רשימות יש לך בכל חנות לתינוקות (שילב וכד')- ולדעתי למשל משילב ספציפית כדאי להתרחק כי דיי יקר שם..

אחד הדברים שזכורים לי זה שניסו לגרום לנו לקנות חבילת מגבונים לחים במחיר מופקע- כשהמגבונים הלחים שבסופר ללא ספק מספיקים (את רק צריכה שהם יהיו היפואלרגניים וללא אלכוהול.. אני מעדיפה גם בלי בישום..)

הדברים החשובים (לדעתי) הם:

* בגדים להתחלה (אבל כדאי לחכות לשלב מאוחר כדי להבין אם צריך מידה NB או 0-3M. אצלי למשל הם נולדים סביב ה-3.300 ק"ג וה-NB מחזיקים אצלי שבועיים- אז לא שווה בכלל להחזיק הרבה סטים של זה..

*עגלה וסל קל לרכב- אם את עם רכב אז סל קל שמתלבש על העגלה זה אחד הדברים הנוחים. ושהעגלה תהיה קלה. לדעתי מחיר הגיוני לעגלה זה עד 3000 ש"ח, אבל זו רק דעתי..

* עריסה- אפשר להשאיל מיד שרה. שם הם מחייבים אותך להחזיר את העריסה תוך 3 חודשים, או להשאיל ממוצצים- שם את יכולה להשאיל לתקופת זמן בלתי מוגבלת, את משלמת עבור כל חודש, ואם את משאירה אותה אצלך כך שהתשלום יוצא בשווי העריסה אז העריסה נשארת אצלך גם לילדים הבאים

* מצעים לעריסה- כדאי כמה מצעים (יותר משניים) למקרה שהתינוקי פולט\מרייר

*חיתולי בד

זה מה שאני מצליחה לחשוב עליו..

טיפ כללי- אם יש לך התלבטות בנוגע לאם את צריכה או לא צריכה מוצר מסוים- תזכרי תמיד שהחנויות נשארות פתוחות גם אחרי הלידה!! את יכולה לברר על דגם שאת רוצה, על הסוג, ובמקרה הצורך- לבקש ממישהו (נגיד, בעלך ) שיקפוץ לקנות את זה. חבל להוציא כסף על דברים שבסוף סתם זרוקים בבית..

זאת רשימה שהכנתי לעצמי אז יש דברים שהורדתי כי לא התאימו לי אע"פ שהופיעו בכל מיני רשימות.

רשמתי גם מחיריםואיפה כדאי לקנות על חלק מהמוצרים.

אם בא לך אשלח לך במייל, תכתבי לי בפרטי.

כבר שלחתי את הרשימה לכמה בנות, מקווה שהיא מועילה ולא שאני מלעיטה את הציבור בשטויות..

את ממש לא מלעיטה בשטויות, אני נעזרתי בה הרבה, תודה רבה

או באיזור, ממליצה על חנות בשם חסדי שמואל בגוש שמונים. יצאתי משם עם כל מה שהייתי צריכה והם היו ממש מקסימים.

עגלה קלה עם סלקל עלתה לי 2,000 (אמנם ללא אמבטיה, אבל מצב שכיבה 170 מעלות), מיטה ומזרון של 1-1.1 מטר, בדיוק מה שהייתי צריכה כולל מזרון עם צד לשנה ראשונה וצד לאחרכך בערך ב1,500 ש"ח, מצעים מתאימים ומשטח החלפה שמתלבש על המיטה בזול. קניתי שם גם מוצצים, בקבוקים ואני אישית מצטרפת למה שנאמר שעדיף לדעתי בגדים של 0-3 ולא NB. 

עריסה לקחתי מיד שרה אבל לא התלהבתי ועברתי להשתמש ישר במיטה. בגלל שהיתה בגודל סביר היא התאימה לי לחדר שינה.

אני גם ממליצה על עריסה מתקפלת עם תוספת לתינוק נולד (לי אין, להורים יש וזה מעולה, מתכננת לקנות לילד הבא). זה אמנם יכול להגיע ל500 - 600 ש"ח אבל זה מתאים גם להתחלה כי יש את החלק של העריסה וגם לטיולים או נסיעות לשבת.

הייתי גם מוסיפה מובייל לעריסה או מיטה וכמה צעצועים חמודים, 1-2 שהצוציק/ית יוכל להסתכל על עצמו ועליהם גם בשלב הראשון הראשון.

חבילת חיתולים ראשונית, מגבונים, חיתולי בד להגנה עליך, חיתולי בד יותר עבים כשמיכה לעיטוף, סינר הנקה, תיק עגלה זול זול מסופר פארם, מנשא, אלכוהול וצמר גפן לניקוי הטבור, משחת תינוקות ואחד הדברים שאני הכי אוהבת (עובד מעולה גם על תפרחת חיתולים) זה שמן אבמטיה של סבון.  יתכן ששווה לך לקנות 2 מוצצים ו2 בקבוקים (לא יותר, חבל על הכסף) ואני אישית אוהבת את טומי טיפי. יש להם גם כלי למקרוגל שהוא מומלץ בחום רב, אבל תחכי עד שאת יודעת שתשמשי בו, אחרת חבל.  שמיכת עגלה או 2 ומשטח שתוכלי להניח עליו את התינוק. יש זולים, יקרים, אוניברסיטה, פשוטים....

אישית ההמצאה הכי טובה וגאונית שאי פעם בראו לדעתי זה ה Leachco Podster. אין לי מושג אם יש את זה בארץ, אבל גם בתור תינוקת פיצית יכולתי להניח אותה בבטחה והיא ישבה וצפתה בי עושה דברים ואני הרגשתי בנוח.

לשלב קצת יותר מאוחר וחורפי ממליצה לך על שק"ש לתינוקות.

עוד המלצה - תעשי רשימה של הדברים שהיית נורא רוצה כמתנה ותפזרי אותה בין בני משפחה וחברים קרובים ושיתאמו ביניהם, גאפילו עגלה וסלקל (חשוב שאת תלכי לבחור ולא לתת להם). יש לי הרושם שזה דבר שהסבים והסבתות נהנים להשקיע בו, ותמיד נחמד לקבל מה שאת רוצה מבחינת המתנות היותר קטנות. לי האחים התאגדו לקנות מוביילים למיניהם, אז זה שווה לטעמי את הניסיון.

מסכימה עם הלהתרחק משילב אם אפשר, למרות שלא תמיד אפשר.

שכחתי, יש דברים שאת יכולה לקבל בחינם או במחיר מינימלי כמו מטרנה, צעדים ראשונים (הם שולחים חבילה), בסופרפארם יש לדעתי חבילת לידה שאת יכולה לקבל ב10 ש"ח. הם הרבה פעמים כוללים כמה חיתולים, מוצץ, בקבוק ווד. זה פרסומי אבל שווה.

וזה היה טוב.

לפני זה א"א לדעת.קניתי את הבסיס וזה היה מיותר.

עגלה בחרתי מראש.

מוסיפה משלי,

מוצץ- מספיק אחד טוב שלא תתקעי בלי. הם לא זולים בכלל ואת לא יודעת אם התינוקי יאהב אותו.

בכלל מומלץ לא לתת מוצץ בשלושת השבועות הראשונים לביסוס ההנקה. מומלץ טומי טיפי וגם מאם היו לנו מעולים מאוד. אוונט מחליק מהפה וקשה לתינוקות לאחוז אותו.

בקבוק טוב אחד, אם תצטרכי בהמשך תקני- אם מניקים מספיק אחד ואם לא אפשר להשלים אח"כ (אם אתם גרים בישוב מרוחק, אז כדאי לשקול מחדש כדי שלא תתקעו ותצאו לסידורים אחרי הלידה-לא כיף)

שמפו אל דמע- ששימש אותנו כמובן גם כסבון לגוף

מזרונים למיטות שונות ובגדלים שונים ללול ניתן להשיג בהרבה חנויות ציוד לתינוקות, יותר זול מלקנות מיטה/לול חדש.

לנו יש תאומים ואחד ישן בלול קבוע- ולא הבחנתי שזה פחות נוח ממיטה. אם יש מצוקת מקום זה שיקול.

מובייל-השגנו

אוניברסיטה- נראה לי מיותר לחלוטין. זוחלים ומרימים ראש יותר מהר כשהם משתעממים על הבטן עם משחקים שמפוזרים.

משטח פעילות-בינתיים 3 קטנים עוד לא קניתי ולא נראה לי שאקנה- פורשת שמיכה או שתיים על הרצפה. אפשר שמיכה דקה מעל שטיח.  גם שטיח לינולאום (p.v.c) זה מעולה!!! גם אסטטי וגם נוח וקל לניקוי. לא צובר אבק כמו שטיח רגיל ולא צריך להרים כל פעם.

משאבה טובה כדאי להשאיל מחברה או מיד שרה(יש להם משובחות וזה חוסך זמן יקר וכאבים יחסית לפשוטות), לפעמים צריך ממש בהתחלה וזה נוח שיש כבר בבית. 

צעצועים-בקבוק חצי ליטר עם מים ונצנצים, כדור קיפודי קטן מהשקל, רעשן או שניים שווים לתינוקות, חפצים שונים אך בטיחותיים, גרב צבעונית ממולאת, האריזה של המגבונים (ללא מגבונים בתוכה) היא מרשרשת וכייפית ומעסיקה המון באורח פלאי...  אפשר לתלות משחקים מכסאות או מהספות אפילו עם גומי כך שיתנדנדו ויקפצו במגע ומשיכה. אבל זה ממש להמשך.

טרמפולינה- לא השתמשנו אף פעם, כן שמנו בלול אבל יותר כשהסתובבו ילדים גדולים בבית ופחדנו על התינוקי ולא בילד הראשון, או בזמן שטיפה של הבית.

מנשא- ממש לא לקנות לפני שבודקים ומוצאים משהו נוח שגם הקטנצ'יק אוהב! להשאיל בינתיים אם אפשר, יש כ"כ הרבה סוגים ואני מכירה המון שקנו ולא השתמשו וזה לא זול.

סלקל עדיף לקנות ולא להשאיל מצד הבטיחות. אא"כ אתם מכירים את המשאילים ויודעים שהם עומד בתקן מבחינת הגיל ולא עבר תאונה. לא חייבים לקנות במלא כסף, יש טובים במחיר סביר.

חשוב מאוד! משחת לפטמות, על בסיס לינולין טהור. לא לדחות לאחרי הלידה כי הסדקים עלולים להיווצר תוך יומיים וכדאי למרוח מיד בין הנקה להנקה בתקופה הראשונית, אם מורחים מעט בכל פעם זה ממש יכול להיות ההבדל בין אי נוחות לבין כאבים וחתכים. נראה לי שעולה 40-60 שח בערך 

מגבת- השתמשתי במגבות שלנו- אופס, מקוה שלא יצאו עם נזקים.. בהתחלה ממש עטפתי קודם בחיתול פלנל נעים שהנחתי על המגבת ואז עטפתי בשניהם יחד.

טיפות מלח וסירופ לגזים- נראה לי קצת מוקדם לא? ואם הוא לא יסבול מגזים?

תיק עגלה זה נוח מאוד! אבל לא בגדר חובה לדעתי.

שמן שקדים או נבט חיטה למריחה על העור במקרה יובש, או על הקרקפת אם רוצים- לא חובה

מדחום לאמבטיה-כדאי אם את/ בעלך לא חזקים בתחושות.

כרית הנקה- לא לקנות סתם מהאינטרנט לפני שראית ובדקת וישבת עליה.

אמבטיה סטנדרטית עם מתקן מתקפל. נוח למדי. או גיגית כביסה אליפטית גדולה. לאמבטיה יש חור ניקוז כך שיותר קל להוציא את המים ולא צריך להתאמץ ולהרים.  ברגע שמגיעים לגיל שהישיבה כבר יציבה לחלוטין אפשר להעלים את המעמד ולהניח את האמבטיה בתוך האמבט הגדול או על הרצפה ישירות- יותר בטיחותי במקרה שנעמד פתאום וגם משחרר אותך ואפשר לשבת על שרפרף ליד ולא לתפוס כל הזמן מהפחד שיקפוץ.

שזה הציוד שלו.

צריך לשים הכל בשמש בשקיות זבל שחורות אטומות לכמה ימים. ורק אז לנער ולכבס.

כביסה לא מספיק עוזרת. אולי אולי אם זה בהרתחה.

ואז להרים הכל ולעבור חדר חדר ולתפוס אותם, אפשר עם שואב אבק ואז שטיפה טובה.

וממש להסתכל שאין חדשים.

יש גם ספריי של סנו מיוחד לזה.

אפשר אולי לרסס על הפתחים

אבל אם אין לכם בעלי חיים שמהם זה מגיע לא בטוח שיש צורך.

אני כל היום מחפשת מידע עליהם.

ניקיתי את כל הבית באקונומיקה, אבל הבנתי שזה רק נגד הבוגרים ולא הביצים

והם פיצייםםם

תפסתי אותם כשישבתי בנחת ואז קלטתי תזוזה פיצקית

אנחנו נפטרנו מהם בלי הדברה

לקח כמה סבבי ניקיון, חיפוש ומעיכה שלהם אחד אחד😬 והרבה לחץ שלי... אבל בסוף זה נגמר

איפה שאבת? ושטפת עם אקונומיקה את כל הבית והשארת לכמה זמן כמו שהמליצו?

ואיך קלטת אותם ? איפה היית מוצאת אותם לרוב,?

ואיזה פתחים לרסס? 

האלטרנטיבה מאןד קשה ליישום

בעיקרון זה לגדוע את מעגל החיים שלהם

לשאוב כל יום את כל הבית כולל מיטות ספות

ולרוקן שואב לפח כל יום

לשטוף את הבית

לכבס מצעים מגבות בגדים בהרתחה

לשים מלכודות פרעושים קערת מים וסבון עם מקור אור וחום כמו מנורת לילה

בדוגרי- אני לא הייתי עומדת בזה

אני רק כאן כדי להגיד

שלמרות שזה נראה סוף העולם

זה לא

לנו היה פשפשים

חשבתי שנצטרך לעבור דירה

באמת לא ראיתי מוצא

והייתי לפני אחרי ותוך כדי לידה

תכלס לא חזרנו הביתה תקופה והדברנו

אחרי ההדברה חיכינו שבוע

למרות שאמרו לנו שצריך לחכות 6 שעות רשמית

ובגלל שהיינו עם תינוק בן שבוע אמרו לנו לחכות יומיים

אני העדפתי לחכות שבוע

וזהו

לקח זמן להשתחרר מהחרדות

ועד עכשיו אני נבהלת מכל עקיצת יתוש

אבל תדעי שלכל דבר יש פתרון

הפסקתי עם זה בעקבות סיפורים על הדברה שפגעה בילדים

אין לי אומץ לקחת סיכון זה ממש רעל

כבר 10 שנים שאני אוזרת אומץ לכפכף גוקים רק לא להדביר

אבל פרעושיפ זה סיפור אחר הם פיצייייםם 😭

אפילו לא שבוע

יומיים

אולי אחרי ט' באב תחפשו משפחות שיוצאות לנופש כמה ימים, תבקשו להתארח בבית הריק שלהם ליומיים/ שלושה.

גם אם תצטרכי לנקות את הבית שלהם לפני ואחרי נשמע לי שווה את הרוגע מהחומרי הדברה.

ושבעלך ישטוף את הבית שלכם משאריות הדברה לפני שאת נכנסת.

תתייעצי עם מי שצריך, חבל להימנע מהדברה רק בגלל זה, אפשר לנהוג בבטיחות.

כשאתם חוזרים הביתה בימים הראשונים תשאירי חלון בבית פתוח קבוע, גם כשהמזגן דולק.

בלילה תשאירי בחדר של התינוק שיהיה מאוורר תמידית..

או עכברים שהם יכולים לחיות עליו

יכול להיות שהוא הביא איתו הרבה פשוט לעשות ניקיון ושטיפה יסודית להחליף מצעים ולהזיז שטיחים אם יש

הם לא יכולים להתרבות?

כדי לחיות ולהתרבות

אם אי אפשר לרסס אז באמת נקיון יסודי שטיפה שואב אבק החלפת מצעים

לשכניםם שלי היה כי היו להם עיזים

והם העיפו את העיזים ועדיין היה נראה שהם מתרבים

ברמה שהשכנים נדבקו

ועשו ניקיון יסודי כמה פעמים

קרציה יכולה לחיות זמן רב ולהתרבות על מיטות וספות למשל.

קרציות זה לא רק דבר לא נעים אלא גם מסוכן.

מאיר אריאל למשל מת כתוצאה מחיידק שעובר עם עקיצת קרציה.

ממש הייתי ממליצה לצאת מהבית ולהדביר.

ויפה שעה אחת קודם.

לא רצונית בבית, אמאלה ה' ישמור

למרות שאני בטוחה שזה מהשקית של המילואים, הבסיס נמצא בשמורת טבע עם חיות ה' ישמור כמו ספארי,

אם לא הייתי רואה את הראשון קופץ משם כנראה לא הייתח חושדת

היה לנו פעם במחסן (חתולה באה להמליט אצלנו 😐).

הרמתי הכל גבוה, ושפכתי מים עם אקונומיקה על הרצפה.

חיכיתי כמה שעות, גרפתי, ולא נשאר זכר.

אבל אולי בתוך הבית זה אחרת.

אולי 10 דקות זה נשאר ברצפה.

כי הצלחתי לתפוס פרעוש אחד והכנסתי למים עם סבון כלים והוא ישר מת, אז אקונומיקה יותר חזקה.

ובית זה באמת בעייתי

כי בעודני מנקה בסלון יכול להיות שבחדר הם חוגגים, וכשאני עוברת לחדר אז כבר יבש בסלון והם עוברים לשם.

אולי באמת עדיף להשאיר רטוב ואז לגרוף הכל.

אבל הבנתי שזה זמני כי זה רק נגד בוגרים לא ביצים

למרות שהבית שלי לא במצב קשה הפעם. ברוך השם. ואני לא מבשלת הרבה בכלל, מכינה רק דג וחמין ושקשוקה לצהריים

לא יודעת להסביר את זה, אין לי כח בימי שישי כבר הרבה זמן

רוב הפעמים הבעיה היא באמת הציפיות

או שלנו או של אחרים

צריך ללמוד לשים גבול לציפיות לא ריאליות 

לסטטוס שיש להם זמן לבית קפה...

מצחיק

הרף של בעלי יחסית גבוה בשבתות

אני משתדלת להוריד אותו כל פעם

אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בבית, ואוהבים אורחים

וזה פשוט לא הולך

נגיד עכשיו אני בעבודה

אתמול עבדתי קשה בטירוף

והוא עושה פינשיים

וממש באלי בית יותר נקי 😔

ופשוט לא מגיעה לזה 

אבל אין לי עם מי😅

גם הרף שלי גבוה. אני משקיעה הרבה בסלטים וקינוחים. הרבה פעמים עושה את הקניות רק בשישי, ואני עושה. ואנחנו כל שבת בבית. עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי להתאבד על זה ביחד עם שבוע עבודה, נקיונות כביסות וגיהוצים, ובעלי בכלל לא נכנס למטבח/ מנקה.

ולכן - מורידה הילוך.

קונה קינוחים לפעמים ולחם תמיד, לפעמים מקפיאה סלטים אם הכנתי כמות גדולה ודואגת לפרופורציות

סעודה שלישית למשל אוכלים פה טונה בקופסא/ סרדינים

עשיתי לעצמי מעין תעדוף

קודם כל אוכל שזה בעיקר דג לערב+ מנה פשוטה למחרת

נקיון אחרי.

קינוחים זה בונוס

ובין לבין מנוחה והרבה.

אבל זה רף שלי, לא שלו

אם זה לא עושה לך טוב הרף שלו - דברי על זה. בטח לא כשאת זו כשנקרעת

לא הייתי מעלה על דעתי לארח ככה 😂

לפחות בחמישי את בבית? 

לפעמים כן ולפעמים לא

פשוט נדיר שמסתדר לנו לארח אותם ספציפית

וכבר הרבה זמן אני רוצה, אז מסתדרים 

ובין הקצר

משהו כיף בשבילה אז כל היום נראה אחרת.

אחת אוהבת בית קפה

אחת קניות

אחרת פילאטיס

אחרת הליכה בבוקר מוקדם.

אין לי כוח ולא התחלתי כלום

בא לי לישון

כי האמת שאם מכינים רק דברים בסיסיים ואת לא בהריון מתקדם/ אחרי לידה

אז אולי זה כבדות בנפש או שיש חוסרים מסויימים בגוף

או משהו בהתנהלות שאפשר לשנות

שבתות קיץ ארוכות ממש אפשר גם לבשל, גם לנקות בסיסי וגם לנוח או לצאת קצת..

שבת בסיסית מבחינתי יכול להיות מרק עוף גדול לער"ש, אפשר גם עם קוסקוס משקית.

לצהריים עוף עם תפו"א בתנור, שעועית ירוקה מבושלת/ בתנור לפעמים עם כרובית/ ברוקולי, הכל ישר מהשקית לזלף קצת שמן זית ולתנור.

ואורז.

סלטים מכינה סמוך לסעודה וגם זה רק בבוקר בד"כ. לא מתעסקת בבישולים בסלטים בכלל.

חלות ונשנושים, פירות, הכל קנוי.

אז אין הרבה לבשל, אפשר גם להשלים עם קנוי אם רוצים בכל זאת עוד משהו כמו סיגרים או מוקפץ או סלטים מוכנים.

סידורים, ארגונים ונקיון יש מי שעוזר לך?

אולי את לוקחת על עצמך יותר מדי בכללי, ובגלל זה בתחושה שיום שישי צריך לעשות המון?

לא יודעת אם את מחפשת גם המלצות, אבל אם כן, אז לא מנסיון לצערי אבל מדריכת הורים שאני מאד אוהבת ועוקבת אחריה נקראת מיכל אופנהיים. הרבה מהדברים שהיא אומרת עוזרים לי אפילו בהבנה מחודשת. 

ילד מאתגר זה באמת מאתגר, והוא מכניס אותנו למתח תמידי מפני ההתפרצות הבאה, ולכן באמת קשה להיות בנחת כשהוא נמצא.

מציעה לך - רק אם את מסוגלת - לעשות לעצמך רשימה של דברים טובים בו. תנסי לחפור מתחת לאדמה. אפילו רק לכתוב - יש לו עיניים יפות ודברים בסגנון. זה יכול קצת לעזור להרגשה שלך מולו.

ומחזקת אותך באמת לחפש הדרכת הורים טובה❤️

דווקא איפה שההתבוננות היא מעמיקה מוצאים אוצרות יקרים מפז.

אם מה שגורם לך חשש זה השלוף אז לגמרי תרגישי בנוח.

תנסי להיאחז בדברים הקטנים.

וגם לייצר זמן נקי משיפוטיות להיות יחד. זה יכול להיות גם 5 דקות. אבל שאתם נטולי הפרעות וחסמים.

תאמיני שאתם מסוגלים לצלוח את הריחוק ויבואו ימים טובים יותר

🤗

זה ממש מעודד..

אנסה למצוא כמה דקות כאלה, בטוחה שהוא ישמח

זה קשה ממש להרגיש את ההרגשה הזו שאין כוח לילד שלך, ואת לא אמא נוראית, לאמא נוראית זה לא היה מזיז!!!

דבר שני, אם תרצי לכתוב מאיפה את אולי אוכל לסייע במציאת פסיכולוגית מתאימה

כן, זה מה שאני מנסה לעודד אותי גם, אבל עדיין להרגיש את הרגשות האלה זה מרגיש כל כך רע, ברמה שאני חושבת שאולי אני לא ראויה..

היינו אצל פסיכולוגית, הכיוון עכשיו הוא יותר הדרכת הוריםמ אבל מחפשים משהו שמשלב גם את הילד בחלק מהזמן

רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש

יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉

נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉

יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך! 

גם אני ככה כל הריון מחדש

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏

לשחרר ולהרפות.

אבל תכף תכף זה מגיע😀

הרדמתי את התינוק והתחלתי לנקר, אז הלכתי למיטה באמצע הצהריים עם הילדים... ישנתי שעה, התינוק ישן, בן שנתיים וחצי נימנם לידי והגדול העסיק את עצמו וגם קצת נימנם בספה...

היה נצרך כל כך!

בהצלחה לנו בהשכבות אחרי זה 😉

וואי מ19:00 אני מנסה להרדים אותה

הילדה הצטננה האף סתום היא לא מצליחה לשתות בקבוק

צרחות ועצבים

התינוק מצטרף אליה

לקום סתם מוקדם, הכוונה בימים שאני בחופש ואין קיטנה. זאת אומרת, ימי שישי...

אבל אז הבן שלי החליט שהוא רוצה ללכת לביה"ס

מזל שזה השישי האחרון

מזל טוב!! איזו גיבורה את!!!!

ואיזה כיף להיות אחרי!

כתבת ממש יפה ומרגש..

נשמע ממש חוויה לא פשוטה הצירים שבאו פתאום ככה. הזדהתי מאד עם הצירים הסיוטיים בזמן האפידורל..

יאללה מחכה להמשך..

מזל טוב!!

כל הכבוד לך כמה כוחות נפש!!

רק.. סליחה אשני אומרת- אבל איך הם לא הבינו שזה צירי לחץ???😉 זה ההכי קלאסי לש צירי לחץ מה שתיארת .. ובדר''כ בודקים פתיחה לפני אפידורל ולא נותנים בפתיחה מלאה לרוב..

ואם זורם לך לכתוב בפרטי איפה ילדת?

רצו לבדוק אותי האמת אבל צרחתי שאני עולה למיטה רק בשביל אפידורל

ילדתי באסף הרופא

ומיילדת מנוסה אמורה לזהות שכשמישהי שהתמודדה מהמם כמוך עם צירים כל הזמן פתאם יצשתפנית לשתצעקות ולחץ והיסטריה לאפידורל והרגע

זה 99אחוז אומר פתיחה מלאה עכישו או בעוד 2 דקות

ברור שאם את בוחרת באפידורל זה זכותך המלאה

אבל בשלב הזה לרוב מיילדות יציעו לנסות כבר לבד כי י ש מצב ש3 לחיצות הוא בחוץ ועד שהאפידורל משפיע.. לפעמים לוקח יותר זמן

קיצר

מטורף הסיפור שלך ועכשיו קראתי על האשפוז אימאלה איהז סרטטטט

את באמת גיבורה אמיתית

ואגב.. מישהי המליצה לי לפני הלידה הקודמת שלי על הבי''ח ההז.. ולפי מה שתיארת הוא נשמע לי יחסית עמוס- גישה לא טבעית...או שזה סתם נדמה לי? 

ילדתי שם ובשערי צדק. אסף הרופא היו משמעותית טובים יותר.

בשערי צדק היה לי סיבוך שראו כבר בהריון ואחרי הלידה החמיר. אף רופא לא בדק אותי כל האשפוז. אני התחננתי לאחיות שיקראו לרופא שיראה אותי וכל פעם מחדש הן הופתעו שאף אחד עוד לא הגיע. בסוף סרבתי להשתחרר עד שיבדקו אותי. אחרי שסוף סוף הגיע רופא הייתי מאושפזת עוד שבוע עד שהסיבוך נפתר.

באסף הרופא, בלידה הראשונה באמת לא ידעתי לדרוש דברים והיה פחות מוצלח. לא דחפו התערבות, אבל היה פחות יחס כי לא נראתי כאובה וכשלקחו את התינוקת לתינוקיה לא הסכימו להביא לי אותה עד הבוקר (9 שעות מהלידה) כי לא היה מקום בביות מלא. אבל בלידה השניה ידעתי לעמוד על שלי ולא היו דברים כאלו. ובשתי הלידות היה ביקור רופא פעם ביום והעברת מידע בין צוותים רפואיים

אבל באסף הרופא אני תמיד שומעת סיפורים לכאן ולכאן יש כאלה שממש ממש לא מרוצות ויש כאלה שממש כן

אם מישהו לוקח ממני את התינוק ולא נותן לי- בלי סיבה רפואית אמיתית..זה מבחינתי ממש הדבר שהכי מרתיח אותי ברמת המוכנה לתבוע אותם כי אין זכות למנוע מאמא להיות צמודה לתינוק שלה אם היא רוצה . אז מה אם אין מקום בביות מלא? אז תשהיה איתך איפה שאת. זה לא אמור לפגוע בך אם להם אין מקום.

לקחו אותה לבדיקות ואז עד שקיבלתי חדר לקח זמן.

כשבעלי הלך לקחת את התינוקת אמרו לו שבלילה אי אפשר והוא פשוט הלך הביתה 🫣

כשביקשתי שוב אחרי שעה הם רצו שאבוא לקחת לבד ולא יכלתי לקום עד שאחות תבוא לעזור לי (נהלים) ואף אחות לא היתה פנויה למלא זמן.

אבל כמו שכתבתי, בלידה השניה למדתי להתעקש על דברים והיה ממש טוב שם. לידה טבעית, חדר עם שניים, התינוק היה איתי כמה שרציתי, בדיקות לכל מה שצריך ואחיות נגישות.

ולא מכבדים את הבקשה שלך

ממש רגיש

ומדהים שלמדת לבקש ולדאוג לעצמך זה מהמם

ומעניין ..בכללי י ש להם גישה טבעית או פחות?

והעומס 'ם- זה ככה לרוב שעמוס?(תמיד יכל להיות ..אבל יש בתי חולים יותר עמוסים ויש פחות)

בשערי צדק

בעלי מגיע עם מגש סושי ענק, אנחנו נחים קצת בהתאוששות, התינוק ישן.

מביאים אותי לחדר, חדר פרטי וענק. ביקשתי להיות באפס הפרדה. אני מצליחה להניק את התינוק ברוך ה' ועונה קצת לאנשים בוואצפ.

הולכת לישון וקמה עם כאבי ראש מטורפים, מרגישה כאילו הניחו לי בית על הראש. כאילו הרדימו לי את הראש. לא מצליחה להזיז אותו לא מצליחה להסתכל למטה כלפי התינוק, לא מצליחה בקושי לקום מהמיטה. אבל ברגע שאני מניחה את הראש ישר על המיטה בלי כרית אפילו הכאב נעלם.

מעדכנת את האחות מגיעים לבדוק אותי, בדיקות דם וכו' ואחרי כמה שעות מגיעה רופאה מרדימה לדבר איתי.

מסתבר שבגלל שלקחתי אפידורל בפתיחה מלאה היתה סטיה וזה גרם לנוזל מחוט השדרה לנזול לראש. הרופאה אומרת שזה קורה לפעמים וזה סיבוך די נפוץ של האפידורל ושאפשר להכנס למן ניתוח כזה שבו מחדירים דם מהוריד למקום של האפידורל וזה יוצר קריש דם וסותם את החור. או שאחכה שבועיים בערך עד שיעבור בעצמו.

אני מותשת, סחוטה נפשית ופיזית ואין לי כח לשום סיבוכים, באופן כללי פרוצדורות רפואיות מאיימות עלי מאד. אני אומרת לרופאה שאני מעדיפה לחכות ולא רוצה לקחת סיכון.

הרופאה הולכת ואני בוכה ובוכה, לא יכולה לזוז בכלל מרגישה כל כך מוגבלת, התינוק ישן ושקט ומוסיף לי יסורי מצפון. מתקשרת לרופאה קרובת משפחה להתייעץ והיא ממליצה לעשות את הניתוח הזה.

כמה שעות בלתי נסבלות עוברות. אני לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לזוז בכלל, מניקה בלי לראות את התינוק. מגיעים לעשות לו את הבדיקה שבכף הרגל ועני לא יכולה אפילו להיות לידו מרוב הכאב.

באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לעבור את הניתוח הזה והודעתי לאחות היא עדכנה את הרופאה ותוך כמה שעות כבר הורידו אותי לחדר ניתוח.אני יומיים אחרי לידה, צריכה להפרד מהתינוק החדש שלי, מרגישה כל כך מבואסת שגם לקחתי אפידורל שלא ממש עזר לי ובאמת את כל הלידה עברתי בלעדיו, וגם נפלתי על הסטטיסטיקה של אלה שהאפידורל מסתבך להם.

נותנים לי חלוק, מורידים את כל החפצים האישיים ואני כל כך לבד. האווירה של חדר ניתוח מאיימת וקרה, אני רק רוצה שיגמר.

מכניסים אותי לחדר ניתוח, ממש כמו בכל הסיפורים עם מנורות גדולות מעלי והמנתחת מסבירה שזה לא בהרדמה כללית, אני פשוט צריכה לא לזוז ולהגיד לה מתי שאני מרגישה לחץ חזק. אני רועדת כולי, מרגישה חשופה ומפוחדת. כבר לא יודעת אם באמת כואב לי או שאני מדמיינת שכואב. בוכה בלי הפסקה ובאופן כללי מרגישה שקילפו מעלי את כל השנים שלי וחזרתי להיות ילדה קטנה.

הניתוח נגמר, אני צריכה לשכב שעתיים על הגב, מכניסים אותי לחדר התאוששות ואני מעבירה את הזמן בלהקשיב לכל סיפורי הניתוחים הקיסריים של הנשים בחדר. ברוך ה' הזמן עובר מהר ומחזירים אותי למחלקה, המלאך הקטן שלי ישן כל הזמן ולא היה רעב כמו שחששתי.

אני מנסה בזהירות לקום מהמיטה וברוך ה' הכאבי ראש עברו לגמרי! מרגישה שקיבלתי את החיים מחדש. לא מפסיקה להודות לה' על הנס הזה. פתאום מרגישה כמו יולדת רגילה, קצת חלשה אבל חיה ומתפקדת. אנחנו נשארים במחלקה עוד לילה ולמחרת בבוקר משתחררים בשמחה.

אני הולכת לבית החלמה לכמה ימים להתאושש והחוויה מוזרה אבל אני נחה כמו שצריך וחוזרת מיד לברית שמחה בריאה ומאושרת.

לא רצתי לכתוב קודם כדי לא לבאס וגם ילדתי רק קיסרי, מרשה לעצמי כי כבר כתבת את הבאסה. זה ממש היה נשמע לא להיט שנתנו לך אפידורל בשלב הזה ורק מלקרא סיפורי לידה היה די ברור לי שאת בסוף אז הן בטח אמורות לדעת.. וגם סתם לא היו נשמעים סופר קשובים ואת היית ממש מלכה מודעת לעצמך ברמות. מזל שעשית את הניתוח הזה מה שזה לא היה ושזה הועיל ושהצלחת אח''כ לנוח ולהתאושש ולהיות בטוב. רק בריאות ונחת.  

קשוח

ב"ה שעכשיו אתם בסדר

ואיזה באסה עם הסיבוך!!! זה באמת סיבוך נפוץ אבל סיוטי🤦 טוב שאת אחרי!!🩷 התאוששות קלה וטובה💓

אחרי מעשה קלטתי שהם באמת לא היו קשובים

וגם לא התנצלו אפילו פעם אחת על האפידורל שהם שמו לא טוב..

קראתי בנשימה עצורה

הרבה מזל טוב!!!

גם לא ביום כיפור

אבל אולי זה תלוי כמה את מאוזנת

צום עם סוכרת הוא מסוכן, וצום עם סוכרת בהיריון הוא מסוכן כפול 2.

בכל ספר הלכה שפתחתי סוכרתיים הם הדוגמה הראשונה לחולה שפטור מצום..

יש סיכון לנפילת סוכר, או התייבשות שתביא לצירים מוקדמים.

בתשעה באב אין שיעורים, אז לפחות תשתי כמו שצריך.

ואוכל יכולה להסתפק במינימום שצריך.

בע"ה בבריאות ובשמחה!

אפילו ביום כיפור אני שותה ואוכלת לשיעורים..

אם תצטרכי תפני למכון פועה, יש להם הנחיות מסודרות.

גם לי הנחו בסוכרת הריון לאכול לשיעורים גם ביום כיפור, זה קצת מוזר אבל ידעתי שזה בשביל העובר.

כולל כיפור שלא צמתי בו.

הרב הנחה אותי איך לאכול לשיעורין.

והיתה לי סכרת מאוזנת.

אני גם מכירה שלא צמים בכלל כמו שהשאר כתבו פה

ביום כיפור שיעורים, צריך הדרכה של רב ורופא ירא שמיים איך

שזה לפעמים תלוי ב''עד כמה חמורה הסכרת"

היו פעמים שצמתי כיפור

והיתה פעם ששתיתי לשיעורים מרק טחון

בשני המקרים הייתי על דיאטה בלבד, ללא הזרקת אינסולין

בשניהם.

חידשו לי..

לקראת כיפור אתייעץ בע"ה 

של אטתה שנה, והסוכר שלי ירד נמוך.

כששברתי את הצום באזור 11-12 על משהו ממש סביר (כריך מלחם מלא) הסוכר קפץ ממש גבוה.

זו הסיבה שסכרתיים צריכים לאכול כל 3 שעות.

אז התיעצתי עם רב והוא אמר בכיפור לצום בלילה ולשתות שיעורים מרק מזין בבוקר.

אבל בהריון שלפני כן עם סכרת הריון לא היתה לי בעיה כזו, וכיפור עבר מצוין. וגם ההריון שלפני לפני.

כנראה המצב החמיר באחרון...

לכן זה ממש לא גורף.

מי שמזריקה אינסולין זה יותר בעייתי לצום למיטב ידיעתי.

הכי טוב להתיעץ עם רב לפי המצב שלך.

בהנקה למשל אני צמה רק בלילה

בהריון אני צמה כי יחסית קל לי לצום

הם אמנם שניהם צום חמור

אבל הם שונים וזה חשוב לדעת

למשל לרוב הדעות אין שיעורים בתשעה באב-מי שפטור פשוט פטור וצריך לאכול ולשתות כרגיל(כלומר רגיל של תשעה באב-אוכל פשוט,לא בשרי וכו)

יום כיפור לרוב ינחו שיעורים, תלוי ברמת הקושי- לפעמים ינחו שיעורים מתחילת הצום כדי לא להגיע למצב שצריך כמות גדולה יותר, לפעמים שיעורים רק של נוזלים לפעמים גם של אוכל לפעמים הנחיה לצמצם מרווח בין שיעורים... ורק אם זה לא מספיק ינחו לאכול רגיל.

צריך לזכור שיום כיפור הוא דאוריתא ותשעה באב דרבנן. זה לא אומר שהוא לא חשוב, ודאי שכן, אבל עדיין הוא לא באותו קו כמו יום כיפור.

(הכוונה לחולים שלא בסכנה)

אבל בשניהם לא יצא לי לשמוע על פטור גורף לנשים בהיריון 

אבל כן גם בלי סיבה משמעותית כמו סכרת הריון.

לי רב פסק לא לצום בהנקה כי קשה לי בצומות, בלי סיבה רפואית אמיתית

או שיעורים? פעם ראשונה שומעת

לי פסקו שיעורים בכיפור בהנקה וזה קשה יותר מלצום, רק באלך לסיים את הבקבוק כבררר

וזה היה חודש בערך אחרי לידה, פעמיים..