הלב שלי הוא נחלת הכלל

סתם סתם

הייתי במוזה של משפטים גדולים.

קחי חופשי, ותודה על ההזדהות

שהוא בכלל לא יפה.

ואני לא אוהבת את איך שהוא כתוב, אבל אני אוהבת את מה שהרגשתי כשהוא נכתב

ויש לו טעם של שוקולד מריר:

אצלנו כל אחד יושב עם פנס

כי האור מכובה,

מעגל סגור

אף אחד לא מרים את המתג

לכולם יש פנס.

אנשים עייפים מהחיים רובצים

על ארבע מיטות ברזל,

בחדר חשוך אחד וצפוף

ארבע מיטות.

היית מאמין?

(לא חייבת לפרוזה אם את לא רוצה, אבל לפסיפס, ועכשיו.

ובפעם הבאה בה אתבחש בקלחת רגשות מבעבעת אוכל כתמיד לפתוח את הכרטיס האישי שלך ולהתמיין;

להצמיד מחשבות לוהטות אל מילים נכונות

ולנשום.

המילים שלך עושות לי לנשום. פה, עכשיו, כמו בכל פעם מחדש.)

את כותבת ממקום מאוד עמוק ואמיתי..

(אני מניחה שאני לא אמורה להודות לך, כי סך הכל המילים נכנסו לתוכי ממקור נסתר,

ובכל זאת תודה, ואני אוהבת אותך מאד ו--וואו.)

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.