עבדתי היום בפיצה מרבע לשבע עד חמש. העייפות הזאת כלכך מספקת. ועוד חצישעה בייביסיטר, ללמוד שם להסטוריה. הרגליים בקושי עומדות במקום. כיף לי |לא ציני|
מצב צבירה שבוז.
אנשים לא נגררים אחריי. זה דבר ילדותי לומר.
אולי הוא? |יודע ממילא שזה טעות|
נו, שיהיה. מחר מתכונת אחת לפני האחרונה.
אללה הוא אכבר.
אני צריכה להספיק לנגן היום
