בס"ד

היה איש שהיה נורא גאה באישתו שהייתה כל כך צנועה שמשו כל שהוא שאני לא זוכרת

ויום אחד הוא חזר הביתה והוא תפס אותה בוגד בו הוא יצא החוצה עצוב ואז תפסו אותו ושמו אותו בכלא

טענו שהוא רצח מישהו

בכלא הוא ישב ממש עצוב וכשהסתכל בצוהר ראה את רצפת הרחוב

ושם לב שהכומר מאוד נזהר כשהוא הולך לא לדרוך על הנמילם ולהרוג אותם

הוא קרא לסוהר ואמר שהוא יודע שהכומר הוא הרוצח

בדקו והוא צדק

אז שאלו אותו איך ידע

הוא אמר שהוא גילה שבגלל שהיה רחמן בצורה קיצונית כל כך על נמלים הוא חשב שלא היה רחמן בדבר בסיסי כמו חיי אדם

(בדיוק כמו אישתו הכאילו צנועה)

והמוסר השכל של הסיפור הזה זה שדיקדוק מיותר עלול להביא לחריגה גדולה מהמידה בה מדקדקים

ולדעתי זה בגלל שיוצא לך פעם לחרוג כי אתה כל כך מדייק ולא מאפשר לעצמך ואז יש רגשות אשם אבל אתה מתכהה

ובגלל שבעיניך לדרוך על נמלים זה גרוע כמו לרצוח עם הזמן תגיע למקום שבו תהיה מסוגל לרצוח

בס"ד

נשמע כמו קונטרה של הגויים המסכנים למה שהנצרות עוללה להם. אבל אם עובדים כמו שצריך, ברור שאפשר להיזהר גם על החיים של בני אדם וגם על של נמלים (אפילו אני משתדל בעניין), וכן על זה הדרך

115721