אין פה מה לאכול באמצע הבוקר

ואני עולה לנהוג על 15 טון ידנית עוד 3 שעות

בס"ד

 

במיוחד ששעה מהן היו לשים את הראש על השולחן באמצע שידור חי.

תושבע סיימתי. יהיי. היסטוריה למדתי עוד שני פרקים. נשארו ארבע ומיקודית נוספת.
אני כל כך אוהבת מוזיקה. זה פשוט.. דרך. הרבה דרך. השקפת עולם. רגשות שנצבטים ומוכים אבל שהמנגינה שיוצאת מהם נוגעת ונפלאה. ורוך שכזה, מובנה. זה נכון. כשאתה רואה אדם מנגן, אתה רואה אותו ברגע אינטימי. אני צריכה יום אחד להלחין ברמה גבוהה יותר. ולהתאמן כלכך יותר.
עכשיו לקחת ספרי פסיכומטרי (תודה ענבל) ולחזור לעבודה באסטרו'. אני אבלה את רוב אוגוסט שלי עליה. יאיי. אבל ביולי יש לי שלושה ימים שלמים לעצמי של ירושליים. ואני אוהבת.