אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה היה יאא של שמחה..

אני לא מצליחה לבכות מאז איזה משהו שקרה לפני  3 חודשים..

יאוו אני טראומטית

מטומטמת שכמותי.

למה עשיתי את זה לעצמי?

למה??

הייתי צריכה לבכות באותו יום שני נורא.

יאוו.

דפוקה.

דפוקה.

זה מה שאני.

דפוקה!!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני רוצה לבכות.

רוצה מאוד מאוד מאוד.

ואם הבכי יבוא אני יתן לו לצאת.

בשמחה,

בכיף,

ברצון.

אני רוצה שהוא יצא.

הבעיה היא שיום אחד,

קרה אסון.

ואדרת המטומטמת לא רצתה לבכות,

כדי שרעות לא תתפרק.

ואז רעות לא התפרקה.

אבל אדרת התפרקה בפנים,

ומאז היא לא מצליחה לבכות.

ומאז אדרת מנסה בכל מיני שיטות להוציא את הבכי,

אבל זה לא מצליח לה..

וכן, אני מטומטמת.

כי בשביל רעות לא בכיתי.

ורעות היתה לי יותר חשובה מעצמי.

וזה פשוט טימטום.

כי הייתי צריכה לחשוב קודם על מה שטוב לי!

לא על מה שטוב לרעות.

והייתי צריכה לבכות.

אבל זה כאילו שבאותו יום בטעות הכנסתי את הבכי עמוק מדי.

מאז אני פשוט לא מצליחה לבכות.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בוערת מבפנים.

את רוצה אולי קצת חפירה באישי?

(ההזדמנות תהיה בקרוב?)

מוזמנת לבוא לאישי שלי.

ותודה לך

מתוקית שאת.

בגלל זה זה לקח כ"כ הרבה זמן..

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.