מתי אזכה להבין מה תפקידי פה?
הרי אין כלום חוץ ממך.
מה אעשה כאן עוד כל כך הרבה שנים? לפי מה שידוע לי זה עוד הרבה שנים.
בכל מקרה אני לא עושה כלום, בכל מקרה אני כלום.
אולי יום אחד מישהו יצליח להסביר לי מה אני.
ואם לא, אז אני אסבול עוד, עד שהמישהו הזה יגיע.
הרי לא אוכל להמשיך ככה, אני אהיה חייבת למצוא תשובה.
ובכלל מה צריך אותי? תכלס אני לא עושה כלום. ואני חתיכת כישלון.
ובדיוק אמא שלי דיברה איתי על הבנות האלה שהם ככה והיא אמרה כמה שזה לא נכון ולא טוב,ואני ניענתי את הראש בחשיבות, תוך כדי ידיעה שאני חלק מהבנות האלה,אבל היא לא יודעת. אז שתמשיך לחשוב שאני הבת המוצלחת, מה אכפת לי אם זה עושה לה נחת?
כשהיא תגלה את האמת זה יכאב לה ויכעיס אבל לא אכפת לי. כרגע היא לא יודעת, רק חבל שהיא עם ציפיות גדולות מידי.
אני מנסה לרמוז, מנסה לנפץ לה את הבועה אבל זה לא מצליח לי.
וגם בכלל אסור לי לדבר, במיוחד על זה.
ואני כמובן המכורה הראשית שאין לה כלום בחיים חוץ מהפלאפון ומה שחשוב לה ומה שאכפת לה בחיים זה רק הפלאפון, לא משנה להם שאני עם הפלאפון פעמיים בשבוע רק אחרי הצהריים, אבל חייב לומר בכל הזדמנות הבת שלהם בפלאפון וזה לא נורמאלי וזה ממש חולי.
אז נכון, אני חולה. אולי תטפלו בי פשוט?
במקום לומר כל הזמן כמה זה לא נכון וכמה זה דפוק וכמה זה רע וכמה שאסור לי להיות לבד ולחשוב מידי ואני מאד שונה בתקופה האחרונה, אולי תעברו לפסים מעשיים?
אולי תראו אכפתיות חוץ מזה שזה עושה לכם טוב שאני מכינה לכם ארוחות מאד טעימות ומאד מיוחדות ואפילו קינוח ושתיה קרה, ורק אז תאמרו תודה ותלכו לישון.
ואולי תמשיכו לצפות שאני אהיה הטובה והמוצלחת ותמשיכו לחשוב שכלום לא מעניין אותי ואני נורא בוגרת ומוכשרת ומיוחדת וכמובן שתשוויצו בי ליד כולם אבל ברגע שנחזור שוב את לא עושה כלום ואת ממש לא בסדר שהחצאית שלך קצת יותר קצרה ממה שרגילים לראות ואל תהיי כמו אחותך הגדולה- הרי את המוצלחת. ומהמוצלחת מצפים להכל ושהכל יהיה מושלם.
אז נכון, אני נראת יותר מוצלחת מהגדולה אבל אני עושה דברים שאת הגדולה בכלל לא עניינו, אני חושבת שומעת ומקיימת דברים שלא כדאי שידעו.
הרי אני המוצלחת.
אז בואו יקרים ואגיד לכם, שלא. אני לא המוצלחת.
אם תגלו מה יש מעבר, מה אני עושה במשך היום, מה אני חושבת במשך היום. תראו שזה לא הבת המוצלחת שחשבתם. אז תנפצו כבר את הבועה הזו שאני מוצלחת. אני לא מסוגלת לשמוע את זה יותר. זה שקר כל כך גדול ובילתי נסבל.
אין כלום אמת ממה שאתם אומרים, אמנם אתם חושבים ככה ואני לא טורחת לתקן אתכם, אבל די!
תפתחו כבר את העיניים ותבינו שזה כבר לא זה.
תפסיקו לצפות ממני. תפסיקו
אני עושה הכל כדי שתשימו לב, אבל אתם לא מבינים, או שאתם מבינים אבל מכחישים.
אני רוצה לספר על זה, ולא אכפת לי שתכעסו ולא תאמינו ונמאס לי כבר להראות ככה ולא לקיים מה שאני מבחוץ.
אני רוצה לומר לכם, כן, יש לי. ואני חושבת שעכשיו זה טוב לי, אז תפסיקו לחשוב שכל הלא מוצלחים הם ככה. אמנם אני כן, אבל יש המון מוצלחים שהם ככה.
תפסיקו לחיות בבועה שאני לא כזאת. תפסיקו
אתם הרי מבינים שזה לא הגיוני, בגלל שאני המוצלחת זה לא עובר במחשבה אפילו, אבל אולי תבינו שאני כבר לא המוצלחת שלכם?! או שאני פשוט אגיד לכם את זה מפורשות ודי.
אי אפשר עם השקר היום- יומי הזה.
חמודה אמא, שאלה אותי אתמול אם גם לי היה תקופה כזו שלא הערכתי את עצמי ורציתי למות. ממש קטעים.
כמעט אמרתי לה 'באיזה בועה את חיה'?! את לא רואה את הבת שלך נרקבת כבר כמה חודשים מול העיניים שלך?!
את רואה בטוח, אין ספק. את פשוט לא רוצה להאמין.
אז תאמיני, הבת שלך כושלת.

בבקשה, אל תהפכו את הילד שלכם מגיל קטן למוצלח. אל תראו לו כל הזמן שממנו מצפים ליותר. זה רע
אין מילה אחרת מרע.

אני רוצה לומר להם,
אני
כבר
לא
הילדה
המוצלחת
שלכם.
תבינו כברר

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם