(גם כשהם משתוללים ומרגיזים.לפעמים..) ולא רק כשמתנהגים יפה.

2. אהבה למצוות . ולא מתוך כפיה - מתוך שמחה והנאה .

3. חשוב לי שיגדלו עם טקט ,הכלה של הסביבה וקבלת השונה.

4. אוכל בריא ומזין . ואורך חיים תקין .

יש עוד הרבה דברים . אבל אלו החשובים.

לי חשוב נקיון של הבגד

אבל מפסידים ככה את זה שהוא יזחל וינגע בליכלוך

וככה זה הפסד התפתחותי.

מכירים את זה?

או שרוצים שהוא יהיה מרוצה אז בגלל זה פחות שמים לו גבולות.

בגלל זה פתחתי גם כדי לראות האם זה חשוב לי או חשוב באמת.

לילד ולאמיתו של דבר.

כן, אני נתקלת בזה לפעמים.

למשל: שלום בית. עיקרון מאוד חשוב אצלי. מסיבות של שלום בית (בין השאר) התזונה אצלנו פחות בריאה ממה שהייתי רוצה. זה הפסד וחבל, אבל לגמרי שווה את זה.

ואלייך: אני חושבת שאת עושה דבר מאוד מאוד נכון, בכך שאת עוצרת ובודקת מחדש את עצמך, את עקרונותייך, את ההשלכות... בעיניי זה אחד המדדים לאימהות טובה - שלא נשארים מקובעים על מה שהתאים לנו לפני שנה, אלא באים בראש פתוח ובודקים מפעם לפעם אם זה עדיין נכון ומתאים לנו. יפה מאוד.

ועוד מילה קטנה אחרונה, לגבי "חשוב לי או חשוב באמת" - זה שדבר הוא חשוב לך, זה עושה אותו חשוב באמת. גם אם את היחידה בעולם שזה חשוב לה. את גם היחידה בעולם שקיבלה את התפקיד להיות אמא של הנשמות הטהורות האלה. את חשובה!!

שלאימא חשוב משהו זה באמת חשוב לילד. נגיד למכרה שלי מאוד חשוב יצירתיות ביצירות. והיא חשבה אפילו לסחוב ילדה קטנה לגן טרום במרחק שעה נסיעה. אבל סליחה אולי ילדה בכלל לא אומנית, אולי היא טובה בחשבון דווקא? ונסיעות ארוכות ומרחק מכל החברות זה לא טוב. או ראיתי באמת איך הורים קונים לילד בגדים יפים ויקרים ולא נותנים לו לשחק כי הוא יתלכלך. אין פה שום טובת ילד, יש אגו של אימא או רצון בלתי נשלט לעוד תמונה יפה ברשת חברתית. אני חושבת שכן צריך לבדוק למה זה חשוב לי והאם זה באמת חשוב לי ואם זה משהו שהוא לא הגיוני אז לדעת להתגבר על זה. 

זה ממש נורא לילדים שהם יודעים שאימא שלהם מתנהלת לפי דחפים לא מוסברים שמשום מה חשובים לה מאוד.

אני חושבת שטוב להכיר בכך שהורים הם בני אנוש ושחשובים להם כל מיני דברים. ואני חושבת שכשאמא מקפידה על מה שחשוב לה, לרוב יהיה לה טוב יותר לשהות עם הילד. ואני חושבת שככל שיותר טוב לאמא עם הילד - ככה יותר טוב לילד עם אמא. כך שזו מטרה חשובה ובסופו של דבר לטובת הילד.

קל לי להסתכל מגבוה על אמא שלא נותנת לילד להתלכלך כי היא רוצה אותו לבוש כמו נסיך ומצולם יפה. זו לא חוכמה בשבילי לעקם על זה פרצוף, כי באמת בשבילי באופן אישי אין שום חשיבות בלבוש נסיכי וכל התפיסה הזאת רחוקה ממני. אבל כשאני בוחנת את עצמי בכנות אני מגלה שיש ויש דברים שחשובים גם לי, ואני מקפידה עליהם אפילו שלכאורה "באופן אובייקטיבי" היה עדיף לילד אחרת. למשל - אני נכנסת ללחץ כשמסתובבים עם אוכל בבית ומורחים על הרצפה והקירות. אז אפילו שיש גיל שההתנהגות הזאת היא לדעתי טבעית מאוד ואפילו בריאה (לזחול עם איזה זנב לחם ביד וכדו') - אני לא מרשה את זה, ואני חוגרת לכיסא אוכל. למה? בגללי, כי הלכלוך מכניס אותי ללחץ. אני לא חושבת שלתינוק בפני עצמו טוב להיות קשור, אבל במקרה הזה אני מייחסת חשיבות גדולה יותר למה שיעשה לי טוב. כי בעיניי זה שיקול משמעותי.

אבל חשוב לי להדגיש: לא אמרתי שזה שיקול מנצח בכל מקרה! בהרבה בחירות שניצבות לפני הורים יש מכלול שלם של שיקולים. אז מה שאני אומרת זה רק - להתייחס ברצינות ובכבוד לשיקול "חשוב לי". להתייחס אליו כשיקול שווה זכויות, בין שאר השיקולים. זה לא אומר שתמיד השיקול הזה יכרוע את הכף... ייתכן בהחלט שאוותר לפעמים על משהו שחשוב לי כי השיקולים שנגד גדולים יותר. אבל זה לא עושה את השיקול הזה פחות חשוב.

אני חושבת שכשבוחנים את מה שחשוב לנו, זה לא כל כך משנה אם זה חשוב לאחרות או לא, אם זה חשוב אובייקטיבית או לא. החשיבות הסובייקטיבית מספיקה בפני עצמה. ושוב אני רוצה לתת דוגמה מעצמי: עם השנים גיליתי שחשוב לי מאוד שהילדים שלי ילמדו שירי ארץ ישראל ישנים, אפילו כאלה שהיום כמעט אף אחד לא מכיר. זה ממש ממש חשוב לי, אפילו שקשה לי להסביר למה. זה לא אומר שאני אכפה אותם לשנן בעל כורחם, כי בשיטה כזאת לדעתי הנזק רב מהתועלת. אז אני מוצאת לי דרכים אחרות, שלא עומדות בסתירה לעקרונות חינוכיים שאני מאמינה בהם. אבל אני משקיעה חשיבה ומאמצים בנושא הזה, אפילו שיש מעט מאוד אנשים שהוא חשוב בעייהם. כי הוא חשוב לי, ובעיניי זה מספיק.

אח, שוב יצאה לי מגילה. מקווה ששרדת. אשמח לשמוע מה דעתך.

אני גם משתדלת לא להרשות להסתובב עם אוכל בבית כי אז הכל דביק ויש נמלים ואין לי כוח לנקות את זה.

מן הסתם ילדים גם צריכים סביבה יחסית נקייה ובלי נמלים ולא לדרוך על שאריות אוכל כך שזה גם טובת ילדים.

ולילדים עדיף שאני אשחק אתם מזה שאתעסק כל היום באיסוף שאריות אוכל. 

ואני חושבת שהורה צריך לשים לב למה שקורה סביבו. אם כל הילדים מכירים תרבות א' וילד לא יכיר בכלל ויכיר רק תרבות ב' אז זה יקשה עליו חברתית. הוא יהיה שונה. אותו דבר גם בבגדים ואוכל. לפעמים יש הורים שיש להם הרבה מדי עקרונות חשובים. שכל אחד מהם בנפרד הוא בסדר גמור אבל הכל ביחד יוצר התנהלות מוזרה וחסרת גמישות שלא מותאמת לצרכים של ילד. 

יש לי כמה דוגמאות. היה לי מכר שלהורים היה חשוב לפתח אותו. אז הוא הלך לשישה חוגים - מוסיקה, ריקודים, שחמט, דרמה ושני סוגי ספורט. ונשארה לו בסוף חוויה לא נעימה מילדות כי זה מוגזם ובעיה בברך.

או לאימא שלי היה חשוב מאוד הצלחה במטמטיקה ולמרות שאני בסך הכל הייתי טובה בזה עם ציון טוב זה עשה לי חסימה לתחום הזה. מן אלרגיה כזאת. ויכול להיות שאם לא הייתה חשיבות הזאת אולי הייתי לומדת יותר ומצליחה יותר ולומדת מקצוע אחר. או לאימא של חברה שלי היה חשוב שבנות שלה לא יעברו חווית נעורים שלה כמצטיינת שמנה וחנונית. היא הצליחה במשימה רק שחוויה הפוכה הייתה לא פחות טראומטית והרסה להן חיים אישיים. בסוף שתיהן עם ילד בלי בן זוג, לא מאושרות עם הרבה ניסיון חיים מיותר וטראומטי אבל נראות טוב. או מכתב לעיתון מאיזה אימא מלפני עשר שנה. היה חשוב לה שילדים יקראו ספרים. כתוצאה מכך הם התמכרו להארי פוטר והיא משום מה הייתה מרוצה - ילדים קוראים ספר. למרות שקריאת ספר ספציפי הזה סתם בזבוז זמן וממלאה בכל מיני ערכים מוזרים. 

בכל המקרים האלו רצון הורים היה טוב ומובן ולגיטימי אבל תוצאות שלו כבר לא.

או אולי במילים אחרות - שההורה יהיה קשוב לא רק לעצמו, ולמה שחשוב לו, אלא גם לילד שלו, ולמציאות בשטח. ומדי פעם יבחן מחדש את הבחירות שלו וההשלכות שלהן (בדיוק כמו שעושה כאן פותחת השרשור!)

אגב, אני אישית אוהבת מאוד את הארי פוטר (אבל כמובן שרצוי לשים לב לעולם הערכים הנוצרי שמתבטא בספר הזה, כמו בהרבה ספרים נפלאים אחרים, ולדעת להבדיל)

עקרונות מטבעם הם חד משמעיים. ולכן קורה שאי אפשר ללכת עד הסוף עם עקרון אחד כי סביר שהוא יתנגש בנקודה מסוימת עם עקרון שני, ויותר מזה- הגיוני שעיקרון יתנגש עם מציאות החיים...

אני עקרונית ממש לא נותנת במבה או אוכל תעשייתי לתינוקות. אבל היום בקניות כשהיא היתה עייפה וצרחה ליד הקופה במבה היתה הפתרון הכי יעיל ולא עקרוני שיכולתי לחשוב עליו.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות