התחלתי לשלוח למטפלת לשעתיים וחצי ביום.
לא רוצה לשאוב.
היא אוכלת כל 3 שעות.
האכלתי ברבע לעשר ואז שלחתי בעשר ורבע
המטפלת אמרה שב11 וחצי -12צרחה
היתה רעבה אז נתנה לה חצי גרבר ותמ"ל(שמתי לה ליתר ביטחון בתיק)שתתה ממנו חצי
ואז נרדמה.
היא אומרת שכדאי לי לתת לה לינוק +בקבוק ואז לשלוח אליה.
אני לא חושבת שצריך.
אחרי מה שאכלה ב2 ורבע ינקה 2 צדדים.
מה לעשות?
אם ממילא היא מקבלת אצל המטפלת גרבר ואפילו תמ"ל, חבל להוסיף לה תמ"ל גם לפני שהיא יוצאת מהבית לשם.
גם אין צורך - היא יוצאת שבעה ממך.
יכול להיות שבגלל המתח או ההתרגשות של לשלוח אותה בפעמים הראשונות למטפלת, החלב שלך בהנקה הזו של רבע לעשר החזיק אותה פחות. אז מה?
קודם כל, בעז"ה ההנקה הזו יכולה לחזור להיות משביעה מספיק עד רבע לאחת בצהריים. ודבר שני - את שולחת גרבר ומטרנה למקרה הצורך.
אם תתחילי להוסיף מטרנה גם לפני שהיא יוצאת מהבית, גם ההנקה של השעה הזו עלולה להתבטל.
שתהיה שבעה ממש ואז תינק כעבור 3 שעות.
מענין איך היא ידעה שהיא רעבה .ואם זה נכון כי היא רוצה למצוץ לפני השינה תמיד
מוצצת חזק את המוצץ אולי היא התבלבלה.
אני מעדיפה שהיא לא תביא לה לאכול בכלל זה רק ליתר ביטחון.
אוף..
לפי מה שאת כותבת היא אכלה כמות מכובדת אצל המטפלת ויכול להיות שכן היתה רעבה.
דברי עם המטפלת. תבקשי שתנסה קודם מוצץ.
תשתדלי לזרום עם מה שקורה בזמן שהקטנה אצלה - בכל אופן גם המטפלת מפעילה שיקול דעת וכנראה שהיא חשה שיש צורך להאכיל. אין מה לעשות, אי אפשר להשאיר את המטפלת בלי פתרון למקרה שהקטנה רעבה - אלא אם את מעוניינת שהיא תקרא לך.
שהיא לא כ"כ משתלטת..
למרות שאני התרשמתי לגמרי...
האכלתי פעמיים בשמונה ורבע וברבע לעשר.
רציתי שתביא גרבר היא אומרת שצריך מטרנה ורק חלב מרגיע
אפילו קצת.
מה עושים?
שיונק צריך חלב להירגע (קצת 60...)
יש המון סוגים של אנשים בעולם, והמון סוגים של מטפלות. כל אחת זקוקה לדברים אחרים כדי להיות רגועה. זה ממש בסדר גמור. גם כל אמא זקוקה לדברים אחרים. אין בכך שום האשמה.
מטפלת שמסרבת לנסות גרבר, שמדריכה את האמא המיניקה לתת בעצמה בקבוק לתינוקת עוד לפני שהיא מגיעה אליה (כלומר לא להסתפק בהנקה) - היא בפירוש נשמעת מסוג המטפלות שלא מרגישות בטוחות אם התינוק לא מקבל תמ"ל מדי פעם, והאמא תבחר אם לזרום עם זה או לא. זו התינוקת שלה.
הכרתי מטפלות מהסוג המדובר ומטפלות מסוגים אחרים. כ"כ יפה בעולמו של הקב"ה, שיש מגוון כזה גדול של אנשים, ולכל אחד דרכים משלו והעדפות משלו.
אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)
אבל מה הקאצ הכי גדול?
הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.
עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.
יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.
אז גם טיפים לזה אשמח..
אחחח
הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.
כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה
איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.
לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב
אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)
הן עשו פלאים והצהבת ירדה
לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות
ותתני לו בכפית.
תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.
וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים
ויטמין e בשבילך
שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה
לך לקחת יועצת הנקה מקצועית
צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות
נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה
תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב
בהצלחה!
כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..
מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.
בהצלחה! זה ממש סיוט!
להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,
עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.
כשלבן שלי היה לפני 8 שנים
אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.
פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.
תודה!
לצערי זו חיה נדירה.....אמהלהיש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים
היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.
תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר
אני התייאשתי....
הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).
הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.
זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.
אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).
תור מהיום למחר.
כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.
בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.
כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.
בהצלחה
היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.
היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.
מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.
לשניים האחרים לא...
נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.
אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות
אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר
הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?
יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.
מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)
אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף
ואם יש ציר- נזוז
אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…
אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..
לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..
אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…
(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)
אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.
יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.
תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.
אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .
קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית 
אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם
מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)
לידה זה דבר ארוך.
ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.
כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.
כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ
סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.
לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.
בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט
לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות
כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.
באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.
פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.
אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער
בגלל זה השאלה.
ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.
פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.
ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...
(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.
כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה
אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.
לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.
או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'
מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.
בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.
היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.
עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..
עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.
עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.
מה אומרות?
אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...
והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח
הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר
תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה
אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף
אם תחליטי לתבוע
לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..
השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?
שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.
אני חייבת לא להסכים ל50%?
או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?
האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות
אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?
זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב
זה הגיוני
אוף אין לי כח לשטויות האלה.
במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?
יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר
(לא פרסומת)
אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..
באזור שבוע 16.
לילדים יותר קטנים.
את יכולה לספר מתי שאת רוצה
אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.
קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.
לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק
בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.
לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.
ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.
שימושיתכשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה
כי הרגשתי ממש רע.
לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.
בכלל
כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא
אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו
כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת
אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן
בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח
עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה
נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,
הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!
כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.
סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..
שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות
קטן במחזור
חוסר בשלות ריגשית
קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.
בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.
בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.
בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.
יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.
אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..
עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל
וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה
נשמע לא פשוט♥️
ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.
מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו
שבו הוא עכשיו?
כי זה נשמע מבייש
ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות
האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?
להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו
ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב
כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?
האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך
ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼
אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.
תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.
אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.
אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.
איךזה?
בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?
המלצות על בית החלמה?
ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?
תודה לעונות!
לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.
על ביכורים בירושלים
מלון ומפנק ברמות
לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה
אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש
וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון
אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.
אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.
פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.
לי זה ממש מנוחה.
שיהיה קל וקצר ממש
לפני התפילה
מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/
שקית עם בייגלה
פירות חתוכים
חלה עם ממרח
אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/
מי לא מספיק?
אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר
ואחר כך גם עוגה.
את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.
ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.
את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?
בני כמה הם?
אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.
אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב
ירקות
ביצה קשה
פירות חתוכים
מעדן
קרקרים
לביבות ירק
מאפינס מתוק או מלוח
