1. לפתוח בשיר ולגעת בסיפורי ילדים שונים ולשים דגש על מילים מיוחדות ולעשות יציירה שנוגעת לסיפור.
2. דפים שקשורים לאותיות ולעבור על אותיות
3. לעבוד על כתיבת שם ושם מלא ביצירות שונות

כמובן שזה כחלק מפעילות שוטפת בקייטנה.

את עושה קייטנה שאת יזמת? או במסגרת פרויקט?

בקיטנה שאני עבדתי בעבר כל פעם בחרנו סיפור ילדים ובו התמקדנו... ואז פרסנו עליו עבודה למשך מספר מפגשים

בהצחחה

לא יוזמה שלי ולא כחלק מקייטנה. שבועיים של מוכנות נטו. כמובן שאני משתדלת להכניס חוויות וכיף

לק"י

חרוזים:
להרכיב פאזלים של מילים מתחרזות (אפשר חלקים גדולים על הרצפה, וכל אחד בתורו בא ומרכיב זוג).
את אומרת מילה- והילדים זורקים חרוזים.

מודעות פונולוגית- צליל פותח/ סוגר, חלוקה לצלילים (אפשר עם האצבעות): אפשר מידי פעם, תוך כדי הפעילויות השונות, לבחור מילה ולנתח אותה.

יש שיק "הברוז גה הוא כל היום נתקע במקום כל המילה אומר רק את ההתחלה...ואז אומרים מילה וצליל פותח

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/KdamYesodi/TochniyotLimudim/Tashtit.htm



מחלקים את הנושא לשלושה חלקים:
מודעות פונולוגית, כשירות לשונית ומכוונות לספר.

חשוב מאוד שילדים לקראת כיתה א' ידעו:
את שמות האותיות,
את רצף האותיות,
לבודד את העיצור האחרון של מילים המסתיימות בעיצור. למשל: "שלום" יחולק ל ש-לו-ם.
זה שלב שמגיע אחרי שהם יודעים לבודד צלילים פותחים של מילה. ש(בקמץ) מתוך "שלום".

שיר האותיות של בלי סודות הוא מעולה.

אפשר להכין להם "סרגלי אותיות" לשיר. אפשר להוסיף מעל כל אות מילה המתחילה באות זו. אפשר את הסופיות להוסיף מתחת לאותיות הרגילות. וכך להתחיל כל בוקר בשיר.
לבקש מילדים לזהות אותיות.
לבקש מילדים למצוא צלילים פותחים.

העבודה היא שונה בין קבוצה של5 ילדים לבין 30.
חשוב מאוד שבקבוצה גדולה האותיות יהיו ברורות לכולם. ושבכל מצב את תוכלי לבדוק ולראות שהילדיםמצביעים על האותיות הנכונות. בקבוצה גדולה עדיף להראות להם את האותיות בגדול.

זה נוח כי יש לך חשבוניות מרוכזות ואתה לא מאבד אותן.