שאלה מביכה קצת...סמיילי זה מאסט
אנחנו לא נשואים טריים..
האם יש לאיזה זכות לדרוש מבעלה להסתכל לו בפלאפון ?האם זה בסדר ולגיטימי מעצם העובדה שאני אשתו או שזו סקרנות וחטטנות נטו לפרטיות שלו?
לי אין שום בעיה שהוא יסתכל לי בפלא מתי שרק ירצה אבל הוא ממש ההיפך...זה לא מעצבן קצת?!
אני באמת שואלת כדי לדעת..
איזה קטע,איזמרגד

היום הסתכלתי באתר רשת ובדיוק דיברו על זה בערוץ 2 - קישור

 

אני די מסכימה עם מה שנאמר..

צריך איזון, מצד אחד בני-זוג לא אמורים להסתיר דברים אחד מהשניה,

ואם מסתירים, אז זה מראה שהזוגיות ממש לא בריאה.

לכן, בן-זוג לא אמור להחביא דברים בפלאפון או במחשב מבן-זוגו.

 

מצד שני, אסור להיות קנאי מדי / אובססיבי / חטטני / משדר חוסר-אמון.

 

בקיצור, מצד אחד לשדר אמון אחד בשניה, ומצד שני לדאוג שאין הסתרה.

 

וכמו שאמרו שם בסוף, "קנאה זה כמו מלח, שמים קצת - זה טעים, שמים הרבה - זה לא אכיל!"

(ואם לא שמים בכלל - אז זה דלוח ולא טעים!)

אז ככה...סמיילי זה מאסט
אני לא חושבת שזה בקטע שלהסתיר..אני סומכת עליו..אלא בקטע שהוא קנאי לפרטיות שלו בצורה שאני לא מבינה את זה לפעמים...אני לא אובססיבית..אבל לפעמים סתם בא לי לקחת את הפלאפון שלו ולהסתכל...מבלי להרגיש שזה דבר אסור או פולשני..
למה הפרטיות שלו מתבטאת בלהסתיר ממך את מה שיש לו בפלאפון?איזמרגד


לדבריו הוא לא מסתיר שום דבר פשוט יש דברים אישייםסמיילי זה מאסט
למשל בינו לבין חברים שלו ...
טוב, ביני ובין בעלי זה ממש לא כך.איזמרגד

אני אמנם לא מחטטת לו בכל השיחות שלו עם החברים,

וממש לא מחטטת לו במייל ומבקשת הסברים על התכתבויות.

 

אבל באופן כללי, אנחנו לא מסתירים זה מזה כלום,

אם אני רוצה, הוא נותן לי את הפלאפון שלו (והוא לא מנסה לבדוק מה אני רואה),

וגם אני נותנת לו את הפלאפון שלי חופשי.

 

כ-ל החפצים שיש אצלנו בבית, הם של שנינו בשותפות, וככה אנחנו מתייחסים אליהם..

(חוץ מארבעת המינים בסוכות, שהוא אמר לי שכדי לקיים את המצווה ביום הראשון - אז זה רק שלו.)

 

אני מנסה לחשוב, איזה דברים אישיים יש לו עם החברים שצריך להסתיר מהאשה?

את מסתירה ממנו דברים?

 

הדבר היחיד שבעלי הודיע לי חד-משמעית שהוא מסתיר ממני,

והוא גם ביקש ממני שלא אנסה 'לסחוט' אותו - זה מידע צבאי מסווג.

ועם זה אין לי שום בעיה!

(ואת זה הוא גם לא שומר בפלאפון או במחשב)

סיפורים אישיים של חברים למשל?יעל מהדרום
לק"י

מאוד הגיוני.
לא כל מה שחברה מספרת לי אמור להגיע לבעלי. וזה גם לא בהכרח מעניין אותו (לפעמים אני מספרת דברים בעילום שם).

זה לא סודות ביננו, זה דברים אישיים שאחרים סיפרו לי ולא לו.


כתבתי בכללי.
לא רק לגבי הודעות בפלאפון...
אבהיר את עצמיאיזמרגד

אנחנו לא מחטטים זה לזה בפלאפון - כי באופן כללי יש אמון.

 

אבל אנחנו מתנהגים במדיניות של שותפות שאין מה להסתיר אחד מהשניה,

כל אחד מאיתנו מכיר את כל הקודים אחד של השני, ואין בעיה לאף-אחד שהשני ייקח לו את הפלאפון או את המחשב

אתם משתפים אחד את השני גם בדברים אישיים של אחרים?יעל מהדרום
לאאיזמרגד

אבל לא בגלל זה בעלי יגיד לי לא להסתכל בפלאפון/מחשב שלו

ברור. בגלל שיש אמון בסיסי שגם לא "יסתקרנו" על מה שלא שייך..ד.


אני גם כמו בעלךמודדת כובעים

ויכולה מאוד להבין אותו.

זה לא קנאות לפרטיות, אלא התנגדות לחשיפה מוחלטת של ה-כ-ל...

 

גם לא אין כלום להסתיר, אבל אין לי כוח להתחיל להסביר כל מייל/שיחה שביצעתי.

 

אולי זה קצת מעליב אותך, כבת זוג, אבל תנסי גם להבין שיש אנשים עם אופי אחר...

 

 

 

 

נשמע שאת חושדת במשו.. לא סתם בא לך להסתכל ..אנונימי (2)

לו בפלא'..,  נכון ?

אז נראה לי שלפני שמתחילים ממש לבדוק.. כדאי לך פשוט לדבר איתו ...

את לא נשואה טריה ,כדבריך, ואני בטוחה שתצליחי לעשות את זה נכון.בעדינות וברגישות.

 

זה יעשה לשניכם טוב!!

 

זה טריקיישמח משה

בעיקרון אני בגישה שלכל אחד צריך שיהיה את המרחב האישי שלו, האינטימי שהוא סגור עבור הבן בת זוג. 

לגבי הפלאפון, הרבה פעמים בעיקר בזמנים הראשונים שלפני חתונה ולאחריה, החתן מתייעץ רבות עם חברים / רבנים ומשתף אותם במה שעובר עליו, על החששות ועל .. המגרעות של הכלה החסודה... או על דברים שהוא מתמודד ברמה האישית, והוא ממש לא רוצה שהאישה תראה את זה. (השתמשתי בלשון זכר אבל זה תקף לגבי נשים אותו דבר בדיוק) 

או דבר מאוד מאוד נפוץ שהחברים משתפים אותו בדברים אישיים עליהם וזה עלול לפגוע בהם. 

 

לדעתי אין בעיה להראות את המכשיר סתם לגלישה ואפליקציות,  אבל לחטט בהודעות ומיילים וווטסאפ זה עלול להיות לפעמים חדירה למרחב אישי. 

 

באופן טבעי אחרי החתונה , נעשים יישור קו כי חיים יחד אז מן הסתם יש הקפדה טבעית על ההודעות וחברים כבר לא מרגישים בנוח לשלוח הכל, וככל שעובר יותר הזמן , עוברים לערוצי תקשורת אחרים ולכן זה הופך לטבעי יותר. 

 

אבל אם האדם שומר בקנאות יתרה על המקום הזה תמידית, זה יתכן ועלול גם להיות הסתרה של משהו וגם יותר משהו לא נעים. 

 

כנות, שקיפות ופרטיות - תשובה לסמייליכלים שלובים

ובכן סמיילי - זו שאלה אמיתית וטובה.

מצד אחד - הרצון של אישך בפרטיות הוא אמיתי וחשוב - לעולם הוא יהיה הוא ואת תהיי את. ולכל אחד מכם יהיו חיים משלו/ה. האינדבדואל הייחודי שלו - מי שהוא כאדם נבדל ממך - זה מה שמשך (ובע"ה עדיין) אתכם זל"ז.

חדירה למרחב הפרטי שלו מרגישה לו כדבר מערער את המרחב - וזה בהחלט מובן.

מאידך - הרצון שלך לכנות ושקיפות מלאה הוא אמיתי לא פחות. כשיש סודות בקשר... זה לא כ"כ בריא.

 

ההצעה שלי היא לשוחח על כך בצורה של שיתוף ו"שיקוף" (תוכלי לקרוא עוד על כך במאמר "כלים לדיבור מקרב"). בלי להאשים ובלי למהר להגיע למסקנה מעשית. ממש להניח את ההחלטה לרגע בצד (להחליט לא להחליט) וכל אחד/ת ישתף מה חשוב לו/ה. ואז תוודאו שהבנתם זה את זו ע"י "שיקוף" - משהו כעין: "מה שאני מבין/נה ממה שאת/ה מספר/ת לי זה... האם הבנתי נכון?"

 

מקווה שעזרתי - אני לרשותכם

 

יהונתן שוּמֶר
 

"כלים שלובים" - מרכז להתפתחות אישית וזוגית

054-4820637 orpnimi1@gmail.com

www.kelimshloovim.co.il

בד"כ לא עונה על שאלות כאלו..נינלה
בגלל שזה תמיד היה לי נראה מוזר שבני זוג יסתירו דברים ...אבל בדיוק השבוע קרה לי קטע שזה ממש מתאים לכאן בעלי עבר על הוואצאפים שלי סתם מתוך צחוק ואני ביקשתי ממני שיפסיק כי זה לא נעים לי.
הסתרתי משו? חס ושלום

פשוט היתה שם שיחה לא נעימה עם המנהלת שלי ועוד צחוקים עם חברות שידעתי שהוא יבקר (בראשו) כי הוא סגנון שונה ממני ורציתי להמשיך כמו שאני בלי להרגיש מבוקרת...
והכי מצחיק שאחרי שאמרתי לו שלא יקרא הוא אמר לי שהוא מבין אותי!
וגם לו זה לא נעים לעשות את כל השיחות עם חברים וכו תחת זכוכית מגדלת.
אבל אחרי שהוא העביר ולא התעקש ממש רציתי שהוא יקרא..כי הספיק לי המרווח נשימה הזה שקיבלתי שאני לא תחת השגחה ,
אז זה באמת נורמלי, שיתוף בין בני זוג לא אומר שהאישיות שלי צריכה להשתנות לפי הלך רוחו של בן סוגי ובטח שלא צריכה להיות השגחה..
סמכי עליו, למה לחשוד?
חשדות בתם מובילות לפעמים לדווקא..
בהצלחה!
מצד אחד זה פרטיו שצריך לכבדמושיקו

מצד שני צריך לדאוג שלא תהיה סיבה לדאגה משני הצדדים בגלל שסומכים אחד על השני.

 

שסיבת הבעיה נפתרת כל השאר הרבה יותר קל.

 

גל לצד ההפוכי - שיש לאחד מבני הזוג אפשרות גישה חופשית לרשת החברתית של בן הזוג השני  - גם אם הוא לא יסתכל שם אף פעם ,  זה שומר ..

לגבר יש צורך באפשרות להסתגר, להכנס ל"מערה"לשם שבו ואחלמה

זה פשוט צורך טבעי בריא של גבר

ולרוב אין אותו לנשים והן לא מבינות אותו

אז אולי זה נובע משם

ממליץ בחום על "גברים ממאדים ונשים מנגה" להרחיב בנושא

ונראה לי שנשים יותר סקרניות בכללי...יעל מהדרום
לק"י

לא נראה לי שבעלי מתעניין בהתכתבויות שלי במיוחד...
אז יש לי שתי תשובות , אחת תקינה ומנומסת , ואחת אמיתיתאקמול

קודם כל "זכות"  ממש לא רלונטי. מדובר בחיים שצריכים להיות בנויים על רקקצון טוב והתחשבות לא על "זכותי".

לעצם הענין, שתי תשובות.

1. 

תקינה ומנומסת:

 מה פתאום עולה בדעתך בכלל שהוא נמשך אחרי כל מיני דברים שכל מיני מסננים לא עוצרים. הכי טוב שתוציאי לך מהראש מחשבות שאת ממציאה מדמיונך הפרוע ושהן רק מקלקלות את האושר השמימי.

דברים כאלה שאת מדמיינת קורים רק אצל אחרים , אבל שזה יהיה אצלך? השתגעת?

תביני אותו. תתעלמי מזה והכל יהיה נהדר . 

2.

אמיתית 

  משהו כאן מפריע לך. בצדק. 

 זה ממש לא התחום שאני ארשה לעצמי ליעץ לך. אולי רק אקלקל? 

אל תדברי אתו על זה, אל תתקוטטי, רק תפני ליועץ נישואין  עם העובדות , רק עובדות לא מה שאת מפרשת מראות משהו לא תקין , ואם כן שידריך אותך 

אנחנו גם לא נשואים טריים אבל אני חייב לענות על זהיוני
גדלתי על זה שלכל אחד יש את הפרטיות שלו, לכל אחד מהאחים יש את המגירה שלו שאסור לאח אחר לפתוח וגם אבא ואמא לא פותחים (רק במקרים חריגים כמו החרמת נפצים לפני פורים וכדו'.. הייתי ילד בעייתי)
וגם אבא ואמא שידרו את זה תמיד, אבא אומר לאמא שהגיע בשבילה מכתב ולא פותח בעצמו וכנל גם שבגרנו והיו מגיעים אלינו מכתבים, אף אחד לא פותח מכתב של מישהו אחר, גם אם זה מהבנק וכולם יודעים מה כתוב שם
בקיצור זה עניין של חינוך, הפלאפון שלי מאוד משעמם אבל עדיין יש בו סיסמה ואין לאף אחד אישור לגעת בו בלי רשות. אם מישהו יגע בפלאפון שלי בלי רשות ארגיש כאילו פגעו לי בפרטיות, זה בדיוק כמו המגירה שהייתה לי בילדות!

יש אנשים שלא קיבלו חינוך כזה, בין אם זה בן יחיד ובין אם זה משפחה שמשתפים את כולם בהכל (החל בללקק ארטיק ביחד ועד לספר בשולחן שבת על המדוייטת החדשה) ואם הם פוגשים אנשים מהסוג הראשון זה באמת יכול ליצור התנגשות.



(אגב, היו לנו מגירונים שקופים של כתר שאפשר לראות מה יש במגירה גם בלי לפתוח אותה ועדיין לפתוח אותה זה כבר משהו אחר...)
אז בעלי הוא ממש מסוג האנשים השושוייסטיםסמיילי זה מאסט
בכלל בכל דבר בחיים מאוד אוהב פרטיות שקט ולהיות בצד כזה וגם כל המשפחה שלו כאלו כל דבר בשושו .אני הכי הכי הכי לא כזאת.הכל מסםרת.משתפת.וגם המשפחה שלי ככה מדברים על הכל..הדבר הזה בשוני המהותי מזה שנים מהווה כרועץ בקשר הזוגי שלנו..וכמו שאמת זה עניין של חינוך מבית..יווווו כמה שקלעת אבל ממשששש
ועם כל השוני הזה אני כל כך אוהבת את בעליסמיילי זה מאסט
שלא משנה מה תמיד אהיה איתו...
יופי!העני ממעש

וזה לא מחוייב שיהיה לרועץ!

אנחנו נשואים כעשר שנים בערך ומאז ועד היום הדבר הזהסמיילי זה מאסט
גורם ללא מעט ריבים וויכוחין..לצערי הרב
סבלנות. תעברו את זה. בהצלחה.העני ממעש


תודה..לא נראה לי שזה יעבור..החינוך שהוא קיבלסמיילי זה מאסט
מהבית כל כך איתן ששום דבר לא יזיז או ישנה אותו. בזה אמא שלו הצליחה מאוד..כל האחים ככה...אותו הדבר..
להיות כמו ההוריםהעני ממעש

זה גם משהו.

גם את כנראה כמו ההורים שלך..

 

(אני מדבר באופן חיובי לא סרקסטי!)

ולמה את רוצה להזיז ולשנות אותו?יוני
כתבת שאם כל השוני את אוהבת אותו ולא משנה מה את תמשיכי להיות איתו..
אז למה לא לכבד את זה שהוא כזה ולנסות להתמודד עם זה?

לתת לו מרחב ולא לחטט לו יותר מדי- מה שעונה על הצרכים שלו
ולמצוא לעצמך חברה לפטפט איתה ולהיכנס לעוד כמה קבוצות ווצאפ- מה שיענה על הצורך שלך...
יכול להיות עוד הרבה סוגים של התמודדות עם זה, סתם זרקתי
יש לי מלא קב וואצאםסמיילי זה מאסט
אחיות וחברות לשתף איתן
אבל הוא הכי .קרוב אליי.האדם הכי אהוב עליי.ולכן זה מעצבן אותי בגלל שאני מאוד אוהבת אותו וקנאית מאוד אליו..מאהבה
הרבה פעמים הוא לא מספר לי דברים על המשפחה שלו בטענה ש...סמיילי זה מאסט
הוא שוכח לספר..לא יצא לו..שזה לא מעניין אותו...אבל אותי זה כןןןןןן מעניין ואני כןןןווו רוצה לדעת...
את כל השיחות שלו עם המשפחה שלו הוא עושה דווקא כשהוא מחוץ לבית והוא גם התוודה בפניי על כך...
בקיצור...99 אחוז מהבעיות בינינו זה בגלל המשפחה שלו והחינוך ששונה משלי ב180 מעלות
אם מתברר שהעני ממעש

הנייד הוא צוואר בקבוק-

סימן ולא סיבה-

 

אז אכן כדאי שתעברו יחד על איך כ"א מכם רואה נושאים מהותיים בביתכם-

ספציפית המשפחה שלו.

חינוך.

שתהיי מעורבת בקשר אתם.

 

(אפי' שנראה בין השיטין שאולי את מעדיפה שלא להיות עם משפחתו. ואולי את חוששת שייראה לא טוב. אך באמת זה קורה במש' הכי טובות, ולגיטימי- כל עוד שנשמר כבוד וכו')

 

 

אממ אני חושבת שיש פה קצת יותר מהפרטיות בפלאפוןש.א הלוי
נשמע שאתם צריכים ללבן בניכם כמה דברים..
א. היחסים בינכם להין משפחתו - יכול להיות שהוא לא רוצה להיכשל בלשון הרע?או שזה עניין על שמירת הפרטיות של האחים והמשפחה? לא כולם רגילים לשתף את כולם בהכל, נכון שאת חלק מהמשפחה אבל לפעמים יש אנשים עם גישה קצת אחרת שמבחינתם אם לא נולדת למשפחה - אתה אפעם לא תהיה חלק ממנה


אישית - בעלי עושה את רוב השיחות עם משפחתו בזמן העבודה כי אני מעדיפה שכשהוא בבית הזמן יהיה שלנו.


ב. נסו להגיע לפשרה בנושא השיתוף - ואולי להתרכז יותר במשפחה שלכם שאתם בונים כרגע במקום באנשים סביב.

ג. זה שהחינוך שונה לא בהכרח שהוא רע, אחרי הכל בחרת להתחתן איתו בזכות מה שהוא שחלק מזה זה החינוך שקיבל.

ד. לכו ליעוץ מקצועי - נשמע שיש בניכם המון שצריך לצאת וללבן וחבל לעשות את זה בחלקים על גבי פורום פתוח שאנשים שמיעצים לא יודעים את סיפור הרקע וכל אחד מבין משהו אחר.
ראשית תודה על הכל..רואים שיש כוונות טובות בלעזורסמיילי זה מאסט
אז ניסינו ייעוץ זוגי ..זה עזר ולא עזר .וגם עלה הרבה כסף..לפני החתונה לא שמתי לב שהוא כזה שושויסט אז זה חא הםריע לי גם לא הכרתי את משפחתו באופן שהצגלה לי אחרי החתונה..יצאנו לא הרבה זמן..
את צודקת יש הרבה דברין מעבר למה ששיתפתי בווצאפ ואי אפשר להציף פה הכלל
אין ספק שהחינוך שלו והמנטאליות ה דבר שהםריע לי מאז החתונה ועד היום כבר עשר שנים..זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו..קשה לי עם זה מאוד וזה מצריל ממני המון כוחות נפשיים והתמודדויות..לא קל..בכלל ועדיין למרות הכלללל אני אוהבת אותו..
קבלי אותו כמו שהוא.ד.

זו לא תכונה רעה.

 

את "כן רוצה לדעת".. זו סקרנות, לא התכונה הכי מעולה בעולם... ולו נוח ככה - תשתדלי ממש להניח לזה. יחסוך חיכוכים, ושכל אחד ישמח בתכונה של השני.

יש קצת הבדל בין מה שתיארתי ל"שושו"יוני
אבל גם במקרה כזה, אני חושב שעצם זה שאת מבינה מאיפה זה נובע זה אמור לעזור לך להתמודד עם זה כי את מבינה שהוא לא מסתיר שום דבר וזה לא אומר כלום על הקשר שלכם כי הוא כזה בטבע שלו... עוד משהו שאולי יעזור אחרי הנקודה של ההבנה שבטבע שלו להיות כזה, זה לבדוק עם עצמך במה הוא נותן לך יחס שונה בנושא הזה ממה שהוא נותן לשאר העולם..
כי אני מאמין שלמרות שהוא בנאדם כזה *לך* הוא נותן להיכנס לפרטיות שלו יותר מכל אדם אחר
נכון.לי הוא נותן יותר מאשר לאחים ולאמא שלו שגם ביניהם הםסמיילי זה מאסט
שושוייסטיים...אני מבינה שזה הטבע שלו וזה מה שמקל עליי בכל הסיפור ומרגיע אותי. חשבתי שאחרי עשר שנים יחד הוא ייפתח אליי יותר וזה לא קורה..וזה ממש מצער וכואב ליייי..כאילו אני אשתך..הבאתי ילדים..מגדלת אותם..בניתי איתך בית..הריונות..לידות..מה ביקשתי ??שלא יהיו לך סיסמאות בפלאפון??לכל דבר יש לו סיסמא והוא משנה גם כל הזמן...זה מציק לי..ועצוב
גם אמרתי לו את ה בפירוש שזה מצער אותי אבל הוא אמר ליסמיילי זה מאסט
שאין לו מה להסתיר ובכל זאת הוא לא מוכן שאגע לו בפלא.עד כאן...
הדבר הזה הוא כל כך פעוט במכלול של הבנאדםיוני
זה לא ישתנה
ומהיכרות עם עצמי אם מישהו ינסה לשנות אותי בזה הוא רק יכניס אותי למגננה! כי זה תקיפה של אחד מהבסיסים באופי שלי...

אין לך מה להצטער על זה, תמצאי נושאים לדבר איתו שלא רכילות משפחתית וכדו' ואת חייבת להפסיק לרצות שהוא ישתנה.. התחתנת איתו וידעת מי הוא, אם היית מתחתנת עם החברה הכי טובה מהתיכון היא הייתה משתפת אותך בכל נשימה שלה והיית עוברת על כל קבוצות הווצאפ שלה כל לילה. אבל לא.

את חייבת להתמודד עם זה שיש לו מקומות שבהם הוא מקדש את הפרטיות שלו. את חייבת לכבד את זה כי ככה הוא חונך, זה חלק ממנו, כי הוא בעלך, כי את רוצה שיהיה לו טוב, כי את לא רוצה לפגוע בו וכי הוא חשוב לך יותר ממה שחשוב לך לספק את תכונות הסקרנות והשיתוף שלך שלהם את רגילה.
כמה שאתה צודק בזה.וכמה שקשה לי עם זה וקשה לי להכיר בזהסמיילי זה מאסט
בעיניי זה מתפרש כאילו אני לא הכי יקרה לו ושאני לא בעדיפות ראשונה אצלו.. בכללי אומר שהוא בעל נפלא ואבא אוהב..עושה הכל בבית כולל בישולים נקיונות ילדים הכללללל
רק הדבר הזה מפריע לי בו ולא מצליחה להתגבר על זה כבר עשר שנים
אם איןהעני ממעש

לך חשד-

לגיטימי שיש שם דברים אישיים.

או רכילויות שאין צורך שתדעי.

 

(וד"א, אם יש חשד- יש עוד אפשרויות ריגול..)

 

עד 120-

עלולים להיות בדיקות רפואיות שתעדיפו לעבור ביחד, וכאלו שתעדיפו לבד.

אך חשוב שתהיה תמימות דעים ביניכם.

עניין של פתיחות בקשרדעה
אני חושבת שאת רוצה להרגיש שהכול פתוח ביניכם,
ואת צודקת, זה לא עניין של חוסר אמון.
עלייך לשוחח איתו מהם הסיבות לכך שהוא לא מרגיש מספיק פתוח איתך ולדבר על זה.
מראש קראתי את חלק מהתגובות..גלית

נראה שהבעיה שבעלך לא מרגיש מספיק פתוח איתך....

נכון שזה אופי של גברים אבל באיזה שהוא שלב אמורים ,לדעתי להרגיש בזוגיות תקינה קצת יותר פתוח ובטוח עם הבן זוג ,

אבל אם זה בא מקטע שאת רוצה לראות כל הזמן מה, היה ולמי שלח הודעה ...זה קצת מעיק באיזה שהוא מקום..

אמורים להרגיש פתוח אבל לתת קצת אויר.

 

עוד כיוון תנסי להבין מה הבעיה אולי את מעירה לו למה אמרת ככה ולמה עשיתה ככה,

אולי הוא מרגיש שאת כל הזמן בודקת אותו.

את אומרת שבעלך עושה את השיחות המשפחתיות בחוץ ,

תנסי לחשוב אולי בעבר ההית מעירה לו למה אמרת ככה או תגיד ככה או אחרי שיחה הרשת לעצמך לבקר את מי שהוא דיבר איתו נניח אח שלו ..איזה דפוק מה כך הוא עשה ולא לא נח לשמוע את זה.

ואז הוא מעדיף שלא תראי ולא תשפטי אותו ולא יצטרך לתת דין וחשבון...

 

אולי הוא בעבודה הרבה גולש באינטרנט ולא רוצה שתראי את זה ...

חוץ מזה תעלו תנושא ותדברו על זה ואם את מרגישה שאין הבנה בינכם בנשא תלכו לסוג של יעוץ לפגישה תעלו את הנושא הוא יראה את מכלול הדברים ויעזור לכם להבין ממה נובע הצורך שלך לראות וממה נובע הצורך שלו להסתיר ומי צריך להרפות..

בהצלחה!

הייתי בדיוק במצבךרציתי לאהוב
אני ככ מבינה את ההרגשה הזאת. 8 שנים נשואים והפלאפון שלו טאבו. אסור להתקרב הוא תמיד תירץ את זה שהוא מרגיש שאני כמו אמא שלו בכך. לפני חצי שנה הקנאות לפרטיות התעצמה זה נגמר כשגילית שבגד בי.
ודאאי שזה לא בהכרח שמי שמסתיר -בוגד.

אבל בהחלט פתח לדברים כאלה ודומיהם. הוא גם לא בגד בכל השנים האלה אבל אחת השמירות הטובות לבני זוג בכאוס שמשתולל היום בעולם הוירטואלי הוא פתיחות מוחלטת אחד עם השני בפלאפונים/במחשב וזה מילים של כל יועץ זוגי שהיינו אצלו אחרי מה שקרה.

תאמיני לי אפחד לא רוצה להגיע לא למצב שלי ולא למצב שלו היום. לתקן אחרי כזה קלקול זה קשהההה עד כמעט בלתי אפשרי. אין אפוטרופוס לאפחד.

קשה מאד לשנות אצל גברים את התפיסה הזאת, אני בזמנו לא הצלחתי כמה שאמרתי שזה מצער אותי וקשה לי לא עזר כלום והגענו לאן שהגענו.

מאחלת לך שאת כן תצליחי
תנסי לספר לו את הסיפור הזה
ותאמיני לי שהייתה לנו זוגיות מעולה
אבל הנסיונות בדורינו ככ גדולים
שמפילים גם כרישים מינימום את השמירה הזאת
עצוב לשמוע, אבל אי אפשר להכליל.ישמח משה


נכון שאי אפשר להכליל אבלגלית

זה גם כיוון שהיא נתנה לה על משו שהיא חוותה והעירה את תשמת ליבה..

וגם אולי צופה בדברים לא ראויים ולא רוצה שתדעי מיזה וזה הזמן להציל את הבית שלכם..?!

אני באמת לא מבינה, למה רוב התגובות בעדויהיה בסדר!
לא, זה לא בסדר!!
ואם הוא לא היה נותן לי, אני גם לא הייתי נותנת לו. שירגיש את התחושה הזו.
ומה הוא כ"כ מסתיר? מה יש לו להסתיר?
נשמע לי מוזר, מערה וכדו'
אבל, באמת צריך לא לחפור. בטקט לשאול, לברר, להתעניין לשם ההתעניינות ואהבה ולא בשם הקנאה. קנאה לא תורמת לכלום.
שקיפות - כן!!
זו זכותך לעמוד על שלךאסתי80
איך אומרים אין עשן בלי אש זה לא חטטנות
אם כל ישום אצלו מוגן בסיסמה אז זה אומר דרשני תבקשי ותסביר לו את דאגותיך ותבקשי שיסמוך עליך על כל מקרה שלא יבוא
תשובה הלכתית מעניינת של הרב דייכובסקיאיש מרגיש

הרב דייכובסקי טוען שבין בני זוג אין חיסיון של צנעת הפרט

שכן בנוסח השידוכין התחייבו זה לזה: " שלא יבריחו ולא יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה

כי אם ידורו בחיבה ובאהבה"

בוודאי שאין כאן המלצה גורפת להצצה

אבל יש כאן קריאת כיוון משמעותית על הגילוי והשקיפות הראויים בין בני זוג

 

סותר את הלכות שמירת הלשון של החפץ חיים!מודדת כובעים


ממש לא נראה לי סותראיזמרגד

אף אחד לא עובר על איסור כשהוא מביא לבן-זוג שלו את הפלאפון,

זה שמביאים את הפלאפון של הבן-זוג, זה לא אומר שהוא עכשיו מספר לבן-זוג לשון-הרע!

 

הדבר הראשון שאני ובעלי למדנו יחד על הסדר, זה הלכות שמירת הלשון של החפץ חיים,

ומה שאת כותבת כאן ממש לא קשור!

איש מרגיש כתב שבין בני זוג אין חסיון של צנעת הפרטמודדת כובעים

והחפץ חיים אומר בפירוש שאסור אפילו לבני זוג לספר דברים שליליים על אחרים.

זאת ועוד - אסור לספר סוד של מישהו אחר בין בני זוג, גם אם לא מדובר בדברים שליליים.

 

 

די ברור לי שהוא התכווןאיזמרגדאחרונה

 שמדובר על צנעת הפרט של שניהם עצמם, לא של אחרים.

 

והמטרה כאן זה לא שתהיה חשיפת סודות של חברים,

אלא שלא תהיה הסתרה בין בני-זוג.

 

השימוש בחיסיון של חברים לצורך הסתרה מבן-הזוג,

זה נראה לי מוביל לזוגיות מאד לא בריאה!

בהסתייגות-כוחות שמימיים
לשים ססמה נראה לי קצת מוזר.מתאים למי שעובד בתפקיד סודי.

לפי מה שכתבת זה באמת יכול להיות סתם קטע משפחתי שושואיסטי אבל עצם הסודיות הזאת מול הבן/בת הזוג באמת יכול ליצור חוסר נעימות ולא נראלי שזה בא ממקום בריא.
אז מה אם הוא קיבל את זה בגנים,זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.כמובן אל תריבי איתו על זה אבל אני חושבת שכן לחפש דרך איך לדבר על לבו.

מה עם לבקש שישחרר את הססמה ולסכם שאם תרצי להסתכל תבקשי רשות?



מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמניאחרונה

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט

נשואים חמש שנים

לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית

נשמח להמלצות מנסיון

אולי יעניין אותך