מי שלא יודע, לאחרונה אני גר בחווה, מנהל עדר.
בעקבות עזיבתי הקרובה, הייתי רוצה לכתוב קצת על זה..
אז נתחיל בכך שהמעבר היה לפני כ3 חודשיים כאשר צדה את עיני מודעה על אדם המחפש מתנדב שיחזיק לו את העדר בתמורה למגורים וכלכלה, נעניתי ברצון.
היו רבים שלא הבינו איך אני מסוגל להיות ''עובד חינם'' לאדם שבסך הכל נותן לי מעט מאוד יחסית לשעות העבודה(הדי מטורפות יש לציין).
אתחיל מהסוף להתחלה - אני מוציא כל יום את העדר למרעה, מתחזק באופן שוטף את הדיר (עד הפרט האחרון), לומד די רחוק, וכן, מצליח אפילו לחסוך כסף כל חודש!
העיקרון המנחה אותי (גילוי נאות - בהשראת הסולידית) הוא שכאשר יש צורך לחסוך, פשוט לא מוציאים.
אז את הארוחות שלי אני בוחר בקפידה, כאשר מדברים על מרעה עם שחר - צריך להקפיד על כמות חלבונים מתאימה להליכה כמעט רציפה של שעתיים וחצי, אימון כושר של חצי שעה, עבודה מאסיבית 3 שעות+- וחוסר יכולת כמעט מוחלט לבשל דברים (על סוג המזון הבסיסי ועל הערך החלבוני הרצוי אכתוב בהזדמנות אחרת).
אז כן, אני מנהל עסק מהבית, יוצא למרעה מרענן ששומר אותי בכושר גבוה במיוחד, ובמילים אחרות - חי כמו מלך. אפילו מתקני כושר יש.
מיד כשהגעתי חשבתי איך לנצל את הדברים לטובת שמירה על הכושר ועל מצב הרוח, מינימום הוצאות על תנועה, ומקסימום הכנסה חודשית.
את הרכב זרקתי די מהר, כאשר הבנתי ששווה נסיעה של שעתיים בטרמפים מאשר להוציא 100 שקל על דלק.
אין קנייה של אוכל. או מביאים מההורים (ויאמר לזכותם שהם לא מותירים אותי ללא תיק מלא אספקה שבועית), או קונים מהמכולת. הכי חשוב הוצאות חודשיות על אוכל: 10₪.
נסיעות ללימודים - סידרתי טרמפ שיקפיץ אותי כיוון שאני גר על כביש 1.
עבודה - עד היום הייתי סוכן תיווך של חברה קטנה, כאשר כל עבודתי התבצעה מהבית.
אז ככה היה נראה הסדר יום:
06:30 אין דבר מרגיע יותר מללכת שעתיים בנחת ולראות כבשים מקפצצים מול העיניים, וגם כושר גבוה - חשוב.
09:30 ארוחת בוקר טובה כדי לא להגיע לתת משקל בעקבות המאמץ הפיזי הגבוה.
10:15 מאכילים את הטלאים של הפיטום - דליים של תערובת במשקל של 15 קג כל אחד - אחלה משקולות (ממלאים פעם ביומיים וככה שומרים על זמן מנוחה).
11:00 זמן חופשי. מעכשיו אני פנוי בעיקר לקרוא הרבה, או להיות במוקד (גם הוא מהנייד).
14:00 ארוחת צהריים טובה.
18:00 עושים משמרת ערב.
מה עשיתי עוד באמצע?
א. הפכתי להיות (עד שנהרס הפלאפון הקודם) מוקדן ראשי של מחוז ירושלים בידידים, ארגון שמסייע ללא תשלום בכל סוגי חילוץ הרכבים.
ב. למדתי המון על תחום החקלאות. אפשר להגיד שאם אני בענף הזה כ 6 שנים (מכיתה ו) הרי ובחודשיים האלה למדתי יותר מאשר למדתי בכל שאר הזמן.
ג. הקמתי (בשלבים אחרונים) עסק לתיווך.
ד. לקראת הקמה של חווה חקלאית, כאשר את המידע למדתי בשעות הפנאי.
כאשר אני מספר לאנשים שאני מנהל משק ואני לא מקבל משכורת, הם שואלים אותי בפליאה למה אני לא דורש בתוקף שכר. אצלי רמת החיים היא מעל הכל. הלוואי עלי להישאר כל חיי עם רמת חיים כזאת.
בטור הבא אסקור את סוג האימונים שאני משתדל להקפיד עליהם כדי לשמור על כושר, ואת סוג התזונה.
בעקבות עזיבתי הקרובה, הייתי רוצה לכתוב קצת על זה..
אז נתחיל בכך שהמעבר היה לפני כ3 חודשיים כאשר צדה את עיני מודעה על אדם המחפש מתנדב שיחזיק לו את העדר בתמורה למגורים וכלכלה, נעניתי ברצון.
היו רבים שלא הבינו איך אני מסוגל להיות ''עובד חינם'' לאדם שבסך הכל נותן לי מעט מאוד יחסית לשעות העבודה(הדי מטורפות יש לציין).
אתחיל מהסוף להתחלה - אני מוציא כל יום את העדר למרעה, מתחזק באופן שוטף את הדיר (עד הפרט האחרון), לומד די רחוק, וכן, מצליח אפילו לחסוך כסף כל חודש!
העיקרון המנחה אותי (גילוי נאות - בהשראת הסולידית) הוא שכאשר יש צורך לחסוך, פשוט לא מוציאים.
אז את הארוחות שלי אני בוחר בקפידה, כאשר מדברים על מרעה עם שחר - צריך להקפיד על כמות חלבונים מתאימה להליכה כמעט רציפה של שעתיים וחצי, אימון כושר של חצי שעה, עבודה מאסיבית 3 שעות+- וחוסר יכולת כמעט מוחלט לבשל דברים (על סוג המזון הבסיסי ועל הערך החלבוני הרצוי אכתוב בהזדמנות אחרת).
אז כן, אני מנהל עסק מהבית, יוצא למרעה מרענן ששומר אותי בכושר גבוה במיוחד, ובמילים אחרות - חי כמו מלך. אפילו מתקני כושר יש.
מיד כשהגעתי חשבתי איך לנצל את הדברים לטובת שמירה על הכושר ועל מצב הרוח, מינימום הוצאות על תנועה, ומקסימום הכנסה חודשית.
את הרכב זרקתי די מהר, כאשר הבנתי ששווה נסיעה של שעתיים בטרמפים מאשר להוציא 100 שקל על דלק.
אין קנייה של אוכל. או מביאים מההורים (ויאמר לזכותם שהם לא מותירים אותי ללא תיק מלא אספקה שבועית), או קונים מהמכולת. הכי חשוב הוצאות חודשיות על אוכל: 10₪.
נסיעות ללימודים - סידרתי טרמפ שיקפיץ אותי כיוון שאני גר על כביש 1.
עבודה - עד היום הייתי סוכן תיווך של חברה קטנה, כאשר כל עבודתי התבצעה מהבית.
אז ככה היה נראה הסדר יום:
06:30 אין דבר מרגיע יותר מללכת שעתיים בנחת ולראות כבשים מקפצצים מול העיניים, וגם כושר גבוה - חשוב.
09:30 ארוחת בוקר טובה כדי לא להגיע לתת משקל בעקבות המאמץ הפיזי הגבוה.
10:15 מאכילים את הטלאים של הפיטום - דליים של תערובת במשקל של 15 קג כל אחד - אחלה משקולות (ממלאים פעם ביומיים וככה שומרים על זמן מנוחה).
11:00 זמן חופשי. מעכשיו אני פנוי בעיקר לקרוא הרבה, או להיות במוקד (גם הוא מהנייד).
14:00 ארוחת צהריים טובה.
18:00 עושים משמרת ערב.
מה עשיתי עוד באמצע?
א. הפכתי להיות (עד שנהרס הפלאפון הקודם) מוקדן ראשי של מחוז ירושלים בידידים, ארגון שמסייע ללא תשלום בכל סוגי חילוץ הרכבים.
ב. למדתי המון על תחום החקלאות. אפשר להגיד שאם אני בענף הזה כ 6 שנים (מכיתה ו) הרי ובחודשיים האלה למדתי יותר מאשר למדתי בכל שאר הזמן.
ג. הקמתי (בשלבים אחרונים) עסק לתיווך.
ד. לקראת הקמה של חווה חקלאית, כאשר את המידע למדתי בשעות הפנאי.
כאשר אני מספר לאנשים שאני מנהל משק ואני לא מקבל משכורת, הם שואלים אותי בפליאה למה אני לא דורש בתוקף שכר. אצלי רמת החיים היא מעל הכל. הלוואי עלי להישאר כל חיי עם רמת חיים כזאת.
בטור הבא אסקור את סוג האימונים שאני משתדל להקפיד עליהם כדי לשמור על כושר, ואת סוג התזונה.
