זה לגמרי חודר לפרטיות ולא שייך

אבל הצד המזמין חשב אחרת

ורציתי לדעת מה אחרים חושבים.

אשמח לשמוע אם מישהו חושב אחרת.

אותנו פעם שאלו. ומכיוון שהיה אפשרי לא הפריע לי...יכול להיות שאם לא היה אפשרי היה מביך אותי.

מצד שני- מי ששאלה היתה גיסה קרובה כך שאולי גם אם לא היה לי מספיק נוח לומר לה ולא להתפדח יתר על המידה.

זו לא שאלה שראוי לשאול.

אפשר להגיד משהו כמו נשמח שתבואו אבל יש לנו רק מיטה זוגית להציע לכם.

הזוג יכול לענות שהוא לא יכול לבוא השבת, וזה לאו דווקא אומר שהוא צריך להסביר למה.

בעיני זה בסדר לשאול אבל רק עם יש פתח להתחמקות...

זה דומה למנהג של הקוואטר, שמקובל להעדיף זוג נשוי בזמן שהאישה טהורה. אז מתקשרים לפני, שואלים, זה מתאים לכם? רוצים להיות קוואטרים אצלנו בברית?

אם הם לא יכולים מן הסתם יגידו- זה לא נעים לנו, מעדיפים לא להיות במעמד הזה...

ככה גם כאן- אפשר לשאול אבל ביחד עם השאלה האם אתם רוצים לבוא עלינו לשבת פלונית?? ולציין שיש רק מיטה זוגית... 

הזוג כבר יחליט אם זה מתאים להם או לא, אולי בכלל בשבת הזאת זה לא מסתדר...

אני ממש לא מעוניינת לדעת מה מצב הזוג, ומה הם עושים בסדינים שלי

ובטח לא לשאול

אז זה לא נכון שזה לא סוד, באופן עקרוני לא סוד, אבל לא לדעת בודאות כשהם באים אלי הביתה

כמו שהציעו לעיל- שמים בחדר עוד מזרון.

לא יכולים לבוא,מתחמקת,שייראה כאילו לא קשור לזה,נניח,כל השבוע בקושי התראינו אנחנו רוצים שבת לבד בבית... בתור המזמינה,הייתי אומרת שרצינו להזמין אך יש רק מיטה זוגית,האם בכלל אתם רוצים להיות השבת בבית או לבוא אלינו להתארח? כאילו לתת פתח להתחמק גם בלי שזאת דווקא הסיבה.או שלא הייתי מזמינה בכלל או שמה מזרון אך מיידעת אותם מראש שזה מה יש,זה לא יפה שיגיעו ויראו שאלו תנאי האירוח

לא מדברים איתם על זה כמובן, אבל משאירים בחדר איזה כרית של ספה או משהו דומה שיכול לשמש כמחיצה לפי הצורך.

ולא רוצה שיזמינו אותי יותר.

אם אסורים, לא נעים לומר.

ואם מותרים, אז כן נעים?? במחילה, אפילו עוד יותר פדיחות.

רק להזמין ולהשאיר מזרן (עטוף ומסודר לשינה!) ליד המיטה. כאילו אסורים.

זוג עם טיפה שכל יחזיר את החדר לסדר שבו קיבלו אותו, בלי להשאיר רמזים.

לא חושבת שזה צריך להיות בראש חוצות אבל בין לבין עם משו קרוב שמארח אותך מה פדיחה?

יש לנו תורה והיא הורתה לנו שיש זמנים שמותר לנו ויש זמנים שאסור לנו.

ואולי אני חושבת כך שאני באתי מסביבה מאד פתוחה ...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

היא דברה איתי בטלפון בצורה עדינה ואמרה לי תראה לא נעים לי אבל אני מכינה את הבית ויש לה חדר יותר טוב רק שיש שם מיטה זוגית תרשי לי שאול אותך אם השבת זה אפשרי או שאכין תחדר השני.

עניתיי לה יפה שזה אפשרי.

באמת שלא ראיתי בזה משו חריג..

את יכולה לדבר אם האשה בצורה עדינה ולשאול אותה, ואם תגיד שלא מתאים אז תגידי לה שהאופציה זה להכניס מזרן נוסף לרצפה אם זה מתאים להם?

יש הלכה.

ובהלכה יש עניין שלא ידעו מתי הזוג אסור, וגם מתי הזוג מותר יש מקום להסתיר.

זה דברים שקשורים לזוג. וזה חלק מצניעות הזוגיות שלהם. יש עניין ש"לא ירגישו" בזה,

ואישה לא משתפת את החברות שלה במתי הם אסורים או מתי היא טובלת אלא לצורך,

וכך גם גבר לא. אישה יוצאת למקווה אחרי שקיעה, כדי שלא ישגיחו בה. מונעים חיבה ברבים

כדי שלא ישגיחו בהם וידעו מתי הם אסורים או מותרים(חלק מהסיבה, החלק השני הוא צניעות)

אם זו פאדיחה- זה בעיה. אם זה כל-כך פרוץ, נראה לי הבעיה יותר גדולה.

גם כיום, חובה להצניע רק את מועד הטבילה

בשבילך זו לא פאדיחה? בסדר. יש הרבה מאוד זוגות שירגישו מאוד מאוד לא בנוח עם השאלה.

וזה לא אומר שהזוגות האלו הם "בעייתיים". זה רק אומר שהם שונים ממך.

אז שאלו פה מה דעתו של כל אחד וקיבלו תשובות מגוונות. 

בעיני זו שאלה לא במקום. בעיניך כן. בסדר, אז כשישאלו אותך תרגיש בנוח לענות אבל אני לא ממליצה לך לשאול אחרים, כי אין לך מושג איך זה יתקבל מצידם.

זה פורום מותר לחלוק אחד על השני,

כל עוד זה נאמר לא בצורה פוגענית.

רק מיידעת אותו שלא כדאי לו לשאול שאלה בעולם האמיתי. 

קח בחשבון שיש סיכוי שהזוג מאוד יעלב.

גם לי אנשים עשו הרבה דברים מעליבים "בצורה עדינה". זה לא אומר שזה לא העליב אותי מאוד.

עצה אישית מלב אל לב קחי את החיים יותר בקלות.

החיים מורכבים מלאים אתגרים ואם את נעלבת מכזה דבר את לא יודעת לאן את יכולה להגיע...

עם כלות חמות מחותנים חברות לעבודה גננות או סתם אחות בטיפת חלב נהג אוטובוס לא חסר..

אולי בגלל שאני לוקחת תחיים יותר בקלות נראה לי שאני גם לא מבינה מה הבעיה שידעו ..

נו שאלו..נו אז ידעו...ו...אני ממשיכה הלאה ..ב"ה.

נעלבתי מדברים אחרים שנעשו בעדינות. (למשל כשאין לך ילדים כמה שנים ואנשים שואלים דברים מאוד מחטטים ממש בעדינות. זה לא משנה שזה נעשה בעדינות. יש שאלות שלא שייך לשאול!)

משאלה כמו "האם אפשר לשים אתכם בחדר עם מיטה זוגית?" לא הייתי נעלבת אבל בהחלט הייתי מגבשת דעה נחרצת לגבי השואל ("איזה הזוי"/"לא רגיש בנושאי צניעות"/"חסר טאקט" וכו'). גם אם הוא שאל "בעדינות".

וכבר יש כמה אנשים כאלו (חסרי טאקט, ששואלים שאלות לא במקום) שפשוט באופן טבעי התרחקתי מהם. כי זה לא נעים להיות בקשר עם אנשים כאלו.

בא נתחיל מזה שאני חושבת שלהעלב בחיים זה עניין של בחירה..

במקרה את דברת על ילדים אז אני חיכיתי כמה שנים לילדים ועברתי הרבה תגובות של אנשים שהיו בטוחים שאני מונעת...

זה אולי הציק לי .או קצת הכאיב לי, ציער אותי ,שרציתי  ילדים אבל בחרתי שלא להעלב כי מהזה יתן לי.

ושנית לענינו אם אשה תפעיל את השכל ותשים תרגש בצד ותחשבי על זה. מקוה שהצלחתי להסביר בדיוק מה שרציתי להעביר..

תראי שאין שום סיבה להעלב ..

ממה ששאלו אותך  את יכולה לישן במיטה זוגית? משו קרוב שמארח אותך...

נו ידעו מותרים ידעו אסורים מה מעליב??

אין להם שום כבוד בסיסי למי שעומד להתארח אצלם.

יש זוגות שמעדיפים לשמור את העניינים האלו לעצמם, ואם המארח מחליט שכדי להתעצל ולא לסדר מזרון נוסף, הוא מוכן לשאול בני זוג שאלות שהצניעות יפה להם, אז המארח הזה לא בסדר.

יכול להיות שנפלת על זוג שזה לא מפריע לו, ויכול להיות שנפלת על זוג שהשאלה מאוד לא נעימה לו.

וכן, פגעת בו. (גם לשיטתך אם הוא "בוחר להיעלב"). ואתה בתור מארח לא בסדר שאתה שואל שאלות לא לעניין. 

השרשור הזה הוא בעצם סקר "האם לשאול שאלה כזו זה חוסר טאקט" 

ונראה לי שהרבה מאוד תשובות מראות שכן, הרבה אנשים חשים שלא בנוח עם שאלה כזו, ולכן זה חסר טאקט.

שוב, את יכולה לבחור שלא לחוש באי נעימות למשמע שאלה שכזו, יש הרבה אנשים שזה לא נעים להם. את יכולה לבחור שלא להיעלב ואני יכולה לבחור להיעלב ולהתרחק מאותו אדם.

מי שרוצה להיות חסר טאקט ולשאול שאלה כזו - בבקשה. 

הבנתי שיש כאלה שלא לוקחים דברים יותר בקלילות וגם אמרתי שיכול להיות שאני לא רואה בשאלה הזו משו מהסיבה הזו..

והבנתי שיש כאלה שלא נעים להם או מרגישים פאדיחה..אבל,

לגבי להעלב,

רק הערתי את תשמת ליבה שלא כדאי לה להעלב מכאלה דברים כי החיים שלנו כל כך  מורכבים שאם כך היא תמצא את עצמה בלי סוף נעלבת...

וברור שגם אם אני ההיתי עושה את זה ההיתי עושה את זה קצת בחכמה ובטוב טעם..

ובבכל זאת הבנתי גם את דעות השניות...מותר להיות בדעה שונה ממני...

כי נשים יותר מפעילות את הדמיון של מה מפריע ביותר רגישות

אם היינו הולכים למלון וכל אחד הולך לחדר שלו אז אין לי בעיה שיעשו מה שבא להם בחדר שלהם

או שבאים להורים ויש כמה חדרים וכל זוג בחדר שלו לא מעניין אותי מה עושים

אבל כשזה מגיע לבית שלי, לא בא לי לחשוב שבסדין שלי שאח"כ אשים במיטה שלנו, או במיטה בחדר ילדים שהם ישנים שם הילדים כל לילה, לא בא לי לחשוב מה זוג אחר עשה שם. ולהוריד סדין מלוכלך מהם.

לא בא לי שאנשים אחרים יקימו יחסים בבית שלי ,סתם זה מגעיל אותי המחשבה.

בעז"ה כשיגיעו הילדים אחרי הנשואים- אבל זה ילדים שלך, זה לא זוג חברים. .

מגעיל שאני חושבת שבמיטה שלי יש זוג אחר- זה חלק מאוד קטן בסיפור. החלק הקטן זה הבית שלי והמיטה שלי

זה הבדל ענק בין מה שאת אומרת שיחסי מין מגעילים, לא בא לי לקום בלילה בדירה פיצית כמו שלנו ולהיתקע בגבר של הזוג חברים שקם לאמבטיה.  באמת תחסכי ממני תיאורים

זה גם חוסר צניעות, אז אם לא שואלים מה המצב ולא יודעים, לוקחים בחשבון שזוג יעשה מה שבא לו..

אבל לא לשאול ולדעת

אז גם אל תשני בחיים בבית מלון ...

אומרת לי שהם מותרים בחיים המחשבות שלי לא יסטו לזה לא חסר לי על מה לחשוב בחיים...

ותקראי גם תתגובות שלי יותר למעלה.

לפחות כך למדתי וכך כתוב נדמה לי בדרכי טהרה.

לאותו עניין, שמים מגבת או סדין או משהו.

לא על הסדינים של בעל הבית.

אז ברור שיש עניין להסתיר.

בלי קשר למגעיל או לא מגעיל (אותי לא מגעיל, רק נראה לי לא צנוע לחשוב על אנשים אחרים בכל מה שקשור לבינו לבינה. ולכן נראה לי לא צנוע לשאול כזה דבר).

בשביל זה יש מכונת כביסה,וחוצמזה זה לא כזה כיף ״ להיות ביחד״כשאתה מתארח אצל אחרים,מה קרה,אי אפשר לחכות קצת עד שאתה בבית שלך??

בבית זר והיא רצתה לתת לנו חדר מסוים

אז עניתי לה, לא היתה ברירה

כל זוג יש את הפרטיות שלו. וגם אם יש זוגות שלא אכפת להם שידעו מי אמר שכזה הוא הזוג?

אם יש רק חדר עם מיטה זוגית, להכין מזרן שאפשר לישון עליו.

כשהתארחנו פעם בבית פשוט שמו מזרן בלי לשאול כדי שלא יווצרו אי נעימויות.

האמת שאנחנו היינו הצד המוזמן.

שאלו אותנו את השאלה הזו והרגשנו איתה לא בנח.

בעקבות כך התפתח הדיון.

שמחתי לקרוא את כל התגובות!

לדעתי, זה אכן לא מתאים לשאול.

גם יתכן שכששואלים אתכם ביום שלישי ואולי התשובה חיובית, עד שבת זה יכול להשתנות.

ואז למה אני צריכה לעדכן מישהו במצבי?

אני חושבת ששווה לעשות מאמצים ולא להתערב בפרטיות של זוג.

לא כי זה משהו רע, אלא פשוט אישי ולא עניין של אף אחד.

תודה למציעים של פתרון המזרון בצד.

לא חשבתי על זה וזה רעיון מצוין!

את מעלה דיון והסברת גם בהתחלה שזה שאלה ששאלו אותך והבעת את דעתך בהתחלה ,

אז מה העניין של הדיון? אם מבחינתך זה משחק מכור מראש?וחורצת את הדיון כאילו בסוג של סיכום?

ולמרות כל הדיון אז אני יכולה להבין את מי שמתבישת, אבל אני מבינה גם שמי שמתבישת זה  לא מגיע ממקום בריא.

אבל היא לא רצתה! לא הצלחת לשכנע אותה

לדעתך אם באים לחברים בשבת אז אין בעיה להגיד להם אנחנו מותרים ונקים יחסים אצלכם בבית

אז לא כולם חושבים ככה, זה לא קשור לבושה.

מציאות שאנשים לא מקימים יחסים ברחוב, ואני לא מדברת על דתים שזה ענין של צניעות

אלא גם חילונים לא עושים זאת ברחוב ולא לא בגלל חוסר בושה זה גם אפילו אסור חוקית

 אז אל תתארחי גם בהריון כי ידעו שאת מותרת...

ממש נסחפת...................................

ווממש לא היה לי בעיה שלא לקחו את דעתי תקראי גם מה שכתבתי לה שוב...

 ו

אז לתשומת לב, שאם מזמינים זוג ויודעים שהם בהריון אז אומרים יופי לא צריך לשאול כי הם בטוח מותרים נשים להם מיטה זוגית

אז זהו, שגם בהריון יש הרבה עם דימומים שהם אסורים... אז את רואה לעולם אין לדעת

ולא חיבת למסור דין למארחת אם יש דימומים בהריון

ולכן היא פתחה את השרשור.

אז היא קיבלה תשובה. ואמרה גם מה תחושתה האישית.

מה הקשר לא מגיע ממקום בריא? 

זה לא בריא שלא נעים לי שידעו שאני אסורה/מותרת?

מבחינה הלכתית אסור לברר מה הסטטוס של אשה נשואה. אז עכשיו גם תגידי שהקב"ה פסק את זה ממקום לא בריא??????????? נו באמת...

ההלכה היא שהזוג צריך להשתדל להצניע את הסטטוס שלו.

באמת בנתה על זה שכולם יחשבו כמוה ולא הלך לה.

אבל הנימוקים של המגיבים, לכאן ולכאן שיכנעו אותי להישאר בדעתי.

התכוונתי לגלית שהחליטה שהדעה שלה היא הנכונה ומי שלא חושב כמוה - סתום.

אבל במשפט אחד,

לפחות אם את מפרשת מה שאנשים כותבים תשתדלי לעשות את זה נכון.

בהצלחה יקירה!

היה אצלנו דיון

עניין אותי מה אחרים חושבים בנושא ולכן העלתי את זה כאן

קראתי את כל התגובות, לכאן ולכאן, עם הנימוקים של כל דעה

ונשארתי בדעתי.

יש עם זה בעיה?

עשיתי את זה נטו בשביל הרחבת החשיבה שלי

ואני לא חוזרת עם התגובות כאן למי שהתדיינתי איתו.

ולגבי לא בריא - אני חושבת שאת ממש טועה.

לא כל דבר צריך להיות דיון ציבורי.

יש עניינים שהם פרטיים, ואם לא רוצים לשתף בהם זה לא אומר שזה נובע ממקום לא בריא.

למשל - האם תשתפי הורים/חברות בכל מריבה שיש לך עם בעלך?

מקווה מאד שלא. למה? זה רע? אסור לריב?

לא, מותר לריב, אבל זה לא עניין של כולם.

כנ"ל לגבי הנושא הזה.

ולהשאיר את ההחלטה עבורם בלי לחפור.

לחילופין לשים מזרון בצד עם סדין

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.