רפואה שלמה.

ותוציאי אתזה, זה עוזר

זה היה יאא של שמחה..

 

אני לא מצליחה לבכות מאז איזה משהו שקרה לפני  3 חודשים..

יאוו אני טראומטית

 

מטומטמת שכמותי.

למה עשיתי את זה לעצמי?

למה??

 

הייתי צריכה לבכות באותו יום שני נורא.

יאוו.

דפוקה.

דפוקה.

זה מה שאני.

דפוקה!!

ואני ככ מבינה אותך.

שתדעי ש4 שנים לא בכיתי, כי לא הרשיתי לעצמי, ואז הבנתי שעשיתי טעות נוראית.

ועוד תדעי, שלא מאוחר אפפעם לתקן!

תוציאי אתזה, בכל דרך שהיא- כתיבה, ציור, דיבור. מה שבאלך.

כי אם זה נסחב זה דופק ככ הרבה שזה לא שווה כלום.

אם את צכה משו- פה בשמחה

אני רוצה לבכות.

רוצה מאוד מאוד מאוד.

ואם הבכי יבוא אני יתן לו לצאת.

בשמחה,

בכיף,

ברצון.

אני רוצה שהוא יצא.

 

הבעיה היא שיום אחד,

קרה אסון.

ואדרת המטומטמת לא רצתה לבכות,

כדי שרעות לא תתפרק.

ואז רעות לא התפרקה.

אבל אדרת התפרקה בפנים,

ומאז היא לא מצליחה לבכות.

 

ומאז אדרת מנסה בכל מיני שיטות להוציא את הבכי,

אבל זה לא מצליח לה..

 

 

וכן, אני מטומטמת.

כי בשביל רעות לא בכיתי.

ורעות היתה לי יותר חשובה מעצמי.

וזה פשוט טימטום.

כי הייתי צריכה לחשוב קודם על מה שטוב לי!

לא על מה שטוב לרעות.

והייתי צריכה לבכות.

 

אבל זה כאילו שבאותו יום בטעות הכנסתי את הבכי עמוק מדי.

מאז אני פשוט לא מצליחה לבכות.

אם תגידי שאת מטומטמת זה לא יעזור.

גם אם קרה משו ועשית טעות- את לא מטומטמת.

עובדה שאנשים מעריכים אותך בלי קשר למעשים שלך.

יש לך (אני מאמינה) המון תכונות טובות. ותכונות לא משתנות לעולם.

כך שבכל מצב, גם אם המעשה לא היה נכון- את לא מטומטמת.

 

הלוואי שהכל יסתדר לך, בצורה הטובה ביותר.

בינתיים, מה שישלי להציע לך זה להתפלל על זה. אומרים שהוא שומע.

 

הלוואי והייתי יכולה לעזור לך יותר

אני בוערת מבפנים.

 

את רוצה אולי קצת חפירה באישי?

ישלי משהו להגיד לך אבל אני חייבת לעוף
אבל אני אוהבת אותך את לא מטומטמת וגם
מתערבב לי רגע

(ההזדמנות תהיה בקרוב?)

מוזמנת לבוא לאישי שלי.

ותודה לך

מתוקית שאת.

בגלל זה זה לקח כ"כ הרבה זמן..

אשכרה.