אני בסדר עם עכבישים, מרחוק יחסית. גם מקרוב, אם שולחים אותם בסופו של דבר רחוק יחסית.
עבדתי היום בפיצה מרבע לשבע עד חמש. העייפות הזאת כלכך מספקת. ועוד חצישעה בייביסיטר, ללמוד שם להסטוריה. הרגליים בקושי עומדות במקום. כיף לי |לא ציני|
מצב צבירה שבוז.
אנשים לא נגררים אחריי. זה דבר ילדותי לומר.
אולי הוא? |יודע ממילא שזה טעות|
נו, שיהיה. מחר מתכונת אחת לפני האחרונה.
אללה הוא אכבר.
אני צריכה להספיק לנגן היום