וְהַכְּלָל,
שֶׁאֵין שָׁעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָאִיר לְעַצְמוֹ עַל יְדֵי הָאֱמֶת,
אַף אִם הַחֹשֶׁךְ מְסַבֵּב אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּסַבֵּב - כִּי "אֱמֶת ה' לְעוֹלָם".
וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם",
"כָּל הַיּוֹם" דַּיְקָא,
כִּי בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם מִתְּחִלָּתוֹ עַד סוֹפו -
אֲנִי מְקַוֶּה אֵלֶיךָ
שֶׁתַּדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ
וּתְלַמְּדֵנִי,
כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ אֱמֶת בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם,
שֶׁתָּאִיר לִי בְּכָל שָׁעָה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ
לְאוֹר גָּדוֹל.
(ליקוטי הלכות, גנבה ה', אות ט')
