זה לגמרי חודר לפרטיות ולא שייך

אבל הצד המזמין חשב אחרת

ורציתי לדעת מה אחרים חושבים.

אשמח לשמוע אם מישהו חושב אחרת.

אותנו פעם שאלו. ומכיוון שהיה אפשרי לא הפריע לי...יכול להיות שאם לא היה אפשרי היה מביך אותי.

מצד שני- מי ששאלה היתה גיסה קרובה כך שאולי גם אם לא היה לי מספיק נוח לומר לה ולא להתפדח יתר על המידה.

זו לא שאלה שראוי לשאול.

אפשר להגיד משהו כמו נשמח שתבואו אבל יש לנו רק מיטה זוגית להציע לכם.

הזוג יכול לענות שהוא לא יכול לבוא השבת, וזה לאו דווקא אומר שהוא צריך להסביר למה.

בעיני זה בסדר לשאול אבל רק עם יש פתח להתחמקות...

זה דומה למנהג של הקוואטר, שמקובל להעדיף זוג נשוי בזמן שהאישה טהורה. אז מתקשרים לפני, שואלים, זה מתאים לכם? רוצים להיות קוואטרים אצלנו בברית?

אם הם לא יכולים מן הסתם יגידו- זה לא נעים לנו, מעדיפים לא להיות במעמד הזה...

ככה גם כאן- אפשר לשאול אבל ביחד עם השאלה האם אתם רוצים לבוא עלינו לשבת פלונית?? ולציין שיש רק מיטה זוגית... 

הזוג כבר יחליט אם זה מתאים להם או לא, אולי בכלל בשבת הזאת זה לא מסתדר...

אני ממש לא מעוניינת לדעת מה מצב הזוג, ומה הם עושים בסדינים שלי

ובטח לא לשאול

אז זה לא נכון שזה לא סוד, באופן עקרוני לא סוד, אבל לא לדעת בודאות כשהם באים אלי הביתה

כמו שהציעו לעיל- שמים בחדר עוד מזרון.

לא יכולים לבוא,מתחמקת,שייראה כאילו לא קשור לזה,נניח,כל השבוע בקושי התראינו אנחנו רוצים שבת לבד בבית... בתור המזמינה,הייתי אומרת שרצינו להזמין אך יש רק מיטה זוגית,האם בכלל אתם רוצים להיות השבת בבית או לבוא אלינו להתארח? כאילו לתת פתח להתחמק גם בלי שזאת דווקא הסיבה.או שלא הייתי מזמינה בכלל או שמה מזרון אך מיידעת אותם מראש שזה מה יש,זה לא יפה שיגיעו ויראו שאלו תנאי האירוח

לא מדברים איתם על זה כמובן, אבל משאירים בחדר איזה כרית של ספה או משהו דומה שיכול לשמש כמחיצה לפי הצורך.

ולא רוצה שיזמינו אותי יותר.

אם אסורים, לא נעים לומר.

ואם מותרים, אז כן נעים?? במחילה, אפילו עוד יותר פדיחות.

רק להזמין ולהשאיר מזרן (עטוף ומסודר לשינה!) ליד המיטה. כאילו אסורים.

זוג עם טיפה שכל יחזיר את החדר לסדר שבו קיבלו אותו, בלי להשאיר רמזים.

לא חושבת שזה צריך להיות בראש חוצות אבל בין לבין עם משו קרוב שמארח אותך מה פדיחה?

יש לנו תורה והיא הורתה לנו שיש זמנים שמותר לנו ויש זמנים שאסור לנו.

ואולי אני חושבת כך שאני באתי מסביבה מאד פתוחה ...

כרגע לא, אודיע לך מיד כשיתאפשר 

היא דברה איתי בטלפון בצורה עדינה ואמרה לי תראה לא נעים לי אבל אני מכינה את הבית ויש לה חדר יותר טוב רק שיש שם מיטה זוגית תרשי לי שאול אותך אם השבת זה אפשרי או שאכין תחדר השני.

עניתיי לה יפה שזה אפשרי.

באמת שלא ראיתי בזה משו חריג..

את יכולה לדבר אם האשה בצורה עדינה ולשאול אותה, ואם תגיד שלא מתאים אז תגידי לה שהאופציה זה להכניס מזרן נוסף לרצפה אם זה מתאים להם?

יש הלכה.

ובהלכה יש עניין שלא ידעו מתי הזוג אסור, וגם מתי הזוג מותר יש מקום להסתיר.

זה דברים שקשורים לזוג. וזה חלק מצניעות הזוגיות שלהם. יש עניין ש"לא ירגישו" בזה,

ואישה לא משתפת את החברות שלה במתי הם אסורים או מתי היא טובלת אלא לצורך,

וכך גם גבר לא. אישה יוצאת למקווה אחרי שקיעה, כדי שלא ישגיחו בה. מונעים חיבה ברבים

כדי שלא ישגיחו בהם וידעו מתי הם אסורים או מותרים(חלק מהסיבה, החלק השני הוא צניעות)

אם זו פאדיחה- זה בעיה. אם זה כל-כך פרוץ, נראה לי הבעיה יותר גדולה.

גם כיום, חובה להצניע רק את מועד הטבילה

בשבילך זו לא פאדיחה? בסדר. יש הרבה מאוד זוגות שירגישו מאוד מאוד לא בנוח עם השאלה.

וזה לא אומר שהזוגות האלו הם "בעייתיים". זה רק אומר שהם שונים ממך.

אז שאלו פה מה דעתו של כל אחד וקיבלו תשובות מגוונות. 

בעיני זו שאלה לא במקום. בעיניך כן. בסדר, אז כשישאלו אותך תרגיש בנוח לענות אבל אני לא ממליצה לך לשאול אחרים, כי אין לך מושג איך זה יתקבל מצידם.

זה פורום מותר לחלוק אחד על השני,

כל עוד זה נאמר לא בצורה פוגענית.

רק מיידעת אותו שלא כדאי לו לשאול שאלה בעולם האמיתי. 

קח בחשבון שיש סיכוי שהזוג מאוד יעלב.

גם לי אנשים עשו הרבה דברים מעליבים "בצורה עדינה". זה לא אומר שזה לא העליב אותי מאוד.

עצה אישית מלב אל לב קחי את החיים יותר בקלות.

החיים מורכבים מלאים אתגרים ואם את נעלבת מכזה דבר את לא יודעת לאן את יכולה להגיע...

עם כלות חמות מחותנים חברות לעבודה גננות או סתם אחות בטיפת חלב נהג אוטובוס לא חסר..

אולי בגלל שאני לוקחת תחיים יותר בקלות נראה לי שאני גם לא מבינה מה הבעיה שידעו ..

נו שאלו..נו אז ידעו...ו...אני ממשיכה הלאה ..ב"ה.

נעלבתי מדברים אחרים שנעשו בעדינות. (למשל כשאין לך ילדים כמה שנים ואנשים שואלים דברים מאוד מחטטים ממש בעדינות. זה לא משנה שזה נעשה בעדינות. יש שאלות שלא שייך לשאול!)

משאלה כמו "האם אפשר לשים אתכם בחדר עם מיטה זוגית?" לא הייתי נעלבת אבל בהחלט הייתי מגבשת דעה נחרצת לגבי השואל ("איזה הזוי"/"לא רגיש בנושאי צניעות"/"חסר טאקט" וכו'). גם אם הוא שאל "בעדינות".

וכבר יש כמה אנשים כאלו (חסרי טאקט, ששואלים שאלות לא במקום) שפשוט באופן טבעי התרחקתי מהם. כי זה לא נעים להיות בקשר עם אנשים כאלו.

בא נתחיל מזה שאני חושבת שלהעלב בחיים זה עניין של בחירה..

במקרה את דברת על ילדים אז אני חיכיתי כמה שנים לילדים ועברתי הרבה תגובות של אנשים שהיו בטוחים שאני מונעת...

זה אולי הציק לי .או קצת הכאיב לי, ציער אותי ,שרציתי  ילדים אבל בחרתי שלא להעלב כי מהזה יתן לי.

ושנית לענינו אם אשה תפעיל את השכל ותשים תרגש בצד ותחשבי על זה. מקוה שהצלחתי להסביר בדיוק מה שרציתי להעביר..

תראי שאין שום סיבה להעלב ..

ממה ששאלו אותך  את יכולה לישן במיטה זוגית? משו קרוב שמארח אותך...

נו ידעו מותרים ידעו אסורים מה מעליב??

אין להם שום כבוד בסיסי למי שעומד להתארח אצלם.

יש זוגות שמעדיפים לשמור את העניינים האלו לעצמם, ואם המארח מחליט שכדי להתעצל ולא לסדר מזרון נוסף, הוא מוכן לשאול בני זוג שאלות שהצניעות יפה להם, אז המארח הזה לא בסדר.

יכול להיות שנפלת על זוג שזה לא מפריע לו, ויכול להיות שנפלת על זוג שהשאלה מאוד לא נעימה לו.

וכן, פגעת בו. (גם לשיטתך אם הוא "בוחר להיעלב"). ואתה בתור מארח לא בסדר שאתה שואל שאלות לא לעניין. 

השרשור הזה הוא בעצם סקר "האם לשאול שאלה כזו זה חוסר טאקט" 

ונראה לי שהרבה מאוד תשובות מראות שכן, הרבה אנשים חשים שלא בנוח עם שאלה כזו, ולכן זה חסר טאקט.

שוב, את יכולה לבחור שלא לחוש באי נעימות למשמע שאלה שכזו, יש הרבה אנשים שזה לא נעים להם. את יכולה לבחור שלא להיעלב ואני יכולה לבחור להיעלב ולהתרחק מאותו אדם.

מי שרוצה להיות חסר טאקט ולשאול שאלה כזו - בבקשה. 

הבנתי שיש כאלה שלא לוקחים דברים יותר בקלילות וגם אמרתי שיכול להיות שאני לא רואה בשאלה הזו משו מהסיבה הזו..

והבנתי שיש כאלה שלא נעים להם או מרגישים פאדיחה..אבל,

לגבי להעלב,

רק הערתי את תשמת ליבה שלא כדאי לה להעלב מכאלה דברים כי החיים שלנו כל כך  מורכבים שאם כך היא תמצא את עצמה בלי סוף נעלבת...

וברור שגם אם אני ההיתי עושה את זה ההיתי עושה את זה קצת בחכמה ובטוב טעם..

ובבכל זאת הבנתי גם את דעות השניות...מותר להיות בדעה שונה ממני...

כי נשים יותר מפעילות את הדמיון של מה מפריע ביותר רגישות

אם היינו הולכים למלון וכל אחד הולך לחדר שלו אז אין לי בעיה שיעשו מה שבא להם בחדר שלהם

או שבאים להורים ויש כמה חדרים וכל זוג בחדר שלו לא מעניין אותי מה עושים

אבל כשזה מגיע לבית שלי, לא בא לי לחשוב שבסדין שלי שאח"כ אשים במיטה שלנו, או במיטה בחדר ילדים שהם ישנים שם הילדים כל לילה, לא בא לי לחשוב מה זוג אחר עשה שם. ולהוריד סדין מלוכלך מהם.

לא בא לי שאנשים אחרים יקימו יחסים בבית שלי ,סתם זה מגעיל אותי המחשבה.

בעז"ה כשיגיעו הילדים אחרי הנשואים- אבל זה ילדים שלך, זה לא זוג חברים. .

מגעיל שאני חושבת שבמיטה שלי יש זוג אחר- זה חלק מאוד קטן בסיפור. החלק הקטן זה הבית שלי והמיטה שלי

זה הבדל ענק בין מה שאת אומרת שיחסי מין מגעילים, לא בא לי לקום בלילה בדירה פיצית כמו שלנו ולהיתקע בגבר של הזוג חברים שקם לאמבטיה.  באמת תחסכי ממני תיאורים

זה גם חוסר צניעות, אז אם לא שואלים מה המצב ולא יודעים, לוקחים בחשבון שזוג יעשה מה שבא לו..

אבל לא לשאול ולדעת

אז גם אל תשני בחיים בבית מלון ...

אומרת לי שהם מותרים בחיים המחשבות שלי לא יסטו לזה לא חסר לי על מה לחשוב בחיים...

ותקראי גם תתגובות שלי יותר למעלה.

לפחות כך למדתי וכך כתוב נדמה לי בדרכי טהרה.

לאותו עניין, שמים מגבת או סדין או משהו.

לא על הסדינים של בעל הבית.

אז ברור שיש עניין להסתיר.

בלי קשר למגעיל או לא מגעיל (אותי לא מגעיל, רק נראה לי לא צנוע לחשוב על אנשים אחרים בכל מה שקשור לבינו לבינה. ולכן נראה לי לא צנוע לשאול כזה דבר).

בשביל זה יש מכונת כביסה,וחוצמזה זה לא כזה כיף ״ להיות ביחד״כשאתה מתארח אצל אחרים,מה קרה,אי אפשר לחכות קצת עד שאתה בבית שלך??

בבית זר והיא רצתה לתת לנו חדר מסוים

אז עניתי לה, לא היתה ברירה

כל זוג יש את הפרטיות שלו. וגם אם יש זוגות שלא אכפת להם שידעו מי אמר שכזה הוא הזוג?

אם יש רק חדר עם מיטה זוגית, להכין מזרן שאפשר לישון עליו.

כשהתארחנו פעם בבית פשוט שמו מזרן בלי לשאול כדי שלא יווצרו אי נעימויות.

האמת שאנחנו היינו הצד המוזמן.

שאלו אותנו את השאלה הזו והרגשנו איתה לא בנח.

בעקבות כך התפתח הדיון.

שמחתי לקרוא את כל התגובות!

לדעתי, זה אכן לא מתאים לשאול.

גם יתכן שכששואלים אתכם ביום שלישי ואולי התשובה חיובית, עד שבת זה יכול להשתנות.

ואז למה אני צריכה לעדכן מישהו במצבי?

אני חושבת ששווה לעשות מאמצים ולא להתערב בפרטיות של זוג.

לא כי זה משהו רע, אלא פשוט אישי ולא עניין של אף אחד.

תודה למציעים של פתרון המזרון בצד.

לא חשבתי על זה וזה רעיון מצוין!

את מעלה דיון והסברת גם בהתחלה שזה שאלה ששאלו אותך והבעת את דעתך בהתחלה ,

אז מה העניין של הדיון? אם מבחינתך זה משחק מכור מראש?וחורצת את הדיון כאילו בסוג של סיכום?

ולמרות כל הדיון אז אני יכולה להבין את מי שמתבישת, אבל אני מבינה גם שמי שמתבישת זה  לא מגיע ממקום בריא.

אבל היא לא רצתה! לא הצלחת לשכנע אותה

לדעתך אם באים לחברים בשבת אז אין בעיה להגיד להם אנחנו מותרים ונקים יחסים אצלכם בבית

אז לא כולם חושבים ככה, זה לא קשור לבושה.

מציאות שאנשים לא מקימים יחסים ברחוב, ואני לא מדברת על דתים שזה ענין של צניעות

אלא גם חילונים לא עושים זאת ברחוב ולא לא בגלל חוסר בושה זה גם אפילו אסור חוקית

 אז אל תתארחי גם בהריון כי ידעו שאת מותרת...

ממש נסחפת...................................

ווממש לא היה לי בעיה שלא לקחו את דעתי תקראי גם מה שכתבתי לה שוב...

 ו

אז לתשומת לב, שאם מזמינים זוג ויודעים שהם בהריון אז אומרים יופי לא צריך לשאול כי הם בטוח מותרים נשים להם מיטה זוגית

אז זהו, שגם בהריון יש הרבה עם דימומים שהם אסורים... אז את רואה לעולם אין לדעת

ולא חיבת למסור דין למארחת אם יש דימומים בהריון

ולכן היא פתחה את השרשור.

אז היא קיבלה תשובה. ואמרה גם מה תחושתה האישית.

מה הקשר לא מגיע ממקום בריא? 

זה לא בריא שלא נעים לי שידעו שאני אסורה/מותרת?

מבחינה הלכתית אסור לברר מה הסטטוס של אשה נשואה. אז עכשיו גם תגידי שהקב"ה פסק את זה ממקום לא בריא??????????? נו באמת...

ההלכה היא שהזוג צריך להשתדל להצניע את הסטטוס שלו.

באמת בנתה על זה שכולם יחשבו כמוה ולא הלך לה.

אבל הנימוקים של המגיבים, לכאן ולכאן שיכנעו אותי להישאר בדעתי.

התכוונתי לגלית שהחליטה שהדעה שלה היא הנכונה ומי שלא חושב כמוה - סתום.

אבל במשפט אחד,

לפחות אם את מפרשת מה שאנשים כותבים תשתדלי לעשות את זה נכון.

בהצלחה יקירה!

היה אצלנו דיון

עניין אותי מה אחרים חושבים בנושא ולכן העלתי את זה כאן

קראתי את כל התגובות, לכאן ולכאן, עם הנימוקים של כל דעה

ונשארתי בדעתי.

יש עם זה בעיה?

עשיתי את זה נטו בשביל הרחבת החשיבה שלי

ואני לא חוזרת עם התגובות כאן למי שהתדיינתי איתו.

ולגבי לא בריא - אני חושבת שאת ממש טועה.

לא כל דבר צריך להיות דיון ציבורי.

יש עניינים שהם פרטיים, ואם לא רוצים לשתף בהם זה לא אומר שזה נובע ממקום לא בריא.

למשל - האם תשתפי הורים/חברות בכל מריבה שיש לך עם בעלך?

מקווה מאד שלא. למה? זה רע? אסור לריב?

לא, מותר לריב, אבל זה לא עניין של כולם.

כנ"ל לגבי הנושא הזה.

ולהשאיר את ההחלטה עבורם בלי לחפור.

לחילופין לשים מזרון בצד עם סדין

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.

חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

מקווה שתעבור את זה

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

קשה היום לפרנס בית ממשכורת אחת.

לא ריאלי בדרך כלל לבוא בטענות לגבר, ש"יביא כסף" לבדו.

באשכול סמוך אמרו (בצדק) לגבר שהתלונן שאשתו לא מבשלת מספיק, שיפשיל שרוולים וילמד לבשל בעצמו.

חושב שהרעיון הזה נכון גם במקרים כמו שלכם.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.