בדרך לשם.

אומרים שבעקבות הדרך הכואבת הקשרים שבסופה מקבלים משמעות עמוקה ונרחבת יותר. אני לא יכול לאשר את זה מסוף הדרך, אבל נשמע שיש בזה טעם.

וגם אם כך (בלי להיכנס עדיין להאם לתקן אותם ואיך): לא היית מוכנה לסבול כאב של התבגרות, מתוך ראייה שהוא חיוני בדרך לילד משלך, וזה רצון שעדיין בוער בך?

כאילו להיות אבא, זה נחמד לימים שלמים, ערבים והכל.. אבל אין חופשות ואתה צריך להיות מושלם כל הזמן.. הוא מעריץ אותך וחשוב להיות טוב בשבילו.

אבל זה הרבה יותר קשה מלאהוב אדם בוגר, יש המון תסביכים בקשר של הורה ילד

וצריך חיבוק ושאני אלטף אותו בגב.

ולא קל לי עכשיו, ואין לו מושג עם מה שאני מתמודד וזה לא משנה.. אני צריך להיות שם עכשיו איתו.

אבל אני מחויב אליו תמיד.. אם הוא זקוק לי אין לי בחירה וזה לא קל.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.