זו אני.
אני חיה כמו גל, לא מפסיקה לזוז מבלי לנוע, שוטפת את השגרה האפורה של החיים
לוחשת את הסודות של כולם לכולם
שרה את הטעויות של בני האדם
חיה את אהבותיהם
נהנית מסבלם, ובוכה יחד איתם
מלחינה את חייהם, מפזרת אותם בים
צורחת את השכול, ממלמלת את העצב
בלי מילים
מתקנת את הטעות, הורסת את הנכון,
רוצה את האושר, דוחה את הסיפוק
מלאה עצלות ועושה הכול
שומעת את הדממה, שואגת את השקט
מלאה בחוכמה, והטיפשות זורמת
נושפת את השלום, מחוללת מלחמות
הורגת אנשים ללא חרב
טועה בלי סוף, אדישה לצרות
מנשקת תינוקות, הורגת את אמותיהן
אוהבת ושונאת
אכזרית
ורחומה
אנוכי
וזאת אני.
תודה.