אין שיר יותר מרגש ויפה ממנו. פשוט אין.

ממש^^

ולפעמים גם עוז..

נחם של אילת השחר

גם כי אלך במנגינה עממית

גנב של אביתר בנאי

רצה ה' אלוקינו במנגינה עממית

קדוש של משפחת ואך

כינרת של רחל

זמר נוגה - רק בביצוע של יהודית רביץ

ובטח יש עוד.

את הביצוע של יהודית רביץ ל"זמר נוגה", ואין מה לומר: הוא אכן ראוי מכל הבחינות לבכות ממנו.

אממ... ומשלי: "עת דודים כלה", מהדיסק של יגל הרוש ואנסמבל שיר ידידות, מנגינה משירת הבקשות של יהודי מרוקו, בשירה של דוד ד'אור. רק חבל שאני לא יכול לתת קישור.

איך הדיסק הזה באמת?

ידיד נפש שיש ביוטיוב מצא חן בעיניי מאוד

נגינה נהדרת, עיבודים נפלאים, וכמובן הפיוטים עצמם. זאת מוסיקה אנדלוסית, אבל גם מי שרגיל למוסיקה מערבית ימצא בה חן רב.

"עת דודים כלה" הוא הכי יפה שם לדעתי. אחריו "דודי ירד לגנו" ו"ידידי רועי מקימי".

השורה- חוץ מאלה שפתאום לא חוזרים יותר לגן, אמרו לי שהם רק עברו דירה מעבר לענן..

תמיד מזעזעת אותי. וגם השיר בואי אמא.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.