אתה יושב בסתלבט שלך ..אז נכון שהנהג מתחיל לשאול אותך איפה אתה גר לומד עובד כמה ילדים יש נשוי או לא

אבל בסה"כ די נחמד אתה מגיע מהר לבית ויש פחות רעש + הרבה יותר נוח (אפשר גם להרדם בלי שיהיה לך פאדיחות ...)

בס"ד

ת'כלס תלוי נהג.

הילדות מעדיפות אוטובוס..

בכל זאת- שם הן משלמות..

אם לא אז אוטובוס

אלא אם אתה ממש ממש ממהר/שכבר אין אוטובוסים

או באילת ששם הדרך היחידה להגיע ממקום למקום זה מוניות

ריח של מונית עושה לי בחילה

ובד"כ אני נוסעת למרחקים שלא מתאימים למונית.

במונית יש אוויר נקי באוטובוס חנוק וצריך לנשום אוויר של מזגן עם אבק

תמיד שנאתי בגלל זה לצאת לטיולים שנתיים

שאין באמת השפעה (לפחות לא עצמית) לשימוש בסמארטפון על המידות כמו שהוא אומר.

לו אין והוא התנהג אלייך בחוצפה וגסות, ולך יש והתנהגת אליו בהתחשבות (לאו דווקא מוצדקת אבל בכל זאת...).

במונית אני רואה את הכסף שלי הולך...

או אוטובוס בחו"ל. התחבורה הציבורית בארץ מזעזעת.

רק בגלל זה אסור לצאת מהארץ... (רק אחרי שטיילתי ברומא קלטתי כמה התחבורה הציבורית בארץ מתפקדת על הפנים. לפני כן לא היו לי תלונות, כי לא הכרתי אפשרויות אחרות). 

הייתי שם לפני שנתיים. אני מתייחס לתחבורה הפנים-עירונית. בנסיעה לטיבולי זה אכן היה כמו שתיארת, אבל ככה זה בכל מקום בעולם, למיטב ידיעתי, בנסיעה מחוץ לעיר. אבל בתוך העיר - לא חיכיתי שם יותר מדקה וחצי לאוטובוס. 

אגב - גם בנסיעה מחוץ לעיר היה יתרון, כי התשלום שם הוא כמו ברכבת הקלה בירושלים: לא משלמים לנהג, אלא בעמדות תשלום, ואז אתה לא צריך חוץ מההמתנה עד שהאוטובוס יגיע גם לחכות עד שכל מי שהגיע לפניך יסיים לריב עם הנהג על התשלום, אלא עולה לאוטובוס מהר מאד. בקיצור - עדיין יש שם יתרונות. 

אגב, אני יכול להבין למה ההבדלים האלה קיימים: אין מקום להשוות עיר שיש בה 6 מיליון תושבים + מיליון תיירים בערך לארץ שבה בעיר הכי גדולה יש מאות אלפים בודדים. זה מסביר גם את זמן ההמתנה הקצר לאוטובוס וגם את האפשרות 'לסמוך' על כך שאנשים ישלמו בעמדות התשלום. אבל זה לא אומר שהתחבורה הציבורית בארץ איננה על הפנים, זה רק מסביר למה היא בלתי נסבלת. אז כן, אני עומד על דעתי מקודם - רכב פרטי...

זה אמור לבטא מספר הנמוך באופן משמעותי מששה מיליון. 

ובגוש דן עדיין אין ששה מיליון איש. וגם המספר שיש שם - התחבורה שהוא צורך נפרשת על פני שטח גדול יותר משטחהּ של רומא (עפ"י ויקיפדיה: רומא - 1285 קמ"ר; גוש דן - 1500 קמ"ר). בקיצור: עדיין ברומא משתלם יותר להוציא תחבורה בתדירות גבוהה יותר. 

אבל אם אתה מעוניין להתעקש על הקטנוניות, אז אדרבה, אזרום איתך: באמת אין סיבה לכך שהתחבורה הציבורית בארץ היא סתם זבל. עכשיו מאושר?

עם כל השינויים של תעריפי התחבורה חדשים לבקרים, שומעים את השאלה לעיתים לא רחוקות.

לקחתי אוטובוס, כי מצאתי קו שלוקח מהבית שלי עד סמוך ליעד,

תוך שיקול שלעלות לאוטובוס עם עגלה קל יותר מלקפל במונית,

וביחוד כשהאפשרות השניה מצריכה אותי לבקש מהנהג התורן להחזיק את התינוק,

והם לא ממש יודעים איך לאכול את זה.

הספקתי הלוך וחזור באותו הכרטיס.

כשאין תינוקות צורחים או צפיפות אוכלוסין שצריך לעמוד להריוניות,  בעלי שיבה(מה שתכלס רוב העולם שב / סב עליי), אמהות עם תינוקות - אוטובוס.

מונית מעולם לא הייתה אופציה.. יקר ומתנשא

אז תכלס הכי טוב- הרכב של ההורים.

. אפילו דלק  לא משלמת.. בעיה אחת קטנה שהיא גדולה, הבטוח..)

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.