פשר לבכות לתוך כרית
פשר לדחוס את כל הרע החוצה
פשר לאכול שוקולד
פשר לבכות
חיבוק

ואופ כי אני רוצה לצעוק על הרע שיסתלק מריעותי
ושוב אופ כי אנלא מועילה

יש בך מתיקות כזו

אני נורא אוהבתותך

מנסים שיהיה טוב

מתפללים

בוכים

ועוד.

זה אפילו מדכא יותר.

וריעותי, חיבוק גדול.

תודה יקרה

(ולשקוע בשינה עמוקה וארוכה כזאת שלא נגמרת, לא מעבירה את הרע, אבל משכיחה לזמן מה)

כאשר אני חושבת על הרע וטוחן וחושבת כל הזמן.
זה עושה לי לחץ,ועצבים.
תמיד בראש שלי המשפט הבא:
"אוקי,עכשיו רע,מחר בע"ה יהיה טוב,אני חייבת שיהיה לי רע,כי ככה ה'רוצה, אבל ה'לא שוכח אותי,ומחר או אפילו מחרתיים,או יותר,יהיה לי טוב,כי ה' עושה הרבה חסדים עם בריותיו..
שאני הולכת לישון,אני מרגיישה,שהכל נמחק,מחר הדף החדש מתחיל.
זהו,קריאת שמע,ה'תסלח,ועכשיו,נתחייל בחיובי.
רעוות גם אני איתך
לא אחרת !

אבל כשאומרים לי את זה, בראש עוברת לי מחשבה, עוד יום חדש. עוד יום רע ולא כיף.
והרי אחרי כל יום מגיע הלילה וכל לילה הוא רע, אז זה בכלל לא מעודד