החיזוק היומי מרבנו #789
וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף,
לְהַרְאוֹת לוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת,
שֶׁהַגּוּף גַּם-כֵּן יֵדַע מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה,
בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נ"ח): "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם",
"מִבְּשָׂרְךָ" דַּיְקָא, שֶׁלֹּא תַּעְלִים עֵינֶיךָ מִלְּרַחֵם עַל בְּשָׂרְךָ, הַיְנוּ בְּשַׂר גּוּפְךָ.
כִּי צְרִיכִין לְרַחֵם מְאֹד עַל הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכְּכוֹ,
כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל הַהֶאָרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת,
כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם
הִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד,
אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם;
עַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף,
לִרְאוֹת לְזַכֵּךְ הַגּוּף,
עַד שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד.
(ליקוטי מוהר"ן, תורה כ"ב)
