אני במקומך חותך עכשיו

או שלא

אתה נורמלי? הגבר צריך להביא והאישה רק אח"כ אם אתה מצפה שהגבר והאישה יהיו

זהים או הפוכים אני מבקש שתשנה את כל התורה ואת כל ההלכה כי הכל הפוך מזה.

את האוכל זה התפקיד שלה להביא

"דרכו של האיש לחזר", זה לא הלכה ואפילו לא בטוח שזה המלצה, אלא פשוט לרוב זה דרך העולם.

יש כאלה שזה לא דרכם, וזה לגיטימי לחלוטין!

הגמ' שואלת למה אומרים "האיש קונה" ולא "האשה נקנית",

אז הגמ' עונה שלרוב האיש הוא זה שמחזר ולכן יותר מתאים לכתוב "האיש קונה".

ית

לא כתבתי "האיש קונה" או "האשה קונה",

כתוב במפורש "האיש קונה" או "האשה נקנית".

אם יש מישהו שאתה חולק עליו - זה הגמרא!

אז כדאי לך להיזהר מלימודים כאלה..

תקרא לפני שאתה מגיב..

הגמרא אומרת "דרכו של איש לחזר אחר אבדתו",
כמו כן הגמרא אומרת "דרכו של איש לעשות מלחמה" ויש עוד התבטאויות,

המושג דרך למשמעות של טבע הדבר נלקח ממשלי "דרך הנשר בשמים",

שגם משמש ל"דרך גבר בעלמה".

לרוב כשהגמרא מתייחסת ל"דרכו של" היא מתייחסת לטבע שלו ולדרך שבה

הוא צריך לפעול במצב תקין.

ומכיוון שאנחנו לא רואים שהחיזור בא לגברים בטבעיות,

אז כנראה שגם הפירוש שלך לוקה בחסר.

במקרה הנ"ל, ברור שהגמרא מנסה להסביר למה התורה נקטה בלשון מסויימת.

היא לא באה לתת שום המלצה על איך צריך לנהוג!

ושל רוב הרבנים והפסוקים שרבים הביאו את הביטוי "דרך" כטבעו של דבר.

כך גם האיסור של אישה לשאת נשק מובא בשות"ים משום "דרכו של איש לעשות מלחמה".

לפני שאתה מחליט יש מקורות.

זה לא קשור לנושא שלנו, אני מכיר את זה ואפילו לא העליתי בדעתי לחלוק בעניין זה!

לגבי האופן שבו אתה מפרש את עניין החיזורים, אף פוסק לא הביא את זה להלכה!

ואף פרשן לא מגדיר את זה כחובתו של הגבר!

אפע"פ שזו אחת מהשיטות, רבים מתנגדים לאישה שתילחם משום "דרכו של איש"

וכן, לרוב הלשון "דרכו של איש" היא מלשון הטבע שלו.

חיוב זה דבר אחר. חובתו של האיש לקדש אישה, וחובתו של האיש לפרות ולרבות, שתיהן

לא מחויבות ע"י נשים(כלומר, אין מצווה לאישה להינשא, או להביא ילדים). משמע מכאן שחובת

העיסוק בקיום המצווה היא על הגבר.

ולגבי אף פרשן- יש מי שלמדו מכאן בין היתר על מחויבתו של איש בעניין החיזור.

מצטער, אבל לא כך לומדים גמרא..

א"א לאסור על אשה להילחם רק מ-"דרכו של איש..",

אפשר אולי להגיד לה שלא כדאי לה אבל לא מעבר..

האיסור נובע רק מ-"לא ילבש" (שזה נובע מדרכו של איש..)!

"הדרכו של איש.." ממש לא מספיק לאסור.

וגם די ברור מהגמרא שהיא לא מסכימה איתך:

א. אם זה היה כ"כ פשוט, אז למה הגמרא לא אומרת שהתורה אמרה "האיש מקדש"

    מפני שיש עליו חובת מצווה, אלא מביאה טעמים אחרים?

ב. "דרכו של איש לחזר" זה גם לאחר מציאת האשה הראשונה (שבתקופתם התחתנו עם מספר נשים).

ג. "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו", נשים מוכנות להתחתן גם ללא חיזורים, כך שהחיזור לא קשור למצווה.

ד. עוד טעות מאד נפוצה - אין מצווה להינשא!!

    לא סתם ברכת האירוסין היא לא "ברוך אתה...וציונו להינשא/להתארס/להתקדש/על הנשואין/וכד'.".

    כי פשוט אין מצווה כזאת!

    יש מצוות "פרו ורבו" ובמקביל יש איסור לבוא על מי שאינה אשתך, אבל אין מצווה להינשא!

    אני יודע שיהיה לך קשה לקבל את זה, ותגיד לי שסוף-סוף יש חובה כלשהי להינשא,

    אבל משום מה, הקב"ה החליט לא לתת את המצווה הזאת באופן ישיר..

אני לא יורה חיצים ולא מסמן מטרות, אני מתאר לך את הדיונים בספרות חז"ל בעניין. לתקוף

את הדברים שלי בהאשמות סרק זה לא רלוונטי. יש מי שסובר ש"דרכו של איש" מספיק בשביל

לאסור על אישה להילחם, מעבר למקומות של פיקוח נפש. יש מי שמפרש את זה כ"טבעו של דבר"

בלי קשר ל"לא ילבש", או לשאלה אם לאישה מותר ללבוש נשק.

גם בעניין מצוות הקידושין-

א. אפשר לשאול הרבה שאלות על הגמרא, אבל זה שהגמרא לא הביאה במקום מסוים מצוה כתירוץ,

לא מוכיח שאין מצוה כזו. יש גם דיון שלם בברכות על אם "ובא השמש" זה שקיעה או זריחה ויש פסוק

מפורש בתורה עצמה שכתוב בו "ובא השמש" בלשון של שקיעה- למה הגמרא לא הביאה את

הפסוק הזה? לא יודע, כנראה הדברים קצת יותר מורכבים מ"אם זה לא הובא כאן אז לא".

ב. כל קידושין של אישה הם מצווה, גם בקידושין שניים.

ג. זה טבען של נשים, אם אישה מוכנה להתחתן גם בלי חיזור, רק מצד הלא להיות לבד, אין בעיה,

אני חושב שהיום יהיה לך קשה להתחתן בלי לחזר, למרות שנשים עדיין לא רוצות להיות בודדות.

כך שזה לא רלוונטי.

ד. ספר המצוות מצווה מ"ד -  מצות עשה לִשא אשה בקידושין שנאמר: "כי יקח איש אשה". אתה

יכול להתווכח על זה עם הרמב"ם, אבל כנראה שיש מצוות עשה להינשא. אה- והיא על האיש,

כי יקח איש.

ד. הסתכל טוב בספר המצוות של הרמב"ם!

    אין מצווה לקדש או להינשא לאשה, אם אתה רוצה לבעול - אתה צריך לעשות זאת כשהיא מקודשת לך!

    ציטוט: "הציווי שנצטווינו לבעול בקידושין"

א. כנראה שזה לא היה הוכחה מספיק חזקה שם.

ב. מכיוון שאין מצווה עצמאית לקדש, אזי חוזרים לנקודה הקודמת..

ג. השאלה על איזה חיזור מדובר? והאם יש עלי חובה לחזר?

    מכיוון שאמרת שחובה לחזר כדי לקיים את המצווה, אז הראיתי לך אפשרות מהגמרא שזה לא מחוייב..

    גם קשה לי להאמין שאשה תרצה להתחתן איתך כי אתה מחזר אחריה בשביל לקיים מצווה!

    אולי יש כמה בנות כאלו, אבל מעטות שבמעטות..

ד. הלשון "לשא אישה בקידושין", מעידשה שיש לדעת הרמב"ם גם מצווה בעצם הנשיאה.

כשמעשה הקיום של המצווה היא הבעילה.

א. זה לא מה שקיבלתי מכמה רבנים בנושא. זו הוכחה לגמרי חזקה.

ב. מכיוון שיש מצווה עצמאית לקדש וכו'

ג. בעניין החיזור- שאלת אם זה עניין של מצווה על הגבר, יש פה צד של מצווה על הגבר.

כי כידוע, יסוד היסודות ועמוד החכמה לידע שהגבר צריך להביא אוכל לדייט הראשון. 

פותח השרשור אינו 'לא נורמלי', לא מבקש להפוך גבר ואישה לזהים (כשלעצמי איני רואה בזה בעיה חמורה), ובטח שלא משנה שום 'תורה' ו'הלכה', שאין להן אף אמירה בנושא הספציפי הזה. גם לאמירה 'דרכו של אדם לחזר אבידתו' אפשר רק בקושי לקרוא 'הלכה'. 

ולכן גם אם הבחור רוצה להביא כיבוד הוא לא יכול כדי לא לעבור על דין תורה ומנהג ישראל.

אוכל - באחריות האישה!

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳