(אני לא מצליחה להתאפק 
)
כשנחבט ראשי בדלת, צעקתי
"ראשי, ראשי" וצעקתי "דלת, דלת".
ולא צעקתי, אמא, ולא, א-להים.
ולא אמרתי חזון אחרית ימים
על עולם שבו לא יהיו עוד ראשים ודלתות.
כשליטפת את ראשי לחשתי
"ראשי, ראשי", ולחשתי "ידך, ידך".
ולא לחשתי, אמא, ולא א-להים.
ולא ראיתי מראות מופלאים
של ידיים מלטפות ראשים בשמים הנפתחים.
כל שאני צועק ואומר ולוחש הוא
לנחם את עצמי: ראשי, ראשי,
דלת, דלת, ידך, ידך.
@פינג. (לתייג גם אותך?)
