אז אני אבכה.
ואני פיכס לי
אני צריכה לספר לאבאמא יום אחד שלא כיף לי בכלל
ואני בחיים לא אהיה משהו. סתם עוד מישהי
ויופי, אני בוכה.
והלוואי שלוקח פחות מחצי שעה להגיע למחניים. זה הגיוני ממש אולי.
ועכשיו אני כבר לא בוכה בכלל
ותלאביב זה עיר טיפשת. כאילו בעיקר אני טיפשת.
ופוף לי
ביי
