת הייתי מציעה להשמיע לחברה את שני הקולות:

1. את הקול המעודד שיש נשים שסבלו ובזכות הרוגע, ההקשבה לעצמן והעבודה הזוגית המצב השתפר.

2. ואת הקול השני- שכשרואים שאין התקדמות, אין עניין לסבול, וחבל על כל שניה של סבל (מה שגורם לתסכול וטראומה ואח"כ יותר קשה לצאת מזה) אז לפנות למישהי מקצועית שמכירה את התחום היטב.

**דבר נוסף- יש היתרים הלכתיים בעניין הזה. כדאי לשאול רב.

אני הלכתי לבודקת בשבע ברכות, בהמלצת מדריכת הכלות שלי.

הבעיה נפתרה לחלוטין, כלומר, הסבל, הדם וחוסר ההלצחה היו רק בפעם הראשונה.

הבנתי מהבודקת ומהמדריכה שפעם, לפני הנוהג ללכת לבודקות או לעשות משהו בנידון, היו הרבה זוגות שחודשים על גבי חודשים היו מנסים, סובלים, לא מצליחים ונאסרים וחוזר חלילה.

את יכולה לקבוע תור לד"ר לב שגיא כמו שהמליצו, כי הרי זה לא יהיה מחר לפי מה שאמרו פה על העומס.

ובינתיים ללכת לבודקת אחרת. זה יכול להיות מהיום למחר.

אני הלכתי לשמחה דבש בירושלים.

וחוץ מזה, לדבר כבר היום עם מכון פועה לראות מה יש לעשות כדי שתהנו שניכם ולא תסבלו, עוד לפני שאת הולכת לבודקת.

עברנו בדיוק אותו הדבר

גם אני צרחתי, בכיתי דחפתי כאבתי כל כך!

כמה תסכול זה גרם לנו, לי בעיקר, הרגשתי שאני לא מצליחה להיות אישה לבעלי.

הלכתי לבודקת שאמרה שהמקום צר מאוד ואני נפצעת בכל ניסיון כניסה.

סבלנו ככה שלושה חודשים שלא הצלחנו להתחבר 

עד.. שלפני חודש בערך 

אחת מחברות הפורום כאן- ג'נדס היקרה העלתה רעיון להשתמש במזרק, 

קניתי מזרק אני מכניסה אותו עד לקצה העליון שלו, ומחדירה שמן שקדים 

שמים עוד  על הבעל

ומאז ב"ה מצליחים להכנס

ומפעם לפעם פחות כואב... ב"ה 

ג'נדס זה הזדמנות שלי לאמר תודה גדולה!  אני מברכת אותך המון..

כאב לי מאוד מאוד. ולקח 3 חודשים עד שכל הקרום בתולין נקרע. 

היו לנו כמה טקטיקות:

- הרבה תפילות לבורא עולם, לפני וגם תוך כדי ( זה עוזר!), פתאום הכאב היה נסבל יותר...

- סבלנות, ובשפע. להנות מלהיות ביחד באינטימיות, מכל הקירבה שלפני. עד שלא הרגשתי מוכנה, אז לא התקדמנו. וכשהרגשתי שאני מוכנה לנסות אז אמרתי וניסינו להתקדם. וגם בחדירה עצמה, בעלי היה מאוד קשוב אלי. כשבקשתי ממנו עצר וחיכה שאסתגל לכאב ורק אז ניסה עוד קצת. גם אם זה לקח זמן, עשינו זאת לאט ובסבלנות. 

עשינו זה שימון של המקום ושל האיבר, שאיפשר כניסה טובה ופחות משפשפת וכואבת. מקל מאוד על הכאב.

וגם הרגע הכואב עצמו -  זה קצר ונגמר תוך שניות ספורות. וממש אין לי טראומה מזה. 

אל תדאגי זה רק ילך והשתפר...

כמו שאמרו פה זה מוכר והרבה עוברות את זה... גם אתם תצליחו.. אל יאוש

מקצועית, נעימה, וזולה...

היא גם בודקת טהרה.

והוא - למדריך שלו.

ולפעמים הדרכה לא היתה מספקת ויש צורך לפנות למדריך מיוחד שעושה תיקון הדרכה.

וחשוב מאד לעשות את זה, גם כי כאשר סיפור כזה נמשך הרבה זמן אחר-כך יותר קשה לטפל בו וגם כי כאן יכולות להיות בעיות טהרה.

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

אני לא יודעת.

בעיקרון בגיל יותר גדול זה תקין כמה ימים בלי יציאות, אבל בגיל הזה אני לע יודעת.

לגבי 2- בדרך כלל ממליצים אחרי הטבילה, כי אם יש כתמים יותר קל לא להיאבק מאשר להיזהר עם כתמים.

הגלולות מונעות אחרי שבוע של לקיחה, אז צריך למצוא פתרון לימים הראשונים.

אם גורם כתמים לא עדיף להתחיל לקחת לפני טבילה כדי לא להיאסר שוב אחרי בגלל הכתמים?

אבל יש פעמים שכן.

אם יש כתמים לפני הטבילה, זה מפריע לספור שבעה נקיים ולטבול. ויכול לעכב את הטבילה.

אם הכתמים אחרי הטבילה, הרבה יותר קל לא להיאסר מהם.

זה גרם לדימום כמו מחזור

היינו מותרים 4 ימים

התחיל דימום שאוסר

ושוב שבועיים...

היה מבאס ממש אז רק אומרת שיש גם אופציה כזאת

והתחלתי לקחת ב7 נקיים כי הדימום הסתגלות מגיע כמה ימים אחרי

וככה טבלתי לפני וחשבתי שיהיה רק כתמים לא אוסרים....

אבל מאז הדימום ההוא יש שקט ב"ה

אבל הרבה פעמים זה רק כתמים שלא אוסרים.

אבל דורש לוודא שאין בעיה אחרת, בעיקר לוודא עליה מספקת במשקל.

כלומר, זה לא אוטומטית תקין, כי בד"כ בגיל הזה אמורות להיות יציאות כל יום, ואם אין זה הרבה פעמים בגלל תזונה מועטה מדי. לכן כן צריך שקילה וייעוץ עם רופא ילדים.

בגיל הזה אם אין 3 יציאות זה סימן ללכת לשקול - נצפה שכבר עברה את משקל הלידה.

למשקל לידה אבל עבר זמן מאז. יש לנו תור ליום ראשון, מניחה שאפשר לחכות עד אז?

מרגיש לי שהיא אוכלת ממש טוב, עקבי כל שעתיים שלוש למשך זמן יפה (יונקת)

אם היא לא מיובשת (טיטולים רטובים) ולא עצבנית הייתי מחכה לראשון

אני זוכרת שכתבו כאן שאם זה ברקסטונים אז רבע כוס יין תרגיע אותם

ואם לא אז זה ימשיך וכנראה שכדאי ללכת

זה נראה לי כמו הרצון לעשות עוד ועוד בדיקות הריון בימים שבין הביוץ למחזור, כאילו, את במצב של חוסר ודאות, הלידה כבר באופק וזה ממש חוסר ודאות כל הסיטואציה של לידה... אבל הבדיקות לא יעזרו לך להגיע לודאות הזאת, אז לא רואה סיבה ללכת באמת כשאין סיבה אמיתית.

להתייעץ

אין לך הערכת משקל בקרוב?

אז כן צריך להיבדק.

אם סתם הבטן מתקשה וזה מציק בעיקר.

לא לוקחת אחריות אבל לא הייתי הולכת. תשתי ותנוחי.

כדאי שתנסה הילוכים. מקסימום עוברים לאוטומט אם קשה מידי. בסופו של דבר הרכב שלכם זה הרכב שהיא תנהג בו בשנים הקרובות כנראה

למדתי על הילוכים לפני כ20 שנה ומעולם לא נהגתי על הילוכים

וזה סתם האריך לי את הלימוד

אז שהבן שלי למד היה ברור שהוא עושה על אוטומט

אבל אם יש לכם הילוכים והיא מתכוונת לנהוג על זה אז אולי כדאי להשקיע בזה

למרות שעד ההודעה שלך הייתי בטוחה שזה דבר שכמעט נכחד מהעולם ברכבים רגילים

לא ידעתי שעדיין יש..

אני למדתי לפני 17 שנה על אוטומט וכבר אז ההורים שלי היו לפחות עשור עם אוטומט..

בזמנו הילוכים היה מעט יותר זול מאוטומט, לא הבדל גדול

בגדול סתם ככה הייתי ממליצה אוטומט אבל אם יש לכם רכב הילוכים חבל שהיא לא תדע לנהוג עליו

לא רואה סיבה ללמוד הילוכים

זה הולך ונעלם

ממליצה ללמוד בעיר שקל לעבור טסט

בפועל מאז לא יצא שהייתי צריכה לנהוג על רכב עם הילוכים. גם הרכב של ההורים שלי וגם כמה רכבים שלנו שקנינו מאז (3 רכבים) כולם היו על אוטומט. ולכן כמעט שכחתי הכל לגבי הילוכים..

לא בטוחה שהיה שווה שלמדתי הילוכים בכלל.. נראה לי שסתם הקשה עלי את הלימוד.

נראה לי מיותר, למדתי על הילוכים לפני שנים רבות. יש לי כבר כמה ילדים עם רשיון, כולם למדו אוטומט כולל הבנים.

יותר זול בצריכה דלק.

אני למדתי על הילוכים (לפני 20 ומשהו שנה) ובאמת כשלקחנו רכב מהמשפחה עם הילוכים- נהגתי על הילוכים..

כי השיקול היחיד בעיני למה כן הילוכים, זה אם זה הרכב שהיא תצטרך לנהוג עליו אחרי הטסט..

בתור נערה עשיתי על הילוכים (היה לי קשה אבל בסוף עברתי, והיה לי ברור שאין סיכוי שאני עולה שוב על הילוכים)

והנה, בעלי קיבל מהעבודה רכב עם הילוכים, לא הייתה אופציה אחרת🤷🏽‍♀️ כמה אימונים ועכשיו נוהגת בקלות על הילוכים.

אין לה מושג מה יגיע בהמשך החיים, לכן ממליצה חד-משמעית לפתוח לעצמה כמה שיותר אופציות.

אם תתחיל ותראה שממש קשה אולי, אז לשקול לעבור לאוטומט (למרות שלא ממליצה😜)

לא ייעלמו מהעולם.

לא?

אני אישית נוהגת על הילוכים וזה סבבה לי.

חידשו לי פה שעל הילוכים זה יותר קשה לעבור טסט.

באמת לאט לאט זה הולך ונעלם

אבל זה לא לא קיים

ובסוף אם זה מה שיש לכם בבית כרגע

אז ממש לא כדאי שהיא לא תוכל לנהוג אחרי הטסט

גם אם מתישהו תחליפו רכב, ואולי אפילו תחליפו לאוטומט או חשמלי... זה לא רלוונטי עכשיו

אם היא תתקשה מאוד תעשו חושבים.

האנשים שם אוהבים הילוכים

אז הרכסים לא יעלמו כל כך מהר

כי אחוז הרכבים החשמליים הולך ועולה.

מדובר פה על מישהי שלומדת עכשיו, לא דיון האם התינוקות שנולדו לנו בשנים האחרונות יצטרכו ללמוד על הילוכים

לצערי הרכבים שלנו אוטומטיים כי בעלי לא אוהב, אבל אני חושבת שההבנה איך הגיר עובד חשובה+התפעול של ההילוכים תורם לערנות ולתשומת הלב למהירות.

לנו כאמור יש אוטומט ואני נוהגת קבוע על מצב חצי ידני.

ניתן לראות סרטונים או חעשות איזושהי הדמיה וניסוין עם מורה נהיגה.

הוצאצי רישוין על היחוכים, בזבזתי על זה המון כסף.

גרים באזור מרובה פקקים ועליות שנהיגה בהיחוכים זה סיוט בפקקים תוך כדי עליה- לי בכל אופן.

מרז הרישויון יכולה לספור פעמים בודדות שנהגתי ברכב עם הילוכים.

רציתי לכתוב לגבע רכב עבודה וראיתי שגבר כתבו.

אצלינו בעבודה, רב הרכבים הם הילוכים כך שזה גם שיקול

באמת אני נוהגת על הילוכים ועליות מאוד מאוד קשות לי.

מבינה שבאוטומט יותר קל...

היא לא תוכל לנהוג אחרת…

בהמשך ואם נשקיע בהילוכים.

גם כל הרכבים החשמליים היום הם אוטומט, אנחנו ממש בהתלבטות עם זה, אני רגילה רק להילוכים.

היום כמעט כל הרכבים על אוטומט, לא רואה סיבה ללמוד על הילוכים

ואם יש רכב הילוכים אז ללמוד על הילוכים

כלומר רכב אוטומטי שאפשר לעבור בו לגיר ידני.

היה לנו רכב כזה ובאיזשהו שלב התקלקל שם משהו והיה אפשר לנהוג בו על האופציה הידנית בלבד (עד שתוקן).

ובזכות שלמדתי הילוכים יכולתי לנהוג עליו ולא רק לנהוג! חלק מהעניין היה שהצלחתי לתפעל את הרכב ולהבין איך להשתמש בו למרות שמיקום וצורת ההילוכים היו שונים מהרגיל.

בקיצור, גם הרכבים אוטומטיים לדעתי נדרשת ההבנה והיכולת לנהוג על ידני.

ומצטרפת לאופנה שאמרה שזו הבנה אחרת את הנהיגה.

ועוד משהו- בלימוד נהיגה יש את הלמידה של קריאת הכביש ואיך לפעול בתוכו ויש את תפעול הרכב.

הלמידה בידני יותר ארוכה (מאשר לימוד נהיגה באוטומטי) כי לומדים תפעול של מערכת שלימה שאין באוטומטי. גם הבחינה בגלל זה יותר קשה.

אבל- זה נותן רווח שבעיני שווה.

במיוחד שכרגע יש לכם ידני. הנהיגה אחרי טסט היא חשובה מאוד לניסיון ולבטחון. אם מחכים עד שיהיה רכב מתאים, יהיה קשה לחזור שוב לנהיגה..

כי יש רק שתי דוושות ולא 3

לא צריך ללמוד להתנהל עם הקלאצ

הרכב לא נכבה בעליות וכו

וכמובן, לא צריך לזה רשיון שונה..

אלא אם יש לך חידוש שזה כן עם דוושה נוספת

אבל אם זה הרכבים שאני מכירה

זה בעצם פיצר לשליטה על רכב אוטומטי

לא ידני לגמרי..

זה יותר קל משמעותית מישהי רגיל.

אבל בעיני זה כן מצריך הכרות עם המערכת של העברת הילוך. מתי להעלות, בלי 'לקרוע' את המנוע ומתי להוריד, במיוחד זה היה משמעותי בנסיעה מהירה בירידות, רק ככה הצלחנו לשלוט על הרכב.

מודעת שזה מצב חריג מה שקרה לנו (ועוד תוך כדי נסיעה) אבל אין ספק שהמיומנויות שלנו בידני עזרו לנו (ואולי לכן לא מיהרנו לתקן כי התרגלנו לנהוג ככה(;)

וכאלה

בתור אחת שלא למדה הילוכים וכן יודעת לתפעל את המערכת הזו(לרוב אין לי עניין, מעדיפה להתרכז בדרך ולא במכניקה של הנהיגה.. אבל בעלי משתמש בזה כל הזמן וזה כן יותר נוח לו) זה לא מורכב ולא משהו שבשבילו הייתי מתאמצת על ללמוד על הילוכים..

מותר לנהוג עם רישיון אוטומט

ידני..

ולו בגלל הבנת הרעיון של מתי צריך להעלות הילוך או להוריד

למדתי כמעט 4 שנים על הילוכים, 7 טסטים כושלים..

עברתי לאוטומט, 10 שיעורים וטסט ראשון.

למדתי על הילוכים כדי שאוכל לנהןג על כל רכב שיגיע אליי כי בבית לא היה רכב.

במבט לאחור, סתפ שרפתי על זה מלא כסף

ואם הייתי עושה על אוטומט מלכתחילה כנראה שהי. לוקח פחות כסף וזמן

ורוב הרכבים היום הם אוטומט

לה בקלות על הילוכים ואם לא אז לעבור לאוטומט.

שלא זה מה שיעמוד בינה לבין רישיון...

יש מי שהקורדינציה שלו טובה יותר והוא קלוט את זה בקלות ויש מי שפחות.. המורה יידע להגיד לה אם נראה לו עדיף לוותר על הילוכים.

ברור שזה שיש בבית הילוכים זה גורם לזה שיהיה עדיף מאוד שהיא תעשה הילוכים. אבל אם קשה לה מדי לא ללכת ראש בקיר אלא כן לסיים על אוטומט כדי שלפחות יהיה לה רישיון.

המורה שלי גם אמרה לי בזמנו (לפני 12 שנה או אפילו יותר..) שאחרי שמורגלים בנהיגה יומיומית להוסיף הילוכים ולעשות עוד טסט כבר הופך להיות פשוט יותר. לא שהייתי חושבת שזה הפתרון האידיאלי אצלכם כי היא צריכה להיות מסוגלת לנהוג על הרכב המשפחתי...

לא בטוח שיהיה לה קשה. לי היה ממש סבבה ואני לא היחידה...

אבל כן להיות עם יד על הדופק

אלא אם יש לכם רכב הילוכים.

אוטומט זה הרבה יותר קל משמעותית, חבל על האנרגיות בלימוד הילוכים

מעודכנת נכון ללפני כמה שנים.

ואם יש בבית רכב הילוכים לדעתי כדאי הילוכים, כי חשוב ממש שתנהג אחרי הטסט (אז לומדים הכי הרבה)

אני עשיתי רק אוטומט וסבבה לי (אבל להורים היה אוטומט)

מוזמנת לפרופיל ובשמחה אפרט לך על השם והמשמעות והקשר לשמחת תורה, עמ"י וכו...

שם ממש מיוחד ומתאים מאוד לשמחת תורה וגם למשמעות הנוספת שרצית

אבל זה לא שם סטנדרטי..

את רוצה אולי שילוב של שני שמות?

שילוב של 2 שמות רלוונטי

אורה כבר יש לנו

לכן זה שם פחות טוב.

מסיבה מסויימת השם הזה והטיותיו לא רלוונטי לנו

"אשורר שירה לכבוד התורה"

שירה זה גם תודה ותפילה.

והתורה נמשלה למים, אז אולי גם מעיין, באר, בארי וכו'

גם השם שירה פחות רלוונטי לנו מסיבה מסויימת..

כיווני המים חשבנו אבל מעיין זה נדוש מידי למרות שזה שם מהמם

אם יש עוד רעיונות נשמח לשמוע!

ראיתי שיש בחסידות קשר עמוק בין מידת התפארת לתורה.

אפשרות נוספת היא לחפש דמות שקשורה לתורה ולעם, או לערכים שאתם מחפשים ולקרוא בשם שלה.

למשל מרים, אחות משה.

או דבורה הנביאה.

או חנה שהייתה אמא של שמואל שאיחד את העם, וגם לימדה אותנו להתפלל.

או נחמה ליבוביץ...

בכיוון של עם ישראל אפשר בת עמי, שבות, עמיה, פדות, פדות עמי, מולדת, מבשרת

חושן (מרמז על האחדות, כל האבנים סימלו את כל השבטים).

וגם אסיף זה שם מהמם בעיני

נחלי. ראשי תיבות " נפשנו חיכתה לה' "

ואז להוסיף- נחלי אור, נחלי אהבה, נחלי ציון.

גם אוהבת את המשמעות הפשוטה של נחל- מקור מים, זרימה קבועה, חוזק. וגם אוהבת את המשמעות הנוספת של נחלה- נחלי.

נגיד- טל ברכה, שירת ברכה, ראשית תחיה, ראשית הלל

כדאי שתסיימי בשעה שאת יכולה לאסוף אותם מהגן

אז אם הגנים אצלכם עד 14 הייתי מסיימת קצת לפני(אפילו 13:50, תלוי כמה הגן שלכם רחוק), אלא אם יש לך מישהו שיוכל להוציא אותם קבוע..

לעניין השאלה, אני שילמתי פה 1800 על מטפלת עד 14 ארבעה ימים בשבוע, כולל ארוחת בוקר + 50 לארוחת צהריים(תוספת שלא היינו חייבים ונגיד לקטנטנים היא לא רלוונטית)

מי שאכל רק טחון הביא מהבית. שלי התחילה בגיל 8 חודשים ולא הייתה בקטע של בקבוקים או טחון וזה היה מאוד נוח שאני לא צריכה לשבור את הראש..

ארוחת צהריים הייתה בערך ב12 ואז שנצ, כמעט תמיד הייתי אוספת ישר מהשנצ

זה היה לפני שנתיים יכול להיות שהמחיר עלה קצת.

וקחי בחשבון שכנראה בשלב הזה של השנה רוב מי שמחפש מסגרת זה כאלה שהיו עד עכשיו עם הבייבי בחופשת לידה, כלומר גילאי 3-6 חודשים, ולרובם לא יהיה רלוונטי אם את מביאה או לא ארוחת צהריים

בנוסף תשקלי לאפשר גם שבוע חלקי.

נגיד ואקח 1800- אז לחלק את זה ב5 וימים ומי שתרצה יום פחות אז לקזז את הסכום כך?

כלומר לחלק ולעגל כלפי מעלה

שישתלם לך

4ימים אז כן.

אבל אם פחות מזה/ משהו לא קבוע את יכולה לקחת קצת יותר.

נניח אם לפי החישוב שלך זה יוצא 90 ליום אז לקחת נניח 110 ליום...

שיותר משתלם להרשם לשבוע מלא בלכל יום בנפרד

כי אז כל אחד יכול לשלם רק פר יום

של עד 14:00 בלי ארוחה, אולי יהיה לזה ביקוש (לדוגמא אימהות שעובדות עד אחת וחצי ויש להם גם דרך להגיע ולא רוצות לרוץ, אבל נותנות אוכל בבית.)

לדעתי להתחיל לבשל זה הרבה עול, יש לך כל ערב אחרי שאת משכיבה את הילדים שלך להבריק את הבית למחר- רצפה ריקה ונקיה, וכו. את צריכה כל יום לקבל ילדים זרים הביתה חייבים להיות ערוכים לזה מבחינת בטיחות (צריך לעשות ביטוח), אני אישית הייתי נמנעת מלהוסיף גם מטלה של בישול כל יום.

לא נראה לי סיפור לההגדיל כמות לעוד 4-5 פעוטות ושווה את המחיר (כאמא לא היה שווה לי כי מעדיפה שיאכלו בבית כאמור)

לפי זה כדאי להחליט אם 2 או אחת וחצי..

על גיל שנתיים, עד שתיים כולל ארוחות וכולל יום שישי- 2300₪.

אצל מטפלת אחרת פה שמתי לפי ימים והסכום ליום היה יותר מחלוקה לחמש של הסכום הכללי (היא קיבלה עד ארבע כולל ארוחות בלי יום שישי- 3000₪. ליום בודד 200₪).

לגבי מה הייתי מעדיפה- לדעתי הייתי מעדיפה עד שתיים עם אוכל, זה מוריד מטלה מהראש. אבל תכלס זה תלוי בשעות העבודה שלי.

את יכולה גם לנסות לחשוב על זה- נגיד אם יש בי''ס שהרבה אברכיות מלמדות בו, אפשר לבדוק באיזה שעה השיעור האחרון מסתיים ולסיים קצת אחרי כדי שיספיקו להגיע (ככה עשתה המטפלת אצלנו שנה שעברה- מלא משפחות שהביאו אליה עבדו בבתי הספר פה, אז היא השתדלה לסיים קצת אחרי ביה''ס, גם בימים קצרים וכאלה).

אגב ארוחת צהריים לפעוטות זה ב12.

1:30 זה ממש מאוחר.

אם זה ילדים קבועים את יכולה לקבוע שכל שבוע ילד אחר מביא לכולם את ארוחה.

הילדים שלי כשהיה להם ארוחת צהריים ב12 לא היו אוכלים כלום ובבית היו משלימים ארוחה בשלוש, סתם שילמתי על אוכל לאחד מהם וסתם שברתי את הראש מה לשלוח לשני כל יום, זה היה מיותר לגמרי.

בשנה אחרת שהילד לא אכל צהריים אלא רק ארוחת בוקר וארוחת פרי זה היה מושלם לו.

(מדברת על גילאי שנה עד שלוש)

שלי אוכלים בחופשים ארוחת בוקר בעשר וארוחת צהריים בשלוש בערך.

חוץ מהתינוק שהוא יונק ומנשנש לאורך כל היום בלי משהו מאוד מסודר.

אז זה תלוי גם לאיזה גיל היא מכוונת, בסוף ילדים בגיל שלוש שעןלים לגן אוכלים נשנוש קטן בבוקר, ארוחת בוקר בסביבות עשר וחצי, פרי באחת וחצי וארוחת צהריים בשתיים וחצי בערך. בעיני זה לו"ז מעולה גם בגיל שנתיים, בגיל שנה פחות.

לק"י

אם אוכלים ב8:30, אז סביב 12 שוב רעבים.

המטפלת אצלנו היתה נותנת ארוחת בוקר ב-9 וארוחת צהריים ב-12 (בערך) ואז הלכו לישון שנ"צ, ב-13:30 התחילו להתעורר ואני הייתי צריכה לאסוף עד 2 (לרוב הגעתי ב13:45-13:50 כדי להספיק לקחת אחר כך גם את הגדול שבגן, כי זה לא לגמרי סמוך).

אחר כך בבית היו אוכלים איתנו גם מארוחת צהריים שלנו ב-14:00.

המטפלת שלנו לקחה 1700 לחמישה ימים עד 14:00, לא כולל אוכל (הייתי שולחת מהבית).

גם אם סיימו לאכול סביבות 9...

הייתי בכיתות סוגרים שנה וחצי עד 3, והם חלק אכלו ב 12

והגדולים יותר לקראת 12 וחצי.כבר ממש היו רעבים, ולקבוצה השניה היה מאוד קשה לחכות כבר

שיאכל טוב בארוחת צהריים. ולא ילך לישון רעב.. זה באמת טריקי למי שדווקא כן אוכל טוב...

ואם את מכינה את האוכל זה בתוספת תשלום, אז יכול להיות לך משתלם (אם בא לך בקלות לבשל בריא ומגוון, פעוטות לא אוכלים הרבה אז זאת לא הוצאה כבדה מדי)

אני הייתי מעדיפה עד 14 כדי שיהיה לי אפשרות לעבוד נורמלי.

לגבי המחיר-

השנה משלמת לגיל שנה על חמישה ימים 7:30-14 לא כולל אוכל 1700, אבל זה ממש זול,

שנה שעברה שילמתי לגיל שנתיים על חמישה ימים 7:30-15 כולל ארוחות (לפני השנ"צ כשהילד היה אוכל שם כמעט כלום ובשלוש אוכל ארוחה בבית) 2500,

לפני שנתיים לגיל שנה על ארבעה ימים 7:30-14 כולל ארוחות שילמתי 1800 (וזה היה רק 4 ימים בשבוע)

לפני כן גיל שנתיים חמישה ימים 7:30-13:45 לא כולל ארוחות 1600.

אם יש בך הכוחות והיכולת לשמור על פעוטות. אם את מתחברת לילדים וזה לא רק להשלים הכנסה..

חינוך וטיפול בילדים רכים זו עבודת קודש ממש שלא נכנסים אליה אם לא בטוחים בכך ❤️

היו לי עוד כמה אופציות חוץ מזה

וזה מתוך האופציות היתה לי הבחירה שהכי אני מתחברת

חוץ מזה שעבדתי במעון הרבה שנים אבל מעדיפה באופן פרטי כי במעון זה יותר אינטנסיבי ופה אני יכולה לבחור את הלוז ואת הילדים שאני מקבלת

המשפחתונים עד 13:45 וללא ארוחת צהריים.

מי שאוספת את הקטן ממשפחתון ב14 גם הגדולים יותר לא יהיו בצהרון, וממילא היא מאכילה את כולם צהריים בשעה הזאת אז אין שום תועלת בזה שהקטן אכל כבר (אצלי לפחות הם פשוט יאכלו שוב).

אוכלים בבוקר כריך וירקות ואחרי השנצ פרי.

עד 13:34 ללא צהריים

@אפונה @112233445566

(מנהלות- זה לא פרסום- אני קניתי בזמנו אצל חנה ריינר משכונת רמות)

והיה שירות ממש טוב

קניתי של שארפ

לחמותי יש את אותו מקרר עם 13 ילדים

אבל יש לה עוד 2 מקפיאים

עם התקן שבת

הייתי קונה רק של חברות מוכרות גדולות כגון: שארפ, סמסונג, lg

אבל אני קניתי מקפיא קטן למרפסת וזו הצלה.

לא יודעת איך הסתדרתי בלי

אבל אולי זה מכיוון שאין לנו בשרים...

בכל אופן אין לי המלצה, לנו יש מקרר עם מקפיא עליון. שימי לב שעם ילדים צעירים עדיף שהמקרר יהיה למטה, כדי שיהיה נגיש לגובה שלהם... (מצד שני, עם קטנטנים צריך למצוא פתרון איך הם לא יפתחו אותו כל הזמן ויפלחו דברים🤭 לנו יש מנעול)

הוא בעצם מודבק על הדלת ועל גוף המקרר במדבקה חזקה מאוד.

המקרר לרוב חצי ריק ..רק בערבי חג ובשבת מתמלא יותר..וזהו...

מקפיא מי שלא גר בעיר במיוחד ולא כל שניה בסופר זה מאודדד משתלם ומועיל

הנחרצת שלנו זה שחייב להחליף למקפיא תחתון כדי שלא יהיה נגיש לקטנה.. היא מחריבה לנו את הבית ומנעול לא עוצר בעדה חחחחח

אם יהיה מקפיא תחתון אז לא יהיה לה נגיש למקרר ולכן רוצים

מושלם

מכיל המון המון המון.

אנחנו ב"ה 9 נפשות

יש לי מקרר במחסן למטה, הוא לא בשימוש, רק בחגים/שמחות,

ובנוסף יש לי מקפיא

יש לנו מקרר גדול, 4 דלתות מקפיא תחתון.

ויש אפשרות להפוך את אחד המקפיאים למטה לתא קירור. יעיל מאד בחגים ובתקופות עומס (יש לי עוד מקפיא מגירות בחדר שירות).

בעיני השקעה שווה בהחלט.

ואיך הפיקוד שבת? אני מכירה מישהו עם מקרר של סמסונג שממש מעצבן להעביר לפיקוד שבת....

אני בדיוק רוצה לקנות מקרר חדש וגדול, עם תא שאפשר להעביר ממקפיא למקרר, זה נוח? תוך כמה זמן זה מסתנכרן למקרר? שימושי לך?

למרות בזאפ טוענים שזה לא זמין לרכישה כרגע..

מקרר Samsung RF65A9011SL סמסונג.

אני הופכת את המקפיא למקרר בערך פעמיים בשנה. הוא מקרר באמת גדול ומכיל.

מובנה במכשיר ופשוט לתפעול.

לחיצה על 2 כפתורים יחד למשך כמה שניות.

יש מקרר נוסף קטן יותר במרפסת.

ביומיום השימוש הוא רק במקפיא- יש שם בשרים, דגים, אפונה קפואה וכאלו. פעם החבאתי שם לפעמים גם כמה מגנומים/טילונים לאמא🫣 אבל המחבוא התגלה.

בחגים המקרר כולו מלא בתבניות שהכנתי לפני החגים עם כל הבישולים של החג, כי אני לא מבשלת בחג רק מחממת.

גם אם במקררים הגדולים יש מקום, עדיין המקרר לא מרווח מספיק וכשהילדים מנסים להוציא משהו הם מפילים משהו אחר והכל נוזל ולא רגילים פה לנקות אחריהם.

אז עבורי מקרר שני זו הצלה.

עוד מקרר קטן יותר באחד החדרים או במרפסת/מרפסת שירות

ואז מקרר גדול במטבח

ככה אצל ההורים שלי שהם גם כרגע 8 נפשות בבית, אבל היו זמנים עם הרבה יותר (שאז היה גם תקופה שלושה מקררים...)

גם לי וגם להורים שלי יש שארפ וזה חברה מצוינת,

על סמסונג הבנתי שיש בעיות.

אפשר לקנות מקרר גדול ארבע דלתות, וממה שאני רואה הרבה יותר נח שהמקפיא הוא מגרה ולא דלתות (גם יותר עמיד בפני קטנטנים שמצליחים לפתוח את הדלתות ואת המגרה לא.)

אין לנו מקום בבית, משפחה גדולה עם מקרר אחד.

וחוששת להניח במרפסת...גשם וכו...

אצלנו יש מקום באחד החדרים, אבל לא מניחה שם מקרר כי יודעת שזה מקרין. המנוע או משהו.

אבל יש לנו מקפיא שני במרפסת

אמר שלי חולמת על עוד מקרר לתקופה של החגים כי זה באמת קשה ב"ה

מה שחשוב וכדאי לראות שהמקרר עמוק...זה ממש נוח לסירים גדולים וכו

חסרון יחיד- מדף מתקפל, ממש לא משתמשת והוא כל הזמן מתקפל לו.

ביום יום מסתדרים עם מקרר אחד, בחגים ושבתות- יותר קשה.

אבל אין מקום למקרר נוסף לצערי.

מה שמאד טוב בסמסונג זה שאין הרבה חלקים

3 מדפי זכוכית וכמה מדפים בדלת.

ריבוי חלקים זה ריבוי בעיות....

וחוץ מזה באמת אין הרבה חלקים, אחלה מקרר.

מרווח וגדול

זה החיסרון היחיד שמצאתי בו..

מבחינתי זו הצלה

זה אוכל מבושל ששומרים במקרר עם סירים

כי אחרת אין משהו שתופס ככ הרבה מקום

המקרר אצלי מאז ומתמיד 3/4 ריק

לפעמים יש סיר אחד או מקסימום 2

וגם בחג שהיה 3 ימים הוא פשוט התמלא בתבניות עם אוכל

של Westinghouse

יש לו מקפיא עליון

והמקרר שלו גם פשוט ככ גדול שלפעמים צריכה לשבת בכיסא כדי למצוא את כל מה שיש בפנים

בנוסף יש לי מקפיא לא גדול מאוד שם אני שמה את העופות דגים ובשרים

שיש בעיות עם מוצרי חשמל של סמסונג.. לפני כמה חודשים נתקלתי באיזו כתבה שעשו על זה שהיו תקלות בתדירות לא סבירה.

אז זה מעניין אותי אם מי שמרוצה מסמסונג זה מכשירים ישנים או חדשים

לא היו תקלות.

היה לנו מדף אחד שנפל ונשבר כשניקינו את המקרר לפסח, בינתיים מסתדרים בלעדיו.

ללא תקלות