יום אחד @קמנו ונתעודד שאל איך מצליחים לדבר באמצ עם אנשים,
כאילו, לא היי ביי סיימתי לשון לנצח מגניב שיואו זהו.

ואני חושבת שהתשובה היא ההבדל בין נסיופ לנוגה.

השאיפה של נוגה זה להיות ביינישים רציניים חמורי סבר וחסרי חוש הומור שמדברים רק על עניינים שברומו של עולם וכזה האם הקב"ה יכול לבוא אבן שהוא לא יכול להרים

ונסיופ? אין לנסיופ מורה חוץ מלהיות פורום פח. פריקות דיכאון ובדיחות קרש או-יהה.

מה קורה תכלס?
בנוגה משעמם ובני אדם שפויים לא נכנסים לשם יותר מידי
ובנסיופ? קראחנות, בדיחות קרש, פריקות
וגם יש פה שרשורים על אמונה ועל משנעות ועל מקום ועל מה שבוער לנו בפנים ואיך מצליחים להיות חברים.

מה המסר העמוק? שלפעמים צריך את השטויות ואת דיבורי הסרק בשביל הדיבור ברמה אחת מעל
וגם שהחברות הכי טובה ואמיתית זה להקשיב לשטויות הבאמת משעממות של החבר שלנו, כי זה החיים שלו והקשיים שלו והעולם שלו.