חס ושלום...
תראה את מחלוקת הלל ושמאי באבד"נ נ"ב פ"ל ונראה אם תגיד את זה שוב...

בס"ד

 

מה לעשות שככה זה היום.

 

מה גם שאני מקווה שברור שהכל נכתב בנימה הומוריסטית קמעה.

לא ידעתי שריח של תורה זה ריח של זעה מסריחה

מחילה מהריח ניחוח..

אבל קמנו ונתעודד,

הצחקתני.. 

מהו ריח של תורה?
למדיני

אבל זה בטוח לא זיעה.

יותר "חילול ה'".

ואפילו מעבר לכך.

מהסוג שנוטה להזדחל אל בתי השחי.

ולמרות שאני בישיבת "קו" - אני לא נכנע לקווניקיות!

מקלחת כל יום, מרדנות וחשיבה עצמאית!

יחי הספר הצהבהב!

הספר הצהבהב?

לא שמעתי עליו מעודי.

אם מחפשים טוב טוב

וההשואה בין ללמוד בישיבת קו ולהתקלח כל היום,
לבין ללמוד בישיבת קו וללמוד כתבי הרב שג"ר.

אוי.

בפועל עוד לא למדתי ספרים שלו |נבוך|

אני יותר בקטע של להעלות סברות שלא מופיעות בראשונים (ל"ע) וכאלה

והחברותא היחיד שמפעיל את המוח שלו מתגייס באוגוסט.

לאן העולם הזה הולך?? |אומלל|

יעני לומד בעלי

למצוא פה את בעלך.

מה ההלם?

ומעניין אם אתה מכיר מישהו.

כאילו, אם אתה בגבוהה מנהסתם אתה מכיר אוֹתו

ק"ו בזה שאני כותב

וכ"ש בזה שאני מנהל דו-שיח רח"ל.

אני אמור להיות עקבי. או שאולי מתאים כאן סימן שאלה.

הו וואטאבר.

כל עוד אתם אלה שצריכים לסבול אותי ולא להיפך, אני יודע שאני שפוי.

אוי, לא להגיד סברות שלא כתובות בראשונים..

רחמנות עליכם.

 

רק בקטע כזה של "הרב לא אמר"...

או למשל, דו-שיח כדלהלן:

-"אז מה אתה אומר על התוספות?"

-"הרב אמר בלה בלה בלה"

-"כן, אבל מה אתה חושב?"

-"אני חושב מה שהרב אמר"

|מצמיד אקדח לרקה של הבחור|

-"מה *אתה* חושב?"

-"תוריד ממני את הידיים שלך, חתיכת מטורף"

היא היא משעשעת למדי

תבורך הציניות, אבל הכי אהבתי את התגובות הרצינות <צ>

מצד שני זה מצחיק על חשבון התורה

כי באמת יש בחורים מסריחים שחושבים שזה לגיטימי
ובאמת יש בתי מדרש שאתה נכנס אליהם ורוצה לברוח החוצה לנשום אוויר...

ריח של תורה- תערובת של עיפוש וחמיצות. הביטוי הפיזי של בית המדרש.

ענן של קודש המלווה את אלו שמתקדשים בתורה, ביקור קצר בהיכלי הלימוד מסביר היטב באיזה ריח מדובר. משמש בעיקר על דרך השלילה: לעקיבא אין ריח של תורה

(אין לבלבל עם ריח של תלמידי חכמים- המצב השורר בחדר האוכל של ישיבת הר המור בתום ריקודי ראש חודש)

 

 

תכל'ס זה בעיקר בקו, במקומות אחרים שומעים את התינוק הבוכה

אשכרה.