ואני מפחדת שאני לא מספיק. לא מספיק טובה, לא מספיק מעניינת, לא מספיק כנה לא מספיק חושפת לא מספיק.
ואולי דווקא אז אני שמה מילים ברשות הרבים.
את זוכרת שסיפרתי לך מתי סיקרנת אותי בפעם הראשונה?
כשנכנסתי לפרוזה, ואז שיר, שלך, ואז פרפור בלב.
סתם, מזכירה.
אולי כולנו פוחדים.
אבל אז צריך למיין את הפחד לאובייקטיבי ולכזה שאינו. אין דבר כזה מספיק. לאמנות אין קריטריונים בכלל.
תחיה, את האמנות שלך רק את יכולה לשפוט ורק על פי הקריטריונים שלך עצמך, ואם את לא עומדת בהם, האדם היחיד בעולם שיוכל לזהות את זה ולשנות, זו את.
לא, אבל באמת.
יעבדוך עמים וישתחוו לך אשכנזים
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
מעניין
את/ה היית בצבא?
בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.

הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.