עדיף כאלה עם שפה גבוהה ורמה ראויה שמושכת את הלב והאוזניים יותר מאשר הנושא עצמו.

או דוגמא אחרת:

השיר הנני כאן נכתב ע"י חיים חפר על העיר ירושלים.

אחד השירים היפים.

שירי אהבה מקומם בין בני הזוג בלבד.

ברור שזה חלק מחיי כל זוג בעולם - אבל זה אמור להיות דבר אישי שלהם.

(וזה מזכיר לי שהמרצה שלי בעריכת וידאו - לא דתי, במקום חרדי - שאל איזה שירים אפשר להביא לסרטים הערוכים. "שירי אהבה, אפשר?" הוא שאל, אחרי שהבהרנו לו ששירת נשים היא מחוץ לתחום - אף שהוא הגבר היחיד שם. כשאמרנו לו שלא, הוא מלמל כזה: "טוב, למרות שכולנו אוהבים הרי, נכון?"

ניסיתי להסביר לו את ההסבר הנ"ל, אבל התייאשתי...)

שבעל יכול לחבר ולשיר לאשתו וכן להפך.

ומי שלא כשרוני בשירה - שיביע את אהבתו בדרכים אחרות.

ובכל אופן, אף משורר בין ימינו לא משתווה לשלמה המלך.

ברור שגם משל משתמש בדימויים מתוך העולם שהוא מכיר. 

אם שלמה לא היה כותב כמו שיר אהבה של בחור לבחורה - אז הוא היה חסר משמעות כשיר אהבה לא-להים. אף אחד לא יכתוב היום שיר אהבה בין כנסת ישראל לה' עם המילים "אתה כמו קיפוד דרוס בצד הכביש בעיניי, כמו קשקשים של אדם שלא חפף עם הד אנד שולדרס", נכון? ולמה זה? כי זה מגעיל. הדימויים הרלוונטיים יילקחו ממה שכן מושך ויפה בעיני המשורר, ושהוא היה מוכן לכתוב את זה גם לבחורה (גם אם את הטקסט הספציפי של שיר האהבה הספציפי הזה הוא מעולם לא התכוון לכתוב על בחורה). 

בקיצור - רובד ה'פשט' של שיר השירים ברמת המשל הוא ברור ומובן מאליו, אחרת אין אפשרות בכלל לקרוא את השיר הזה. 

מדברים על דברים אישיים...

ואדם שר אותם לעצמו...

יאסרו אז משהו אחר יגרה.  רואים שחז"ל לא חשבו כמוך.    הלוואי שהיינו קצת קרובים לחרדים בנורמות של צניעות.

הם לא ממש עדינים אבל לא גסים. 

לא יודעת אם זה בסדר הלכתית.. בדקת?

בבית אנחנו כן שומעים בעיקר שירי אהבה ישנים.. לא שירת נשים. 

יכול להיות בעיה לשמוע אותו מבחינת מנגן לא כשר,

אבל על זה אפשר להתווכח.

(ואני לא הולכת לעשות את זה.)

והוא אוסר שירי אהבה...

ובכל זאת הפוסקים אחריו באו וסיפרו שהם קראו ספרי מלחמות (=ספרי היסטוריה, בעברית מודרנית; נראה לי שהחיד"א אמר את זה, אבל זכורים לי עוד), והגבילו את האיסור באופן זה או אחר. 

במלים אחרות: השאלה איננה מה השולחן ערוך אומר על זה, אלא איך הפוסקים שבאים אחריו מתייחסים למה שהוא אומר על זה. 

לא בדקתי בפועל, יכול להיות שגם הם אוסרים. 

ובכל מקרה, כדי לדעת מה הם גדרי 'שירי חשק' שהשולחן ערוך מדבר עליהם צריך לדעת איך נראו 'שירי חשק' בתקופתו של השולחן ערוך. ייתכן שלא הכותרת והנושא הם הבעייתיים, אלא מלים ודימויים מסוימים (לדוגמה: גם אני, ששומע שירים מכל מיני סוגים, מכבה את הרדיו כשמשמעים שירים של אפרת גוש, שהשירים שלה פשוט בוטים ומגעילים. אולי השולחן ערוך התייחס לשירים שהם כמו השירים שלה דווקא?). 

בקיצור - אמירה כללית כזאת איננה מדויקת, וטעונה ליבון (ושוב - ייתכן שבשורה התחתונה אתה צודק. אבל לצטט את השו"ע בנושא זה פשוט לא נכון). 

הם שירי אהבה מכל סוג שהוא, גם העדינים שבהם. 

ויכול להיות שיש פוסקים שמבינים אחרת את השולחן ערוך או חולקים עליו, לא בדקתי. 

רק אציין שלרב ליכטנשטיין היה דוקטורט בספרות אנגלית, וספק בעיניי אם היה יכול להוציאו מבלי לקרוא שירי אהבה. אני לא יודע מה הוא היה פוסק לגבי שמיעת מוזיקה בנושא, אבל אני מניח (לאור היכרות עם משנתו ההלכתית בהיבטים אחרים) שהוא לפחות היה מחלק בין עיסוק בנושא כאמנות וכלימוד לבין עיסוק בו לשם הנאה (הראשון הוא סיבה לקולא, השני - ייתכן ולחומרא). 

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...