איך העבודה משפיעה עליכם מבחינה נפשית. 

זאת אומרת - איך אתם לא לוקחים את הסיפורים ללב.. איך אתם משאירים את עצמכם בסוג של מקום נקי כביכול.

עד היום עבדתי עם אוכלוסיה של חינוך מיוחד. עולם אחר לגמרי. וב"ה לא מצאתי את עצמי מרחמת על הילדים או נשאבת לסיפור שלהם. בתחושה שלי - קבלתי מעין מתנה מולדת להצליח להתחבר ולתקשר איתם בלי לרחם עליהם. גם במקרים קשים וכואבים..

אבל מרגיש לי שלעבוד עם נוער זה שונה. 

העבודה היא אחרת. אם נשווה לחינוך מיוחד , אז החינוך מיוחד נמצאים במעין עולם טהור משל עצמם. יש בו קשיים, אבל הוא בכללותו טוב. טוב להם. 

מאמינה שגם לנוער טוב. אבל איך לא נשאבים לסיפורים. איך לא כואבים איתם את הכאב עד הסוף.

ברור לי שאפחד לא רוצה רחמים. שאני לא אצליח להגיע כמעט לאף אדם בעולם אם 'ארחם' עליו. רחמים רק מרחיקים בין אנשים. הכוונה שלי היא לא איך מגיעים לנוער בלי לרחם, אלא איך מגיעים לנוער, מכילים, כואבים, מקשיבים אבל בד ובד לא נשאבים איתם לכאב ולקושי. 

העולם של נוער בסיכון מסקרן אותי מאוד. תמיד רציתי לעבוד בזה אבל מעולם לא ניסיתי. ואני תוהה אם לנסות או להישאר בחינוך מיוחד. תחום שב"ה קל לי בו. 

גדולה בטוב.

מוזמנת באישי.

אם לא הייתי לוקחת שומדבר ללב, אז הייתי כבר דואגת.

אני ממש לא מרחמת עליהם.

הם נוער מדהים, שעבר דברים קשים-קשים בחיים והמשיך הלאה. לא כולם מצליחים.

זה תלוי מאוד בסוג האוכלוסיה (עולים / מקרים של סמים / אונס / מה מצב ההורים וכו'), אבל אני לא הרגשתי אף פעם שהם מרחמים על עצמם. ההיפך! הם מלאים(םםם) בביטחון עצמי שהם הכי הכי הכי

אי אפשר לרחם עליהם ככה

נראה לי שפשוט צריך לאהוב אותם אחד-אחד. לא לחשוב עליהם כמו 'קבוצה של נוער בסיכון', אלא על יעל ועדי ושלומי ואריה וכו'.

הסיפורים יכולים להיות קשים, הם לא תמיד רוצים לספר ולא הרגשתי צורך לתמלל אותם...זה פשוט חלק מהחיים שלהם ולאט לאט הם סומכים ומספרים. גם אם לא הכל.

נסי להתמקד בלהעריך אותם על זה שהם מנסים ללמוד, מנסים להשקיע, מנסים לצאת מהבוץ, מנסים ללמוד שאפשר לאהוב ולבנות ולהקים וללמד את עצמך אחרת.

בעבודה היומיומית לא ממש מתעסקים בעבר שלהם, ברור שהוא נוכח כל הזמן אבל זה לא משהו שעולה הרבה פעמים. עושים דברים אחרים, מדברים על כל מיני, כמו עם כל אחד.

לאט לאט לומדים להפריד, לא לוותר להם, לא להפסיק לדרוש ולהאמין בהם.

גם הם לאט לאט לומדים מה אפשר לספר ולמי ומתי ומה המינונים.

חשוב לדעת להתייעץ בכל שלב, למצוא הכוונה איך שהוא, לא לסחוב הכל לבד. אם מרגישים שזה גדול מדי, אז לקחת הפסקה, לחשוב, להבין מה קורה.

בהצלחה!!!

(שמחתי לראות אותך)

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡