את מדהימה את

ואני לא במצב של להודות,

אז רק מעריכה בטירוף.

 

אם תהיי במצב של להודות אני תמיד אשמח לשמוע

את מתוקה

ואז הן נשארות ללא מילים ואני מנצחת

מסובך אבל יש נקודות טובות
מה איתך?

ריעותי את מדהימה של העולם ואני גם יסביר לך למה כי ככה באלי. 

עצם זה שאת עונה שמסובך, ואני מתארת לעצמי שזה בהחלט לא פשוט ועם זה את עונה שיש נקודות טובות, אז זה מפליא בעיני.

וגם תודה שאמרת תודה.

שאני יודעת לפרט את הרע שלי אבל לא את הטוב.
בא לך לפרט את הבסדר? (לא שאת מפרטת את הרע אבל מילא)

ריגשת אותי אהובה אין עלייך, מהממת

אני עייפה ומגחכת על אחים שלי שהולכים מכות

ואוהבת המון המון אנשים

ומאוד אותך

איזה כיף
ומה אם תנוחי קצת?

אני ישנה את לא רואה?

שש ריעות

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני רוצה לנסות גם.

תודה
על זה שאני סוף סוף מרגישה קצת יותר טוב
על זה שהיום היה יותר מוצלח מאתמול
על זה שמחר יהיה יותר מוצלח מהיום
על זה שהצלחתי היום להתרכז ולתרגל בשני מקצועות חשובים שזה לא ברור מאליו בכלל בשבילי
על זה שאני מתמודדת עם זה כבר יותר משנה וחצי ועוד לא נשברתי
על העליות
ועל הנפילות הכואבות, כי אני מצליחה לקום מהן
על החנות ספרים הזולה שמצאתי
על האחות הכי טובה בעולם שלצערי גיליתי רק בזמן האחרון
על המורה שלי שמתחשבת בי
על היא ועל היא ועל עוד אחת
ועל הרבה אנשים טובים בדרך
על יכולת ליצור
על ריחות וטעמים וצבעים ומראות
על זה שכואבת לי הבטן, כי זה מראה שהיא פועלת
כנ"ל לגבי הראש
על זה שאני מצליחה לחייך למרות הבפנים הכאוב
על זה שאני לא מתייחסת ברצינות לציונים כי אני יודעת שזה לא מה שחשוב לי
על זה שאני פה עכשיו ושטוב לי פה ועכשיו
ועל תות שמשום מה אני לא מצליחה לתייג.
וזה יכול להמשיך הלאה...

תודה עלייך בעצמך.

את מבינה?
גם אם אני נכנעת לפעמים, גם אם אני מרגישה שזהו, כבר נשברתי- אולי השבר הוא רק סדק, כי אני יכולה לאחות אותו. כי אני מצליחה לקום.
אבל אז אני נופלת שוב.
וקמה ונופלת וקמה ונופלת. אבל החיים מלאים בעליות וירידות, ואני צריכה רק לוודא שהעליות יהיו משמעותיות יותר.
אני משתדלת להצליח.

ואת לא יודעת עד כמה אני מעריצה אותך.

התכוונתי למילים 'עוד לא' שכתבת, אז רציתי שלא תשברי בכלל, גם לא בעתיד

נראה שאת מצליחה. והלוואי שלא יהיה עוד קשה ככ.

הלוואי שלא יהיה עוד קשה כל כך.

שהצלחתי להגיד לא
שאתה עוד מדבר איתי
שיש לחדרים דלתות
עליה
שאני מודעת לעצמי
שיש בי גם אופטימיות
על המחלה הארורה הזו, ששכחתי ממנה
על עצמי

תודה,
תודה על השירשור הזה
על תות הכי מתוקה בעולם שאני אוהבת המון
ועל זה שהיא בכלל לא ידעה על הדבר שהייתי בטוחה שהיא היחידה שיודעת
על אבא האהוב
ועל אמא האהובה
ובכלל שיש לי הורים כאלה
ושיש לי אחים כאלה
ועל הבית שלי
ועל שיש מי שיבלגן את הסדר שאני עושה
ועל זה שיש לי על מי להתעצבן שמבלגן לי
ועליך
ועל שיש מי שדואג לי ואוהב אותי
ועל היכולת להצליח
ועל היכולת לקום
ועל היכולת לצחוק גם כשבוכה בפנים
ועל זה שיש לי חברות מדהימות ואהובות
ועל חוה שהיא הכל
ועל המקום הזה שגילה בי המון
ועל שהצלחתי במבחן למרות שלמדתי קצת
ועל זה שאני יודעת להבליג
ועל זה שאני לא נפגעת מכלום
ועל זה שיש אותך כי בלעדיך לא הייתי שורדת
ועל הטרמפים שלא מסוכנים
ועל זה שאני מרגישה קצת יותר טוב
ועל שהצלחתי לומר לאבא
ועל שהוא בכלל אדם כזה, שאפשר לפנות אליו במקרי מצוקה
ועל שירה אחותי המדהימה שאני אוהבת
ועל זה שאני אחות קרציה אבל בכל זאת אנחנו חברות
ועל מלאן בגדים ולמרות זאת אין לי מה ללבוש אפפעם
ועל אליש וכיפלי ששנה הבאה היא איתי תמיד
ועל שירה המתוקה
ועל דוד שהוא מפונק בעולם אבל הכניס חיות (שורוק) לבית
ועל זה שרע לי הרבה פעמיים וגם טוב לי לא פחות פעמיים
ועל ריעות עם הלב הענקי שלה
ועל זה שאני חברה של אמא ואנחנו מדברות
ועל זה שאני בכלל לא רבה עם אבא ואמא זה כיפלי
ועל שאני אוהבת הרבה אנשים
ועל זה שאני המון פעמים מרגישה לא אהובה אבל יודעת שכן
ועל זה שאני לא נורמאלית
ושיש לי אנשים בעולם
ועל זה שאני מרגישה לבד הרבה וברגע האחרון הוא מגיע להציל אותי
ועל זה שמחר נפגש. הלוואי
ועל זה שהגעתי לפה, אחרת לא הייתי מכירה הרבה אנשים אהובים
ועל זה שאני מצליחה לקום בסוף
ושוב על אמא
ועל אבא
ועל אחים שלי למרות שאני לא בקשר איתם
ועל עוד המון שאין לי זמן לכתוב.
תודה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

היא נכונה עד כאב

תודה על החיבוק הזה
זה חימם את ליבי