ואני ממש מסכימה איתך, רק דבר אחד,

שיקחו בחשבון שלא תמיד זה מתאים, ולא תמיד זה הולך- ואז הם יצטרכו להתמודד.

לפעמים צריך לחשוב אם רוצים את זה באמת, ואם רוצים את זה ומוכנים לזה שלא בטוח זה ילך, ומבטיחים לעצמם שהם יקומו ולא יישברו מזה, אז סבבה.

אבל אם לא, זה לא שווה את זה.

זה לא חטא ולא שום דבר, רק חבל שיצטרכו לחוות את זה, יש כל כך הרבה הזהרות ומזהירים, שלעשות את זה ולהישבר מזה אח"כ זה חבל. חבל מאד.

בס"ד

שאולי זה ישרט ויכאב אבל זה בסדר כל עוד הם יעמדו מאחורי ההחלטה שלהם ויהיו מודעים להשלכות האפשריות

כשהם יודעים שההשלכות הן כאב ושריטות ולא נפילת השמיים

המודעות כל כך מקלה על הכאב אחכ.

תודה

(אני קצת מסתייגת מההאשמה הבלעדית של החינוך הדוסי.

כלומר, ברור שלא פעם ולא פעמיים יש לו חלק משמעותי במחדל הזה,

אבל בעיניי בעיקר אשם המצב - הסתירה בין היופי שהצגת כאן לגועל שהולך בעולם, לזילות שמכנים 'אהבה'.

אם היינו חיים בעולם אוטופי, שהאהבה באה לידי ביטוי בצורה תקינה בסה"כ ולא היה פער כל כך גדול בין האידאל החיובי והטוב של האהבה לבין מה שרואים בחוץ, אני מאמינה שמצבנו היה טוב בהרבה.)

בס"ד

(לתרבות המערב יש חלק ברור בעיצוב המושגים האלו אבל החינוך הדתי אשם באימוץ המושגים וביציאה מהם למסקנה שהם חטא

אם החינוך היה מלמד את המושגים בהשקפה יהודית לא הייתה התחלת מחשבה שהם חטא)

זה חשוב חשוב

וממ

מפלצות הן ירוקות נזלת, שתדעי

בס"ד

ארטיקים בטעם ענבים בצד שלי

בס"ד

אני רואה את הנוער אחרת ומהמקום הזה כתבתי הכל

אבל אני נערה ולא נער אז אולי אני פחות יודעת איך בנים חווים את המושגים אהבה ומין

אני יודעת שאני רואה את הדברים כמו שתיארתי

מין הוא דבר קדוש בעיני ולא דרך לפורקן יצרים

אני לא חושבת שצריך להתחתן כדי להבין את הדברים ממקום של קדושה

אני חושבת שצריך להתחתן כדי לעשות דברים בצורה קדושה

אתה טועה

אני מצטערת

אבל בניתי את ההשקפה הזאת במשך השנתיים האחרונות והושקעה כאן הרבה מחשבה

אני לא אומרת שכל הילדות בכיתה ו צריכות חבר וגם לא כל הבנות בכיתה יא אני אומרת שאם זה קורה זה לא סוף העולם

ממש לא יודעת איך נערים חווים מושגים כאלה (לא אישי פשוט ככה נראה ע"פ מה שאת כותבת)

דברים טובים ובנוסף תזכור התרבות המערבית שאנו נחשפים אליה יותר מידי היא גם מחנכת אותנו

אבל אני לא חושבת שצריך להיות בקשר עם האיש\ה שאתם אוהבים.

בס"ד

שאני לא מסכים ומלכתחילה לא הסכמתי אבל זה התפרץ פתאום בכאב אז החלטתי לכתוב משהו.

(קודם כל מין זה מ'מיון' אז נכון שאפשר למיין את בני האדם לבנים ובנות אבל זה לא אומר כלום על אופי הקשר ביניהם)

אהבה היא לא דבר רע. היא דבר טוב. טוב וגדול במידות שאנחנו כמעט לא יכולים לתפוס. גם קשר של איש ואשה הוא טוב.

אבל המשיכה היא רעה. היא אחת מהמבטאים הקשים ביותר של אובדן השליטה, של חוסר היכולת, חולשת הרצון, וזה הדבר הרע ביותר שיש.

אנשים חלשים, ולכן הם חייבים משיכה בשביל האהבה, אבל זה לא אומר שהמשיכה היא טובה, רק שהחולשה היא רעה.

משיכה היא רעה? הכלי שבזכותו מתקיים העולם הזה הוא רע? איך אפשר להגיד דבר כזה?!

מיניות=אובדן שליטה?

מעבר לכך, קשה לי התפיסה שלך ששמה את השליטה במקום כל כך מרכזי. בסופו של יום, אנחנו רק בני אדם, וזה אומר שאנחנו לא ממש שולטים על רוב מה שמכתיב את החיים שלנו.

הפחד מחולשה הוא לא חיובי בעיני, והראיה במיניות חולשה ותו לא היא ממש שלילית. אין שום אידיאל להתנתק מהאנושיות, אליה ולשמה נבראנו.

בס"ד

הבחירה שלנו היא הדבר היחיד עליו הופקדנו, ואיבוד השליטה בה הוא פשע בפיקדון הזה. על דברים אחרים אי אפשר לאבד שליטה, כי הם מעולם לא היו בידינו.

בדרישה המוחלטת לשלמות שפוסלת את חוסר היכולת שלא לחטוא (ולא אני המצאתי את חוסר היכולת הזאת) יש לא רק גאווה, אלא גם ניתוק. בעצם, בדרישה שלך, אתה מכחיש את עצם הבחירה, כי כל קיום של חטא הוא סטייה בעיניך, ולא טבע.

בס"ד

אין קשר בין דרישה שלא לחטוא לבין הכרה בכך שכן חוטאים.

החטא הוא טבע של החלק החלש שבנו, לא הבוחר. ודאי שלא הבוחר, על אברהם אבינו נאמר ש"שתי כליותיו נעשו לו כשני רבנים" וקיים את התורה כולה. אז אתה רוצה להגיד לי שהטבע שלו היה לחטוא?

אסור להידרדר מהכרה בקיומו של החטא לחוסר דרישה שלא לחטוא, זה צעד שבעקבותיו באים צעדים נוספים של לגיטימציה לחטוא, והכחשת עצם היות החטא חטא.

והצעד הראשון הוא הגדול שמביניהם מבחינת המרחק המחשבתי.

מעניין אם זה יעבוד

שלום בנצי 👋)