וזה לא משנה אם זה הצעדה בת"א
או המסתננים
או הרפיסות כלפי ערבים באופן כללי
חילול ה' הנורא שקיים הרבה זמן
וכמעט שאין מוחים 

כזה התכוונתי כשכתבתי "מציאות בעייתית"
כי כששם ה' מחולל - לא משנה הצורה/הצבע

ומה שפלצור אמר- כאשר הבעיה הנוראית היא כזו
שאנחנו מגלים הבנה כלפי הרוצחים שלנו
[מה זה אם לא תסמונת חמורה של אישה מוכה?!...]
מושיטים את הלחי השנייה יחד עם פרח
זאת בעיה חמורה.
 

אתה לא מבין את מבצעי הפיגוע? אתה לא היית שונא אותך במקומם? אתה לא מבין את הקשר בין המצב ששמנו אותם בו לכך שהם לא אוהבים אותנו במיוחד. אז זה נכון שהם אף פעם לא אהבו אותנו, וזה נכון שהיו ועדיין יש לנו את כל הסיבות שבעולם לשים אותם במצב הזה, וזה נכון שמבצעי הפיגוע הם רשעים ושטוב מותם מחייהם (וחבל שלא היה כך) אבל צריך להכיר בכך שיש בעיה במציאות שבה אנחנו חיים.  אפשר להציע לבעיה הזו כל מיני פתרונות (מלתת להם מדינה ולחזור לאירופה דרך טרנספר עד מלחמה ועוד), אבל צריך להכיר בכך שהמצב הקיים בעייתי.

יש לך את זה ביותר פטרוני? ביקרת פעם במחנה פליטים? או סתם בכפר ערבי? נכנסו אלייך פעם הביתה באמצע הלילה העירו את כולם באלימות ושברו דברים? (אני לא אומר שלא צריך לעשות את זה, אבל כן צריך להכיר את המציאות), וזהו, יקירתי, רק הקצה. מה טוב בזה בדיוק?

נכון, ואנחנו לא שולטים עליהם, לכן הם שונאים אותנו הרבה הרבה פחות (אני מניח שאת רובן אנחנו לא מעניינים יותר מידי)

זו הסיבה לפיגועים ופוגרומים הרבה לפני קום המדינה,

זו הסיבה לפיגוע בקוי 48 (תל אביב) כאשר עיקר טענתם של הישמעאלים הם בכלל קוי 67,

זו הסיבה שעלילות "אל-אקצה" ולא מצבם החומרי מהוות את עיקר ההסתה שמולידה את אותם פיגועים, 

וזו גם הסיבה שהם לא פונים לאשמים המרכזיים במצבם הגשמי (רמז: מי שלא מאפשר להם לצאת מאותם מחנות פליטים) אלא פונים כלפינו היאהוד.

כל השאלות בסגון "אם הייתי פלסטיני לא הייתי מתנהג אחרת??" פשוט לא נכונות.

אנחנו לא מהאו"ם וגם אם היינו מנסים להיות אובייקטיביים לא היינו מצדיקים רצח אזרחים במסעדה

נסה לקרוא מחדש

זה היפוך יוצרות מעוות לחלוטין!

ומצדיק אפילו את השנאה כלפיו/ השמחה על הפגיעה בו??
לא מתקומם על זה כדי להגן על עצמו ולהחזיר את הסדר - להעמיד במקומם את כל המתבלבלים למיניהם???

ותקרא בבקשה את הכתבה עד תומה.
יש כאן ממש דבר נורא.


לא אכתוב כאן כדי לא להקים עליי את כולם

אבל המבט שלו מעוות.

 

ההשלכות
ואפילו להצדיק אותן.

יש מסתנננים- אז נגלה הבנה כלפי הפשיעה בת"א [בשכונות הדרומיות]?
יש ערבים - אז נגלה הבנה כלפי "חוסר היכולת לשאת את הכיבוש" ?

יותר מזה.
על בסיס מה אנחנו פה?
על בסיס מה קיימת הנחייה של גר תושב/ מציאות של מיעוטים שחיים פה בנחת?
כשנבין למה אנחנו פה 
ונפעל בדרך הראויה
לאף אחד לא יהיו שאלות ותהיות.
אני מקווה...

אבל זה כבר כמו בסיפור עם הכרית נוצות....

עדיין אני חושבת שהיחס שלי למילה "הבנה" נשאר אותו דבר...

בעיירה קטנה במזרח אירופה חי לו איש נחמד שהייתה לו בעיה רצינית: הוא דיבר יותר מדי על אנשים אחרים. הוא פשוט לא היה מסוגל לשלוט בעצמו. בכל פעם בה הוא שמע סיפור על מישהו שהוא מכיר, ולפעמים גם על מישהו שהוא לא מכיר, הוא פשוט היה מוכרח לספר על כך לחבריו. כיוון שהתפרסם כפטפטן לא קטן הוא שמע הרבה שמועות וסיפורים.
הוא אהב את תשומת הלב שקיבל והיה שמח לראות את כולם צוחקים בשל האנקדוטות שלו, שלעיתים היה מעטר בפרטים שונים שהמציא כדי להפוך אותן למצחיקות יותר.

מעבר לכך, הוא באמת היה אדם נעים ובעל לב טוב.

בעצם, הוא ידע שזה לא בסדר לנהוג כך, אבל.. זה היה כל כך מפתה! ובכל מקרה, רוב מה הסיפורים קרו באמת, לא? הרי רבים מסיפוריו הם פשוט תמימים ומבדרים, לא?

יום אחד הוא גילה משהו מוזר מאוד (אבל אמיתי) על איש עסקים אחר בעיר.
כמובן שהוא חש מוכרח ללכת לחבריו ולשתף אותם במה ששמע והם בתורם סיפרו זאת לידידיהם, שסיפרו זאת למכריהם, שסיפרו זאת לנשותיהם, שדיברו על כך עם חברותיהן ושכנותיהן. הסיפור הסתובב בעיר, עד שאיש העסקים האומלל, שהיה הדמות המרכזית בסיפור הזה, שמע על כך. הוא רץ לרב העיר והתלונן שחייו נהרסו! אף אחד לא ירצה לעשות עמו עסקים יותר. שמו הטוב והמוניטין שלו אבדו לעולמי עד.

הרב הזה הכיר את ה'לקוחות' שלו, כמו שאומרים, והוא החליט לקרוא לפטפטן. אם לא היה זה הוא שחשף את הסיפור, הוא עשוי לדעת מי זה היה.

כאשר שמע הפטפטן הנחמד מפי הרב כיצד מרגיש עמיתו איש העסקים, וכמה הוא הרוס ממה שקרה, הוא חש צער אמיתי. הוא באמת לא התכוון להרוס לידידו את החיים. הוא בסך הכול סיפר סיפור שקרה באמת, והרב יכול יכול לבדוק זאת אם הוא רוצה. הרבי נאנח.

"נכון, לא נכון, זה כלל לא משנה! אתה פשוט לא יכול לספר סיפורים על אנשים. זה לשון הרע, הוצאת דיבה, וזה כמו רצח, אתה הורג את המוניטין של האדם עליו אתה מספר".
הוא הוסיף ודיבר עם האיש שעה ארוכה עד שהוא החל לחוש חרטה וצער על מה שעשה. "כיצד אוכל לתקן את מה שעשיתי?" הוא התייפח. "אני מוכן לעשות כל מה שתאמר לי!"

הרב הביט בו ואמר: "האם יש בביתך כריות נוצות כלשהן?" "רבי" השתומם האיש, "אני לא עני! יש לי כמה וכמה כריות כאלה, האם אתה רוצה שאמכור אותן? שאתן אותן לצדקה?" "לא" השיב הרב, "גש לביתך והבא כרית אחת".

האיש התפלא מאוד, אך הלך לביתו ושב לאחר זמן קצר לחדר העבודה של הרבי כשכרית נאה ורכה תחת זרועו. הרב פתח את החלון בחדרו ונתן לו סכין חדה. "חתוך את הכרית"!

"אבל רבי, כאן בחדר העבודה שלך? זה יעשה כאן בלגן שלם!" "עשה כפי שהוריתי לך!" האיש חתך את הכרית וענן נוצות יצא ממנה. הם נחתו על הכיסאות ועל אצטבת הספרים, על השעון הגדול, על החתולה שהחלה לקפוץ ולנסות לתופסן. הן ריחפו מעל לשולחן ולתוך ספלי התה, על הרבי ועל האיש שהחזיק את הסכין בידו, ורבות מהן עפו החוצה דרך החלון בשובל ארוך ומסתחרר.

הרבי חיכה עשר דקות, ולאחר מכן ציווה על האיש, "עכשיו הבא לי חזרה את כל הנוצות ודחס אותן חזרה לכרית שלך. שים לב, את כולן, אסור שתחסר אף אחת!"

האיש הביט ברבי בתדהמה "רבי, זה בלתי אפשרי! את אלה שכאן בחדר אולי אצליח לאסוף, אבל את אלה שעפו אל מחוץ לחלון לא אצליח להשיב לעולם. רבי, אינני יכול לעשות זאת, ואתה יודע את זה!"

"כן", אמר הרבי והניד בראשו בעצב. "זה מה שקורה: ברגע ששמועה, סיפור רכילות, "סוד" כלשהו, יוצא מפיך, אין אתה יודע לאן הוא יתגלגל. הוא עף על כנפי הרוח ואף פעם לא תוכל להשיבו!"

הוא ציווה על האיש להתנצל מעומק הלב בפני האדם שאודותיו הפיץ את השמועה.
זה קשה ומכאיב, אך זה המעט שיוכל לעשות למענו.
הוא הורה לו להתנצל בפני האנשים שלהם הוא סיפר את הסיפור
והפכם בכך לשותפים לעבירת "לשון הרע".
כמו כן הוא ציווה עליו ללמוד בשקידה את ההלכות הקשורות ללשון הרע במשך שנה תמימה, ולאחר מכן לשוב אליו. |נניח שהוא לומד מהספר את ההלכות...|

ואכן זה מה שעשה האיש.
לא זו בלבד שהוא למד על לשון הרע, הוא דיבר בפני כל ידידיו ומכריו על החשיבות שבשמירה על הלשון
ובסוף הפך לאדם חביב שהתגבר על בעיה רצינית.

ופעילות בהתאם .

[לפי איזה אמות מידה פועלים?- זה שאלה לדיון אחר...]

(שלא לדבר על מנהגי ורבני הציבור המתנחלי)

מעולם נדרשו לבעיית הערבים בארץ ולא הציגו אלטרנטיבה לרעינות השמאל.

למעט שיטת הטרנספר של הרב כהנא,

שזכתה לגינויים מקיר לקיר

אבל חוץ מהם אפחד כנראה לא הבין שנדרש פתרון אמיתי.

אף אחד לא ניסה להכנס לראש של הרשעים הללו ובמקום זה בחרו לבנות ולבנות כאילו הוספת אור תדחה מעצמה את החושך.

זה לא קרה.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים