לי יצא להכיר כמה בנות שהתחתנו בגיל 17, ואני רואה שחסרה איזושהי בשלות נפשית. הבשלות הנפשית שבאה אחרי התיכון היא משמעותית מאוד. גם אם נראה שהבת מספיק בוגרת בגיל 17, זו לא בגרות שמתאימה לחתונה, לטעמי. אני רואה את הבנות שתהחתנו בגילאים האלה, והרבה הרבה הרבה יותר קשה להן מאשר בנות שהתחתנו מאוחר יותר. הרבה פעמים גם מתגרשים בגלל זה, כי לא היה מספיק בשלות נפשית. גם כשהכל נראה בסדר. 

אני יודעת שזה מאוד תלוי בכל אחת, אבל יצא לי להכיר בנות שהתחתנו בגיל כזה והכל מבחוץ היה נראה מצויין, אבל מבפנים הייתה מורכבות מאוד גדולה. אני חושבת שחבל מאוד להכניס את עצמך לדבר כזה.

ופתאום אתה מוצא את עצמך נשוי למישהי שהמשיכה להתעצב אחרי החתונה. ואולי עכשיו יש לה חלומות אחרים ורצונות אחרים. ולא בטוח שאתה תזרום עם זה.

זה שיש כאלו שמבסוטים מהצעד זה משמח כי זה מראה שחתונה בגיל מוקדם זה לא בהכרח דבר נורא.

אבל אתה צריך לקחת בחשבון את כל המחירים של זה ולראות אם זה מתאים לך.

זוגית.

כלכלית.

נפשית.

זה לא תמיד קל. תחשוב על זה טוב טוב.

יקירתי 

אהבתי מאוד את דברייך הרגשתי שפרטת לי על מיתרי נשמתי ולכן אני סבורה שאת  אשה מסקרנת למדי כולי אוזן לשמוע עוד ממך

חזרי אללי יקירה בהקדם האפשרי 

052614996

בס"ד

אז בהשערה שארצה לעשות תואר

גם אם נוכל להתפרנס במספר השנים שיקח לה לסיים את התואר עדיין זה עלול למנוע ממני להתחיל ללמוד מספר שנים לא מבוטל....

בס"ד

כנראה הבנתם מדברי שאוי ואבוי אם היא לא תעשה תואר... לא מתוך כך כתבתי את זה

התכוונתי שסיכוי סביר שהיא תרצה לעשות מתוך רצון אישי. ברור שמי שיש לו תואר לא יותר טוב ממי שאין.

ולגבי סכום ההכנסה הדרוש - אני חושב שזה די ברור לי (@אריק מהדרום

ולא בניתי על אשתי,כן חושב שגם היא צריכה לעבוד אבל לא בניתי עליה - לא כ"כ מבין למה הובן כך.

תודה

ממש מסכימה עם זה.

אבל יש בחורות בגיל 18 שממש בוגרות. (אפילו יותר מידי..)

**

מה שכן לפעמים אחרי תיכון נמצאים עדיין בקטע של התיכון.. ואחרי שנה-תיים העולם מתגלה אחרת.. ואז האישה שלך משתנה לך ..

לא חייב להבין כל מילה שלי. מורכב. בהצלחה .

**

בס"ד

בין אם שהמפגש עם ה"עולם האמיתי" יכול לגרום לשינוי תכונות/אישיות

ובין אם שההתנתקות המסויימת מההורים שבד"כ קורת בגיל הזה יכולה יכולה לגרום לזה גם

וכו'...

ושוב.. לא לכולם זה קורה.

אבל יש הרבה מקרים .

אהלן אאהלן שלום לך שלום 

זה הסוד הקטן שלי אני מתלבש כגברת 

לא מתוך אילוץ, (כמו קשר שכבר היה הרבה זמן או משהו כזה)

היה לי טוב מאד.

לא רואה פסול בלהמשיך לעצב את האישיות יחד עם הבעל, כמובן שצריך בסיס יציב כלשהו.

להיפך - אני רואה בזה יתרונות רבים מאד.

כמובן שזה יכול להוביל לקושי כלכלי,

ותלוי כל מקרה לגופו.

יש הורים שיכולים לעזור בשנים עד לסיום לימודים,

יש לימודים שאפשר לעבוד תוך כדי, ועוד.

מבחינתי זה היה שיקול משני, העדפתי לחיות בצמצום יחסי.

(יחסי אבל אפשרי. לא ללכת להתאבד על להתחתן, ולא משנה שנחיה ברחוב)

ממרחק של שנים - זה היה לי מצוין. ויש רבות כמוני ב"ה.

בס"ד

מכך שהתבגרתן והשקפתכן/ואישיותכן אולי התשתנתה?

אין שום בעיה להשתנות ולהתעצב ביחד.

כמובן כשזה שמים וארץ - זה בעיה קשה.

כשהכל לדוג' - דרכים בתוך התורה,

זה מצוין לדעתי.

ומנגד, גם הרבה שהתחתנו מאוחר והתגרשו

מסקנה - זה כנראה לא באמת קשור

http://saloona.co.il/blog/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%9F-%D7%91%D7%95/

יש על כך גם מחקרים.

מי שלא מכין את עצמו לחיי נישואים באמת מעלה את הסיכוי שלו להתגרש. יכול להיות נישואי בוסר בגיל 30

יש סיכוי גבוה לחוסר בשלות נפשית הקשורה לגיל

אצל כל אחת הפיתוח אשיות שונה, זה אולי נכון אבל זה לא כלל גורף!

תלוי כמה יש עבודה עצמית, עבודת המידות, רצון וכו'

ולגבי פרנסה- מה אתה דואג? כמו כל דבר בחיים- יש לנו את חובת ההשתדלות (המינימלית, ההגיונית והבריאה)

כשה' יחליט שהגיע זמנך להתחתן הוא גם יחליט כמה תתפרנסו, איך תחיו וכו'...

ברור שיש השתדלות אבל גם המון אמונה וביטחון בה'.

תכניס לעצמך לראש שהכל מה' יתברך- ואין עוד מלבדו ותראה איך דברים מסתדרים, ה' לא יעזוב אותך.

נ"ב בחתונה הייתי קצת לפני גיל 19. ב"ה נשואים בשמחה 3 חודשים מתוקים!

זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים!!!

ישתבח הבורא

ובכל זאת חושבת שהיה צריך לחכות עוד שנתיים שלוש יותר.

וזה לא קשור לבעלי היקר חלילה, אלא לעצמי בלבד. 

לא הספקתי להרגיש חרות.

מרגישה שזה הדבר הכי נכון שעשיתי בחיים,

בדיוק בזמן הנכון.

הייתי בשנה שאחרי התיכון, שנה א' של תואר ראשון, בגיל 18. (לפני שנה +)

ולא הרגשתי שחסר לי חירות.

ליתר פירוט מוזמן לשאול.

התחתנתי בגיל 18. 

ברור לי שאם הייתי עושה את הצעד הזה בגיל 20 ובעלי היה בן 23 ומעלה היה לנו הרבה יותר קל לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה זוגית

לדעתי השאלה שלך לגמרי במקום ובאמת הייתי ממליצה לך לחכות עם זה עוד שנתיים שלוש ולהתחתן עם מישהי שהיא כבר באמצע הלימודים שלה.

אישית אני משתדלת לא להתחפר בשאלה "מה היה קורה אילו" הייתי מתחתנת מאוחר יותר, אבל אם כבר מישהו שואל אז - אני לא ממליצה.

א. יש משהו מיוחד דווקא בתמימות של הגיל הזה שעוזר לבנות את הבית בצורה יותר טובה לענ"ד, ולכן כדאי ללכת על הצעה כזאת.

ב.אנחנו לא מתחרטים על הצעד הזה. יש לנו זמנים קשים כמו כל זוג אבל מראש ידענו אנחנו יודעים שככה הם החיים ואם מנתבים את זה לדיבור והבנה למרות הקשיים והפערים אז זה בונה אותנו ביחד הרבה יותר טוב. יותר קל להתגמש ולהשתלב ביחד, כשצעירים. כמו עץ שככל שהוא יותר צעיר אפשר לשנות את כיוון הצמיחה שלו.

צריך לדעת שמחקרים הם בד"כ מכוונים להוכיח משהו מסוים כך שאין לסמוך עליהם ועדיף לסמוך על הדעה של התורה הקדושה. 

דבר נוסף שחשוב לבדוק בכל גיל הוא את ההבנה לקראת מה הולכים ביחד, ואת המוכנות לעבודה משותפת עם כל הקשיים. היום אנשים בכל גיל חושבים שהעולם נועד לשרת אותם וככה הם גם מתייחסים לזוגיות וממילא הם לא מוכנים לעבוד ולהשתנות. (אשתי תבשל לי ותעשה לי וכו', הוא ישמח אותי הוא יאהב אותי וכו').

אחרי למעלה מחמש שנים אנחנו שמחים מאוד שזכינו לקיים את ההדרכה של התורה ולהתחתן בעודנו צעירים.

האם אנחנו חייבים תואר?

האם בדווקא שאשאתי תעבוד?

אולי יותר חשוב זה להתחתן בגיל צעיר וההורים ירצו לתמוך בכם שנתיים?

אולי בכלל היא רוצה להיות עקרת בית ושאתה תפרנס?

הוא אמצעי למצוא עבודה מכובדת.

אם יש לך כישרונות-על או לחילופין ממון רב לפתיחת עסק עצמאי וחוש עסקי - אתה באמת לא צריך תואר.

שיש אולי אופציה לעזרה מההורים או שהאשה תהיה עקרת בית. אלו שני דברים מאוד נחמדים אבל לרוב הזוגות אין את האופציות הכלכליות האלו. גם אם הם מאוד רוצים.

יש היום משפחות שבוחרות שהאשה תהיה עקרת בית אבל הם חיים מתחת לקו העוני. חלקם שמחים בזה יותר וחלקם פחות.

לפעמים אנחנו חושבים שיש מציאות חיים שתתאים לנו ובהמשך מגלים שהיא קשה לנו מדי. לדעתי להחליט כבר מעכשיו שאשתי תהיה עקרת בית זה לא חכם כי אם אגלה בסוף שזה קשה לי מדי ונהיה כבר עם כמה ילדים קטנים אז לא תהיה אפשרות לחזור אחור. 

לכן הייתי נזהרת עם ההחלטה הזו בגיל כזה צעיר ועוד לפני שיש בכלל אשה. 

חביבי, לא יודעת באיזו מדינה אתה חי-

איפה שאני חיה, כדי שיהיה לי ביטחון כלכלי למשפחה עם יותר מילד וכלבלב- שני בני הזוג חייבים לעבוד, ולעבוד בעבודה מכניסה.

ולא אני לא מדברת על לחיות בבית מפואר עם שני רכבים- אלא על לתת לילידים חינוך טוב ואיכותי, לחתן ילדים בכבוד, על פנסיה, על יכולת להתמודד עם בלתמ"ים ולא ליפול למינוס.

בשביל כל אלו אתה חייב הרבה כסף.

בלי קמח אין תורה, ובלי ביטחון כלכלי גם הזוגיות נפגעת וגם הילדים.

אז אתה יכול לחיות על הקצה מהפה ליד - ואז עוד 10 שנים למצוא את עצמך כשלהורים אין יכולת לעזור (כי ב"ה יש להם כבר 5-6 ילדים נשואים שכולם התחתנו בני 18) ולך אין כדי לפרנס את עצמך.

ברור שצריך לא מעט כסף כדי לחיות בנחת ברמה נורמלית.

אבל נישואין בגיל צעיר לא חייבים למנוע את זה.

אפשר לעשות תארים גם כנשואים וכהורים.

אולי קשה, אבל וודאי שאפשרי, ויש הרבה שעושים ככה.

יש לזה מחירים,

כמו לכל בחירה בחיים.

אפשר להתחיל לעבוד בעבודה מכניסה, גם לא מייד אחרי החתונה, ועדיין לחיות נורמלי.

חולקת גם על ההגדרה של אריק, שבית צריך מינימום 4000 לחודש.

יש הרבה ישיבות שיש להם דיור מוזל לזוגות צעירים, ואפשר לצמצם בשאר ההוצאות, ולהסתדר עד שהמצב משתפר, מסיימים ללמוד ומוצאים עבודה. כמובן שכל מציאות שונה, אבל בהרבה מהמציאויות אפשר למצוא פתרונות לשלב הראשון של החיים, ושלא ככה יראה ההמשך שלהם.

אגב, שמעתי פעם מרב, שממליץ לצמצם מאד בהוצאות חתונה, ואת הכסף לתת לתמוך בילדים בתקופה הראשונה. 

בס"ד

מה הקשיים / המחירים שכתבת?

בס"ד

תודה רבה! עזרת לי

ומעון הוא אותו מעון בדרך כלל. אני לא  חושבת שאחרי שמסיימים ללמוד יש יותר זמן עם ילדים- תלוי במקצוע כמובן. יוצאים בבוקר וחוזרים בצהריים או בערב. ואי-אפשר להגדיר כמה זה מספיק ממון כדי לתת מלוא תשומת לב. ואיך אפשר לתת כשהורים בעבודה. ככה זה חיים - אם נמצאים יותר בבית אז יש פחות כסף. אם משקיעים בעבודה אז לא נמצאים בבית.

ולהחליט מלכתחילה להתחתן בגיל צעיר ולמנוע- זה בעייתי מאד.

עדיף כבר להתקדם לבד, להתחיל תואר, לחסוך קצת, לבנות את עצמך מעוד כמה כיוונים - ורק אז להתחיל לחפש, כשאתה כבר מוכן גם להיות הורה ולא רק זוג.

(לא מחייב להיות הורה שניה אחרי החתונה, אבל כן להיות מוכן לזה בגדול)

במחירים הם באמת החוסר זמן,

החוסר יכולת להתמקד רק בלימודים, כשיש גם זוגיות וילדים.

(אבל מי באמת רוצה להיות שקוע בתוך הלימודים כל היום? אם לא היה מה שמכריח אותי לצמצם את השקיעה בלימודים למינימום ההכרחי - היה צריך להמציא אותו...)

אי אפשרות לצאת לחופשת לידה נורמלית, וכו'.

אבל לא סתם שזה אפשרי,

אני ובעלי עשינו תואר במקביל,

ולא עם ילד אחד בבית.

הסתדרנו ומסתדרים. ב"ה. ומסיימים ב"ה את התארים.

לעניות דעתי, ואני יודעת שלא מסכימים איתי,

הקמת בית זה דבר חשוב.

עם מבחינה אישית ואישיותית זה מתאים לך - 

אני חושבת שעם שאר הקשיים בחיים אפשר להתמודד בדרכים יצירתיות.

ולא חסרות דרכים.

ובסוף לא הצלחתי ללמוד מה שרציתי ושיניתי את תחום הלימוד. וזה מאוד משפיע עלי היום (על החיים, על ההכנסה, על המשפחה)

לא מצטערת על בעלי ועל הילדים ח"ו אבל אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן אחור - לא הייתי מתחתנת כ"כ מוקדם.

ההמלצות האלו על חתונה בגיל צעיר הן בעייתיות כי לא כל אחד מצליח לעמוד בעומס/לא לכולם יש עזרה מההורים וכו'

זה שרואים זוגות שזה כן הצליח להם זה לא מחייב שזה יצליח לכולם.

אם הפותח לוקח בחשבון שהוא עלול לעשות וויתורים רציניים בחיים בשביל להתחתן צעיר אז שילך על זה, אבל להתחתן צעיר במחשבה שהכל ילך חלק כי יש זוגות אחר שגם הצליחו להתחתן מוקדם וגם הספיקו כל מה שרצו? לא הייתי בונה על זה....

אם בחור יתחיל איתי-אדע שהוא לא רציני:

איזה בחור רציני יצא עם בחורה בת 17?!

מתח של שידוכים- שעם כל היופי של הרומנטיקה והפגישות יש גם מתח חששות ואפילו כאבי לב- זו גם התקופה שעדיין עובדים על יחסים טובים וקשרים בינאישיים עם חברות, נהנים מההכתרה/ טיולים/ חוויות סוף התיכון - לרוב בנות הגיל הצעיר הזה זה יותר מתאים ובריא.

יש בודדות בוגרות במיוחד שאולי מתאים להן להתחתן אז. 

אני הייתי בלח"ית, וב"ה זכיתי להתחיל לצאת בשמינית, לקבל הצעת נישואין אחרי מתכונת בתנ"ך, ולהתחתן פחות מחודש אחרי הבגרות האחרונה. ב"ה הזוגיות והנישואין מוצלחים, יש קשיים כמו כל זוג, והרבה הרבה אושר.
אני מאד לא מסכימה עם מה שהרבה כתבו פה, שאפשר להתחתן בגיל זה, למרות שהאישיות עוד לא התעצבה, ואז מתעצבים כזוג וכו וכו. אם הבחורה עוד לא עברה את התהליך החשוב של למצוא את עצמה, אז באמת לא כדאי, לדעתי. אבל אם היא כן, ואם היא בחורה עם ראש על הכתפיים שמעוניינת בחתונה, אני לא רואה שום סיבה למה לא.
ובעניין הכלכלי - לזוגות צעירים קשה. לוקח שנים עד שלפחות לאחד מבני הזוג נהיה משכורת נורמאלית, ועוד יותר זמן עד שלשני בני הזוג יש משכורת נורמאלית. צריך לדעת לחיות בצימצום, להשקיע הרבה (ללמוד ולעבוד), ולהתנהל נכון. הפיתרון האחר זה לדחות את הדייטים עד לגיל מאוחר, שברור שבפן הכלכלי זה הגיוני, אבל בהרבה אופנים זה לא, ולא מרגישה צורך להרחיב בנושא.
בקיצור- לדעתי, הגיל, או השלב בחיים זה לא הפרמטר למוכנות לחתונה וזוגיות, אלה המקום הנפשי של האדם.

 

1. האמירה של "הרבה יותר קל דוקא בגיל הזה לפני שיש אישיות מעוצבת" דוקא לא נכונה.

בגיל 18 עדיין יש את השחור-לבן של גיל ההתבגרות. אנשים נטועים בעמדות מאד חדות וחותכות.

דוקא כשמתבגרים יותר, יוצאים לעולם ומתחילים את החיים האמיתיים- אנשים מפתחים יותר יכולת למורכבו, להכיל את האחר והשונה.

אם הייתי פוגשת את בעלי בגיל 18- לא היינו מסתכלים אחד על השני. הוא היה נראה לי הפוך ממה שאני. (בגלל משהו שהיום אני מבינה שהוא שולי- ואז היה נראה לי מהותי)

2. מכירה המון במות שהתחנו בגיל צעיר והשתנו אח"כ. לרוב זה לא השפיע מאד על המערכת הזוגית- אבל קח את זה בחשבון. זה שאתה מתחתן עם מישהי שבגיל 18 היא דוסית על - לא מחייב שככה היא תהיה גם בעוד 5-10 שנים. (ראיתי את זה גם אצל כאלו שהתחתנו יותר לכיוון 23-25 אבל הרבה הרבה פחות והרבה פחות חד.)

3. אם אין קמח אין תורה. התנהלות כלכלית בשנה-שנתיים הראשונות יכולה בהחלט לקבוע איך יראה העתיד שלכם. אלו השנים שהכי קל לחסוך בהן (כי אין עדיין ילדים, ההוצאות קטנות. אפשר לחיות גם על 3000-4000 ש"ח..) 

כמו כן- חתונה מוקדמת, ילדים וכו'- מקשים מאד על לסיים תואר. במיוחד תארים קשים (שמביאים עבודות ריוחיות)

וכן, זה שיקול. 

4. בחיים צריך איזון. זה שלא נכון להתחתן בגיל 30 לא הופך חתונה בגיל 18 ליותר נכונה. יש אמצע, והאמצע הוא מה שנכון לרוב האנשים. (יש יוצאים מהכלל, אבל הם מעטים..)

5. אם אתה רוצה להתחתן בגיל 18 אתה צריך להתכונן לזה מגיל 15 לפחות. ללמוד מקצוע, לבנות בעצמך מקום נפשי חזק, לבנות יחסי אנוש, יכולת להכיל ולהתמודד עם האחר, חוסן נפשי.

חתונה זה לא רק כיף (למרות שיש בזה המון כיף) חתונה זה עבודה מאד קשה. 

וילדים זה עוד יותר.

(מי שכבר יש לו חבר\ה בגיל הזה, ורוצה להתחתן ולמנוע הריון - זה משהו אחד.

מישהו שאומר לכתחילה- בא לי לחפש כלה אבל בלי ילדים- זו אמירה בעייתית בעיני בגיל הזה. רוצה להתחייב? עד הסוף.)

חתונה זה לא רק כי בא לי וכי זה כיף.

זה כרטיס לכיוון אחד, אין תחנות ביניים. זה התיחבות רצינית לכל החיים.

ואם טעית- המחיר יכול להיות כבד מאד. 

אהבתי את מה שכתבת על זה שצריך להתכונן.  הייתי מוסיף פה הערה גם על שירות לאומי וכו'.

כתבת בסוגריים שמי שכבר יש לו חברה והוא רוצה למנוע- זה דבר שונה ממי שרוצה להכיר מישהי מלכתחילה ולמנוע.

לדעתי, שניהם בעייתיים מאוד. למה העובדה שיש לו חברה (או שיש לה חבר) הופכת את המניעה ללגיטימית?

הפוך- זה בעייתי מאוד שיש לו חברה, וצריך להשתדל למנוע את זה!! זה לא יותר טוב ממישהו שמחפש להתחתן מלכתחילה בגיל צעיר. שניהם בעייתיים ממש!!

ולכל האלה שאומרים שכל אחת מה שמתאים לה- אני פעם גם הייתי אומרת את זה. עד שנתקלתי בכמה זוגות שהראו לי שזה לא נכון. שבהתחלה הכל היה נראה טוב ובוגר, ואח"כ החיים השתנו מקצה לקצה.

ואם זה היה מעט, הייתי שותקת. 

בס"ד

תודה לכל מי שטרח וכתב תגובה. תסלחו לי שלא הגבתי לכל אחד - זה קשה לעשות את זה

עזרתם לי מאוד מאוד ואם אני לא טועה עברתי על כל התגובות - אז גם אם לא הגבתי או אמרתי תודה באופן אישי זה לא אומר שלא עזרתם.

אסכם שלפי הבנתי באמת מדובר בכל מקרה לגופו ויש לא מעט דברים שצריך לקחת בחשבון...

תודה רבה לכם!

גם ככה יש אתגרים לא פשוטים בתחילת חיי נשואים אז למה להוסיף עוד?

אני רואה את זה שלהתחתן עם בחורה בת18  כמו לקחת הימור בסיכון גבוהה יותר בא לך?.

מכירה כאלה שהתחתנו בגיל 18 והקימו בתים יפים,

מכירה גם כאלה שהתחתנו בגיל 25 והקימו בתים גרועים,

נכון שלא רק הגיל קובע והרבה זה אישיות ובגרות ועוד,

אבל בגיל 22 שתצא עם בחורה תוכל להרגיש דעות, בגרות, כוון חיים, אמיתי יותר מאשר מבחורה בת 18.

השכירות והמחיה הרבה יותר יקרים מפעם ו2  בני הזוג היום לא יעבדו זה אמור לפול על משהו..

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית

גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה

איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן

וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.